מירון קריסטיה

מירון קריסטיה
Miron Cristea

לידה	20 ביולי 1868 טופליצה, רוזנות מרוש-טורדה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	6 במרץ 1939 (בגיל 70) קאן, צרפת
שם לידה	איליה (אליה) גאורגה קריסטיה
מדינה	רומניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה	הקתדרלה הפטריארכית של בוקרשט
השכלה	אוניברסיטת בוקרשט אוניברסיטת אטווש לוראנד
מקצוע	כהן דת, פוליטיקאי, עיתונאי
תפקיד	ראש ממשלת רומניה (11 בפברואר 1938–6 במרץ 1939) Member of the Crown Council of Romania
מפלגה	ללא שיוך פולטי
השקפה דתית	הכנסייה האורתודוקסית הרומנית
פרסים והוקרה	עיטור מסדר העיט הלבן של פולין

במרכז הפטריאך מירון קריסטיה, בעת עריכת טקס

אליה מירון קריסטיה, שנולד כ איליה (אליה) גאורגה קריסטיה (ברומנית: Elie Miron Cristea ובלידה - Ilie Gheorghe Cristea ‏; 20 ביולי 1868 - 6 במרץ 1939) היה איש דת ומדינאי רומני יליד טרנסילבניה, אשר היה הפטריארך הראשון של הכנסייה הרומנית אורתודוקסית (1939-1925), וראש ממשלת רומניה במשך כשנה (בין ה-11 בפברואר 1938 עד ליום מותו). בשנים 1927–1930 היה קריסטיה אחד משלושת חברי מועצת העוצרים בשנות מלכותו הראשונה של המלך מיכאי הראשון שהיה אז קטין. נודע כדוגל באידאולוגיה אנטישמית.

ביוגרפיה

איליה גאורגה קריסטיה נולד ב-טופליצה, טרנסילבניה (אז אוסטרו-הונגריה). הוא למד בגימנסיה הסאקסונית שב- ביסטריצה (1879–1883), בגיל 15 החל את לימודיו בבית הספר התיכון, היווני-קתולי שב- נסאוד עד שנת 1887, לאחר מכן למד ב-סיביו ולבסוף למד פילוסופיה באוניברסיטת בודפשט (1891–1895). בשנת 1902 כנזיר במנזר הודוש -בודרוג, במחוז ארד, קיבל את השם "מירון". לאחר מלחמת העולם הראשונה, קריסטיה היה חבר במשלחת האוסטרו-הונגרית אשר קראה לאיחודה של טרנסילבניה עם רומניה. ב־1919 התמנה כארכיבישוף המטרופוליטני של ולאכיה וב־1925 החליטה הכנסייה לקרוא לו בתואר "הפטריארך של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית".

לאחר עלייתו לכס המלוכה של קרול השני, מלך רומניה ב־1938, התפטרה ממשלתו של אוקטביאן גוגה ומירון קריסטיה נבחר כראש הממשלה.

בהוראתו של המלך קרול השני, קריסטיה היה מעורב ברציחתו של קורנליו זליה קודריאנו, מנהיג התנועה הלגיונרית, בידי המשטרה.

קריסטיה נפטר כאשר הוא עדיין בתפקידו בעת ביקורו בקאן, צרפת. הוא הוכרז לקדוש ויום אזכורו בלוח חגי קדושים נוצרים נקבע ל־9 ביוני.

ממשלתו

ממשלתו של מירון קריסטיה כיהנה בין ה-31 במרץ 1938 ועד 31 בינואר 1939 ושריה העיקריים היו:

• שר הפנים, הבריאות והסעד - ארמנד קלינסקו אשר החליף את קריסטיה לאחר מותו.
• שר החוץ - ניקולאיה פטרסקו ואחריו גריגורה גאפנקו.
• שר האוצר - מירצ'ה קנצ'יקוב.
• שר ההגנה - גנרל יוסיף יאקוביץ' (Iosif Iacobici)

יחסו ליהודים

על אף שנבחר לראשות ממשלת רומניה במטרה להגיע לאיחוד פוליטי, שהתפורר בזמנו של קודמו אוקטביאן גוגה, יחסו של קריסטיה ליהודים היה שלילי.

עוד ב-1936 נערך מפגן גדול של אנשי התנועה הלגיונרית, בו השתתפו גם אוקטביאן גוגה וקורנליו זליה קודריאנו. מפגן פשיסטי זה נערך בברכתו של מירון קריסטיה כפטריארך של הכנסייה.

