מג אורי

מג אורי
Meg Urry
לידה 1955 (בת 69 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
  • Massachusetts Institute of Technology School of Science (4 בינואר 1984–31 באוגוסט 1987)
  • מכון המדע טלסקופ החלל (1 בספטמבר 1987–30 ביוני 2001)
  • אוניברסיטת ייל עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט ברוק סימונס, Jong-Hak Woo עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עמיתה באגודה האמריקאית לקידום המדע (2013)
  • פרס ג'ורג' ואן ביאסנרואק (2012)
  • פרס נשים במדע החלל (2010)
  • פרס אנני ג'אמפ קאנון (1990) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג אנדרו שימקוביאק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלאודיה מייגן "מג" אורי (באנגלית: Claudia Megan "Meg" Urry; נולדה ב-1955) היא פרופסור לפיזיקה ואסטרונומיה אמריקאית ומנהלת מרכז ייל לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה (YCAA);[1] חוקרת חורים שחורים ובלאזרים.[2]

בנוסף למחקריה, ידועה פרופסור אורי במאמציה להעלאת מודעות ותיקון של אפליה מגדרית במדע.[3]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי נולדה ב-1955 בסנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית.[4] בילדותה גדלה בווסט לאפייט (אנ'), אינדיאנה, ארצות הברית.[5] אביה היה פרופסור לכימיה באוניברסיטת פרדו ולאחר מכן באוניברסיטת טאפטס. בגיל 12 עברה לווינצ'סטר, מסצ'וסטס, ארצות הברית. בראיון שפורסם עבור הצוות למחשבה חופשית (אנ') (TFT), סיפרה אורי כי הייתה תלמידה מצטיינת בבית הספר ואהבה גם מקצועות לא ריאליים.[5]

בקיץ 1976 התמחתה אורי כסטודנטית במצפה הכוכבים הלאומי לרדיו אסטרונומיה (אנ') (NRAO).[6] מרכז מחקר ופיתוח אשר מתכנן, בונה ומפעיל רדיו-טלסקופ עם רגישות גבוהה לשימוש מדענים ברחבי העולם. המחקר נערך במימון פדרלי של הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית.

בשנת 1977 סיימה אורי תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה בדרגת ההצטיינות הגבוהה ביותר באוניברסיטת טאפטס בבוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית.[7] בשנת 1979 סיימה תואר שני באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, מרילנד, ארצות הברית.[1] את התזה שלה עשתה אורי במרכז טיסות החלל גודרד בגרינבלט, מרילנד, ארצות הברית, שם חקרה באמצעות לווין רנטגן (אנ') חזק בלאזרים. המודל שבנתה עסק בשאלה מדוע הבלאזרים שלא הובנו בעבר נראו כל כך בהירים.[2] בשנת 1984 סיימה אורי דוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.[1]

בשנים 1984–1987 עשתה פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).[1] במסגרתו חקרה חור שחור על-מסיבי והתמחתה בגלקסיות אקטיביות.[2] לאחר מכן בשנים 1996–2001 עשתה אורי פוסט דוקטורט נוסף ושימשה כראש משרד בחירת תוכניות מדע במכון למדעי טלסקופ החלל (אנ') (STSc) בולטימור, מרילנד, ארצות הברית.[1] במסגרת פוסט הדוקטורט השתמשה אורי בטלסקופ החלל האבל של נאס"א, על מנת להראות כי במרכז כל גלקסיה רגילה יש חור שחור.[2]

בשנים 2007–2013 כיהנה אורי כיושבת ראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת ייל בניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית.[1] ובשנת 2001 קבלה תואר פרופסור והפכה לאישה הראשונה שקיבלה משרה קבועה בפקולטה לפיזיקה באוניברסיטת ייל. אורי הקימה ומנהלת עוד היום את מרכז ייל לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה.[2]

