מועצת המדע הבין-לאומית

מועצת המדע הבין-לאומית
International Science Council

שפה רשמית	אנגלית
מדינה	צרפת
משרד ראשי	פריז, צרפת צרפת
מטה הארגון	פריז
יושב ראש	פיטר גלוקמן, B. Daya Reddy
תקופת הפעילות	יולי 2018 – הווה (כ־6 שנים)
נוצר מתוך	המועצה הבין־לאומית למדע והמועצה הבין־לאומית למדעי החברה
Council.Science

מועצת המדע הבין-לאומית (באנגלית: The International Science Council, בראשי תיבות: ISC) הוא ארגון לא־ממשלתי בין־לאומי המאגד 40 איגודים מדעיים בין־לאומיים, 142 אקדמיות, מועצות מחקר, ארגונים מדעיים לאומיים ואזוריים ו־30 חברים עמיתים ומוקדש למען שיתוף פעולה בין־לאומי לקידום המדע ברחבי העולם. הארגון הוקם ביולי 2018 כתוצאה ממיזוג בין המועצה הבין־לאומית למדע (נוסדה בשנת 1931) והמועצה הבין־לאומית למדעי החברה (אנ') (נוסדה בשנת 1952) ומקום מושבו בפריז, צרפת.^[1] מטה מועצת המדע הבין־לאומית בפריז מבטיח את התכנון והפעילות השוטפים בהנחיית הוועד המנהל שנבחר.

פעילות המועצה

החזון של המועצה הוא לקדם את המדע כטובת ציבור עולמית על ידי שיתוף פעולה בין־לאומי כוללני ושוויוני בידע, נתונים, מומחיות מדעית והנגשה אוניברסלית. המשימה היא לפעול כקול העולמי למדע ומיוצג בנקודות הבאות:^[2]

• מדברים על ערכם של כל המדע והצורך בהבנה מושכלת של ראיות ולקבלת החלטות
• המרצה ותמיכה במחקר מדעי בין־לאומי ובלימודים בנושאים מרכזיים הנוגעים לדאגה עולמית
• פירוט ידע מדעי בנושאים כאלה ברשות הרבים
• קידום המשך וקידום השוויון של הקפדנות המדעית, היצירתיות והרלוונטיות בכל חלקי העולם
• הגנה על התרגול החופשי והאחראי של המדע.

ערכי הליבה שישמרו בניהול, בעבודת המועצה והשותפויות הם מיומנות ומקצועיות, כלול ומגוון, שקיפות ויושרה וכן חידוש וקיימות.

המועצה מכנסת ומגייסת את הקהילה המדעית הבין־לאומית בנושאים בעלי חשיבות מדעית וציבורית גדולה. פעילויות המועצה מתמקדות בשלושה תחומי עבודה עיקריים:

• מדע-למדיניות כדי לעודד ולתמוך במחקרים ומדעים בין־לאומיים ולהעברת מדע הרלוונטי לסוגיות מדיניות בין־לאומיות.
• דיון מדעי לקידום פיתוחים המאפשרים למדע לתרום בצורה יעילה יותר לנושאים מרכזיים ברשות הרבים הבין־לאומית.
• חופש מדעי ואחריות להגן על העיסוק החופשי והאחראי של המדע.

פעילויות המועצה כוללות מגוון רחב של תוכניות מחקר בין־לאומיות, הממומנות על ידי שיתוף פעולה בחסות שותפים, החל מקיימות עולמית, עוני, בריאות עירונית והפחתת סיכוני אסון, וכלה בנתונים, מערכות תצפית וייעוץ מדעי לממשלות. למועצת המדע הבין־לאומית יש תוכנית לקידום המדע כטובת עולם גלובלית הנקראת: תוכנית פעולה 2021-2019.^[3]