בתקופתו של גוגה כראש ממשלה וגם בתקופת הממשלה של מירון קריסטאה, נשללה אזרחותם של רבים מיהודי רומניה. ב־21 בינואר 1938 הכריז קריסטאה כי:

"יש להצטער על העם הרומני, העני, שלשד עצמותיו נמצץ על ידי היהודים. משמעות אי פעולה כנגד היהודים, כהליכה בעיניים פתוחות לעבר האבדון... להגן על עצמינו זו חובה לאומית פטריוטית... אתם (היהודים) מנצלים אחד את השני, אבל לא אותנו ולא אחרים כמותינו שאת עושרם אתם מבקשים בתחכומכם התלמודי והאתני..."

ב-18 באוגוסט יצא מירון קריסטיה בהכרזה נוספת וקרא להיפטר מהיהודים:

"חובתו של הנוצרי לאהוב את עצמו ולדאוג לכל צרכיו. רק אז הוא יכול לעזור לשכניו... מדוע שלא ניפטר מהטפילים האלה, אשר מוצצים את דמם של הנוצרים הרומנים? זה הגיוני ומעשה קדוש לפעול כנגדם"

בשנת 1927 ביקר מירון קריסטיה בארץ ישראל להזמנת פטריארך ירושלים, דמיאנוס הראשון. פרט למקומות הקדושים הנוצרים ופגישותיו עם נציגי הדתות והשלטונות, ערך ביקור ביישוב יהודי, ככל הנראה כפר גדעון (הוא קרא לו "הקולוניה טרנסילבניה שעל יד נצרת") שהוקם על ידי עולים מטרנסילבניה. ברישומיו מהביקור שפורסמו בזמנו^[1] סיפר שהתרשם מקבלת פנים נאה, עם לחם ומלח, מידי יהודים שדיברו רומנית צחה וסיפרו בהתרגשות על זיכרונותיהם ממקומות מוצאם בטרנסילבניה.

ב-1938 בזמן שהפטריארך כיהן כראש ממשלת רומניה, צוינו בתקשורת העברית שבביקורו ב-1927 דברי התרשמותו מרמת החקלאות הציונית בגליל, מאפשרויות הקליטה של היהודים במקום ודברי אהדה לקשר העמוק בין בני ישראל ל"ארץ כנען הישנה".

בכל מקום (בארץ ישראל. -נ.נ) נפגש אתה גם בשרידים וגלי עד מתקופת הזוהר של דת משה. רוח המסורת העברית, המתמר ועולה משרידים אלה, מושך אל קרקע הארץ, שנתקדשה פעמים רבות מבני ישראל אשר על אף היותם מפוזרים בין האומות שמרו בנשמותיהם באדיקות את דת ישראל ופולחנה. תאב הייתי לראות במו עיניי את מושבות היהודים, הגם שהזמן (...) היה קצר

נציגי ממשלתו הביעו את העמדה ש"השאלה היהודית" תוכל למצוא פתרון בהגירה לארץ ישראל.^[2]

בהזדמנות הביקור התעניין הפטריארך באפשרות הקמת נציגות הכנסייה הרומנית בירושלים והתברר לו שנרכש בניין לשם כך הנמצא בשכונה יהודית בהזדמנות הביקור יעץ קריסטיה לפרטיארך היווני לקדם את מעמדם של הערבים המקומיים בחיק הכנסייה.

אחיינו, הצייר והפסל ג'ורג'ה רוסו הוכר כחסיד אומות העולם על ידי המכון יד ושם בירושלים על שהציל משפחה יהודית בשואת יהודי בוקובינה.

מקורות

• Logical & Holy - TIME Magazin - Monday, Mar. 28, 1938
• THE CHRISTIAN NAZIS - by Professor Revilo P. Oliver (Liberty Bell, May 1988)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מירון קריסטיה בוויקישיתוף

• קריאות לבטל מטבע לזכר ראש ממשלה רומני שביטל אזרחות של מאות אלפי יהודים, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2010
• מירון קריסטיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. באתר "נוצרי אורתודוקסי" ברומנית
2. מה אמר הפטריארך מירון קריסטיה, "הארץ" 14.2.1938 -תרגום עברי לפי החוברת "לדעת העולם הנוצרי" בהוצאה לאור על ידי קרן היסוד