מאראט בשארוב
 | |
| לידה |
22 באוגוסט 1974 (בן 50) מוסקבה, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות  |
|---|---|
| שם לידה |
Марат Алимжанович Башаров |
| מדינה |
רוסיה |
| מקום מגורים |
Starovatutinsky Passage |
| השכלה |
בית הספר הגבוה למשחק על שם מיכאיל שצ'פקין |
| תקופת הפעילות | מ-1991 |
| בן או בת זוג |
Yekaterina Arkharova (31 במאי 2014–?) |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
מאראט אלימז'נוביץ' בשארוב (בטטרית: Марат Галимҗан улы Бәшәров, ברוסית: Мара́т Алимжа́нович Баша́ров; נולד ב-22 באוגוסט 1974, מוסקבה) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, מדבב ומנחה רוסי. אמן הכבוד של הרפובליקה של טטרסטן (2012). חתן פרס הפדרציה הרוסית (2002).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא נולד במוסקבה ב-22 באוגוסט 1974 במשפחה שלא קשורה לעולם המשחק (אמו היא טבחית, אביו הוא אינסטלטור). טטרי במוצאו. לאחר סיום הלימודים הוא נכנס לפקולטה למשפטים באוניברסיטת מוסקבה. על פי הצעת אחיו (שעבד כמבקר תיאטרון), הוא החליט לקחת מבחני אודישן לתפקיד בהצגה "הרוח מטירת קנאטרוויל" (בתיאטרון סוברמניק) ולאחר שקיבל את התפקיד, השתתף בהפקות של המחזה הזה במשך שתי עונות.[1]
לאחר לימוד קצר באוניברסיטת מוסקבה, הוא נכנס לבית הספר לתיאטרון גבוה על שם שצ'פקין' בשנת 1992; במהלך לימודיו השתתף בצילומי פרסומות, וכן בתפקיד קצר בסרט שמש בוגדנית, שבוים על ידי ניקיטה מיכאלקוב.
מאז שנת 2009, החל מהעונה השמינית של התוכנית, "קרב המדיומים" בערוץ TNT, הנחה במקומו של מיכאיל פורצ'נקוב שעזב. בקיץ 2015, יחד עם נטליה ברדו[2] הנחה זמן קצר את תוכנית הטלוויזיה "מר וגברת מדיה"[3] בערוץ הראשון.[4][5]
בשנת 2010 הוא זכה בפרס תיאטרון הכוכבים במועמדות לפרס גשם הכוכבים והצטלם לסדרת הטלוויזיה "הינדי" עם השחקנית ההודית פנצ'הי בורה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא מוסלמי סוני. אוהד ספרטק מוסקבה.
היה נשוי ליליזבטה קרוצקו, סוכנת שחקנים. בספטמבר 2004 ילדה לו בת בשם אמליה. התגרשו בהמשך ונישא ליקטרינה ארחארובאיה, במאי 2014, באוקטובר אותה שנה אושפזה עם פגעות קשות באפה וטענה בהמשך כי הוכתה על ידי בעלה כשהיה שיכור. במרץ 2015 התגרשו.
ביולי 2016 נודע על יחסיו עם יליזבטה שבירקרובאיה, שילדה לו בן בשם מרסל. בספטמבר 2017 התחתן איתה. בדצמבר אותה שנה היא אושפזה בעקבות שרב באפה, שוב דווח על כך שהוא הכה אותה, ברם היא עצמה דחתה את הטענות וסירבה להגיש תלונה במשטרה. במרץ 2019 התגרשה ממנו.
פילמוגרפיה נבחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1995 - שמש בוגדנית
- 1998 - הספר מסיביריה
- 1999 - היורה מוורושילוב
- 2000 - חתונה
- 2000 - זוג מושלם
- 2001 - קוברה
- 2002 - אוליגרך
- 2004 - המשפחה הארמנית הגדולה שלי
- 2004 - 72 מטרים
- 2004 - מותה של האימפריה
- 2004 - מילים ולחן
- 2005 - שביעות רצון
- 2005 - חיים נצחיים
- 2005 - גמביט טורקי
- 2006 - העסקה
- 2006 - מלכת השלג
- 2006 - טנקר טנגו
- 2006 - הקליבר הראשי
- 2007 - 1612
- 2007 - יום הבחירות
- 2007 - לנינגרד
- 2008 - רבותיי הקצינים: הצילו את הקיסר
- 2008 - נוביה זמליה
- 2008 - לוכד הרוח
- 2009 - הנוסעת
- 2009 - קומדיה כפרית
- 2010 - חזרה לברית המועצות
- 2011 - המתאבדים
- 2011 - רומן בעבודה: ימי חיינו
- 2011- הבגידה
- 2012 - רז'בסקי נגד נפוליאון
- 2012 - אנה גרמן: סוד המלאך הלבן
- 2013 - טיסת חג המולד
- 2014 - הצלם
- 2015 - הגדוד
- 2016 - גיבור
- 2017 - מתקדמים למעלה
- 2018 - בעל חדש
- 2019 - אעניק לך ניצחון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאראט בשארוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מאראט בשארוב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מאראט בשארוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)- "מאראט בשארוב" באתר Peoples.ru
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Марат Башаров. Биография" (ברוסית). РИА Новости. 22 באוגוסט 2014. נבדק ב-2019-06-30.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Мистер и миссис СМИ начинают и заканчивают. Политический юмор на ТВ проигрывает творцам и участникам серьезных шоу". Новая газета. 2015-06-26.
- ^ «Мистер и Миссис СМИ» «Мистер и миссис СМИ»: Марат Башаров и Наташа Бардо представят картину дня vokrug.tv (29.05.2015)
- ^ ""Мистер и миссис СМИ": разочарование неумелых потуг". Собеседник. 2015-06-10.
- ^ "Лёгкий жанр". הקומסומולץ המוסקבאי. 2015-06-18.