ניהול וארגון המועצה

הגוף הניהולי העיקרי של המועצה הוא האספה הכללית שלה, אשר נפגש כל שלוש שנים. האספה הכללית בוחרת את הוועד המנהל, אשר מספק מנהיגות מדעית ומאפשר יישום החזון, המשימה, העקרונות והערכים, כמו גם את חוסנה הפיננסי והניהולי של המועצה. הוועד המנהל מורכב משישה מנהלים ושמונה חברים רגילים. בנוסף, קיימות ארבע וועדות מיוחדות המסייעות לוועד המנהל: • הוועדה למימון וגיוס הכספים • הוועדה לחופש ואחריות במדע • הוועדה לתכנון מדע • הוועדה להנגשת המדע לציבור ולהעסקה.

למועצת המדע הבין־לאומית שלושה משרדים אזוריים; המשרד האזורי לאפריקה הוקם בספטמבר 2005 והוא מתארח על ידי הקרן הלאומית למחקר (דרום אפריקה) (אנ') בפרטוריה, דרום אפריקה; המשרד האזורי לאסיה והאוקיינוס השקט נחנך בספטמבר 2006 ומתארח על ידי האקדמיה המלזית למדעים (אנ') בקואלה לומפור, מלזיה; המשרד האזורי באמריקה הלטינית והקריביים נחנך בשנת 2007 והתארח על ידי האקדמיה הברזילאית למדעים (אנ') בריו דה ז'ניירו, ברזיל ולאחר מספר מעברים, הוא נסגר בשנת 2016. בהנחיית ועדות מדע אזוריות, המשרדים מקדמים את המשך פיתוח וחיזוק המדע בהקשר של סדרי עדיפויות אזוריים, ומקרבים את המדע של מדינות מתפתחות למרחב הבין־לאומי. המשרדים פועלים גם כדי להבטיח שמדענים מהאזור יהיו מעורבים בפעילויות מועצת המדע הבין־לאומית.

חברים

איגודים חברים

להלן רשימת 40 איגודים חברים נכון לשנת 2020:^[4]

