ויליאם ריד מילר

ויליאם ריד מילר
William Read Miller

ויליאם ריד מילר
לידה	23 בנובמבר 1823 בייטסוויל, טריטוריית ארקנסו, ארצות הברית
פטירה	29 בנובמבר 1887 (בגיל 64) ליטל רוק, ארקנסו, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות מאונט הולי, ליטל רוק, ארקנסו, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל ארקנסו ה־12 11 בינואר 1877 – 11 בינואר 1881 (4 שנים) → אוגוסטוס היל גרלנד תומאס ג'יימס צ'רצ'יל ←
מבקר המדינה של ארקנסו 1887
1874–1877 (כ־3 שנים)
1866–1868 (כשנתיים)
1861–1864 (כ־3 שנים)
1857–1860 (כ־3 שנים)
חתימה

ויליאם ריד מילר (באנגלית: William Read Miller;‏ 23 בנובמבר 1823 – 29 בנובמבר 1887) היה פוליטיקאי אמריקאי מארקנסו, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל ארקנסו ה-12 בשנים 1877–1881. מילר נולד בבייטסוויל, אז בטריטוריית ארקנסו, ובכך היה ראשון מושלי ארקנסו שנולד על אדמתה. הוא שירת שתי תקופות כהונה בזמנים הסוערים שלאחר תקופת השיקום, וארבע שנות כהונתו עמדו בסימנה של יציאת מפלגתו לדרך חדשה כדי להבדיל את עצמה מהתמיכה בעבדות ולהרחיב את בסיס התמיכה בה. הוא התמודד על מצע של צמיחה כלכלית באמצעות פיוס בין הלבנים לבין העבדים המשוחררים ולעיתים קרובות ספג התנגדות מצד חבריו למפלגה בראשית ימיה של אידאולוגיית "המטרה האבודה" (Lost Cause) תוכניותיו לפרוע את החובות הגדולים של ארקנסו, שכללו את איגרות החוב של הולפורד, בהיקף של 14 מיליון דולר, הופרעו לעיתים קרובות על ידי אלימות גזענית, ותמיכתו בבתי הספר הציבוריים ובאוניברסיטאות ספגה מאבקים מצד מפלגתו שלו.

ב-1881 הייתה למילר שאיפה חסרת תקדים להיבחר לתקופת כהונה שלישית כמושל, אך תחת זאת בחרו הדמוקרטים במועמד תומאס ג'יימס צ'רצ'יל, חסיד הקו הקשוח של המפלגה ומייג'ור גנרל לשעבר בצבא הקונפדרציה. בעקבות תבוסתו, שירת מילר במועצות מנהלים של כמה חברות רכבות וכחבר במועצת הנאמנים של אוניברסיטת ארקנסו. הוא גם שימש כמבקר המדינה של ארקנסו במשך 12 מתוך 30 השנים מ-1857 ועד מותו ב-1887, ובכך היה האדם שכהונתו בתפקיד זה הייתה השלישית באורכה.

ראשית חייו

ויליאם ריד מילר נולד בחווה ליד בייטסוויל שבטריטוריית ארקנסו כבנם של ג'ון וקלרה מור מילר. אביו היה חוואי ורשם במשרד הקרקעות של ארצות הברית ופעיל בפוליטיקה של המפלגה הדמוקרטית, כולל פעמיים שהיה חבר בחבר האלקטורים.^[1] מילר התחנך בבתי ספר מקומיים כאשר התאפשר לו הדבר במסגרת עבודתו בחווה המשפחתית, והחל לגלות עניין מוקדם במשפטים. אף על פי שאביו לא עודד אותו לרכוש השכלה משפטית, הוא עבר מהחווה המשפחתית לבייטסוויל וב-1844 החל ללמוד את המקצוע בקריאה עצמית.

קריירה פוליטית

הקריירה הפוליטית של מילר החלה לפרוח כאשר הוא עבר לבייטסוויל, שהייתה העיר הרביעית בגודלה במדינה ואחד המרכזים הפוליטיים הבולטים בה. ב-1848 הוא נבחר כפקיד של מחוז אינדיפנדנס, ובשנה שלאחר מכן נשא לאישה את סוזן אליזבט בווינס, בתו של שופט המחוז השלישי, ויליאם בווינס.^[2] ב-1854, כאשר התפטר מבקר המדינה של ארקנסו, סי. סי. דנלי, מתפקידו, מינה המושל אליאס נלסון קונוויי את מילר לתפקיד, ולצורך זה הוא התפטר מתפקידו כפקיד המחוז.^[1] קונוויי עצמו שימש בתפקיד מבקר המדינה בשנים 1835–1849, והמינוי לתפקיד של מילר העלה את קרנו בזירה הפוליטית באופן משמעותי.

מילר נבחר לתפקיד המבקר גם בשנים 1858, 1860, 1862 וב-1874. הוא למד משפטים, וב-1868 התקבל ללשכת עורכי הדין. ב-1876 הוא נבחר כמושל ארקנסו, וב-1878 נבחר לתקופת כהונה שנייה. הוא היה מושל ארקנסו הראשון שנולד על אדמתה. ממשלו של מילר התמקד בחינוך הציבורי ובבעיותיה הפיננסיות של המדינה. הוא חתם על חוק למימון מעון מדינתי לעיוורים והאוניברסיטה התעשייתית של ארקנסו (כיום אוניברסיטת ארקנסו). לאחר תום כהונתו כמושל, הוא שימש כסגן הגזבר המדינתי בשנים 1881 ו-1882. ב-1886 הוא נבחר שוב כמבקר המדינה.

מותו

ויליאם ריד מילר נפטר בליטל רוק ב-29 בנובמבר 1887. הוא נטמן בבית הקברות מאונט הולי שבעיר.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 74-75.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם ריד מילר בוויקישיתוף

• ויליאם ריד מילר באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• ויליאם ריד מילר באנציקלופדיה של ארקנסו (באנגלית)
• ויליאם ריד מילר באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• ויליאם ריד מילר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

1. Donovan, Timothy P.; Gatewood, Willard B. Jr.; Whayne, Jeannie M., eds. (2005). The Governors of Arkansas (2 ed.). The University of Arkansas Press, p. 65.
2. Donovan, Timothy P.; Gatewood, Willard B. Jr.; Whayne, Jeannie M., eds. (2005). The Governors of Arkansas (2 ed.). The University of Arkansas Press, p. 66.