לנארט ברנדוט, רוזן ויסבורג

לנארט ברנדוט, רוזן ויסבורג
Gustaf Lennart Nicolaus Paul Bernadott
	לנארט ברנדוט עם נכדו פרידריך לנארט סטראהל
לידה	8 במאי 1909; סטוקהולם, שוודיה
פטירה	21 בדצמבר 2004 (בגיל 95); מאינאו, גרמניה
שם מלא	גוסטב לנארט ניקולאוס פאול ברנדוט, רוזן ויסבורג
מדינה	שוודיה
מקום קבורה	מאינאו
בת זוג	קארין ניסוונדט ; סוניה ברנדוט
שושלת בית ברנדוט
תואר	רוזן ויסבורג
אב	הנסיך וילהלם, דוכס סדרמנלנד
אם	מריה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
צאצאים	ראו בהמשך
פרסים והוקרה
	אזרחות כבוד של לינדאו (1979); מסדר ההצטיינות של באדן-וירטמברג (1979); הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1958); אות מסדר כוכב הקוטב - מפקד הצלב הגדול; הפרס השוודי הבינלאומי השנתי; מסדר ואסה; מסדר הוורד הלבן של פינלנד; עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר; מסדר ההצטיינות הבווארי ;
חתימה

לנארט ברנדוט, רוזן ויסבורג (בשוודית: Lennart Bernadott; ‏ 8 במאי 1909 – 21 בדצמבר 2004), היה נכדו של גוסטב החמישי, מלך שוודיה ובמאי ויוצר סרטים שוודי.

ביוגרפיה

לנארט נולד ב-8 במאי 1909 בארמון סטוקהולם, סטוקהולם, לנסיך וילהלם, דוכס סדרמנלנד ולמריה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, בתם של פאבל אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה ואלכסנדרה, נסיכת יוון ודנמרק, ועם לידתו הוענק לו התואר דוכס סמולנד. בשנת 1914 התגרשו הוריו ואמו חזרה לרוסיה, ולנארט גודל על ידי סבתו המלכה ויקטוריה (משוודיה).

ב-11 במרץ 1932 התחתן וילהלם בנישואים מורגנטיים עם קארין ניסוונדט ללא הסכמת המלוכה, ובשל כך איבד את תאריו המלכותיים. לנארט קיבל יחס מחפיר מצד בית המלוכה השוודי, מה שגרם לאשתו לפסיכוזה חמורה, והביאה לבסוף לגירושיהם בשנת 1971.

בשנת 1944 שיחק ברנדוט כקרל, נסיך הכתר של שוודיה ונורווגיה בסרט ההיסטורי הנסיך גוסטב, תפקידו היחיד של ברנדוט כשחקן. ב-2 ביולי 1951 קיבל לנארט משארלוט, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג את התואר "רוזן ויסבורג", אשר הוא אחד מתארי האצולה השוודיים. אף על פי שקרל השישה עשר גוסטב, מלך שוודיה היה יכול להעניק ללנארט את תאריו מחדש, הוא בחר שלא לעשות זאת. באותה שנה הוא רכש את ארמון מאינאו במאינאו שבגרמניה, והפך את האי שלו לאטרקציה תיירותית פופולרית. בשנת 1971 התגרש לנארט מאשתו, וב-29 באפריל 1972 התחתן לנארט עם סוניה האונץ הצעירה ממנו בשלושים וחמש שנה. בשנת 1996 הוא קיבל את טבעת הכבוד של קרן אדוארד ריין, וב-21 בדצמבר 2004 הוא נפטר בביתו במאינאו.