ראשי תיבות	שם	שנת ייסוד	תחומים	שנת הצטרפות
4S	החברה למחקרים במדעי החברה (אנ')	1975	מדע, טכנולוגיה וחברה	2008
IALS	האיגוד הבין־לאומי למדעי המשפט	1950	מדעי המשפט	1952
IASSA	האיגוד הבין־לאומי למדעי החברה בארקטיקה	1990	מדעי החברה בארקטיקה	2013
IAU	האיגוד האסטרונומי הבין־לאומי	1919	אסטרונומיה	1922
ICA	האגודה הקרטוגרפית הבין־לאומית	1959	קרטוגרפיה	1990
IEA	האגודה הבין־לאומית לכלכלה (אנ')	1950	מדעי החברה בארקטיקה	1952
IFSM	איחוד אגודות המיקרוסקופיה הבין־לאומי (אנ')	1951	מיקרוסקופיה	1976
IGU	האיגוד הבין־לאומי לגאוגרפיה	1922	גאוגרפיה	1923
IMU	האיחוד המתמטי הבין־לאומי	1920	מתמטיקה	1922
INQUA	האיגוד הבין־לאומי למחקר רבעוני (אנ')	1928	התקופה הרבעונית בארקטיקה	2005
IPRA	האיגוד הבין־לאומי לחקר השלום (אנ')	1952	חקר השלום	1972
IPSA	האיגוד הבין־לאומי למדעי המדינה (אנ')	1949	מדעי המדינה	1952
ISA	האיגוד הסוציולוגי הבין־לאומי (אנ')	1959	סוציולוגיה	1984
ISEE	האגודה הבין־לאומית לכלכלה אקולוגית (אנ')	1989	כלכלה אקולוגית	2011
ISPRS	האגודה הבין־לאומית לפוטוגרמטריה וחישה מרחוק	1910	פוטוגרמטריה חישה מרחוק	2002
IUBS	האיגוד הבין־לאומי למדעים ביולוגיים (אנ')	1919	ביולוגיה	1922
IUCr	האיגוד הבין־לאומי לקריסטלוגרפיה	1947	קריסטלוגרפיה	1947
IUFoST	האיגוד הבין־לאומי למדעי מזון וטכנולוגיה (אנ')	1970	מדעי המזון וטכנולוגית מזון	1996
IUFRO	האיגוד הבין־לאומי לארגוני מחקר יער (אנ')	1892	יערנות	2005
IUGG	האיגוד הבין־לאומי לגאודזיה וגאופיזיקה	1919	גאודזיה וגאופיזיקה	1922
IUGS	האיגוד הבין־לאומי למדעי הגאולוגיה (אנ')	1961	גאולוגיה	1961
IUHPST	האיגוד הבין־לאומי להיסטוריה ופילוסופיה של מדע וטכנולוגיה (אנ')	1947, 1949	היסטוריה של המדע, פילוסופיה של המדע	1947
IUIS	האיחוד הבין־לאומי לחברות אימונולוגיות (אנ')	1976	אימונולוגיה	1969
IUMRS	האגודה לחקר החומרים (אנ')	1991	מדעי החומרים	2005
IUMS	האיחוד הבין־לאומי לחברות מיקרוביולוגיות (אנ')	1927	מיקרוביולוגיה	1982
IUNS	האיגוד הבין־לאומי למדעי התזונה (אנ')	1948	תזונה	1968
IUPAB	האיגוד הבין־לאומי לביופיזיקה טהורה ויישומית	1961	ביופיזיקה	1966
IUPAC	האיגוד הבין־לאומי לכימיה טהורה ויישומית (אנ')	1919	כימיה	1922
IUPAP	האיחוד הבינלאומי לפיזיקה תאורטית ויישומית (אנ')	1922	פיזיקה	1922
IUPESM	האיגוד הבין־לאומי למדעי הפיזיקה וההנדסה ברפואה (אנ')	1980	פיזיקה רפואית	1999
IUPHAR	האיגוד הבין־־לאומי לפרמקולוגיה בסיסית וקלינית (אנ')	1959	פרמקולוגיה	1972
IUPS	האיגוד הבין־לאומי למדעים פיזיולוגיים (אנ')	1955	פיזיולוגיה	1929
IUPsyS	האיגוד הבין־לאומי למדע פסיכולוגי (אנ')	1950	פסיכולוגיה	1952
IUSS	האיגוד הבין־לאומי למדעי הקרקע (אנ')	1924	מדעי הקרקע	1993
IUSSP	האיחוד הבין־לאומי למחקר מדעי באוכלוסייה (צר')	1961	דמוגרפיה	1965
IUTAM	האיגוד הבין־לאומי למכניקה תאורטית ויישומית (אנ')	1946	מכניקה	1947
IUTOX	האיגוד הבין־לאומי לטוקסיקולוגיה	1980	טוקסיקולוגיה	1996
URSI	האיגוד הבין־לאומי למדעי הרדיו	1919	מדעי גלי רדיו	1922
WAPOR	האגודה העולמית לחקר דעת הקהל	1947	מחקר דעת קהל	1965
WAU	האיגוד האנתרופולוגי העולמי	1948	אנתרופולוגיה	1953

ארגונים חברים

להלן רשימת 142 ארגונים חברים נכון לשנת 2020:^[5]

