שמי זרחין

שמי זרחין
לידה	9 באוגוסט 1961 (בן 63); טבריה, ישראל
שם לידה	שמעון זרחין
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1989
עיסוק	תסריטאי, במאי קולנוע וסופר
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
בן או בת זוג	עינת גלזר-זרחין
פרסים והוקרה	פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר (1998); פרס היצירה לסופרים עבריים (2019); פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר (2006); פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר (2006) ;
	פרופיל ב-IMDb

שמי (שמעון) זרחין (נולד ב-9 באוגוסט 1961) הוא במאי קולנוע, תסריטאי וסופר ישראלי. זוכה שלושה פרסי אופיר ופרס משרד החינוך והתרבות לקולנוע לשנת 1996.

ביוגרפיה

זרחין נולד וגדל בטבריה. בתקופת לימודיו בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, כתב וביים את סרטו הקצר "הקסם האחרון של סבא" וזכה בפרסים עליו. אחר כך עבד כמבקר קולנוע בעיתון "חדשות".

קריירה בקולנוע

כתסריטאי זרחין כתב את התסריטים לסרטי העלילה "סיפורי תל אביב" (1992) בבימוי אילת מנחמי ונירית ירון^[1], "סודות משפחה" (1997) בבימוי ניצה גונן, ואת התסריט "נודל" (2007) שכתב בשיתוף עם איילת מנחמי^[2].

ב-1995 יצא לאקרנים סרטו הראשון באורך מלא, "לילסדה", שזכה בפרס התסריט בפסטיבל הבינלאומי של מונטריאול והשתתף בלמעלה מ-200 פסטיבלים ברחבי העולם^[3]. ב-2016 יצא לאור הספר "ההגדה של לֶילָסֶדֶה" שמכיל את התסריט המלא של הסרט, לרבות סצנות שנגנזו, את הערות הבמאי ומאמרים על הסרט^[4].

ב-1998 יצא לאקרנים סרטו "מסוכנת", שנכתב במיוחד עבור גילה אלמגור ומשה איבגי, זכה בשבעה פרסי אופיר, בהם פרס הבימוי.

ב-2001 המחזה פרי עטו "המפץ הגדול חוזר" הוצג בפסטיבל "פותחים מסך" וזכה בפרס מטעם קרן רבינוביץ^[5].

ב-2003 יצא לאקרנים סרטו "הכוכבים של שלומי"^[6], שזכה ב-20 פרסים ואותות הוקרה בפסטיבלים בינלאומיים שונים ברחבי העולם (בהם פרס אהוב הקהל בוואיאדוליד שבספרד; פרס הסרט, פרס התסריט, פרס איגוד המבקרים פיפרסקי ופרס ההומאניות של ארגון הכנסיות בפסטיבל פסטרויה פורטוגל^[7]; פרסי הסרט והבימוי במוסקבה; פרס הסרט בג'יפוני איטליה; ופרסים אחרים בארצות הברית, פולין, צ'כיה, גרמניה, שוודיה ועוד). הסרט זכה להפצה מסחרית בבתי קולנוע בארצות הברית, צרפת, סינגפור ועוד^[8]. ב-2007 רכשה השחקנית סלמה הייק את הזכויות להפקת גרסה אמריקאית של הסרט^[9].

ב-2005 כיהן כמנהל תחום הדרמה בקבוצת התקשורת "כאן", שהתמודדה במכרז ערוץ 2, אך הקבוצה לא זכתה במכרז ופורקה ב-2007.

ב-2006 יצא לאקרנים סרטו הרביעי כבמאי ותסריטאי "אביבה אהובתי", אשר צולם ברובו בטבריה, עיר ילדותו^[10]. על הסרט זכה זרחין בפרס אופיר, על בימוי ותסריט, והסרט זכה ב-4 פרסים נוספים, כולל הסרט הטוב ביותר לשנת 2006 אותו חלק יחד עם הסרט "אדמה משוגעת". באותה שנה זכה סרטו של זרחין בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-42 בשיקגו בפרס התסריט המצטיין.

