ולדימיר קוקובצוב

ולדימיר קוקובצוב
Владимир Николаевич Коковцов
לידה	18 באפריל 1853 (יוליאני); Borovichi, רוסיה
פטירה	29 בינואר 1943 (בגיל 89); הרובע השמיני של פריז, צרפת
מדינה	האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות הרוסי סן-ז'נביאב-דה-בואה
השכלה	ליקיאון האמפריה הרוסית
	9 בספטמבר 1911 – 30 בינואר 1914; (שנתיים)
	→ פיוטר סטוליפין איוואן גורמיקין ←
	1902–1904; (כשנתיים)
	→ ויאצ'סלב פלבה Julius von Üxküll-Gyllenband ←
	5 בפברואר 1904 – 24 באוקטובר 1905; (שנה)
	→ Eduard Pleske Ivan Shipov ←
	26 באפריל 1906 – 30 בינואר 1914; (7 שנים)
	→ Ivan Shipov Pyotr Bark ←
פרסים והוקרה
	אביר במסדר אלכסנדר נבסקי; אביר הצלב הגדול במסדר סנט מוריס ולזרוס; אביר הצלב הגדול של מסדר העיט הלבן; אות מסדר כוכב הקוטב - מפקד הצלב הגדול; מפקד עליון במסדר לאופולד; הצלב הגדול של מסדר לאופולד; מסדר הנסיך דנילו הראשון, דרגה ראשונה; צווארון מסדר התהילה התוניסאי; מסדר אלכסנדר השלישי; מסדר אלכסנדר הקדוש של בולגריה; הסרט הגדול של מסדר פרחי הפאולוניה; מסדר האריה והשמש, דרגה ראשונה; מסדר הדרקון הכפול; מסדר פטר פרידריך לודוויג; אביר הצלב הגדול של מסדר העיט האדום; מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1; עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4; אות מסדר העיט הלבן; עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה; מסדר הכתר; עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 3; אות המסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1; מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 2; מסדר העיט השחור; צלב גדול של לגיון הכבוד; מסדר המטה היקר ;

ולדימיר ניקולביץ' קוקובצוב (ברוסית: Владимир Николаевич Коковцов‏; 30 באפריל 1853 – 29 בינואר 1943) היה מדינאי רוסי, ראש הממשלה של האימפריה הרוסית בשנים 1911–1914.

ביוגרפיה

ולדימיר קוקובצוב נולד בגוברניית נובגורוד באחוזה משפחתית. הוא למד בבית הספר בסנקט פטרבורג ואחר כך סיים את ליקיאון האימפריה הרוסית היוקרתי. בשנת 1872 הוא הגיש מסמכים לתחילת הלימודים באוניברסיטת סנקט פטרבורג אך לאור כך שאביו נפטר הוא החליט להתחיל לעבוד בשרות הממשלתי. בשנים 1873-1878 קוקובצוב עבר במשרד המשפטים. בשנת 1879 הוא עבר לשירות בתי הסוהר ועבד שם בתפקידים שונים עד לשנת 1890. בשנים 1890-1895 הוא עבד במזכירות המדינה.

בשנת 1895 קוקובצוב התמנה לסגן של ויאצ'סלב פלבה שכיהן מזכיר המדינה. בשנת 1896 קוקובצוב התמנה לסגן של שר האוצר סרגיי ויטה.

בשנים 1904-1905 קוקובצוב היה שר האוצר. לאחר הפסקה קצרה הוא התמנה לתפקיד פעם נוספת באביב 1906 וכיהן בתפקיד עד לשנת 1914. למרות שקוקובצוב היה סגנו של ויטה במשרד האוצר, הוא לא קיבל מינוי שר בממשלת ויטה. מעריכים שזה קשור להבדלי השקפת עולם על המדיניות הכלכלית של רוסיה לאחר המלחמה עם יפן. בהיותו שר האוצר קוקובצוב הוביל מספר רפורמות בתחום הפיננסי ופעל לקבלת הלוואות גדולות ממדינות המערב. הוא היה חבר במספר וועדות בתחום הכלכלי ובתחום יחסי העבודה.

בשנת 1911, מיד לאחר רצח פיוטר סטוליפין, ניקולאי השני החליט למנות את קוקובצוב לתפקיד ראש הממשלה. בכוונת הקיסר היה למנות לשר הפנים אלכסיי חבוסטוב. קוקובצוב סירב למינוי וציין שהוא לא מוכן לשבת באותה ממשלה עם חבוסטוב. בסופו של דבר הדברים הסתדרו, חבוסטוב לא קיבל את המינוי וקוקובצוב החל לכהן כראש הממשלה. במשך כל תקופת כהונתו כראש הממשלה קוקובצוב כיהן גם כשר האוצר של רוסיה.

