ויליאם סטון (מושל מרילנד)

ויליאם סטון
William Stone

לידה	1603 נורת'האמפטונשייר, ממלכת אנגליה ממלכת אנגליה
פטירה	1660 (בגיל 57 בערך) מחוז צ'ארלס, פרובינציית מרילנד, אמריקה הבריטית
מדינה	צפון אמריקה הבריטית
בן או בת זוג	Verlinda Stone
מושל פרובינציית מרילנד 1649–1655 (כ־6 שנים) → Thomas Greene Josias Fendall ←
חתימה

ויליאם סטון (באנגלית: William Stone; בערך 1603 – בערך 1660) היה סוחר, בעל מטעים ומנהל קולוניאלי יליד אנגליה, ששימש כמושל פרובינציית מרילנד בין השנים 1649 ל-1655.

ביוגרפיה

ראשית חייו

ויליאם סטון נולד בנורת'האמפטונשייר, אנגליה בערך בשנת 1603.

עסקאות במושבת וירג'יניה

סטון היה אחד מחמישה אחיינים של הסוחרים העשירים, תומאס ואנדרו סטון מלונדון ואמסטרדם, שעשו הון בסחר בצמר ובטבק. אחיו, קפטן ג'ון סטון, התיישב ב-Martin's Hundred עד 1623, במושבת וירג'יניה. ב-15 בספטמבר 1619, ויליאם סטון הפליג למושבת וירג'יניה, על הספינה, מרגרט מבריסטול והיה אחד מהמתיישבים החדשים, שנשלחו לברקלי הנדרד, לעבוד תחת פיקוחו של קפטן ג'ון וודליף. סטון היה אמור לשרת את המשקיעים של אגודת ברקלי הנדרד במשך שש שנים בתמורה ל-30 אקרים של אדמה. בשנת 1628, ויליאם סטון עשה את המיזם הראשון שלו באקומק, בחוף המזרחי של מפרץ צ'ספיק, ומכר מטען של גרביים עבור משפחת הסדקית שלו. הוא החל לסחור בסחורות אחרות, משק חי וטבק. זמן לא רב לאחר מכן, הוא ואחיו אנדרו הובילו קבוצה של כ-34 מתיישבים לאקומק, ועצרו בברבדוס בדרך במיזם שארגן דודו תומאס. מתישהו, לפני ה-9 בפברואר 1629, הוא קיבל זיכיון טבק מריצ'רד וילר. עד ה-4 ביוני 1635, ויליאם רשם בעלות על 1,800 דונם באקומק.

האציל הקתולי, ססיל קלברט, מציג את המסמך הרשמי, של מעשי הסובלנות מ-1649, למושל הקולוניאלי הפרוטסטנטי הראשון של מרילנד, ויליאם סטון, שהכריז על הגנה דתית לפוריטנים, בפרובינציית מרילנד.

משפחתו ותפקידיו הציבוריים

שלטו של ויליאם סטון

רישומי בית המשפט המקומיים גילו שהוא אח של אנדרו סטון וקפטן ג'ון סטון, שעסק במסחר בחוף המזרחי, מאז 1626. עד 1634, ויליאם סטון הפך לנציב בית המשפט המחוזי. מתישהו, לפני פברואר 1636, הוא התחתן עם ורלינדה גרייבס, בתו של קפטן תומאס גרייבס. וויליאם המשיך והפך לשריף ואסטורייש. ב-1645 הוא התגורר בחוף המזרחי, במה שהפך למחוז נורת'המפטון.

עד 1648, הוא הפך למושל השלישי של פרובינציית מרילנד.

ההתיישבות הפוריטנית הראשונה בווירג'יניה

השם ויליאם סטון מופיע ברשימה של ניצולי הטבח ב-1622 של קבוצת פוריטנים שהגיעה לאמריקה ב-1619. ויליאם הפך למנהיג ההתיישבות באקומק בחוף המזרחי של מפרץ צ'ספיק, שהיה קשור באופן רופף למושבה הפוריטנית הגדולה יותר בננסמונד. הפוריטנים של וירג'יניה שגשגו תחילה, אך לבסוף נקלעו לעימות עם האנגליקנים המלכותיים השמרנים ששלטו בווירג'יניה.