ב-2007 יצא מארז ה-DVD של סרטי שמי זרחין, הכוללים את "לילסדה", "מסוכנת", "הכוכבים של שלומי" ו"אביבה אהובתי". במרץ 2020 יצא בחברת הליקון מיוזיק אלבום פסקול הסרט, הכולל גם רמיקסים וקטעים שלא נכללו במהדורה המקורית.

ב-2012 יצא לאקרנים סרטו "העולם מצחיק", אשר עוקב אחרי סיפורן של כמה וכמה דמויות, כולן חברות בסדנת כתיבה בספריה הציבורית של טבריה^[11]. הסרט היה מועמד ל-15 פרסי אופיר, ובהם לסרט העלילתי הטוב ביותר של השנה^[12], והוקרן בפסטיבל הקולנוע של שיקגו^[13].

ב-2015 יצא לאקרנים סרטו "המלים הטובות"^[14], שהיה מועמד ל-12 פרסי אופיר^[15]. הוא הוקרן בפסטיבל בוסאן, אחד הפסטיבלים החשובים באסיה^[16], ובפסטיבל טורונטו^[17]. הסרט גם נרכש להפצה בארצות הברית^[18].

ב-2022 יצא לאקרנים סרטו "השתיקה", דרמה משפחתית המשולבת במותחן פוליטי^[19]. הסרט נעל את פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה^[20].

ב-2024 יצא לאקרנים סרטו "חמדה" בכיכובם של ששון גבאי ואסי לוי.

זרחין מלמד כתיבת תסריטים ובימוי בבית הספר סם שפיגל בירושלים למן הקמתו. במסגרת זו חנך עשרות רבות של סרטי סטודנטים, ובהם הסרטים הקצרים "סוסי ים" (ניר ברגמן), "ל"ג בעומר" (שרון עמרני), "חינה" (עידן הובל), "חיילת בודדה" (טליה לביא).

בנוסף, ביים זרחין עשרות סרטי פרסומת, כמה מפרקי סדרת הטלוויזיה "האשה האחרת", ערך וייעץ לתסריטים רבים (כולל לסדרת הסרטים "שיעור מולדת"), כתב מאמרים וביקורות בעיתונים ועוד.

סגנון אמנותי

מכלול סרטיו ותסריטיו של זרחין מרכיבים עולם של יוצר בעל מבט ייחודי ואישי על המציאות הישראלית כמו גם על הקולנוע:

במישור אחד עוסק זרחין בסוגיות הכרוכות בחומרי הנפץ של החברה הישראלית, במתחים עדתיים וחברתיים למשל. החומרים הישראליים מרכיבים אצלו חלל פעולה ים-תיכוני, זורם וטבעי. סוגיית המזרחיות למשל, מתקיימת בסרטיו כעובדת חיים, כמרכיב טבעי של המציאות המוצגת באופן שהופך אותה בסופו של דבר לאלמנט קולנועי שווה ערך לאלמנטים אחרים ולא ל"נושא" או "מסר".

במישור השני מבקשות יצירותיו של זרחין את הקשר שבין ה"ריאליסטי" ל"פנטסטי". מתקיימת בהם דיאלקטיקה בין המציאותי והברור לבין מה שמעבר למציאות הנגישה והנראית לעין.

במישור התוכני השלישי עוסק זרחין בדמויות שבאופן עקבי מתקיים בהן הפער שבין הדימוי החיצוני, המקובע והמסרס, לבין הדימוי הפנימי המודחק אך השואף תמיד להתגבש ולנצח. הסרטים שלו מרכיבים, לעיתים בנגיעה קומית לעיתים מלודרמטית, קשת גדולה של דמויות נוגעות ללב שיש בהן מרכיבים גדולים של אטימות לסובב אותן כמו גם אטימות לעצמן. דמויות אלה נעות כמעט תמיד בתוך זירה משפחתית, מה שמאפשר לזרחין לפרק כל פעם מחדש את מושגי ה"משפחה" וה"משפחתיות".

