אולאפור יוהאנסון

אולאפור יוהאנסון
Ólafur Jóhannesson

לידה	1 במרץ 1913 סקגפיורדור, איסלנד
פטירה	20 במאי 1984 (בגיל 71)
מדינה	איסלנד איסלנד
השכלה	אוניברסיטת איסלנד
מפלגה	המפלגה הפרוגרסיבית
בת זוג	דורה גודביארטסדוטיר
ראש ממשלת איסלנד ה־15 (כהונה ראשונה) 14 ביולי 1971 – 28 באוגוסט 1974 (3 שנים) → יוהאן הפסטין גייר הלגרימסון ←
ראש ממשלת איסלנד ה־15 (כהונה שנייה) 1 בספטמבר 1978 – 15 באוקטובר 1979 (שנה) → גייר הלגרימסון בנדיקט גרונדל ←

אולאפור יוהאנסון (באיסלנדית: Ólafur Jóhannesson;‏ 1 במרץ 1913 - 20 במאי 1984) היה ראש ממשלת איסלנד בשתי קדנציות בלתי-עוקבות בשנות ה-70. בשנים 1979-1968 הוא כיהן גם כיו"ר המפלגה הפרוגרסיבית (מפלגת מרכז-ימין).

קורות חייו

בשנת 1935 יוהאנסון סיים את לימודיו בגימנסיית אקוריירי והחל ללמוד משפטים באוניברסיטת איסלנד. בשנת 1939 הוא קיבל תואר בוגר במשפטים. בהמשך השלים את לימודיו בדנמרק ובשוודיה. במקביל, בשנים 1943-1939 הוא שימש כיועץ המשפטי של התנועה הקואופרטיבית האיסלנדית.

יוהאנסון התחיל את דרכו הפוליטית במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ובשנת 1941 נבחר ליו"ר ארגון צעירי המפלגה בבירה רייקיאוויק. בהמשך עבר למפלגה הפרוגרסיבית (מפלגת מרכז-ימין) ובשנת 1946 נבחר לחבר בוועד המרכזי שלה. באותה תקופה הוא גם עבד כעורך דין ומנהל חשבונות פרטי. בשנים 1978-1947 יוהאנסון היה פרופסור למשפטים באוניברסיטת איסלנד. משנת 1957 הוא כיהן גם כחבר מועצת המנהלים של הבנק המרכזי של איסלנד.

בשנת 1959 יוהאנסון נבחר לאלת'ינגי (פרלמנט) מטעם המפלגה הפרוגרסיבית. בשנים 1979-1968 הוא היה כיו"ר המפלגה ובשנים 1971-1969 גם יו"ר סיעת המפלגה באלת'ינגי. בשנים 1974-1971 יוהאנסון כיהן כראש הממשלה, שהקים בשיתוף עם מפלגות המרכז והשמאל (אף על פי שמפלגת העצמאות הימנית הייתה המפלגה הגדולה באלת'ינגי). במקביל, הוא היה גם שר המשפטים והכנסייה.

במהלך כהונתו של יוהאנסון כראש הממשלה, התחדש המשבר (ששורשיו בשנות ה-50) בין איסלנד לבריטניה בנוגע לזכויות דיג. ממשלתו קבעה זכויות דיג בלעדיות לספינות איסלנדיות עד למרחק של 50 מייל מחופי האי. הבריטים החליטו ללוות את ספינות הדיג האיסלנדיות, שהתרחקו עד למרחק זה, בספינות מלחמה שלהם. בתגובה, יוהאנסון אסר במאי 1974 על מטוסי קרב בריטיים להשתמש בבסיס נאט"ו שסמוך לקפלאוויק (דרום-מערב איסלנד).

בעקבות הבחירות הכלליות שנערכו ב-30 ביוני 1974 יוהאנסון איבד את ראשות הממשלה, אך מפלגתו נכנסה לממשלה הקואליציונית שהוקמה על ידי גייר הלגרימסון ממפלגה העצמאות הימנית. בממשלה זו, יוהאנסון המשיך לכהן כשר המשפטים והכנסייה וקיבל גם את תיק המסחר. באוקטובר 1974 הוא ביקר בלונדון בניסיון לפתור את המשבר עם הבריטים והשיג הסכם ראשוני. בהמשך היחסים שוב הידרדרו, אחרי שממשלת איסלנד בראשות הלגרימסון החליטה על הרחבת זכויות הדיג הבלעדיות לספינות איסלנדיות עד למרחק של 200 מייל מחופי האי. ב-1976 אף נותקו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, עד שביוני של אותה שנה הושג הסכם סופי.

בשנים 1979-1978 יוהאנסון כיהן כראש ממשלה קואליציונית, שאותה הקים בשיתוף עם מפלגות השמאל (למרות שמפלגת העצמאות הימנית נותרה המפלגה הגדולה באלת'ינגי אחרי הבחירות שנערכו ביוני 1978). במקביל לראשות הממשלה, הוא כיהן כשר רשות הסטטיסטיקה. באוקטובר 1979 שותפיו הסוציאל-דמוקרטים הפילו את ממשלתו ומנהיגם בנדיקט גרונדל הקים ממשלת מיעוט קצרת ימים. באותה שנה יוהאנסון איבד את ראשות המפלגה הפרוגרסיבית לסטינגרימור הרמנסון.

בבחירות שנערכו בדצמבר 1979, המפלגה הפרגורגסיבית הגיעה שנייה פעם נוספת — אחרי מפלגת העצמאות — אך הפעם (כמו ב-1974) נכנסה לממשלה בהובלת חברי המפלגה הימנית (אם כי גונאר תורודסן, שהקים את הממשלה, עשה זאת בניגוד לדעת הנהגת מפלגתו). למרות שיוהאנסון כבר לא היה יו"ר המפלגה הפרוגרסיבית, הוא זכה לתפקיד הבכיר מטעם מפלגתו בממשלה זו, ובשנים 1983-1980 כיהן כשר החוץ.

בבחירות שנערכו באפריל 1983 המפלגה הפרוגרסיבית שוב הגיעה שנייה, אחרי מפלגת העצמאות. למרות זאת, מנהיגהּ החדש — הרמנסון — הצליח להקים ממשלתה בראשותו בשיתוף עם המפלגה הימנית הגדולה יותר. יוהאנסון לא כיהן כשר בממשלתו של הרמנסון, אך נותר חבר אלת'ינגי עד מותו בשנת 1984.

משנת 1941 יוהאנסון היה נשוי לדורה גודביארטסדוטיר (2004-1915). הם היו הורים לשלושה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אולאפור יוהאנסון בוויקישיתוף

• מידע אודותיו מאתר האלת'ינגי (הפרלמנט האיסלנדי) (באיסלנדית)