בשנת 1648, ויליאם סטון הגיע להסכם עם ססיליוס קלברט, הלורד השני של בולטימור לנהל משא ומתן עם המתיישבים הפוריטניים של וירג'יניה להתיישב מחדש בפרובינציית מרילנד.

מושל פרובינציית מרילנד

ב-8 באוגוסט 1648, לורד בולטימור מינה את סטון למושל המושבה שלו. הוא היה המושל הפרוטסטנטי הראשון. האספה ביקשה לאשר את חירותם הדתית ובשנת 1649 חתם המושל סטון על חוק הסובלנות הדתית, שהתיר חופש דת לכל העדות הנוצריות.

בשנת 1649, ויליאם סטון כונן את מושבו ליד סנט מרי סיטי בזמן שהוא עודד גולים פוריטנים אחרים מווירג'יניה לייסד את ההתיישבות פרובידנס לאורך החוף הצפוני של נהר סברן, מול האתר העתידי של בירת מדינת מרילנד אנאפוליס.

ב-1652 הגיעו ריצ'רד בנט וויליאם קלייבורן לווירג'יניה כדי להשתלט על השלטון הקולוניאלי מטעם הפרלמנט האנגלי. לאחר שווירג'יניה נכנעה ב-12 במרץ, הם המשיכו למרילנד והדיחו לזמן קצר את סטון מתפקידו. לאחר שאמנתו של לורד בולטימור אושרה על ידי אוליבר קרומוול, סטון שב לשלטון אך נותרו מתחים בין הפוריטנים של פרובידנס לבין הפלג הפרוטסטנטי המתון יותר של סטון. בשנת 1654, סטון ויתר על תפקיד המושל תחת איום מצד בנט וקלייבורן. לורד בולטימור הורה לסטון להחזיר את השליטה, וסטון הקים כוח משלחת באביב הבא כדי להכניע את פרובידנס. אבל, במה שמכונה קרב הסברן (25 במרץ 1655), כוחותיו של סטון הובסו והוא נורה דרך הכתף. בתחילה הוא נידון לתלייה אך הנשים משני הצדדים קטעו את ההליכים והוא קיבל חנינה.

ויליאם סטון הוחלף כמושל על ידי ג'וזיאס פנדל (1628–1687), בעוד שבנט ולורד בולטימור הגיעו לפשרה. סטון כיהן לזמן קצר במועצת המושל ב-1658, אך לאחר מכן לא לקח חלק נוסף בעניינים ציבוריים, ופרש לאחוזתו הנקראת Poynton Manor.

אחרית חייו

ויליאם סטון כתב את צוואתו ב-3 בדצמבר 1659, והיא אושרה במחוז צ'ארלס, מרילנד, ב-21 בדצמבר 1660. ורלינדה גרייבס סטון כתבה את צוואתה, ב-3 במרץ 1674 והצוואה אושרה, ב-13 ביולי 1675, במחוז צ'ארלס.

הרסטורציה, הענקת קרקע ומוות

בשנת 1660 הוחזרה המלוכה באנגליה. לורד בולטימור העניק לוויליאם סטון כמה שיותר קרקע בשטח שהוא יכול לרכוב, על סוסים, ביום, כפרס על שירותו הנאמן של סטון. סטון התרכז בפיתוח המטע שלו באחוזת פויינטון במה שהוא כיום מחוז צ'ארלס, מרילנד, שם הוא מת בערך ב-1660.

מורשת

נינו של סטון, דייוויד (נולד ב-1709), הרחיב מאוד את האחוזה בפויינטון והחזיר את המשפחה לגדולה. ^[1] הנינים של ויליאם סטון תרמו תרומות חשובות להקמת מרילנד כמדינה אמריקאית: תומאס סטון חתם על הכרזת העצמאות, מייקל ג'ניפר סטון ייצג את מרילנד בקונגרס הראשון של ארצות הברית, ג'ון הוסקינס סטון היה מושל מרילנד בשנים 1794–1797, ויליאם מורי סטון היה הבישוף האפיסקופלי של בולטימור. נין של נין, ברטון וו. סטון, היה מנהיג מוקדם בולט של תנועת השיקום.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם סטון בוויקישיתוף

• ויליאם סטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

1. David Stone died intestate on March 18, 1773, at the age of 64