המלודרמות-קומדיות משפחתיות שהוא כותב ומביים מציגות באור פרדוקסלי את המשפחה כתא שממנו הגיבורים חייבים להיחלץ ובה בשעה מוכרחים להמשיך ולהשתייך.

קריירה ספרותית

ספרו הראשון, "עד שיום אחד", יצא לאור במאי 2011 בהוצאת "כתר", זכה לביקורות טובות ובתוך שבועיים התמקם בראש רשימת רבי המכר^[21]. הספר זכה ב"פרס סטימצקי" על היותו אחד משלושת ספרי המקור המצליחים ביותר ב-2012^[22]. הספר תורגם לאנגלית וראה אור בסתיו 2013 בהוצאה האמריקאית New Vessel ונכלל ברשימת "הספרים הטובים ביותר לשנת 2013" של מספר כתבי עת אמריקאים^[23].

ספרו השני "אח שלי איוב" יצא ב-2017 בהוצאת "כתר", רומן המספר את סיפורו של איוב, נער שאמו נפטרה בלידתו ואביו השתקן מזניח אותו^[24].

חיים אישיים

שמי זרחין נשוי לעורכת הסרטים עינת גלזר-זרחין, גר בתל אביב ואב לשלושה. אחיו הוא השחקן ליאור זוהר.

פרסים והוקרה

במרץ 2009 זכה בפרס לנדאו לאמנויות הבמה לשנת 2008 בתחום בימוי הקולנוע העלילתי^[25].
ביוני 2013 זכה בפרס קוגל לספרות^[26].
בדצמבר 2018 זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים^[27].

פילמוגרפיה

ג'קי (1990) - תסריטאי.
סיפורי תל אביב (1992) - תסריטאי.
בובה מתי (קלטת ילדים עם מתי כספי), (1992) - במאי, תסריטאי.
לילסדה (1995) - במאי, תסריטאי.
מסוכנת (1998) - במאי, תסריטאי.
סודות משפחה (1998) - תסריטאי.
האשה האחרת (סדרת טלוויזיה) (2000) - במאי.
הכוכבים של שלומי (2003) - במאי, תסריטאי.
אביבה אהובתי (2006) - במאי, תסריטאי.
נודל (2007) - תסריטאי.
העולם מצחיק (2012) - במאי, תסריטאי^[28].
המילים הטובות (2015) - במאי, תסריטאי.
השתיקה (2022) - במאי, תסריטאי.
חמדה (2024) - במאי, תסריטאי.

ספריו

עד שיום אחד, הוצאת כתר 2011 (הספר בקטלוג ULI)
ההגדה של לילסדה, הוצאת כתר 2016 (הספר בקטלוג ULI)
אח שלי איוב, הוצאת כתר 2017 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

שמי זרחין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
שמי זרחין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
שמי זרחין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
שמי זרחין, באתר AllMovie (באנגלית)
שמי זרחין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
שמי זרחין, דף שער בספרייה הלאומית
שמי זרחין, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
שמי זרחין, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
שמי זרחין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
רשימת הפרסומים של שמי זרחין, בקטלוג הספרייה הלאומית
שמי זרחין, באתר "עברית"
ליאת רון, ‏שמי זרחין | במאי, באתר גלובס, 1 בינואר 2009
צור ארליך, שירים שמי-כבר: עם שמי זרחין על השירה שבקולנוע והקולנוע שבפרוזה, 18 ביוני 2011
תום שובל, מציאות והניסים שבתוכה. על העולם הקולנועי של שמי זרחין, באתר סינמסקופ, 14 ביוני 2012
יורם יובל, שיחת נפש עם שמי זרחין, הטלוויזיה החינוכית, 19 במרס 2017
גלעד אמיליו שנקר, ריאיון עם שמי זרחין, בתוכנית "חי בסרט", הטלוויזיה החינוכית
נבו זיו, קנאת סופרים, באתר "ידיעות אחרונות", 28 במאי 2017
הילה אלפרט, קאט! רגע אחרי צאת סרטו "חמדה", הבמאי שמי זרחין מספר על ההחלטה הגורלית בחייו, באתר ישראל היום, 27 ביוני 2024

