ויליאם אוטס

ויליאם אוטס
William C. Oates

ויליאם אוטס
לידה	30 בנובמבר 1833 מחוז פייק, אלבמה, ארצות הברית
פטירה	9 בספטמבר 1910 (בגיל 76) מונטגומרי, אלבמה, ארצות הברית
שם מלא	ויליאם קלווין אוטס
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות אוקווד, מונטגומרי, אלבמה, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל אלבמה ה־29 1 בדצמבר 1894 – 1 בדצמבר 1896 (שנתיים) → תומאס ג'ונס ג'וזף ג'ונסטון ←
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השלישי של אלבמה 4 במרץ 1881 – 5 בנובמבר 1894 (13 שנים)
חבר בית הנבחרים של אלבמה 1870–1872 (כשנתיים)
שירות צבאי אוטס במדים במלחמת האזרחים השתייכות קונפדרציית המדינות של אמריקה צבא הקונפדרציה ארצות הברית צבא ארצות הברית תקופת הפעילות 1861 – 1865 1898 דרגה קולונל (צבא הקונפדרציה) בריגדיר גנרל (צבא ארצות הברית) תפקידים בשירות מפקד הרגימנט ה-15 של אלבמה מפקד הרגימנט ה-48 של אלבמה פעולות ומבצעים מלחמת האזרחים האמריקנית

ויליאם קלווין אוטס (באנגלית: William Calvin Oates;‏ 30 בנובמבר 1833 – 9 בספטמבר 1910) היה קצין ופוליטיקאי אמריקאי מאלבמה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אלבמה ה-29 בשנים 1894–1896. החל מ-1881 ועד השבעתו כמושל הוא כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית. במלחמת האזרחים האמריקנית הוא שירת כקולונל בצבא הקונפדרציה, ובמלחמת ארצות הברית-ספרד כבריגדיר גנרל בצבא ארצות הברית.

ראשית חייו

ויליאם אוטס נולד במחוז פייק שבאלבמה כבנם של ויליאם ושרה (לבית סלרס) אוטס, משפחת חוואים ענייה. כל אבותיו הגיעו לצפון אמריקה במהלך התקופה הקולוניאלית, וכולם הגיעו מאנגליה ומויילס. כשהיה בן 17 הוא היה סבור שהוא הרג אדם בקטטה אלימה ועזב את ביתו לפלורידה. הוא הפך לנווד, התיישב בטקסס במשך כמה שנים, ולאחר מכן שב לאלבמה בדרבונו של אחיו הצעיר ג'ון, שנשלח על ידי המשפחה למצוא אותו. הוא למד משפטים באקדמיית לורנסווייל, אלבמה, עבר את מבחני לשכת עורכי הדין, ופתח משרד עורכי דין בעיר אבוויל הסמוכה.

מלחמת האזרחים

ביולי 1861 הצטרף אוטס לצבא הקונפדרציה והוצב כקפטן ברגימנט הרגלים ה-15 של אלבמה. באביב 1863 הוא מונה כמפקד הרגימנט. הוא לחם בקרב גטיסברג, בו הוא הוביל את חייליו בסדרה של מתקפות בקרב על כיפה עגולה קטנה, שם נהרג אחיו ג'ון. אוטס היה סבור שאם הרגימנט שלו היה מסוגל לכבוש את כיפה עגולה קטנה, יכלה ארמיית צפון וירג'יניה (אנ') לצעוד עד לוושינגטון די. סי. ולכבוש אותה. מאוחר יותר ציין אוטס שאפילו אם רגימנט נוסף אחד בלבד של הקונפדרציה היה מצטרף למתקפה, היא הייתה מסתיימת בהצלחה, מאגפת את צבא האיחוד ומאיימת על כלל ארמיית הפוטומק.

אוטס ציין:

המיומנות וכושר ההתמדה של קולונל ג'ושוע צ'מברלין (אנ') וגבורתם הגדולה של אנשיו הצילו את כיפה עגולה גדולה ואת ארמיית הפוטומק מתבוסה. [אם רגימנט אחד נוסף של הקונפדרציה היה מסתער על האגף השמאלי המרוחק של ארמיית הפוטומק יחד עם הרגימנט ה-15 של אלבמה], ...היינו מאגפים אותם לחלוטין וכובשים את כיפה עגולה קטנה, כיבוש שהיה מאלץ את כל האגף השמאלי של ג'ורג' מיד לסגת.^[1]

בהמשך השתתף אוטס בקרב צ'יקמוגה, בקרב על השממה (אנ'), בקרב ספוטסילבניה (אנ') ובקרב קולד הרבור. לאחר שאיבד את הפיקוד על הרגימנט ה-15 בשל מהלכים פוליטיים, הוא מונה כקולונל של הרגימנט ה-48 של אלבמה על ידי נשיא הקונפדרציה ג'פרסון דייוויס. במהלך קרב דיפ בוטום השני (אנ'), שנערך בפאתי ריצ'מונד, הוא נפצע, איבד את זרועו הימנית, וכך הסתיים שירותו הפעיל.

