בניין משרד הביטחון והמטכ"ל במחנה רבין. על גג הבניין נראה מנחת המסוקים שבמקום. מאחורי הבניין ניתן להבחין במגדל מרגנית | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
תחום שיפוט | ישראל |
סוכנות בת | צבא הגנה לישראל |
תאריך הקמה | 1948 |
ממשלה | ממשלת ישראל |
שר | ישראל כ"ץ |
תאריך כניסה | 8 בנובמבר 2024 |
מנכ"ל | אייל זמיר |
מטה מרכזי | מגדל המטכ"ל |
תקציב | 82.9 מיליארד ש"ח (2024) |
אתר רשמי | |
משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. זהו המשרד הממשלתי בעל התקציב הגדול בישראל (כולל סיוע אמריקאי)[1], מטה המשרד ממוקם במחנה רבין בקריה שבתל אביב-יפו.
מערכת הביטחון מורכבת משלושה ארגונים:
שר הביטחון ממונה מטעם הממשלה על מערכת הביטחון. לידו פועלים יועצים, ויחידות מטה, המסייעים לו לנהל את מערכת הביטחון בשם הממשלה. בנוסף לשר הביטחון, הדרג המדיני במשרד הביטחון כולל את סגן שר הביטחון (האמון על נושאים כגון ביטחון העורף והאזרחים, המכינות, שנות שירות, יחידת פרק המשימה הלאומית, שירות משמעותי בצה"ל ונושא המשפחות השכולות, לצד נושאים נוספים בתחום החברתי-ביטחוני) ואת עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות.
גופים נוספים הכפופים לשר הביטחון הם מתאם הפעולות בשטחים, מבקר מערכת הביטחון ונציב קבילות החיילים.
צבא ההגנה לישראל הוא צבאה של מדינת ישראל. צה"ל פועל בכפיפות לרשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי ולחוקי המדינה. בראש המערכת הצבאית עומד המטה הכללי של צה"ל (המטכ"ל) ובראשו הרמטכ"ל, שהוא דרג הפיקוד העליון בצבא. מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל ועל עצמאותה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין. חיילי צה"ל מחויבים להילחם, להקדיש את כל כוחותיהם, ואף לחרף את נפשם להגנת מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה.
המערכת האזרחית כוללת את משרד הביטחון, יחידות הסמך והתאגידים הביטחוניים (כגון: רפא"ל, תומר והתעשייה האווירית). בראש מערכת הביטחון האזרחית עומד המנהל הכללי של משרד הביטחון אשר כפוף לשר הביטחון. מטרת משרד הביטחון להגשים את יעדי הביטחון הלאומי אשר בתחום אחריותו, ולבנות את בניין כוח צה"ל, תוך חיזוק יכולת ההרתעה והעצמת יתרונו האיכותי בשדה הקרב. בנוסף אחראי המשרד על הטיפול בנכי צה"ל ובאלמנות ויתומים של חללי צה"ל.
שני גופי ביטחון גדולים, השב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אינם כפופים למשרד הביטחון, אלא למשרד ראש הממשלה.
שר הביטחון הוא השר האחראי על משרד זה. תפקיד זה נחשב לאחד התפקידים הבכירים בממשלה. בשל חשיבותו הרבה של תיק הביטחון, החזיקו לעיתים ראשי הממשלה גם בתיק הביטחון. לשר הביטחון יש סמכויות כבדות משקל.
שר הביטחון מאובטח על ידי היחידה הממלכתית לאבטחת אישים בשירות הביטחון הכללי כחלק מהיותו אחד מסמלי השלטון של מדינת ישראל.
עד מלחמת ששת הימים לא הוגדרה במדויק חלוקת הסמכויות בין שר הביטחון לבין ראש הממשלה מחד ובין הרמטכ"ל מאידך. כך, כיבוש רמת הגולן נעשה בהחלטת שר הביטחון שנתן הנחיה ישירה לאלוף פיקוד הצפון.
