כריכת מגזין הצל, 15 ביולי 1939 | |
סוג | גיבור-על |
---|---|
הוצאה לאור | Street & Smith |
הופעה ראשונה |
רדיו: Detective Story Hour (31 ביולי 1930) דפוס: The Living Shadow (1 באפריל 1931) |
יוצרים | וולטר ב. גיבסון |
מידע | |
שם אמיתי |
קנט אלארד (דפוס) למונט קרנסטון (רדיו וטלוויזיה) |
כינויים | הנשר השחור, הנשר האפל |
מקצוע | טייס, בלש, מהפנט, איש עסקים, גיבור-על, לוחם צדק |
כוחות | צלף מיומן ומומחה לאמנויות לחימה. אמן התחפשות והתגנבות (דפוס). מסוגל להפוך עצמו לבלתי נראה, ולהשפיע על מחשבותיהם ומעשיהם של אויביו (רדיו). |
"הצל" (באנגלית: The Shadow) הוא דמות בדיונית שנוצרה על ידי וולטר ב. גיבסון בשנת 1931 והופצה כסדרה חודשית במגזינים משנות ה-20 ועד שנות ה-50. הדמות גם הופיעה בחוברות קומיקס, רצועות קומיקס, תוכניות טלוויזיה ושבעה סרטי קולנוע. דמותו של הצל היא אחת המפורסמות ביותר בתרבות הספרות הזולה של שנות ה-30 ושנות ה-40, שנים בהם שידורי הרדיו של ספרות הפשע זכו להצלחה, בעיקר בזכות תסכיתי הרדיו שאותם דיבב אורסון ולס באותה עת.
אפילו לאחר דורות, המבוא הבלתי נשכח מסדרת "הצל", שנאמר בקולו האפל של הקריין פרנק רידיק הבן, שומר על מקומו כניב אמריקני: "!Who knows what evil lurks in the hearts of men? The Shadow knows" ("מי יודע איזה רוע שוכן בליבם של אנשים? הצל יודע!"). מילים אלו לוו בנעימת פתיחה רדופה הידועה כאופרטה מס. 31 ("הכישור של אומפל") של קאמי סן-סנס.
לידתו של "הצל" כפותר תעלומות פשע ערמומי הייתה לגמרי בטעות. ב-31 ביולי 1930, השם "הצל" ניתן לקריין תסכית הרדיו "Detective Stories" (בתחילה ג'יימס לה-קורטו ולאחר מכן פרנק רידיק), שעלילותיו הצטיירו ממגזינים שנשאו את אותו שם. המגזין פורסם בידי חברת "Street And Smith", שרצתה שתסכית הרדיו יגביר את מכירות המגזינים. אולם, מאזינים מצאו כי קולו העמוק של הקריין היה מושך בהרבה יותר מאשר קריאת הסיפורים במגזינים, והחלו לבקש מדוכני העיתונים את "מגזין הצל", למרות שכלל לא היה קיים.
בזיהויָם אחר הדרישה, החברה הגיבה במהירות ושכרה את וולטר ב. גיבסון לכתוב סיפורים עבור "הצל". בהשתמשו בשם העט מקסוול גראנט, גיבסון כתב 282 מתוך 325 ספרים של "הצל" במשך יותר מ-20 שנה: סיפור באורך נובלה פעמיים בכל חודש.
הסיפור הראשון נקרא "The Living Shadow" והופץ ב-1 באפריל 1931. עקב המאמצים לכתוב שני סיפורים בכל חודש, הובאו מספר כותבים אורחים שיעזרו להוריד מגיבסון את נטל העבודה. אחד מהם היה לסטר דנט, שכתב את סיפורי "דוק סאבאג'".
"הצל" היה אנטי גיבור נוארי במלוא מובן המילה, כמו המנטליסט ג'וזף דונינגר, חברו של גיבסון. מלכתחילה גיבסון אפיין את הדמות כאדם בעל תכונות מרושעות שהשתמש בהם על מנת ללחום בפשע, לבוש שחורים, שפועל באופן ניכר בשעות החשיכה, בהיותו פורץ בשם הצדק, תוך הפחדת פושעים עד לכדי שיתוקם מפחד לפני שירה בהם למוות.
הדמות התפתחה במשך שנות קיומה. בספרות המודפסת הוא חבש כובע רפוי וגלימה שחורה מעוטרת בארגמן עם צווארון גבוה, בעוד בספרי קומיקס מאוחרים ובסרט הקולנוע הוא לבש צעיף ארגמן סביב החלק התחתון של פניו. בתחילה הוא גם התחמק בצללים בעזרת כישוריו להסתיר את עצמו; בהמשך, הוא נהפך לבלתי נראה, וזאת לאחר שלמד בזמן מסעותיו במזרח הרחוק את הכוח המסתורי לערפל את מוחם של אנשים, כך שלא יוכלו לראותו.
התגלמותו העכשווית של "הצל" נולדה מתוך הכרח: זמני השידור ברדיו הפכו את מלאכת תיאורו החבויה והבלתי נראית של "הצל" לבלתי אפשרית. חלק האמינו כי "הצל" הוא מהפנט; אחרים האמינו ש"הצל" יכול להשפיע על הצ'י. מכיוון שרדיו לא היה מדיום ויזואלי, מאזינים קיבלו בקלות את עובדת היותו בלתי נראה.