לאחר המלחמה

אוטס חידש את עיסוקו בעריכת דין במחוז הנרי שבאלבמה. בוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית של 1868 הוא שימש כנציג. בשנים 1870–1872 הוא היה חבר בית הנבחרים של אלבמה. ב-1880 הוא נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית, בו הוא כיהן שבע תקופות כהונה רצופות. ב-1882 נשא אוטס לאישה את שרה טוני מהעיר יופאולה, ולשניים נולד בן, ויליאם קלווין אוטס הבן, שלימים הצטרף לאביו בעיסוקו בעריכת דין.

מושל אלבמה

מערכת הבחירות

שאיפתו המרכזית של אוטס הייתה להיבחר לסנאט של ארצות הברית, אך תוכניותיו השתנו כתוצאה מהמהלכים הפוליטיים באלבמה של שנות ה-90. בתגובה להורדת מחירים, אלפי בעלי חוות קטנות התאגדו בארגונים כמו ברית החוואים, שדחקו בחוואים לקנות ולמכור בשיתוף וגרמו לאינפלציה ברמה הארצית. בינתיים, מנהיגי המפלגה הדמוקרטית היו מפולגים בשאלת עמדתה של המפלגה כלפי הברית וכלפי קבוצות דומות. מנהיג ברית החוואים, רובן פ. קולב לא נבחר ב-1890 כמועמד המפלגה למשרת מושל אלבמה בשל הצבעתם של האזורים שהיו מאוכלסים בשחורים רבים ושל הנציגים מהמגזר העסקי. ב-1892 פרש קולב מהמפלגה והתמודד כמועמד מטעם סיעת הג'פרסונים של המפלגה, וחיזר בגלוי אחר החוואים השחורים. מערכת הבחירות שלו נגד המושל המכהן תומאס ג'ונס ומאמציו לעקוף את הפוליטיקה של העליונות הלבנה קוממו והפחידו שמרנים כמו אוטס.

בבחירות של 1892 נוצח קולב על ידי ג'ונס לאחר שקיבל רק 115,524 קולות מול 126,959 הקולות של ג'ונס, כמעט באופן ודאי כתוצאה מהונאת בחירות באזורי השחורים. קולב התכוון בוודאות להתמודד שוב ב-1894 כמועמד הג'פרסונים וציפה לתמיכת מפלגת תומכי האינפלציה, מפלגת העם או המפלגה הפופוליסטית. הבוסים הפוליטיים של הדמוקרטים התאחדו מאחורי אוטס כאיש שהתנגד לברית החוואים ויכול היה להיאבק באופן הטוב ביותר מול האתגר של האגף במפלגה של תומכי תקן הכסף. בגיבוי ג'ונס והעיתון Montgomery Advertiser, התמודד אוטס על משרת המושל. בוועידת המפלגה המדינתית שהתקיימה במאי 1894, הוא ניצח את איש סיעת תומכי תקן הכסף מברמינגהאם, ג'וזף גונסטון כבר בסבב ההצבעה הראשון. מסע הבחירות של אוטס נגד קולב התנהל על רקע המאבק על כיסוי העיתונות כאשר ג'ונס עשה שימוש בכוחות צבאיים כדי לדכא את שביתת כורי הפחם בברמינגהאם. קולב ובעלי בריתו הפופוליסטים והרפובליקנים תקפו באופן חריף את ג'ונס, בעוד שאוטס התמודד כ"גיבור הגידם ממחוז הנרי", כאויב האנרכיה והאי-סדר, מגן העליונות הלבנה.

בבחירות הכלליות שהתקיימו באוגוסט אותה שנה הביס אוטס את קולב כאשר זכה ב-111,875 קולות מול 83,292 שקיבל קולב. כמו בבחירות של 1892, ניצחון הדמוקרטים נזקף בין השאר למעשי מרמה בקלפיות באזורי השחורים. ירידת מספר המצביעים נבעה ככל הנראה מחוק הבחירות של 1893 שנועד לקפח את זכותם של אנאלפביתים מלהצביע. קולב ורבים מתומכיו סירבו לקבל את תוצאות הבחירות הרשמיות. הוא הכריז על עצמו כמנצח וביום ההשבעה, 1 בדצמבר 1894 נשא שבועה מול שופט שלום במונטגומרי. יחד עם חבורה של תומכים נאמנים לו, הוא צעד לאורך שדרות דקסטר אל הקפיטול המדינתי, שם מתחת לאפו של המושל היוצא ג'ונס והמושל הנבחר אוטס, שזכו להגנה מהכוחות המזוינים של המדינה, הוא נאלץ להידחק לרחוב צדדי. בפני תומכיו הזועמים הוא נשא "נאום השבעה" משלו, אך אוטס הושבע באופן רשמי לתפקידו בטקס שקט ושליו.