במהלך כהונתו קוקובצוב פעל להידוק הקשרים עם צרפת וניסה להקטין חיכוכים עם האימפריה הגרמנית. בתחילת מלחמת הבלקן הראשונה נשלקה אפשרות לגיוס כוחות מילואים שנדחתה בלחץ של קוקובצוב. במהלך כהונתו כשר האוצר וכראש הממשלה פעל לאיזון תקציבי.

בינואר 1914 קוקובצוב פוטר מתפקידיו בממשלה אך נישאר חבר במועצה המדינית והוענק לו תואר רוזן. במהלך שרותו הוענקו לו עיטורים רבים של האימפריה הרוסית ושל מדינות אחרות.

בשנת 1918, לאחר מהפכת אוקטובר קוקובצוב נעצר אך שוחרר. הוא הצליח ביחד עם משפחתו לעזוב את רוסיה הסובייטית ובנובמבר 1918 התיישב בצרפת. בהיתו בצרפת פרסם את ספר זיכרונות על פעילות הממשלה בתחילת המאה ה-20.

קוקובצוב נפטר בפריז והוטמן בבית העלמין הרוסי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ולדימיר קוקובצוב בוויקישיתוף

ולדימיר קוקובצוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

ראשי ממשלת רוסיה
יושבי ראש ועדת השרים של האימפריה הרוסית	אלכסנדר וורונצב (1802–1809) • ניקולאי רומיאנצב (1809–1810) • ניקולאי סלטיקוב (1810–1812) • סרגיי ויאזמיטינוב (1812) • פיוטר לופוחין (1812–1827) • ויקטור קוצ'וביי (1827–1832) • ניקולאי נובוסילצב (1832–1838) • אילריון ואסילצ'יקוב (1838–1847) • וסילי לבאשוב (1847–1848) • אלכסנדר צ'רנישוב (1848–1856) • אלכסיי אורלוב (1856–1861) • דמיטרי בלודוב (1861–1864) • פאבל גגארין (1865–1872) • פאבל איגנאטייב (1872–1877) • פיוטר ואלוייב (1877–1881) • מיכאיל רייטרן (1881–1887) • ניקולאי בונגה (1887–1895) • איוואן דורנובו (1895–1903) • סרגיי ויטה (1903–1906) • איוואן גורמיקין (1906) • פיוטר סטוליפין (1906–1911) • ולדימיר קוקובצוב (1911–1914) • גורמיקין (1914–1916) • בוריס שטורמר (1916)• אלכסנדר טרפוב (1916) • ניקולאי גוליצין (1916–1917)
ממשלת המעבר הרוסית	גאורגי לבוב (1917) • אלכסנדר קרנסקי (1917)
יושבי ראש מועצת הקומיסרים העממיים	ולדימיר לנין (1917–1924) בין 1922 ל-1924 הלכה למעשה כיהן לב קאמנב כראש ממשלה • אלכסיי ריקוב (1924–1930) • ויאצ'סלב מולוטוב (1930–1941) • יוסיף סטלין (1941–1953) • גאורגי מלנקוב (1953–1955) • ניקולאי בולגנין (1955–1958) • ניקיטה חרושצ'וב (1958–1964) • אלכסיי קוסיגין (1964–1980) • ניקולאי טיחונוב (1980–1985) • ניקולאי ריז'קוב (1985–1991) • ולנטין פאבלוב (1991)
יושבי ראש ממשלת הפדרציה הרוסית	יגור גאידר (1992) • ויקטור צ'רנומירדין (1992–1998) • סרגיי קיריינקו (1998) • צ'רנומירדין (1998) • יבגני פרימקוב (1998–1999) • סרגיי סטפאשין (1999) • ולדימיר פוטין (1999) • מיכאיל קסיאנוב (2000–2004) • ויקטור כריסטנקו (2004) • מיכאיל פרדקוב (2004–2007) • ויקטור זובקוב (2007–2008) • ולדימיר פוטין (2008–2012) • דמיטרי מדבדב (2012–2020) • מיכאיל מישוסטין (2020) • אנדריי בלואוסוב (2020) • מיכאיל מישוסטין (2020–)