בעקבות מלחמת ששת הימים נקבע "מסמך הקונסטיטוציה", לפיו כל פעולה צבאית שתבוצע מחוץ לגבולות ישראל או כל אירוע עם משמעות אסטרטגית או שעלול להתפתח לכזה מחויב להביא לאישור ראש הממשלה, שר הביטחון חייב לקבל אישור מראש הממשלה והוא מחליט אם לשתף גם את הקבינט. מבחינה משפטית, למעשה המסמך מגדיר את סמכויות וגבולות המינוי של שר הביטחון מבחינת ראש הממשלה שמינה אותו.
בחוק סמכויות שעת חירום שנחקק ב-1979 נקבעו הקריטריונים למעצרים מנהליים:
תפקיד | מאייש |
---|---|
ראש מטה שר הביטחון | שחר כץ[2] |
המזכיר הצבאי לשר הביטחון | תת-אלוף גיא מרקיזנו |
עוזר שר הביטחון להתיישבות | יונתן יועז[3] |
למשרד הביטחון כפופים גופי המטה ויחידות הסיוע השונות:
קשרי חוץ, יצוא ביטחוני וביטחון:
הרכשה, פרויקטים, מחקר ופיתוח:
גופי מטה וסיוע:
תחומי שיקום, חברה ומורשת:
גופים בכפיפות לשר הביטחון:
מערך המשלחות והנציגויות בחו"ל
אגף התקציבים (את"ק)[9] אחראי לתכנון, ניהול ובקרה של תקציב הביטחון. האגף פועל כגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל. החל מ-2011 עומד בראשו היועץ הכספי לרמטכ"ל.
האגף אחראי לבצע הערכת מצב תקציבית שנתית ורב-שנתית וכן לקבוע את המדיניות הכלכלית של רכישות משרד הביטחון. האגף מייצג את מערכת הביטחון מול הכנסת ומשרדי הממשלה, ובפרט מול משרד האוצר. ב-2011 מוזג עם אגף היועץ הכלכלי למערכת הביטחון.
אגף הכספים (אכ"ס)[10] מופקד על תכנון, ניהול וביצוע הפעילויות הכספיות של מערכת הביטחון בישראל ומחוצה לה. האגף הוקם בשנת 1948, יחד עם הקמת משרד הביטחון. ראש האגף כפוף למנכ"ל המשרד, ומשמש גם חשב משרד הביטחון.
בין תפקידיו העיקריים של אגף הכספים: להקצות את המשאבים המימוניים ולפרוס אותם על פי שיקולי תזרים המזומנים ולבצע פיקוח, בקרה וביקורת על השימוש במשאבים הכספיים במערכת הביטחון.
מנהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) הוא אגף המטפל ברכש הביטחוני של ישראל, בישראל ומחוצה לה, ובטיפוח התעשייה הביטחונית. האגף הוקם בשנת 1967, איחוד של שני אגפים - חימוש ואספקה. הרכש נערך על פי הצרכים המבצעיים והלוגיסטיים של צה"ל ומערכת הביטחון. מול כל זרוע בצה"ל פועלת יחידת רכש המספקת מענה לצרכים הייעודיים של הזרוע, ובאמצעות מערכות מתמחות פועל מנה"ר לריכוז הרכש בנושאים טכנולוגיים המשותפים לכל הזרועות. מפברואר 2017 עומד בראש האגף אל"ם (מיל') אבי דדון[11] וממרץ 2023 זאב לנדאו[12].
אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (בראשי תיבות: אמו"ן) עוסק בריכוז הטיפול ברכישת מוצרי שירות עבור צבא הגנה לישראל ומשרד הביטחון, באספקת שירותים ישירים לאגפים ויחידות במשרד הביטחון, בניהול נכסים ומקרקעין במערכת הביטחון, ומרכז את הטיפול בפרויקטים, מבצעים ומשימות ייעודיות. האגף עוסק בהנחיה מקצועית, תיאום והכוונה של משלחות הרכש בחו"ל, ובטיפול בכל שלבי הייבוא לאמצעי לחימה וציוד.
