סר אלכסנדר קוב | |
לידה |
6 ביוני 1870 נניטל (אנ'), אוטראקהאנד, הודו הבריטית |
---|---|
פטירה |
29 ביוני 1931 (בגיל 61) שרנברוק (אנ'), בדפורדשייר, הממלכה המאוחדת |
מדינה | הראג' הבריטי |
השכלה |
|
בן או בת זוג | Winifred Ada Bowen (1 באוקטובר 1910–?) |
צאצאים | אן קוב, Winifred Alice Cobbe, Alexander William Locke Cobbe |
השתייכות | הצבא הבריטי |
תקופת הפעילות | 1889–1931 (כ־42 שנים) |
דרגה | גנרל |
תפקידים בשירות | |
מפקד רגימנט מרכז אפריקה (1900–1902) מפקד הבטליון הראשון של רגימנט רובאי המלך האפריקנים (1992-1907) מפקד רגימנט סיקים (1914-1915) מפקד הקורפוס השלישי (1917-1918) מפקד הפיקוד הצפוני של הודו (1926-1930) | |
פעולות ומבצעים | |
פריצת המצור על צ'יטראל (אנ') דיכוי מרד שבטי האשנטי המערכה בסומלילנד (אנ') מלחמת העולם הראשונה החזית המערבית המערכה במסופוטמיה | |
עיטורים | |
צלב ויקטוריה (1902) אות השירות המצוין (1900) אוזכר בשדרים (1900) חבר במסדר האמבט (1915) אביר מפקד במסדר האמבט (1917) "אביר" במסדר כוכב הודו (1919) מפקד בלגיון הכבוד של צרפת (1919) מפקד במסדר סנט לזרוס (1919) אביר הצלב הגדול במסדר האמבט (1928) | |
אלכסנדר סטנהופ קוב (באנגלית: Sir Alexander Stanhope Cobbe; 6 ביוני 1870 – 29 ביוני 1931) היה קצין בכיר בצבא בריטניה. במהלך שנות שירותו השתתף במספר מלחמות וביניהן בפריצת המצור על צ'יטראל, דיכוי מרד שבטי האשנטי, המערכה בסומלילנד (אנ') ובמלחמת העולם הראשונה. במהלך מלחמה זו שירת תחילה בחזית המערבית ובהמשך במערכה במסופוטמיה שם פיקד על הקורפוס השלישי. לאחר המלחמה שירת בתפקידים בכירים בצבא הודו הבריטית. במהלך שירותו זכה בשלל תארים, אותות ומדליות ובמיוחד בצלב ויקטוריה.
קוב נולד ב-1870 בעיר ניינטל (אנ') שבמדינת אוטראקהאנד שבהודו הבריטית לסר אלכסנדר יו קוב ולאמילי ברברה לבית ג'ונס והיה הילד השלישי מתוך שישה ילדים שנולדו לזוג[1]. אביו של אלכסנדר היה קצין בדרגת לוטננט גנרל בצבא בריטניה ושירת בצבא הודו הבריטית בתקופת לידתו של אלכסנדר.
לאחר מספר שנים חזרה המשפחה לאנגליה וקוב נשלח לבית ספר יסודי בווימבלדון. בהמשך למד בתיכון וולינגטון (אנ') שבברקשייר ומשם המשיך בלימודים צבאיים באקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט אותה סיים ב-1889.
עם סיום לימודיו במכללה הוצב קוב כלוטננט משנה ב"רגימנט הגבול הדרום וולשי" (אנ') שהיה חלק מרגימנט הוולשי המלכותי.
ב-1892 קודם קוב לדרגת לוטננט וצורף לסגל הקצונה של צבא הודו הבריטית. ב-1895 היה שותף במסע לפריצת המצור על צ'יטראל (אנ') שבגבול בין הודו, פקיסטן ואפגניסטן ועל פעולה זו זכה ב"מדליית הודו" (אנ').
ב-1896 נשלח קוב לשירות באפריקה שם השתתף בפעולות שנועדו לשמירת הקולוניות הבריטיות ביבשת. ב-1899 הועלה לדרגת קפטן ומונה לסגן מפקד של הבטליון הראשון של רובאי מרכז אפריקה.
ב-1900 קודם קוב לדרגת מייג'ור (זמני) ומונה לפקד על רגימנט מרכז אפריקה. בתפקידו זה נלחם לדיכוי מרד שבטי האשנטי במערב היבשת (כיום במדינת גאנה). במהלך אותה שנה השתתף בראש יחידתו במספר קרבות ואף נפצע בשל כך. על פעילותיו בתקופה שירותו באפריקה זכה קוב במספר אותות ומדליות: המדליה של מרכז אפריקה (אנ'), המדליה של מזרח ומערב אפריקה, מדליית השירות הכללי באפריקה (אנ'), מדליית אשנטי, אות השירות המצוין ואזכור בשדרים.