הערות שוליים

^ אושרה שוורץ, סרט ישראלי / בתנועה מתמדת, חדשות, 30 באפריל 1992
^ ירון פריד, ‏כל עוד בלבב, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2007
^ שמי זרחין, במאי קולנוע, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2006
^ אלעד בר-נוי, ספר האגדה: הסרט "לילסדה" קם לתחייה בספר חדש, ולו נרטיב חדש, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2016
^ פסטיבל לקריאת מחזות בתיאטרון בית לסין, באתר הארץ, 26 ביוני 2001
^ ביקורות:
גואל פינטו, סרט כמו פעם, באתר הארץ, 3 באפריל 2003
אורי קליין, מסע התבגרות בנתיב ידוע מראש, באתר הארץ, 11 באפריל 2003
הדר טורוביץ'‏, הכוכבים של שלומי, באתר וואלה, 24 בדצמבר 2003
^ דן פיינרו, ליסבון, ‏שלומי מככב, באתר גלובס, 15 ביוני 2004
^ שירות גלובס, ‏שלומי בסינגפור, באתר גלובס, 20 באפריל 2005
^ עכבר העיר, סלמה הייק תפיק את הכוכבים של שלומי, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2007
^ ביקורות:
אדם אבולעפיה, ‏הכל אודות טבריה, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2006
פבלו אוטין, ‏עולם פנימי שלם ועשיר, באתר גלובס, 12 ביולי 2006
אורי קליין, קולה של אביבה, באתר הארץ, 27 ביולי 2006
^ עכבר העיר, חדש על המסך: העולם המצחיק של שמי זרחין, באתר הארץ, 14 ביוני 2012
אורי קליין, קודם ניקח את טבריה, באתר הארץ, 15 ביוני 2012
^ איתמר זהר, "העולם מצחיק" מוביל במספר המועמדויות לפרסי אופיר, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2012
^ נירית אנדרמן, "העולם מצחיק" התקבל לפסטיבל הקולנוע בשיקגו, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2012
^ ביקורות:
אורי קליין, הסיפור השתלט על "המלים הטובות", באתר הארץ, 31 במאי 2015
אורון שמיר, עכבר העיר, "המילים הטובות": מסע בעקבות סודות אבודים, באתר הארץ, 30 במאי 2015
^ נירית אנדרמן, "המלים הטובות" בראש רשימת המועמדים לפרס אופיר, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2015
^ נירית אנדרמן, ארבעה סרטים ישראלים ישתתפו השנה בפסטיבל הסרטים של לונדון, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2015
^ נירית אנדרמן, תשעה סרטים ישראליים ישתתפו בפסטיבל טורונטו, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2015
^ איתי שטרן, הסרטים הישראליים "המלים הטובות" ו"חתונה מנייר" נרכשו להפצה בארה"ב, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2015
^ מרב יודילוביץ', בשיתוף יונייטד קינג, השתיקה יפה לו, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2022
^ נירית אנדרמן, פסטיבל חיפה ייפתח עם סרטה החדש של אוליביה ויילד, "אל תדאגי יקירתי", באתר הארץ, 15 בספטמבר 2022
^ בר חיון, עד שיום אחד מאת שמי זרחין | חם בטבריה, באתר הארץ, 13 ביולי 2011
^ אבשלום חלוץ, סטימצקי מודה לסופרים, באתר TheMarker‏, 31 במאי 2012
^ עמוד הספר באתר ההוצאה
^ ביקורות:
יעל גלר, "אח שלי איוב": חוויה מתסכלת, באתר ynet, 1 ביולי 2017
אריאנה מלמד, "אח שלי איוב": מופע השופוני הענק של שמי זרחין, באתר הארץ, 13 ביוני 2017
^ תמרה שרייבר, ‏450 אלף שקל ליוצרים ישראלים מצטיינים, באתר גלובס, 22 במרץ 2009
נירית אנדרמן, שרון אייל, שמי זרחין וקובי אפללו בין תשעת הזוכים בפרסי אמנויות הבמה, באתר הארץ, 19 במרץ 2009
^ מיה סלע, פרס קוגל לספרות יוענק לאילן שיינפלד, באתר הארץ, 11 ביוני 2013
^ מיכל ישראלי, ‏אלה זוכי פרס לוי אשכול לסופרים עבריים תשע"ט, באתר ‏מאקו‏, 9 בדצמבר 2018
^ זהר וגנר, עכבר העיר, העולם מצחיק: ההריון המסתורי של שמי זרחין, באתר הארץ, 14 ביוני 2012

