דורותי מוד רינץ'
 | |
| לידה |
12 בספטמבר 1894 רוסאריו, ארגנטינה  |
|---|---|
| פטירה |
11 בפברואר 1976 (בגיל 81) פלמות', ארצות הברית |
| שם לידה |
Dorothy Maud Wrinch |
| ענף מדעי |
ביולוגיה מולקולרית |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית |
| בן או בת זוג |
|
  | |
דורותי מוד רינץ' (באנגלית: Dorothy Maud Wrinch; 12 בספטמבר 1894 – 11 בפברואר 1976) הייתה מתמטיקאית וביוכימאית בריטית-אמריקאית. היא הייתה האישה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור למדע באוניברסיטת אוקספורד. זכתה בפרס "גמבל" של גירטון קולג' על עבודתה עם מספרים טרנססופיים והייתה מועמדת למלגה בחברה המלכותית של לונדון ולפרס נובל. היא הייתה ידועה במחקריה על תאוריית הכרומוזומים ומבנה החלבונים; גילתה את מבנה החלבון, שתלוי בקשרים בין חומצות האמינו המרכיבות את החלבונים. בנוסף פיתחה את תאוריית ה"סייקלול" (Cyclol), שהופרכה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דורותי רינץ' נולדה ברוסאריו שבארגנטינה להורים בריטים. הוריה היו עדה מיני סוטר ויו אדוארד הארט רינץ', שהיה מהנדס. קצת לאחר לידתה, משפחתה חזרה לאנגליה והיא גדלה וחונכה בסורביטון, כפר ליד לונדון.
היא החלה ללמוד בתיכון בינואר 1899 ובמקביל השתתפה בקורסי מתמטיקה באוניברסיטת לונדון. ב-1913 קיבלה מלגה ללימודים בקולג' למגורי נשים, שם למדה מתמטיקה ופילוסופיה. כבר בשנתה הראשונה לקחה חלק בלהקה המוזיקלית, מועדון המתמטיקה, הצטרפה לחקר על ספרות ושיחקה טניס בנבחרת. היא התיידדה עם המתמטיקאי גודפרי הרולד הארדי ועם הפילוסוף הלוגיקן ברטרנד ראסל, והושפעה מהם רבות. ב-1916 סיימה את לימודיה וקיבלה את תואר ראשון במתמטיקה. היא נשארה בבית הספר והחלה להרצות באוניברסיטת לונדון, ששם קיבלה גם תואר שני ותואר דוקטור במתמטיקה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן לימודיה רינץ' פרסמה 42 מאמרים בנושאי מתמטיקה, פיזיקה מתמטית ופילוסופיה. העניין שלה במבנים מולקולריים ביולוגיים גרם לה להגיע לחקר הגנטיקה, במיוחד לחקירת המבנה של מולקולות חלבון, היא האמינה שמבנה החלבון מכיל את סוד החיים. לאחר לימודיה זכתה בפרס "גמבל" של גירטון על עבודתה עם מספרים טרנססופיים.
ב-1931 קיבלה חופשה מאוקספורד ללימודי ביולוגיה, היא למדה באוניברסיטאות ובמעבדות בלונדון, פריז, וינה וברלין. היא בחנה את תאוריית הכרומוזומים ואת מבנה החלבונים, לאחר מכן היא פרסמה את המאמר הראשון שלה על ביוכימיה, "התנהגות כרומוזומים במונחים של דפוס חלבון", שפורסם ב-1934. בעקבות פרסום המאמר, שנה לאחר מכן זכתה במלגת מחקר שנתית על ידי קרן רוקפלר על מנת להמשיך ולחקור את המתמטיקה בביולוגיה.
היא הציגה תאוריה נוספת של מבנה החלבון, התלוי בקשרים של סייקלול בין חומצות האמינו המרכיבות את החלבונים. התאוריה שלה זכתה להערכה במהלך סיור הרצאות בארצות הברית ב-1937 ועוררה התעניינות בקרב מדענים. למרות השבחים היו מדענים שטענו שהיא אינה תואמת את הנתונים בניסויים. עבודתה הידועה ביותר היא "טרנספורמציית פורייה וגורמי מבנה" שקשורה למושגים מתמטיים לניתוח נתונים קריסטלוגרפיים של קרני רנטגן, העבודה זכתה להכרה ב-"ניו יורק טיימס". ב-1941 היא מונתה לפרופסורית למחקר בפיזיקה והמשיכה את מחקריה. בשנות ה-50 כאשר התגלה קשר הסייקלול והיא המשיכה במחקר שלה, ופרסמה עבודות חשובות בשנים 1960 ו-1965 בתאוריה המתמטית של מבנה החלבון. עבודתה עוררה עניין במבנה החלבון, והובילה ליותר מ-100 תגליות עד 1980. ב-1971 היא פרשה וסיימה את מחקריה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1922 נישאה לג'ון ויליאם ניקולסון שהיה מנהל המחלקה למתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת אוקספורד. שנה לאחר מכן הצטרפה לבעלה באוקספורד, לימדה מתמטיקה במשרה חלקית בקולג' לנשים, ליידי מרגרט הול. בשנת 1927 נולדה להם בת, פמלה. שנתיים לאחר מכן בעיית השתיה המופרזת של בעלה, גרמה להתמוטטות עצבים והשניים נפרדו. ב-1930 פרסמה ספר, "הנסיגה מההורות" תוך שימוש בשם בדוי, שסיפר על הקשיים של נשים בשילוב קריירה והורות.
ב-1939 היגרה עם בתה לארצות הברית, בין השאר בעקבות המלצת אדוארד פרדריק לינדלי ווד, הרוזן הראשון מהליפקס ששם תתרום יותר למאמץ המלחמתי.
ב-1941 נישאה לאוטו צ'ארלס גלייזר, שהיה יושב ראש המחלקה לביולוגיה וסגן נשיא מכללת אמהרסט. בשנה לאחר מכן, מונתה כפרופסור למחקר מיוחד בפיזיקה במכללת סמית', היא עבדה עם סטודנטים לתארים מתקדמים, הרצתה להם והמשיכה במחקריה. עם מות בעלה ב-1951 עברה להתגורר בקמפוס סמית' קולג' ונשארה שם עד פרישתה ב-1971. מותה של בתה פמלה ב-1975 קדם למותה שהיה 10 שבועות מאוחר יותר, בפברואר 1976 במסצ'וסטס. עמיתים זוכרים אותה כמורה מלאת השראה עם סטנדרטים גבוהים והשפעה מתמשכת על לימודי המדעים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Senechal, Marjorie (2012). I died for beauty : Dorothy Wrinch and the cultures of science. Oxford: Oxford University Press, USA. ISBN 978-0199732593. OCLC 785874210.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דורותי מוד רינץ', באתר MacTutor (באנגלית)
- דורותי מוד רינץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)