מדינה	ארגון	שנת הצטרפות
אוגנדה אוגנדה	המועצה הלאומית למדע וטכנולוגיה באוגנדה (UNCST) ‏	1995
אוזבקיסטן אוזבקיסטן	האקדמיה למדעים של אוזבקיסטן (אנ')	1992
אוסטריה אוסטריה	האקדמיה האוסטרית למדעים (ÖAW) ‏(אנ')	1950
אוסטרליה אוסטרליה	האקדמיה האוסטרלית למדע (אנ')	1919
אוקראינה אוקראינה	האקדמיה הלאומית למדעים באוקראינה (NASU) ‏(אנ')	1992
אורוגוואי אורוגוואי	המועצה הארצית הלאומית לחדשנות מדע וטכנולוגיה (CONICYT) ‏	1931
אזרבייג'ן אזרבייג'ן	האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן (ANAS)
איטליה איטליה	מועצת המחקר הארצית (CNR) ‏(אנ')	1919
אינדונזיה אינדונזיה	המכון האינדונזי למדעים (LIPI) ‏(אנ')	1931
איראן איראן	אוניברסיטת טהראן (UT) ‏	1963
אירלנד אירלנד	האקדמיה המלכותית של אירלנד (RIA) ‏(אנ')	1952
אלבניה אלבניה	האקדמיה למדעים של אלבניה (ASA)‏ (אנ')	2009
אל סלוודור אל סלוודור	סגן משרד המדע והטכנולוגיה של אל סלבדור	2013
אנגולה אנגולה	קרן המדע והפיתוח	2010
אסוואטיני אסוואטיני	מועצת המחקר הארצית	1931
אסטוניה אסטוניה	האקדמיה למדעים באסטוניה (אנ')	1992
ארגנטינה ארגנטינה	מועצת המחקר המדעית והטכנית הלאומית (CONICET) ‏(אנ')	1931
ארמניה ארמניה	האקדמיה הלאומית למדעים של הרפובליקה של ארמניה (NAS RA) ‏(אנ')	1992
ארצות הברית ארצות הברית	האקדמיה הלאומית למדעים (NAS) ‏	1919
אתיופיה אתיופיה	הסוכנות האתיופית למדע וטכנולוגיה (אנ')	2006
בוטסואנה בוטסואנה	משרד התשתיות למדע וטכנולוגיה	2006
בולגריה בולגריה	האקדמיה הבולגרית למדעים (BAS) ‏(אנ')	1931
בוליביה בוליביה	האקדמיה הלאומית למדעים של בוליביה (ANCB) ‏	1978
בוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה	האקדמיה למדעים ואמנויות בבוסניה והרצגובינה (ANUBiH) ‏(אנ')	2010
בוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה	האקדמיה למדעים ואמנויות של הרפובליקה סרפסקה (ANURS) ‏(אנ')	2009
בורקינה פאסו בורקינה פאסו	המרכז הלאומי למחקר מדעי וטכנולוגי	1981
בלארוס בלארוס	האקדמיה הלאומית למדעים בבלארוס (NASB) ‏(אנ')	1992
בלגיה בלגיה	האקדמיות המלכותיות למדע ולאמנויות של בלגיה (RASAB) ‏(אנ')	1919
בנגלדש בנגלדש	האקדמיה למדעים בבנגלדש ( BAS) ‏(אנ')	1986
ברזיל ברזיל	האקדמיה למדעים של ברזיל (ABC)	1919
ברזיל ברזיל	האיגוד הלאומי ללימודים מתקדמים ומחקר במדעי החברה (ANPOCS) ‏	1919
גאורגיה גאורגיה	האקדמיה הגאורגית למדעים (GNAS) ‏	1992
גאנה גאנה	האקדמיה לאמנויות ומדעים של גאנה (אנ')	1961
גואטמלה גואטמלה	האקדמיה למדעי הרפואה הפיזיקלית והמדעית בגואטמלה	1986
ג'מייקה ג'מייקה	מועצת המחקר המדעית	1966
גרמניה גרמניה	קרן המחקר הגרמנית (DFG) ‏(אנ')	1952
דנמרק דנמרק	האקדמיה המלכותית הדנית למדעים ואמנויות (אנ')	1922
דרום אפריקה דרום אפריקה	המועצה לחקר מדעי החברה (HSRC) ‏(אנ')
דרום אפריקה דרום אפריקה	הקרן הלאומית למחקר (NRF) ‏	1919
הודו הודו	המועצה ההודית למחקר מדעי החברה (ICSSR) ‏(אנ')	1997
הודו הודו	האקדמיה ההודית הלאומית למדע (INSA) ‏(אנ')
הולנד הולנד	האקדמיה המלכותית ההולנדית לאומנויות ולמדעים (KNAW) ‏(אנ')	1922
הונגריה הונגריה	האקדמיה ההונגרית למדעים (MTA) ‏	1931
הונדורס הונדורס	האקדמיה הלאומית למדעים בהונדורס	2016
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	האקדמיה הבריטית	2008