[1] אושרה שוורץ, סרט ישראלי / בתנועה מתמדת, חדשות, 30 באפריל 1992

[2] ירון פריד, ‏כל עוד בלבב, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2007

[3] שמי זרחין, במאי קולנוע, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2006

[4] אלעד בר-נוי, ספר האגדה: הסרט "לילסדה" קם לתחייה בספר חדש, ולו נרטיב חדש, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2016

[5] פסטיבל לקריאת מחזות בתיאטרון בית לסין, באתר הארץ, 26 ביוני 2001

[6] ביקורות:
גואל פינטו, סרט כמו פעם, באתר הארץ, 3 באפריל 2003
אורי קליין, מסע התבגרות בנתיב ידוע מראש, באתר הארץ, 11 באפריל 2003
הדר טורוביץ'‏, הכוכבים של שלומי, באתר וואלה, 24 בדצמבר 2003

[7] דן פיינרו, ליסבון, ‏שלומי מככב, באתר גלובס, 15 ביוני 2004

[8] שירות גלובס, ‏שלומי בסינגפור, באתר גלובס, 20 באפריל 2005

[9] עכבר העיר, סלמה הייק תפיק את הכוכבים של שלומי, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2007

[10] ביקורות:
אדם אבולעפיה, ‏הכל אודות טבריה, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2006
פבלו אוטין, ‏עולם פנימי שלם ועשיר, באתר גלובס, 12 ביולי 2006
אורי קליין, קולה של אביבה, באתר הארץ, 27 ביולי 2006

[11] עכבר העיר, חדש על המסך: העולם המצחיק של שמי זרחין, באתר הארץ, 14 ביוני 2012
אורי קליין, קודם ניקח את טבריה, באתר הארץ, 15 ביוני 2012

[12] איתמר זהר, "העולם מצחיק" מוביל במספר המועמדויות לפרסי אופיר, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2012

[13] נירית אנדרמן, "העולם מצחיק" התקבל לפסטיבל הקולנוע בשיקגו, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2012

[14] ביקורות:
אורי קליין, הסיפור השתלט על "המלים הטובות", באתר הארץ, 31 במאי 2015
אורון שמיר, עכבר העיר, "המילים הטובות": מסע בעקבות סודות אבודים, באתר הארץ, 30 במאי 2015

[15] נירית אנדרמן, "המלים הטובות" בראש רשימת המועמדים לפרס אופיר, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2015

[16] נירית אנדרמן, ארבעה סרטים ישראלים ישתתפו השנה בפסטיבל הסרטים של לונדון, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2015

[17] נירית אנדרמן, תשעה סרטים ישראליים ישתתפו בפסטיבל טורונטו, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2015

[18] איתי שטרן, הסרטים הישראליים "המלים הטובות" ו"חתונה מנייר" נרכשו להפצה בארה"ב, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2015

