משה רחמילביץ'
 | |
| פרופסור משה רחמילביץ' נפרד מלוי אשכול בתום אשפוזו בהדסה, דצמבר 1965 | |
| לידה |
2 בספטמבר 1899 תרנ"ט מסטיסלב, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
13 באוקטובר 1985 (בגיל 86) תשמ"ה ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| התמחות | רפואה פנימית |
| תפקידים |
רופא |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1964) |
  | |
משה רחמילביץ' (2 בספטמבר 1899, תרנ"ט – 13 באוקטובר 1985, תשמ"ה) היה רופא פנימי, מאבות מקצוע הרפואה בישראל. חתן פרס ישראל לרפואה לשנת 1964.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רחמילביץ' נולד בקיץ ב-2 בספטמבר 1899 במסטיסלב שבאימפריה הרוסית (כיום בתחומי בלארוס), וגדל בבוברויסק. אביו אליעזר רחמילביץ, שהיה סוחר עצים, הקפיד על חינוך יהודי-ציוני. לאחר לימודי הגימנסיה למד רפואה בגרמניה. ב-1926 עלה לארץ ישראל והחל לעבוד בבית החולים ביקור חולים בירושלים. ב-1927 נבחר לצאת להשתלמות בארצות הברית, שם עבד והתמחה בבית החולים מאונט סיני בניו יורק. לאחר שובו לארץ עבד בבית החולים הדסה. ב-1948 פונתה המחלקה הפנימית שניהל מהר הצופים ל"בית הדגל", וב-1961 עברה לעין כרם.
בנוסף היה רחמילביץ' רופאם האישי של מנהיגי מדינת ישראל. הוא היה מראשוני בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית (שהוקם ב-1949) וכיהן כדקאן הפקולטה בין השנים 1958 ו-1961. עסק במחקר רפואי ובפרט בחקר מחלות הדם. בשנת 1980 עמד בראשות ועדה שבחנה את מצב רפואת השיניים בישראל[1].
זכה בפרס ישראל לרפואה בשנת 1964, בתואר יקיר ירושלים (1970) ובתוארי דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית (1973), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1982) ואוניברסיטת תל אביב (1984).
מתלמידיו: הפרופ' פנחס אפרתי.
היה נשוי לחווה לבית פומרנץ עד מותה, אב לשני בנים, שניהם פרופסורים לרפואה: דניאל (מומחה במחלות דרכי העיכול ורפואה פנימית) ואליעזר (המטולוג);.
משה רחמילביץ' נפטר ב-13 באוקטובר 1985 מסרטן המעי הגס, בגיל 86, כ-10 שנים לאחר שהתאלמן. הותיר את בניו ומשפחותיהם.
רחוב ראשי בשכונת פסגת זאב בירושלים קרוי על שמו.
הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל, שנת 1939
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתאריכים 31 במאי – 1 ביוני לשנת ה'תרצ"ט 1939 נערך בבית הבריאות ע"ש שטראוס ברחוב צ'נסלור, בירושלים כנס רפואי-מדעי שארגנה ההסתדרות הרפואית העברית בא"י[2]. בכנס השתתפו מרבית מבכירי הרופאים בארץ ישראל לתקופה[3].ראו: ד"ר משה רחמילביץ': מחלות רימבטיות של הלב (ישיבה ב', 31 במאי), היפרטוניה ומחלת אבני הכליות (עם ד"ר פריץ דרייפוס, ישיבה ד', 1 ביוני)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נח קפלינסקי, 'עם פרופ. משה רחמילביץ', מידע לרופא: כתב-עת לבעיות רפואה 38 (1984), 22–24.
- מתי גולן, רופא: משה רחמילביץ', תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ט 1989.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רחוב רחמילביץ באתר עיריית ירושלים
- שם רחוב - משה רחמילביץ' באתר פסגת זאב
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר משה רחמילביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2225
- פרופ' משה רחמילביץ – בן ששים, דבר, 13 במרץ 1960
- אב"א אחימאיר, על שנים בני ששים ועל עוד אחד: פרופסור משה רחמילביץ, חרות, טורים 3–4, 25 במרץ 1960
- לוי יצחק הירושלמי, הממשיכים | רחמילביצ'ים – לרפואה, מעריב, 12 ביולי 1974, המשך
- צבי לביא, ראשי המדינה היו הפציינטים שלו..., מעריב, 7 במרץ 1980, המשך
- אריה בנדר, מות הפרופ' משה רחמילביץ קטע 59 שנות עיסוק ברפואה, מעריב, 14 באוקטובר 1985
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רוני אשל, 90% מתושבי הארץ נגועים במחלות שן, רק 25% מטופלים, מעריב, 1 בדצמבר 1980
- ^ תוכנית הכינוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס
- ^ תוכנית הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס רחוב צ'נסלור, ירושלים. בין המשתתפים (לפי א'-ב'): הנרי אונגר, יצחק איצקוביטש, מקס בוכמן, יחיאל קרל גוגנהיים, אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף), בנו גרינפלדר, אברהם דרוקמן, פריץ דרייפוס, פנחס וייל, חיים ארנסט ורטהיימר, פליכס זולמן, יעקב זס, רפאל משה חפץ, לודוויג פרדיננד מאייר, פליקס מנדל, דוד מרגלית, מכס מרכוס, אריה סדובסקי, רוברט פישר, יוסף פרגר, ברנרד צונדק, גאורג צונדק, הרמן צונדק, יוליוס קליברג, שמעון רוזנבאום, יהודה לייב רוקח, משה רחמילביץ'
| בקרת זהויות |
|
|---|