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	המועצה למחקר כלכלי וחברתי (ESRC) ‏(אנ')	2006
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	החברה המלכותית	1919
הפיליפינים הפיליפינים	מועצת המחקר הארצית	1933
הפיליפינים הפיליפינים	המועצה הפיליפינית למדעי החברה (PSSC) ‏
הרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקנית	האקדמיה למדעים של הרפובליקה הדומיניקנית	2008
הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין	האגודה הסינית למדע וטכנולוגיה (CAST) ‏(אנ')	1937
הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין	האקדמיה הסינית למדעי החברה (CASS) ‏(אנ')	1997
וייטנאם וייטנאם	איגוד האגודות למדע וטכנולוגיה של וייטנאם (VUSTA) ‏(אנ')	1963
ונצואלה ונצואלה	הקרן הלאומית למדע, טכנולוגיה וחדשנות (CONICIT) ‏	1955
זימבבואה זימבבואה	מועצת המחקר של זימבבואה	1989
זמביה זמביה	האקדמיה למדעים של זמביה	1931
חוף השנהב חוף השנהב	האקדמיה למדעים, אומנויות, תרבויות אפריקה והתפוצות האפריקאיות (ASCAD) ‏(צר')	1992
טאיוואן טאיוואן	מועצת המחקר הארצית (AS) ‏(אנ')	1937
טאיוואן טאיוואן	הפקולטה למדעי החברה באמריקה הלטינית (FLACSO) ‏(אנ')	2002
טג'יקיסטן טג'יקיסטן	האקדמיה למדעים של הרפובליקה של טג'יקיסטן (אנ')	2002
טוגו טוגו	נשיאת אוניברסיטאות טוגו	1993
טורקיה טורקיה	מועצת המחקר המדעית והטכנולוגית של טורקיה (אנ')	1968
טורקיה טורקיה	האקדמיה הטורקית למדעים (TÜBA) ‏(אנ')	2002
טנזניה טנזניה	נציבות טנזניה למדע וטכנולוגיה (COSTECH) ‏(אנ')	2004
יוון יוון	האקדמיה של אתונה (אנ')	1919
יפן יפן	מועצת המדע של יפן (SCJ) ‏(אנ')	1919
ירדן ירדן	החברה המדעית המלכותית (RSS) ‏(אנ')	1980
ישראל ישראל	האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים	1952
לאוס לאוס	מועצת המדע הלאומית של לאוס	2008
לבנון לבנון	המועצה הערבית למדעי החברה (ACSS) ‏	2013
לבנון לבנון	המועצה הלאומית למחקר מדעי	1974
לוקסמבורג לוקסמבורג	קרן המחקר הלאומית	2004
לטביה לטביה	האקדמיה למדעים של לטביה (אנ')	1931
ליטא ליטא	האקדמיה למדעים של ליטא (LAS) ‏(אנ')	1992
לסוטו לסוטו	המחלקה למדע וטכנולוגיה	2007
מאוריציוס מאוריציוס	מועצת המחקר של מאוריציוס (אנ')	2005
מדגסקר מדגסקר	המשרד להשכלה גבוהה ולמחקר מדעי	1970
מוזמביק מוזמביק	איגוד המחקר המדעי של מוזמביק (AICIMO) ‏(אנ')	1999
מולדובה מולדובה	האקדמיה למדעים של מולדובה (אנ')	1993
מונטנגרו מונטנגרו	האקדמיה למדעים ואמנויות של מונטנגרו (אנ')	2006
מונקו מונקו	המרכז המדעי של נסיכות מונקו (אנ')	1931
מלאווי מלאווי	הנציבות הלאומית למדע וטכנולוגיה	2006
מלזיה מלזיה	האקדמיה למדעים במלזיה (ASM) ‏	1977
מצרים מצרים	האקדמיה למחקר וטכנולוגיה מדעית (ASRT) ‏	1925
מקסיקו מקסיקו	האקדמיה המקסיקנית למדעים (אנ')	1931
מרוקו מרוקו	האקדמיה למדעים וטכנולוגיות ע"ש חסן השני (אנ')	1981
מקדוניה מקדוניה	האקדמיה למדעים ואמנויות במקדוניה (אנ')
נורווגיה נורווגיה	האקדמיה הנורווגית למדעים ואמנויות (DNVA) ‏(אנ')	1922
נורווגיה נורווגיה	מועצת המחקר של נורווגיה (אנ')	2006
נורווגיה נורווגיה	אוניברסיטת ברגן (UiB) ‏	2010
ניגריה ניגריה	האקדמיה הניגרית למדע (אנ')	1963
ניו זילנד ניו זילנד	החברה המלכותית טה אפרנגי של ניו זילנד (אנ')	1919