[19] מרב יודילוביץ', בשיתוף יונייטד קינג, השתיקה יפה לו, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2022

[20] נירית אנדרמן, פסטיבל חיפה ייפתח עם סרטה החדש של אוליביה ויילד, "אל תדאגי יקירתי", באתר הארץ, 15 בספטמבר 2022

[21] בר חיון, עד שיום אחד מאת שמי זרחין | חם בטבריה, באתר הארץ, 13 ביולי 2011

[22] אבשלום חלוץ, סטימצקי מודה לסופרים, באתר TheMarker‏, 31 במאי 2012

[23] עמוד הספר באתר ההוצאה

[24] ביקורות:
יעל גלר, "אח שלי איוב": חוויה מתסכלת, באתר ynet, 1 ביולי 2017
אריאנה מלמד, "אח שלי איוב": מופע השופוני הענק של שמי זרחין, באתר הארץ, 13 ביוני 2017

[25] תמרה שרייבר, ‏450 אלף שקל ליוצרים ישראלים מצטיינים, באתר גלובס, 22 במרץ 2009
נירית אנדרמן, שרון אייל, שמי זרחין וקובי אפללו בין תשעת הזוכים בפרסי אמנויות הבמה, באתר הארץ, 19 במרץ 2009

[26] מיה סלע, פרס קוגל לספרות יוענק לאילן שיינפלד, באתר הארץ, 11 ביוני 2013

[27] מיכל ישראלי, ‏אלה זוכי פרס לוי אשכול לסופרים עבריים תשע"ט, באתר ‏מאקו‏, 9 בדצמבר 2018

[28] זהר וגנר, עכבר העיר, העולם מצחיק: ההריון המסתורי של שמי זרחין, באתר הארץ, 14 ביוני 2012

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר
1990–1999	שבי גביזון (1990) • יעקב גולדווסר (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג (1993) • שמואל הספרי (1994) • שבי גביזון (1995) • אורי סיון וארי פולמן (1996) • ג'ולי שלז (1997) • שמי זרחין (1998) • אריק קפלון (1999)
2000–2009	בני תורתי (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • דני סירקין (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • סכנדר קובטי וירון שני (2009)
2010–2019	ערן ריקליס (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר (2013) • טליה לביא (2014) • ארז תדמור (2015) • עילית זקצר (2016) • שמוליק מעוז (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • ירון שני (2019)
2020 ואילך	ניר ברגמן (2020) • ערן קולירין (2021) • אורית פוקס רותם (2022) • איילת מנחמי (2023) • תום נשר (2024)

פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר
1990–1999	שבי גביזון, יונתן ארוך ויוחנן רביב (1990) • חיים מרין (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג ואסטבן גוטפריד (1993) • אסי דיין (1994) • שבי גביזון (1995) • יגאל בורשטיין (1996) • אסי דיין (1997) • איל חלפון (1998) • אריק קפלון (1999)
2000–2009	יוסף סידר (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • איל חלפון (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • ירון שני וסכנדר קובטי (2009)
2010–2019	נח סטולמן (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר, עלי ואקד (2013) • טליה לביא (2014) • אלעד קידן (2015) • רמה בורשטין (2016) • שבי גביזון (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • סאמח זועבי (2019)
2020 ואילך	דנה אידיסיס (2020) • ערן קולירין (2021) • מיכל ויניק (2022) • אלינור סלע וריימונד אמסלם (2023) • מאיה קניג (2024)


לידה	9 באוגוסט 1961 (בן 63) טבריה, ישראל
שם לידה	שמעון זרחין
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1989
עיסוק	תסריטאי, במאי קולנוע וסופר
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
בן או בת זוג	עינת גלזר-זרחין
פרסים והוקרה	פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר (1998) פרס היצירה לסופרים עבריים (2019) פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר (2006) פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר (2006)
פרופיל ב-IMDb