דוד קסל

פירוש נוסף ערך זה עוסק בהיסטוריון. אם התכוונתם לסופר יידיש, ראו דוד קאסל (סופר).
דוד קסל
David Cassel
לידה 7 במרץ 1818
גלוגוב, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בינואר 1893 (בגיל 74)
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בווייסנזה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק בית המדרש הגבוה למדעי היהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד קסל (בגרמנית: David Cassel;‏ 7 במרץ 1818 – ‏22 בינואר 1893) היה היסטוריון יהודי-גרמני ותאולוג יהודי.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסל נולד בגרוס גלוגאו, עיר בשלזיה הפרוסית שהייתה בה קהילה יהודית גדולה. אחיו הצעיר, זליג קסל, המיר את דתו לנצרות והתפרסם כחוקר בשמו החדש פאולוס סטפנוס קסל. דוד קסל סיים את לימודי בגימנזיה המקומית.

קסל החל ללמוד באוניברסיטת ברלין שם שמע הרצאות של המזרחן יוליוס היינריך פטרמן (אנ'), הפילוסוף פרידריך אדולף טרנדלנבורג (Friedrich Adolf Trendelenburg) והפילולוג פיליפ בק (Philip Boeckh) ואחרים. הוא שמר על קשרי ידידות קרובים עם משה שטיינשניידר ופאול דה לגארד. בזמן שלמד באוניברסיטה הוא פרנס את עצמו במתן שיעורים. משום שסבל ממחסור ועוני נעשה מאוחר יותר אחד המייסדים של the Hilfs-Verein für Jüdische Studierende - חברת עזרה לסטודנטים יהודים בברלין.

קסל התחיל את הקריירה האקדמית שלו בחיבור הדוקטורט שלו, "Die Psalmenüberschriften", שפורסם ב-"Literaturblatt des Orients", לייפציג 1840. הוא נסמך לרבנות ב- 1843 מרבי יעקב יוסף אטינגר ומזכריה פרנקל, אבל לא שימש אף פעם כרב בפועל. עם זאת, מסר דרשות על פרשת השבוע בבית הספר לבנים מדי שבת בבוקר. דרשותיו קובצו לספר Sabbath "-Stunden zur Belehrung und Erbauung", ברלין, 1886. ב-1846 מונה קסל למנהל מוסד חינוכי בשם "Dina-Nauen-Stift". בתפקיד זה החזיק עד 1879. בנוסף היה גם מורה לדת בשנים 1850–1851 בבית ספר קהילתי לבנות ומ-1852 עד 1857 בבית ספר יהודי לבנים. ב-1872 כשנוסד בית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין נבחר קסל כאחד המרצים בו. הוא נפטר בברלין[1][2].

חיבוריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסל כתב ספרים רבים ורבי ערך וכן מאמרים רבים לכתבי עת יהודיים. חלק מחיבוריו נכתב למטרות חינוכיות, כמו הדרשות שנזכרו לעיל.

  • Leitfaden für den Unterricht in der Jüdischen Gesch. und Litteratur – קורות עם ישרון ותולדות ספרותו מימי גלות בבל ... עד היום הזה. ברלין, 1868. (התרגום העברי יצא בווילנה 1886).
  • Lehrbuch der Jüdischen Geschichte und Literatur - ספר לימוד לתולדות היהודים וספרותם, לייפציג, 1879.
  • Hebräisch-Deutsches Wörterbuch – מילון עברי גרמני, ברלין 1871.

הוא ערך, הוסיף מבואות והערות לכמה חיבורים מדעיים.

  • Cat. Hebräischer Schriften – קטלוג של כתבי יד עבריים. החלק הלטיני חובר על ידו והחלק העברי על ידי ברנשטיין. ברלין 1845.
  • קורא הדורות מאת הרב דוד קונפורטי – לקסיקון ביוגרפי וביבליוגרפי של למדנים יהודים, כולל מבוא והערות. ברלין 1846.
  • זכרון יהודה והוא ספר שאלות ותשובות לרבנו יהודה בן הרא"ש ושאר גדולי זמננו, עוד איזה תשובות לגאונים קדמונים היו בכתובים עד היום הזה ויצאו לאור הדפוס. ברלין 1846.
  • תשובות גאונים קדמונים : היוצאות עתה ראשונה לאור ... ומסודרות יחד מאת רבינו יוסף טוב עלם. התפרסם בהחלוץ, ברלין 1848.
  • ספר יסוד עולם : כולל יסודות חכמות מדידה ומשלשים ותכונה וסוד העבור ... לרבינו יצחק בן שלמה הישראלי – חיבור באסטרונומיה שנערך על ידי ב. גולדברג ול. רוזנקרנץ עם מבוא ותרגום גרמני מאת קסל. ברלין, 1856.
  • הכוזרי מאת יהודה הלוי עם תרגום גרמני והערות ביקורתיות רבות שממחישות את בקיאותו של קסל בפילוסופיה היהודית-ערבית. לייפציג 1840–1853 וברלין 1869.
  • מאור עיניים לר' עזריה מן האדומים לפי דפוס מנטובה... עם נוספות רבות... שהיו עד כה בכ"י בגליון ס' מאור עיניים...; ותכן ההערות של... ר"ד קאססעל. וילנה 1866.
  • הגדה של פסח עם מבוא, תרגום והערות ביקורתיות בגרמנית. ברלין 1895.

קסל כתב גם חוברות על ענייני היום כמו Woher und Wohin? Zur Verständigung über Jüdische Reformbestrebungen (מאין ולאן? להבנת השאיפות היהודיות לרפורמה). ברלין 1845.

קסל כתב את כל הערכים העוסקים ביהדות ובספרות יהודית באנציקלופדיית ברוקהאוס. כמו כן כתב מאמרים עבור Society of Hebrew Literature of London.

לבסוף יש להזכיר שקסל, עוד בהיותו צעיר, הגה את הרעיון שצריך להוציא לאור אנציקלופדיה יהודית שתכלול כל מה שקשור ליהדות. הוא פרסם, בעזרתו של משה שטיינשניידר תוכנית לאנציקלופדיה כזו (Plan der Real-Encyclopädie des Judenthums), קרוטושין 1844 אבל היות שמדעי היהדות היו רק בתחילת הדרך אי אפשר היה לבצע את התוכנית.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חיים ברודי, תולדות ד"ר דוד קאסל ז"ל, קרקוב: דפוס י. פישער, תרנ"ג-1893.

S. Hochfeld, David Cassel, Gedenk-Rede auf Seinen Heimgang, Berlin, 1894;

  • and especially H. Brody's pamphlet, Toledot David Cassel, Cracow, 1893.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד קסל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תלגרמות, ברלין, הצפירה, 24 בינואר 1893
  2. ^ חוץ לארצנו ברלין, 15 ינואר, המליץ, 31 בינואר 1893