נמיביה נמיביה	הנציבות הלאומית למחקר, מדע וטכנולוגיה (NCRST) ‏	2008
נפאל נפאל	האקדמיה הנפאלית למדע וטכנולוגיה (NAST) ‏(אנ')	1976
סודאן סודאן	המרכז הלאומי למחקר	1974
סיישל סיישל	רשות הגנים הלאומיים סיישל	1983
סינגפור סינגפור	האקדמיה הלאומית למדע בסינגפור (SNAS) ‏(אנ')	1971
סלובניה סלובניה	האקדמיה הסלובנית למדעים ואמנויות (SAZU) ‏	2009
סלובקיה סלובקיה	האקדמיה הסלובקית למדעים (SAV) ‏(אנ')	1931
סלובקיה סלובקיה	איגוד האקדמיות הבין־לאומי (UAI) ‏(אנ')	2002
ספרד ספרד	מזכיר המדינה לאוניברסיטאות, מחקר, פיתוח וחדשנות (SEIDI) ‏(אנ')
סרביה סרביה	האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות	1919
סרי לנקה סרי לנקה	הקרן הלאומית למדע של סרי לנקה (NSF) ‏(אנ')	1961
עומאן עומאן	מועצת המחקר של סולטנות עומאן	2015
עיראק עיראק	משרד המדע והטכנולוגיה	1976
ערב הסעודית ערב הסעודית	עיר המלך אבן סעוד למדע וטכנולוגיה (KACST) ‏(אנ')	1987
פולין פולין	האקדמיה הפולנית למדעים (PAN) ‏(אנ')	1931
פורטוגל פורטוגל	האקדמיה למדעים של ליסבון (אנ')	1931
פינלנד פינלנד	מועצת האקדמיות הפיניות	1931
פנמה פנמה	אוניברסיטת פנמה (אנ')	1993
פקיסטן פקיסטן	האגודה הפקיסטנית לקידום המדע (PAAS) ‏(אנ')	1950
פרו פרו	האקדמיה הלאומית למדעים	2003
צ'ילה צ'ילה	האקדמיה הצ'יליאנית למדעים	1931
צ'כיה צ'כיה	האקדמיה למדעים של צ'כיה (אנ')	1922
צרפת צרפת	האקדמיה הצרפתית למדעים	1919
קובה קובה	האקדמיה למדעים של קובה (אנ')	1931
קולומביה קולומביה	האקדמיה הקולומביאנית למדעים מדויקים, פיזיים וטבעיים (ACCEFYN) ‏(אנ')	1986
קוסטה ריקה קוסטה ריקה	האקדמיה הלאומית למדעים (קוסטה ריקה) (ANC) ‏(אנ')	1996
קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית	האקדמיה למדעים של הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה (אנ')	1961
קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	המועצה לחקר מדעי החברה בקוריאה (KOSSREC) ‏	2014
קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	האקדמיה הלאומית למדעים של הרפובליקה של קוריאה (אנ')	1961
קזחסטן קזחסטן	האקדמיה למדעים בקזחסטן (אנ')	1995
קמרון קמרון	האקדמיה למדעים בקמרון	1999
קנדה קנדה	מועצת המחקר הארצית (NRC) ‏(אנ')	1919
קנדה קנדה	המועצה לחקר מדעי החברה והרוח של קנדה (SSHRC) ‏(אנ')	2006
קניה קניה	האקדמיה הלאומית למדעים בקניה	1980
קריית הוותיקן קריית הוותיקן	האקדמיה האפיפיורית למדעים (אנ')	‏1931
רואנדה רואנדה	המכללה למדע וטכנולוגיה (KIST) ‏(אנ')	2006
רומניה רומניה	האקדמיה הרומנית	1931
רוסיה רוסיה	האקדמיה הרוסית למדעים	1955
שוודיה שוודיה	האקדמיה המלכותית השוודית למדעים	1922
שווייץ שווייץ	האקדמיה השווייצרית למדעי הרוח והחברה (SAHS) ‏	1998
שווייץ שווייץ	האקדמיה השווייצרית למדעי הטבע (SCNAT) ‏(אנ')	1922
תאילנד תאילנד	מועצת המחקר הלאומית של תאילנד (NRCT) ‏	1931
תוניסיה תוניסיה	אוניברסיטת אל מנאר של תוניס (UTM) ‏(אנ')	1931
	אוניברסיטת דרום האוקיינוס השקט (USP) ‏	2007
	האקדמיה למדעים של הקריביים (CAS) ‏	1993
	הארגון למחקר מדעי החברה במזרח ובדרום אפריקה (OSSREA) ‏	1998
	המועצה למדעי החברה באמריקה הלטינית (CLACSO) ‏	1999
	המועצה לפיתוח מחקרי מדעי החברה באפריקה (CODESRIA) ‏(אנ')	2006