בספרות המודפסת, "הצל" היה איש בשם קנט אלארד, טייס רב מעללים ומיומן. במהלך מלחמת העולם הראשונה, אלארד תיפקד כמרגל שנלחם עבור הצרפתים ונודע בכינוי "הנשר השחור" (בסיפור "The Shadow's Shadow"), למרות שסיפורים מאוחרים קבעו כי כינויו "הנשר האפל" (בסיפור "The Shadow Unmasks"). לאחר המלחמה, אלארד ויתר על הקריירה הצבאית שלו לטובת לחימה בפושעים. הוא זייף את תאונתו ומותו לכאורה בג'ונגלים של אמריקה הדרומית, וחזר לעיר ניו יורק, תוך שהוא מאמץ זהויות רבות כדי להסתיר את שיבתו.
אחת הזהויות הייתה למונט קרנסטון, איש צעיר בעל ממון. למעשה, קרנסטון הייתה זהותו הנפרדת, כאשר אלארד היסווה עצמו אליו לעיתים קרובות (הסיפורים "The Shadow Laughs" ו"The Shadow Unmasks"). כאשר קרנסטון האמיתי טייל ברחבי העולם, אלארד אימץ את זהותו בעיר ניו יורק. השניים נפגשו לעיתים לצורך החלפת זהויות ביניהם (הסיפור "Crime Over Miami"). ככל הנראה, החלפת הזהויות עבדה היטב, כיוון ששני האישים דמו אחד לשני במראם (הסיפור "Dictator of Crime"). שאר דמויותיו, הנצרכות למטרת כיסוי, כוללות את איש העסקים הנרי ארנוד, הג'נטלמן אייזק טוואמבלי, ופריץ, שרת מזדקן שעובד בתחנת המשטרה ומצותת לשיחות.
בתחילת דרכו, אפילו עברו וזהותו האמיתיים של "הצל" היו שנויים במחלוקת. נרמז כי דמותו של "הצל" הייתה מעוותת, וכי הנבלים תיארו אותו כ"אדם בעל פנים רבות אך ללא כל פנים משלו". היה זה רק בסיפור "The Shadow Unmasks" (שהתפרסם באוגוסט 1937), שבו דמותו של אלארד נחשפה.
ל"צל" היו מספר סוכנים אשר עזרו לו במשימותיו:
תסכיתי הרדיו הגבילו את גיבורי הסיפור ללמונט קרנסטון/"הצל" ומרגו ליין, כיוון שריבוי סוכנים הקשה על זהות הנפשות הפועלות. כמו כן, סיפור הרקע של אלארד נשמט וזהותו נותרה כלמונט קרנסטון, לצורך הפשטות. קלייד בורק ומו שרבניץ הופיעו בהופעות אורח.
למרות היותו מבוקש בידי המשטרה, "הצל" עובד איתם ובעזרתם משיג מידע לו הוא זקוק, כאשר הוא מנהל שיחות עם מפקדי המשטרה ראלף ווסטון ווויינרייט בארת' במועדון הקובלט. ווסטון האמין כי קרנסטון הוא רק פלייבוי עשיר שמתעניין בעבודת הבילוש.
"הצל" גם ניצב בפני נבלים רבים, מבוסים של העולם התחתון ומדענים מטורפים, ועד מרגלים בינלאומיים ונבלי-על (שרבים מהם היו למעשה אבי אבות נבלי העל של גיבורי-העל של ימינו).
בין הנבלים החוזרים של "הצל" ניתן למנות את שיבאן-חאן (Shiwan Khan, צאצאו של ג'ינגיס חאן), "מאסטר הוודו" (The Voodoo Master), "נסיך הרֶשע" (The Prince of Evil), "הצירעה" (The Wasp), דיאמונד בל פארוול, ו"היד" (The Hand, אגודה של חמשת נבלי-על).
בין הנבלים הרגילים של "הצל" ניתן למנות את "השליח האדום" (The Red Envoy), "הדרקון השחור" (The Black Dragon), "האגרוף האפור" (Gray Fist), "הגולגולת הכסופה" (Silver Skull), "הכתם האדום" (The Red Blot), "הבז השחור" (The Black Falcon), "הקוברה" (The Cobra), "חמש-פנים" (Five-Face), ו"הרוח האפורה" (The Gray Ghost).
"הצל" נלחם גם נגד אסופה של פושעים, כדוגמת "השבעה השקטים" (The Silent Seven), "אחי האבדון" (The Brothers of Doom), וההידרה. בשעה ש"הצל" הורג לעיתים את משרתי האופל, במספר סיפורים היו אלה קורבנותיהם או המשטרה שהרגו אותם, כאשר "הצל" פועל ברקע.
דמותו של "הצל" עובדה למספר רב של סרטים:
בנוסף, נעשו שני ניסיונות לפתח סדרות טלוויזיה המבוססות על דמותו של "הצל". האחת - The Shadow, נוצרה בשנת 1954 בכיכובו של טום הלמור, והשנייה - The Invisible Avenger, נעשתה ב-1958 בכיכובו של ריצ'רד דר. שני פרקי הפיילוט לשתי הסדרות לא שודרו, אך קובצו יחדיו לסרט באורך מלא, ששוחרר בשנת 1962 בשם Bourbon Street Shadows.