תפקידי האגף
תחת אחריות המשרד פועלים מספר חברות ממשלתיות ויחידות סמך:
בראשית המדינה שימש מחנה מקלף (נקרא אז 'מחנה גנים') ברמת גן כמטה משרד הביטחון. ב־1954 נחנך 'מבנה 22' במחנה הקריה, ששימש כמבנה העיקרי של משרד הביטחון, ובו שכנו לשכות שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אגף מבצעים וראש אמ"ן. הרמטכ"ל הראשון שאכלס אותו היה מרדכי מקלף, ושר הביטחון הראשון שישב בבניין היה פנחס לבון. החלק המערבי שלו שימש את המטה הכללי של צה"ל, והחלק המזרחי את צמרת משרד הביטחון. הקומה השנייה של הבניין תוכננה כך שבחלק המערבי הייתה לשכת הרמטכ"ל, ובקצה מסדרון ארוך, בחלק המזרחי – לשכת מנכ"ל משרד הביטחון. בנוסף למבנה זה, התפרסו יחידות שונות של משרד הביטחון במבנים אחרים בקריה.
בשנות ה-90 החלו להתרקם תוכניות למעבר לבניין חדש. המגדל שנחנך ב־2005 נקרא מגדל המטכ"ל, והוא משמש מאז את יחידות משרד הביטחון[13].
ישראל היא בעלת תקציב הביטחון ה-15 בגובהו בעולם[14]. ושיעור תקציב הביטחון מהתמ"ג גבוה בישראל מאשר במדינות אירופה וארצות הברית. בשנת 2017 היוו הוצאות הביטחון כ-5.74% תוצר[15]. עם זאת, תקציב הביטחון במונחים של אחוז מהתוצר נמצא בירידה מתמדת: ב-1975 הוא עמד על 31% מהתוצר. ב-1985 הוא עמד על 22%. ב-1995 על 13%, וב-2014 עמד על 6.5%[16].
הוצאות הביטחון הגבוהות בישראל הן פועל יוצא של האיומים הביטחוניים הניצבים בפניה.
לתקציב הביטחון שלושה יעדים מרכזיים:
מוכנות - הכנת הצבא למלחמה. התקציבים המופנים למוכנות נועדו לממן בין השאר רכש של חלקי חילוף, שמירת כשירותן של הזרועות על ידי אימונים, מלאי תחמושת וכיוצא בזה.
התעצמות - השקעה במלאי ההון הביטחוני העתידי. מטרתה לתת מענה לאיומים נחזים קיימים ועתידיים באמצעות מחקר ופיתוח, וכן להצטייד באמצעים שיעמדו לרשות המערכת בטווח של מספר שנים.
פעילות שוטפת וביטחון שוטף - אלו מתבטאים בעלויות התחזוקה, בפעילות הביטחון היומיומית של מערכת הביטחון וכן בהוצאות שכר, הגמלאות, ואגפי השיקום והמשפחות השכולות.
תקציב משרד הביטחון הוא באופן מסורתי תקציב המשרד הממשלתי גדול ביותר בתקציב השנתי (ושני רק לתקציב המופנה להחזר חובות). באופן מסורתי ישנה הסתרה לגבי מרכיבי התקציב, והנתון הגלוי היחיד המפורסם לציבור הוא גודל התקציב הכללי. תהליכי הבקרה והשקיפות השתפרו והורחבו הן על ידי גורמים שונים בממשלה — משרד האוצר, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-הביטחוני), מבקר המדינה והמועצה לביטחון לאומי — והן על ידי הכנסת באמצעות ועדת החוץ והביטחון (וועדות המשנה שלה) והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בכלל זה נעשו מספר צעדים להגברת הפיקוח והשקיפות האזרחית על תקציב הביטחון במסגרת החלטות הממשלה והסיכומים בין משרד האוצר למשרד הביטחון: פרסום חלק תקציב הביטחון הלא מסווג וקביעת כללים מגבילים על ניהולו, בקרה על תהליך קבלת החלטות בפרויקטים רב-שנתיים ונושאים נוספים.