עמיתים חברים

להלן רשימת 30 עמיתים חברים נכון לשנת 2020:^[6]

ראשי תיבות	שם	שנת הצטרפות
AAS	האקדמיה האפריקאית למדעים (אנ')	2014
AASSA	איגוד האקדמיות וחברות המדעים באסיה	1986
ACSS	האקדמיה למדעי החברה (אנ')	1982
ASTC	איגוד מרכזי המדע והטכנולוגיה (אנ')	2018
CIE	נציבות התאורה הבין־לאומית (אנ')	2014
EADI	האיגוד האירופי למכוני פיתוח והדרכה
ECPR	הקונסורציום האירופי למחקר פוליטי (אנ')
FIG	הפדרציה הבין־לאומית של המודדים	1992
IAAP	האיגוד הבין־לאומי לפסיכולוגיה יישומית (אנ')	1984
IAHR	האיגוד הבין־לאומי להנדסה ומחקר הידרו-סביבתי (אנ')	1935
IASC	הוועדה הבין־לאומית למדע ארקטי (אנ')	2005
ICA	הנציבות הבין־לאומית לאקוסטיקה (אנ')	2006
ICIAM	המועצה הבין־לאומית למתמטיקה תעשייתית ויישומית (אנ')	2011
ICLAS	המועצה הבין־לאומית למדעי בעלי החיים במעבדה	1976
ICO	הנציבות הבין־לאומית לאופטיקה (אנ')	2005
ICSTI	המועצה הבין־לאומית למידע מדעי וטכני (אנ')	1984
IFDO	הפדרציה הבין־לאומית של ארגוני נתונים למדעי החברה	1975
IFIP	הפדרציה הבין־לאומית לעיבוד מידע (אנ')	1970
IFLA	הפדרציה הבין־לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות	1974
IFS	הקרן הבין־לאומית למדע	1993
IIASA	המכון הבין־לאומי לניתוח מערכות יישומיות (אנ')	1987
ISA	האגודה למחקרים בין־לאומיים (אנ')	1984
ISDE	האגודה הבין־לאומית לכדור הארץ הדיגיטלי	2016
IUVSTA	האיגוד הבין־לאומי למדע ואקום, טכניקה ויישומים (אנ')	1992
IWA	איגוד המים הבין־לאומי (אנ')	1974
PSA	איגוד המדע של האוקיינוס השקט (אנ')	1970
SSRC	המועצה לחקר מדעי החברה (אנ')	2002
TNI	המכון הרב־לאומי (אנ')	2015
TWAS	האקדמיה העולמית למדעים	1984
UIS	האיגוד הבין־לאומי לספלאולוגיה (אנ')	2010

