לידה |
20 בנובמבר 1909 לוברלוק, נבדה, ארצות הברית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
12 בספטמבר 1998 (בגיל 88) אובורן, קליפורניה, ארצות הברית | ||||
מדינה | ארצות הברית | ||||
מקום קבורה | Masonic Memorial Gardens | ||||
השכלה | אוניברסיטת ג'ורג'טאון, אוניברסיטת נבדה ברינו | ||||
עיסוק | פוליטיקאי, משפטן | ||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
| |||||
אלן הארווי בייבל (באנגלית: Alan Harvey Bible; 20 בנובמבר 1909 – 12 בספטמבר 1998) היה פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי, שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת נבדה במשך עשרים שנה. קודם לכהונתו בסנאט היה התובע הכללי של נבדה.
אלן בייבל נולד בלוברלוק שבנבדה, מושב המחוז של מחוז פרשינג, בנם של ג'ייקוב הארווי ואיזבל (לבית וולש). שורשי משפחתו בגרמניה, ועם הגעתה לארצות הברית התיישבה במדינת וירג'יניה. סבו של בייבל עבר לאוהיו לפני מלחמת האזרחים האמריקנית ונלחם אחר כך בצבא האיחוד. אביו היה חֶנְוָנִי, שניהל מכולת וחוות בקר מחוץ לעיר, ואילו אמו עבדה כמורה בבית ספר. המשפחה התגוררה בחווה החקלאית של אביו עד שנת 1919, אז שרפה כילתה את ביתם. בעקבות זאת הם עקרו לפאלון, שם למד בייבל בבית הספר אוטס פארק ובבית הספר התיכון של מחוז צ'רצ'יל. במהלך לימודיו התיכוניים הוא היה פעיל באירועי דיבייט וכיהן כנשיא הכיתה שלו.
לאחר לימודיו התיכוניים המשיך בייבל לאוניברסיטת נבדה ברינו, שם השלים ב-1930 לימודי תואר ראשון בכלכלה. בשנתו השנייה כסטודנט הצטרף לאחווה"למבה צ'י אלפא", ונבחר לגזבר הכיתה ועוזר עורך "The Nevada Sagebrush", כתב העת של האוניברסיטה. ב-1934, בייבל השלים לימודי תואר במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'טאון. בזמן לימודיו בוושינגטון הבירה, ניתנה לו מִשׂרָת מפעיל מעליות במשכן הקפיטול בידי הסנאטור פט מקארן מנבדה.
בשנת 1935 התקבל בייבל ללשכת עורכי הדין של נבדה והצטרף למשרד עורכי הדין של הסנטור מקארן ברינו. כעבור חצי שנה התמנה לתפקיד התובע המחוזי במחוז סטורי, תפקיד אותו מילא במשך שלוש שנים. הוא היה פעיל בפעילות המפלגה הדמוקרטית, ארגן את הסניף של "הדמוקרטים הצעירים" בנבדה וסייע לבחירת צירים מנבדה אל כינוס הוועדה הדמוקרטית הלאומית. הוא גם הפך לחבר בולט בממסד הפוליטי שניהל הסנאטור מקארן. בשנים 1938–1942 שימש כסגן התובע הכללי של מדינת נבדה.
ב-1939 נישא בייבל ללוסיל שילדס. יחד הם חבקו בת אחת בשם דברה, ואת שלושת בניהם פול, ויליאם ודייוויד. ב־1942 הוא נבחר לתובע הכללי של נבדה, אחרי שגבר על ג'ון רולי רוס, מועמד המפלגה הרפובליקנית, ביותר מ-7,000 קולות. במהלך כהונתו הוא חיזק את כוחה של המדינה בהסדרת ענף ההימורים והפך למומחה בחוקי מים. הוא מילא את תפקיד התובע הכללי עד 1950, השנה בה שב לעסוק בעריכת דין פרטית[1].
בבחירות 1952 הפסיד את מועמדות המפלגה הדמוקרטית לסנאט של ארצות הברית בפער זעום בן 475 קולות. עם זאת, לאחר מותו של הסנטור מקארן בספטמבר 1954, בייבל נבחר לסנאט בנובמבר שלאחר מכן כדי למלא את שארית כהונתו. הוא ניצח את ארנסט בראון, שמונה בארעיות למלא את מקומו של מקארן בסנאט בידי המושל צ'ארלס ראסל, ביחס של 42% - 58%. במרוצת שנותיו בקונגרס האמריקאי, הוא היה יו"ר הוועדה לענייני מחוז קולומביה, הוועדה המשותפת לבעיות מטרופולין בוושינגטון, ויושב ראש ועדת העסקים הקטנים והיזמות של הסנאט.
בייבל נבחר מחדש בשנים 1956, 1962 וב-1968, וייצג את נבדה בסנאט של ארצות הברית החל מראשית דצמבר 1954 עד להתפטרותו בשלהי 1974. הוא בחר שלא להתמודד לתקופת כהונה נוספת בבחירות אמצע הכהונה של 1974, ואת מקומו בסנאט ירש פול לקסלט הרפובליקני, שניצח בבחירות את הארי ריד. התפטרות בייבל אפשרה למושל למנות את לקסלט למלא את התפקיד, והעניק לו ותק על פני סנאטורים אחרים שנבחרו בשנת 1974. לאחר עזיבתו את הסנאט, נבחר בייבל למועצת המנהלים של החברה "Bally Manufacturing Corporation". בייבל נפטר בעיר אובורן שבמערב קליפורניה, ונטמן ברינו[2].