ב-8 בינואר 2012 התקבלה החלטת ממשלה 4088 המגדירה מהלכים לשיפור השקיפות והבקרה על תקציב הביטחון בתחום התקציב והשכר. בהמשך לכך הועמד לרשות משרד האוצר מסוף תקציב המאפשר צפייה ישירה בזמן אמת בתקציב משרד הביטחון. בהתאם לכך ממשיך ממשיכים משרד הביטחון ומשרד האוצר לפעול יחד ובתיאום, על פי הסכמים והחלטות, לקידום נושא השקיפות והבקרה ואף מקדמים את הרחבת שיתוף הפעולה בנושא.[17]
על פי נתוני משרד האוצר, הצעת תקציב משרד הביטחון לשנת הכספים 2019 מסתכמת בכ-72.9 מיליארד ש"ח. מהם כ-55.3 מיליארד ש"ח בהוצאה נטו וכ-17.6 מיליארד ש"ח בהוצאה מותנת בהכנסה מסיוע אמריקאי, פרויקטים משותפים, והכנסות אחרות[18].
להבדיל מתקציביהם של משרדי הממשלה האחרים הממומנים על ידי מקורות המשק בלבד, תקציב הביטחון מורכב גם מכספי סיוע מארצות הברית המהווה בו נדבך מרכזי. בהתאם להסכם עם הממשל בארצות הברית, היקף הסיוע לשנים 2019–2028 עומד על 38 מיליארד דולר. רובו מיועד לרכש פלטפורמות ואמצעי לחימה נוספים, ואחזקת אמצעי הלחימה הנרכשים בארצות הברית. 26.3% מתקציב הסיוע ניתנים להמרה להוצאה מקומית בישראל.
חלקו הגדול של תקציב משרד הביטחון חסוי. בשנת 2019 עמד התקציב הגלוי על כ-15.3 מיליארד ש"ח. בכללו כ-7.9 מיליארד ש"ח לשכר אנשי קבע ולגמלאות, לשיקום ולנכים כ-3.5 מיליארד, ולמשפחות שכולות ולהנצחה כ-1.5 מיליארד ש"ח. תקציב אמ"ש (אגף משאבי אנוש) במשרד הביטחון עמד על כמיליארד ש"ח[18].
מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | ראש הממשלה
(1886-1973) |
מפא"י | 14 במאי 1948 | 26 בינואר 1954 | הזמנית | ||
הראשונה | |||||||
השנייה | |||||||
השלישית | |||||||
הרביעית | |||||||
2 | פנחס לבון
(1904-1976) |
26 בינואר 1954 | 21 בפברואר 1955 | החמישית | |||
(1) | ראש הממשלה[א] דוד בן-גוריון (1886-1973) |
21 בפברואר 1955 | 26 ביוני 1963 | ||||
השישית | |||||||
השביעית | |||||||
השמינית | |||||||
התשיעית | |||||||
העשירית | |||||||
3 | ראש הממשלה
(1895-1969) |
26 ביוני 1963 | 5 ביוני 1967 | האחת עשרה | |||
השתים עשרה | |||||||
המערך הראשון | |||||||
השלוש עשרה | |||||||
4 | משה דיין
(1915-1981) |
רפ"י | 5 ביוני 1967 | 3 ביוני 1974 | |||
העבודה | |||||||
המערך השני | |||||||
הארבע עשרה | |||||||
החמש עשרה | |||||||
השש עשרה | |||||||
5 | שמעון פרס
(1923-2016) |
3 ביוני 1974 | 20 ביוני 1977 | השבע עשרה | |||
6 | עזר ויצמן
(1924-2005) |
הליכוד | 20 ביוני 1977 | 28 במאי 1980 | השמונה עשרה | ||
7 | ראש הממשלה
(1913-1992) |