רשת The GeoUnions (בקיצור: Gus)

GeoUnions היא קבוצת משנה של מועצת המדע הבין־לאומית העוסקת במדעי כדור הארץ והחלל. אנשי קהילת הרשת הקימו בשנת 2004 ועדת היגוי (בפריז, צרפת) לקידום המדעים ברחבי העולם, לתקשורת ולתיאום פעילויות מדעיות של איגודים בודדים, וכדי לדבר בשם חברי GUs בפני הוועד המנהל של מועצת המדע הבין־לאומית, חברי המועצה והגופים הבין־תחומיים שלה ובמיוחד בפני ארגוני האומות המאוחדות. ועדת ההיגוי של אנשי ה־GUs נפגשת בדרך כלל יום לפני האסיפות הכלליות והפגישות של האיגודים המדעיים של מועצת המדע הבין־לאומית. חברי ה־GUs חופפים באופן חלקי עם ועדת המומחים של האו"ם בנושא ניהול מידע גיאו־מרחבי גלובלי (אנ') (The UN-GGIM Geospatial Societies או בקיצור: UN-GGIM). הרשת כוללת את הארגונים הבאים:

• האיגוד האסטרונומי הבין־לאומי (IAU)
• האגודה הקרטוגרפית הבין־לאומית (ICA)
• האיגוד הבין־לאומי לגאוגרפיה (IGU)
• האיגוד הבין־לאומי למחקר רבעוני (INQUA)
• האגודה הבין־לאומית לפוטוגרמטריה וחישה מרחוק (ISPRS)
• האיגוד הבין־לאומי לגאודזיה וגאופיזיקה (IUGG)
• האיגוד הבין־לאומי למדעי הגאולוגיה (IUGS)
• האיגוד הבין־לאומי למדעי הקרקע (IUSS)
• האיגוד הבין־לאומי למדעי הרדיו (URSI)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מועצת המדע הבין-לאומית בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מועצת המדע הבין-לאומית (באנגלית)
• אתר האינטרנט הרשמי של GeoUnions (באנגלית)
• אתר מועצת המדע הבין־לאומית ברשת פייסבוק (באנגלית)
• אתר מועצת המדע הבין־לאומית ברשת טוויטר (באנגלית)
• אתר מועצת המדע הבין־לאומית ברשת אינסטגרם (באנגלית)
• אתר מועצת המדע הבין־לאומית ברשת לינקדאין (באנגלית)

• מועצת המדע הבין-לאומית, ברשת החברתית פייסבוק
• מועצת המדע הבין-לאומית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מועצת המדע הבין-לאומית, ברשת החברתית אינסטגרם
• מועצת המדע הבין-לאומית, ברשת החברתית LinkedIn

הערות שוליים

1. The International Science Council, About Us.
2. The International Science Council, High-Level Strategy of the International Science Council..
3. The International Science Council, Action Plan 2019-2021.
4. The International Science Council, Our Members, Member Unions and Associations.
5. The International Science Council, Our Members, Member Organizations.
6. The International Science Council, Our Members, Affiliated Members.