כהונתו

מושב 1894–1895 של בית הנבחרים של אלבמה עמד בסימן של מאבקים בין הפופוליסטים לבין הדמוקרטים, בין אנשי אגף הבורבון של המפלגה הדמוקרטית לבין אגף הרפורמה של המפלגה, ובין תומכי תקן הזהב מול תומכי תקן הכסף. הפופוליסטים היו מיעוט משמעותי שמטרתו הראשונה הייתה העברת חוק בחירות. בסופו של דבר העביר בית המחוקקים חוק בחירות, שאף על פי שלא חל למפרע, נתמך על ידי מנהיגי הפופוליסטים כמו ג'וזף סי. מנינג ככל שהתאפשר להם. מושב בית הנבחרים עמד בסימן של מאמצי התמודדות של הפופוליסטים לגרום לממשלה הפדרלית לחקור את תוצאות הבחירות של 1892 ו-1894 באלבמה. אוטס ובעלי בריתו סיכלו את כוונותיהם אלו של הפופוליסטים.

עניינו המרכזי של אוטס כמושל היה היציבות הפיננסית של אלבמה. ממשלים קודמים הורידו באופן רצוף את שיעור המס ad valorem בכמעט מחצית בין השנים 1876–1889, כשהוצאות המדינה הוכפלו. בראשית שנות ה-90 שעמדו בסימן של שפל כלכלי, נאלץ המושל הקודם ג'ונס ללוות כספים כדי לשמור את הממשלה במצב של פעילות ואישר העלאת מס נוספת ב-1893. אף על פי כן, ב-1894 הוא חזה גירעון של כמעט 700,000 דולר עד ספטמבר 1896. בעלי בריתו של אוטס בבית המחוקקים מיהרו לחוקק חוק מס מול התנגדותם של הפופוליסטים שקיוו לראות את ממשל אוטס סובל ממחסור בכספים. בפברואר 1895 לאחר דיונים ארוכים, העביר בית המחוקקים הצעות חוק שהסמיכו את אוטס להכניס כספים לקופת המדינה שהייתה שרויה בחובות. באותו חודש, לבקשתו של אוטס, ביטלו המחוקקים את תוכניתו של המושל ג'ונס לבטל בהדרגה את מערכת העסקת האסירים, וכך לשמר את המקור החיוני להכנסה עבור המדינה.

במרץ 1895 נסע אוטס לניו יורק כדי להיפגש עם בעלי החוב של המדינה כדי לדון בו. שם ארבו לו ג'וזף מנינג וחבר בית הנבחרים מילפורד האוורד, שהיו בעיר כדי לפרסם את הצורך ברפורמה בשיטת הבחירות בדרום. הם גינו את אוטס כמושל שנבחר בהונאה, וכמי שעומד בראש משטר בלתי מוצדק. אוטס לא הצליח להגיע להסדרים פיננסיים מספקים ושב לאלבמה כשמצב בריאותו הפיזית והנפשית רעוע. במשך השנה הבאה נמשכו הזמנים הקשים, ואוטס נאלץ ללוות כספים עבור מדינתו מבנקאים בניו יורק ובאלבמה. הוא יכול היה עם זאת להתנחם בידיעה שמאמצי הפופוליסטים להפוך על פיהם את תוצאות הבחירות של 1894 כשלו. במאי 1896 היה ברור שהקונגרס לא יערוך שום חקירה בנוגע לבחירות באלבמה.

על אף ניצחון זה, בעלי בריתו הדמוקרטים של אוטס נחלו כישלונות. תומכי תקן הכסף היו עדיין סיעה חזקה, ואוטס לא יכול היה למנוע מג'ונסון, מועמד של סיעת תומכי תקן הכסף, מלנצח בבחירות המקדימות של המפלגה על משרת המושל. כשהגיעה תקופת כהונתו לקיצה, עדיין שאף אוטס להיבחר לסנאט של ארצות הברית. אפשרות של התפנות מושב בסנאט הייתה אמורה לקרות ב-1897, ואוטס פתח במסע בחירות לצורך כך, אך ללא הצלחה. לתפקיד נבחר אדמונד ו. פטוס, תומך תקן הכסף.

שנותיו האחרונות

ב-1898 קיבל אוטס מהנשיא ויליאם מקינלי מינוי כבריגדיר גנרל, ושירת במלחמת ארצות הברית-ספרד. לאחר המלחמה הוא שב לעיסוקו בעריכת דין ושלח את ידו בעסקי מקרקעין. הוא ניסה ללא הצלחה להקים אנדרטה בשדה הקרב בגטיסברג לזכר חבריו לנשק מהרגימנט ה-15, כולל אחיו שנפל בקרב.

ויליאם אוטס נפטר במונטגומרי ב-9 בספטמבר 1910. הוא נטמן בבית הקברות אוקווד שבעיר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם אוטס בוויקישיתוף

• ויליאם אוטס באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• ויליאם אוטס, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ויליאם אוטס באנציקלופדיה של אלבמה (באנגלית)
• ויליאם אוטס באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• ויליאם אוטס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

1. 15th Alabama Infantry Regiment and Colonel William C. Oates