בראיון שפורסם עבור הצוות למחשבה חופשית סיפרה אורי כי אהבתה הגדולה לפיזיקה החלה לאחר שקיבלה ציון נכשל במבחן סמסטר בשנה הראשונה שלה באוניברסיטה. תוך כדי לימודים, במטרה להעלות את הציון שלה, היא ראתה את ההגיון והיופי בפיזיקה.[5]

אורי כותבת מאמרים באתר CNN על תגליות מדעיות חדשות[7], וחברה בגלקסי זו (Galaxy Zoo), אתר אינטרנט המשתף את הגולשים במחקר גלקסיות.[6]

עבודת הדוקטורט של אורי עסקה בהתנהגות גרעין גלקטי פעיל של גלקסיות אקטיביות מסוג רדיו-לאוד (Radio-loud AGN). אורי פיתחה הסבר כיצד משפיעה קרינה יחסותית של סילונים אסטרו פיזיקליים (אנ') על ההתפלגות הנמדדת של כוח הסילון. אורי פרסמה למעלה מ-270 מאמרי מחקר בנושא חורים שחורים וגלקסיות.[8]

עבודתה להעלאת מודעות ותיקון של אפליה מגדרית במדע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור אורי הייתה אחת מהתלמידות היחידות בשיעורי הפיזיקה בם נכחה. אולם רק במהלך פוסט הדוקטורט באוניברסיטת MIT גברה המודעות שלה לאפליה מגדרית בתחום, כאשר הייתה האישה היחידה שהתמקדה במדעי החלל, מבין עשרות חוקרים. בראיון לגלקסי זו (Galaxy Zoo) סיפרה שנחשפה להעדפה מתקנת שבאה לידי ביטוי בהקלות בקבלה לאוניברסיטאות, קבלה לפוסט דוקטורט ולמשרה בסגל הלימודי.[6] אולם למרות להעדפה המתקנת באקדמיה, ראתה אורי פרופסורים רבים שמתעלמים ומבזים סטודנטיות עד שהן פורשות.

באותו ראיון עבור גלקסי זו אומרת אורי כי גם גברים עוזבים את המקצוע אך במספרים קטנים יחסית לכמות הנשים שעוזבות את המקצוע.[6]

פרופסור אורי עמדה בראש הוועדת למעמד האישה באסטרונומיה של האגודה האמריקאית לאסטרונומיה (AAS). בשנת 1992, ארגנה את הכנס הראשון בנושא נשים באסטרונומיה ובשנה שלאחר מכן, ארגנה כנס במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech).

בשנת 2005 הופיעה ב"יום שישי למדע" (Science Friday) של הרדיו הציבורי של ארצות הברית (NPR).

בשנת 2006 נבחרה פרופסור אורי להיות לעמית האגודה לנשים במדע (אנ') (AWIS) על פועלה למען הנשים במדע.

אורי נשואה לד"ר אנדרו שימקוביאק, דוקטור לאסטרופיזיקה בייל. לשניים שתי בנות.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מג אורי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Meg Urry CV
  2. ^ 1 2 3 4 5 Virginia Gewin, Meg Urry, chair, physics department, Yale University, New Haven, Connecticut, Nature 446, 2007-03, עמ' 344–344 doi: 10.1038/nj7133-344a
  3. ^ Women in Science | Meg Urry’s Group, urrylab.yale.edu
  4. ^ Eamon Goucher and Alexandra Haslund-Gourley, How We Got Here and Where We Are Going: Meg Urry’s Insights into the Universe (including Inequality in STEM) | Yale Scientific Magazine, www.yalescientific.org, ‏November 27, 2020
  5. ^ 1 2 3 Kane Lodge, Interview with Professor Meg Urry, The Freethink Tank, ‏2017-10-20 (באנגלית בריטית)
  6. ^ 1 2 3 4 karenlmasters, She's an Astronomer: Meg Urry, Galaxy Zoo, ‏2010-05-02 (באנגלית)
  7. ^ 1 2 Bio | Meg Urry’s Group, urrylab.yale.edu
  8. ^ Meg Urry | Department of Astronomy, astronomy.yale.edu (באנגלית)