הכתר המשולש של הספורט המוטורי

גרהאם היל, הנהג היחיד שזכה בכתר המשולש

הכתר המשולש של הספורט המוטורי הוא הישג לא רשמי המתייחס לנהגי מרוצים שהשיגו ניצחונות בשלושת המרוצים היוקרתיים בעולם הספורט המוטורי: מרוץ 24 השעות של לה מאן, גרנד פרי מונקו ואינדיאנפוליס 500.

במשך 11 שנים (1950–1960) היו גרנד פרי מונקו ומרוץ האינדיאנפוליס 500 חלק מאליפות הפורמולה 1. בשנת 1961 הוצא המרוץ בארצות הברית מהסבב^[1]. החל משנת 1987 גרנד פרי מונקו והאינדיאנפוליס 500 מתקיימים באותו התאריך, כך שלא ניתן לנצח את שני המרוצים באותה השנה.

18 נהגים התחרו בשלושת המרוצים וניצחו לפחות אחד מהם. גרהאם היל הוא הנהג היחיד שהצליח לנצח את שלושת המרוצים.

נהגים שזכו בכתר המשולש

נהג	אינדיאנפוליס 500	מרוץ 24 השעות של לה מאן	גרנד פרי מונקו	אליפות פורמולה 1
בריטניה גרהאם היל	1966	1972	1963, 1964, 1965, 1968, 1969	1962, 1968
נהגים שניצחו בשני מרוצים
טאציו נובולארי	—	1933	1932	—
צרפת מוריס טרטינייה	—	1954	1955, 1958	—
בריטניה מייק הות'ורן	—	1955	—	1958
ארצות הברית פיל היל	—	1958, 1961, 1962	—	1961
ארצות הברית א. ג'. פויט	1961, 1964, 1967, 1977	1967	—	—
ניו זילנד ברוס מקלארן	—	1966	1962	—
בריטניה ג'ים קלארק	1965	—	—	1963, 1965
אוסטריה יוכן רינדט	—	1965	1970	1970
ארצות הברית מריו אנדרטי	1969	—	—	1978
ברזיל אמרסון פיטיפלדי	1989, 1993	—	—	1972, 1974
קנדה ז'אק וילנב	1995	—	—	1997
קולומביה חואן פאבלו מונטויה	2000, 2015	—	2003	—
ספרד פרננדו אלונסו	—	2018	2006, 2007	2005, 2006

הגדרות אלטרנטיביות

אינדי

בין השנים 1971–1990 במרוצי האינדי באצרות הברית היה כתר משולש. עד לשנת 1980 הוא כלל שלושה מרוצי 500 מייל: אינדיאנפוליס 500, פוקונו 500 וקליפורניה 500. אל אונסר הוא היחיד שניצח את שלושת המרוצים בעונה אחת (1978). בשנת 1980 בוטל מרוץ בקליפורניה והוחלף על ידי מרוץ מישיגן 500. בשנת 1989 בוטל המרוץ בפוקונו.

הכתר המשולש חזר בשנת 2013 עם המרוצים באינדיאנפוליס, פוקונו ומרוץ ה-MAVTV 500, שהתקיים בקליפורניה. פרס של מיליון דולר הובטח לנהג שיזכה בשלושת המרוצים^[2].

מרוצי סיבולת

הכתר המשולש של מרוצי הסיבולת מתייחס לזכייה במרוץ 24 השעות של לה מאן, מרוץ 24 השעות של דייטונה ומרוץ 12 השעות של סברינג. עשרה נהגים ניצחו את שלושת המרוצים: אי. ג'י. פויט, הנס הרמן, ג'קי אוליבר, ג'קי איקס, אל הולברט, הארלי הייווד, מאורו בלדי, אנדי וולאס, מרקו ורנר וטימו ברנהרד.

לקריאה נוספת

* What is motorsport’s ‘Triple Crown’ and why does it matter?, Top Gear, 27 May 2017

הערות שוליים

1. 2003 Monaco Grand Prix Diary, 5 June 2003
2. $1 million bonus awaits new Triple Crown winner, 30 September 2012