ב-1902 הועלה קוב לדרגת לוטננט קולונל (זמני) ומונה למפקד הבטליון הראשון של רגימנט רובאי המלך האפריקנים. באותה שנה יצא בראש יחידתו להשתתף במערכה בסומלילנד (אנ') כדי להגן על סומלילנד הבריטית מפני כוחות מורדים של המנהיג מוחמד עבדאללה חסן (אנ'). ב-6 באוקטובר נתקל הכוח המתקדם במארב של הכוחות המורדים ועל אף ההפתעה ואובדן המקלע הכבד של היחידה[2] הצליחו הכוחות הבריטים, בהובלתו של קוב, לנצח את המורדים ולגרום להם לכ-700 נפגעים. על אומץ לבו בקרב זה זכה קוב בצלב ויקטוריה.
עד 1907 המשיך קוב להיות מעורב במערכה בסומלילנד ועל אף שאחת מיחידותיו הושמדה ב-1904 באחד מהקרבות[3], זכה להערכה על פעילותו וב-1907 הועלה לדרגה קבועה של מייג'ור ובאותה שנה קודם לדרגה קבועה של לוטננט קולונל.
ב-1907 מונה קוב לקצין מטה במפקדת צבא הודו הבריטית. ב-1910 מונה לקצין מטה בכיר במפקדה וב-1912 הועלה לדרגת קולונל ומונה לעוזר אישי למלך (אנ'). בתקופה זו זכה ב"מדליית ההכתרה של המלך ג'ורג' החמישי" (אנ').
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בספטמבר 1914, עבר קוב מהודו לצרפת כדי לפקד על רגימנט סיקים במערכה בחזית המערבית. בתחילת 1915 הועלה קוב לדרגת בריגדיר גנרל (זמני) ומונה למשנה שליש וקצין אספקה. במהלך אותה שנה אוזכר קוב ברשומות שלוש פעמים והתקבל כ"חבר" במסדר האמבט.
בתחילת 1916 חזר קוב להודו ומונה למפקד משימות המטה והדרכה במפקדת צבא הודו הבריטית ובהמשך אותה שנה הועלה לדרגת מייג'ור גנרל ולאחר חודשיים הועלה לדרגת לוטננט גנרל (זמני). בתחילת 1917 צורף קוב כ"אביר" למסדר האמבט.
בתחילת 1917 נשלח קוב למערכה במסופוטמיה שם מונה למפקד הקורפוס השלישי[4][5] (אנ') תחת פיקודו של פרדריק סטנלי מוד. קוב קיבל את הפיקוד על הקורפוס לאחר קרב כות השני וכיבוש בגדאד. כמפקד הכוח העיקרי במסופוטמיה, המשיך קוב להוביל את הצבא הבריטי לסדרה של ניצחונות בקרבות מול הטורקים כשביניהם ניתן למנות את קרב סאמארה, קרב רמאדי הראשון[6], קרב רמאדי השני, קרב חאן בגדאדי וקרב שרקט. שירותו הקרבי של קוב במסופוטמיה הסתיים בכניסת כוחותיו למוסול.
עם תום המלחמה זכה קוב בשלל אותות, תארים ומדליות על שירותו הצבאי (בנוסף לאלו שזכה להם במהלך המלחמה). בין אלו ניתן למנות את מדליית הניצחון, מפקד לגיון הכבוד של צרפת (אנ'), מפקד במסדר סנט לזרוס ו"אביר" במסדר כוכב הודו.
ב-1919 הועלה קוב לדרגת לוטננט גנרל (מינוי קבוע) ומונה למזכיר הצבאי של צבא הודו הבריטית. ב-1926 הועלה לדרגת גנרל ומונה למפקד הפיקוד הצפוני של הודו. ב-1930 חזר קוב לאנגליה ומונה שוב למזכיר הצבאי של צבא הודו הבריטית. באותה שנה מונה לשליש הצבאי של המלך (אנ').
במקביל לתפקידיו הרשמיים מונה קוב למספר תפקידי כבוד בצבא בריטניה[7]. ב-1922 מונה קוב לקולונל של כבוד ב"רגימנט הגבול הדרום וולשי" (אנ') (בו החל את שירותו) וב-1930 מונה לקולונל של כבוד של רגימנט ההנדסה הסיקי.
ב-1928 הועלה קוב לדרגת אביר הצלב הגדול (Knight Grand Cross) במסדר האמבט (הדרגה הגבוהה ביותר).
ב-1910 נישא אלכסדר נישא לוויניפריד עדה בוון (Winifred Ada Bowen) (1886-1956) שהייתה צעירה ממנו ב-16 שנה. לזוג נולדו 2 בנות (ווינופריד אליס ואן) ובן (אלכסנדר ויליאם). הבן שירת בחיל האוויר הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה ונהרג ב-1940 במהלך הקרב על בריטניה.
בריאותו של קוב נפגעה באופן משמעותי עקב תנאי השירות בזירות השונות בהן שהה. פגיעה זו הביאה לפטירתו המוקדמת ב-1931 כשהוא בן 61 והוא הובא לקבורה בחצר כנסייה בעיירה שרנברוק (אנ') שבבדפורדשייר.
צבא מלאווי קרא למפקדת הצבא על שמו של קוב "Cobbe Barracks". המקום משמש למושבה של יחידת רובאי מאלווי שהיו בעברם רובאי המלך האפריקנים עליהם פיקד קוב.