ז'אן סאנדהר
 | |
| ז'אן סאנדהר | |
| לידה |
6 ביוני 1846 מילוז, ממלכת הצרפתים  |
|---|---|
| פטירה |
24 במאי 1897 (בגיל 50) פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית |
| מדינה |
צרפת  |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית סן-סיר |
| השתייכות |
 צבא צרפת |
| דרגה | לוטננט קולונל |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת צרפת–פרוסיה | |
| עיטורים | |
|
קצין בלגיון הכבוד | |
  | |
ניקולא ז'אן רובר קונרד אוגוסט סאנדהר (בצרפתית: Nicolas Jean Robert Conrad Auguste Sandherr; 6 ביוני 1846 – 24 במאי 1897) היה לוטננט קולונל (סא"ל) בצבא צרפת, אשר התפרסם בשל חלקו בפרשת דרייפוס.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סאנדהר נולד ב-6 ביוני 1846 במילוז, אלזס. הוא למד באקדמיה הצבאית סן-סיר וב-1866 התגייס לצבא צרפת בדרגת לוטננט משנה. בשנת 1870 הועלה לדרגת לוטננט, וב-1871 לחם במלחמת צרפת–פרוסיה, נפצע, וקיבל דרגת אביר בלגיון הכבוד. ב-1877 הוא הועלה לדרגת קפטן ונכנס ללמוד באקול מיליטר, אותו סיים בדרגת מיור.
ב-1885 סופח סאנדהר ל"משרד השני" או "המשרד הסטטיסטי" - משרד הריגול הנגדי. ב-1887 הוא קיבל פיקוד על המשרד וב-1891 הועלה לדרגת לוטננט קולונל. במסגרת זו הוא העסיק מספר גדול של מרגלים ברחבי אירופה, ובמיוחד בקיסרות הגרמנית. ידועה אמרתו: "אילו הראיתי לך את שמות האנשים שאנו משלמים להם בגרמניה, היית יוצא מדעתך."[1] כבר ב-1893 הוא טען שבשורות צבא צרפת פועל מרגל המעביר מידע לידי הקיסרות הגרמנית, אולם לא הצליח להניח עליו את היד בשעת מעשה.[2] אחת מהסוכנים שהעסיק סאנדהר הייתה מרי בסטיאן, עוזרת ומנקה בשגרירות הגרמנית. תחת שם הקוד "אוגוסט" הייתה בסטיאן מעבירה לצרפתים מסמכים מהשגרירות.[3] ב-26 בספטמבר 1894 העבירה בסטיאן לסגנו של סאנדהר, אובר-ז'וזף אנרי את "הבורדרו" ("האיגרת"), מסמך שנשלח ממרגל בצבא צרפת אל הנספח הצבאי הגרמני מקסימיליאן פון שוורצקופן. בעקבות שחזור הבורדרו, החלה חקירה מצומצמת בניסיון לאתר את המרגל. ההאשמה הופלה על אלפרד דרייפוס - קצין בדרגת קפטן, אשר היה היהודי היחיד במטה הכללי. הראיות לכך היו מעטות מאוד, אולם ראשי הצבא היו מעוניינים לסגור את הפרשה בהקדם האפשרי.
ב-14 באפריל 1895 עזב סאנדהר את התפקיד וקיבל פיקוד על רגימנט הרגלים ה-20. יורשו כמפקד המשרד היה ז'ורז' פיקאר, אשר במסגרת תפקידו זה פתח את תיק דרייפוס והוביל לפרשת דרייפוס אשר זעזעה כליל את צרפת. עם זאת, סאנדהר לא ראה זאת, כיוון שהוא נפטר ב-24 במאי 1897 בגיל 50.