28 במאי 1980 | 5 באוגוסט 1981 | ||||
8 | אריאל שרון
(1928-2014) |
5 באוגוסט 1981 | 14 בפברואר 1983 | התשע עשרה | |||
9 | משה ארנס
(1925-2019) |
14 בפברואר 1983 | 13 בספטמבר 1984 | ||||
העשרים | |||||||
10 | יצחק רבין
(1922-1995) |
המערך השני | 13 בספטמבר 1984 | 15 במרץ 1990 | העשרים ואחת | ||
העשרים ושתיים | |||||||
העשרים ושלוש | |||||||
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר | |||||||
(9) | משה ארנס
(1925-2019) |
הליכוד | 11 ביוני 1990 | 13 ביולי 1992 | העשרים וארבע | ||
(10) | ראש הממשלה
(1922-1995) |
העבודה | 13 ביולי 1992 | 4 בנובמבר 1995 | העשרים וחמש | ||
(5) | ראש הממשלה
(1923-2016) |
4 בנובמבר 1995 | 18 ביוני 1996 | ||||
העשרים ושש | |||||||
11 | יצחק מרדכי
(1944-) |
הליכוד-גשר-צומת הליכוד |
18 ביוני 1996 | 25 בינואר 1999
הודח על ידי רה"מ |
העשרים ושבע | ||
(9) | משה ארנס
(1925-2019) |
הליכוד-צומת הליכוד, לא ח"כ |
25 בינואר 1999 | 6 ביולי 1999 | |||
12 | ראש הממשלה
(1942-) |
ישראל אחת העבודה |
6 ביולי 1999 | 7 במרץ 2001 | העשרים ושמונה | ||
13 | בנימין בן אליעזר
(1936-2016) |
העבודה-מימד העבודה |
7 במרץ 2001 | 2 בנובמבר 2002 | העשרים ותשע | ||
14 | שאול מופז
(1948-) |
הליכוד | 4 בנובמבר 2002 | 4 במאי 2006 | |||
השלושים | |||||||
קדימה | |||||||
15 | עמיר פרץ
(1952-) |
העבודה-מימד העבודה |
4 במאי 2006 | 18 ביוני 2007 | השלושים ואחת | ||
(12) | אהוד ברק
(1942-) |
העבודה
לא ח"כ |
18 ביוני 2007 | 18 במרץ 2013 | |||
העבודה | השלושים ושתיים | ||||||
העצמאות | |||||||
16 | משה יעלון
(1950-) |
הליכוד-ישראל ביתנו הליכוד |
18 במרץ 2013 | 22 במאי 2016 | השלושים ושלוש | ||
הליכוד | |||||||
השלושים וארבע | |||||||
17 | אביגדור ליברמן
(1958-) |
ישראל ביתנו | 30 במאי 2016 | 18 בנובמבר 2018 | |||
18 | ראש הממשלה
(1949-) |
הליכוד | 18 בנובמבר 2018 | 12 בנובמבר 2019 | |||
19 | נפתלי בנט
(1972-) |
הימין החדש | 12 בנובמבר 2019 | 17 במאי 2020 | |||
ימינה הימין החדש | |||||||
20 | בני גנץ
(1959-) |
כחול לבן | 17 במאי 2020 | 29 בדצמבר 2022 | השלושים וחמש | ||
השלושים ושש | |||||||
21 | יואב גלנט
(1958-) |
הליכוד | 29 בדצמבר 2022 | 7 בנובמבר 2024 | השלושים ושבע | ||
22 | ישראל כ"ץ
(1955-) |
7 בנובמבר 2024 | מכהן |
מס' | דיוקן | שם (תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | יחד עם השר | ממשלה | אחראי על | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | מיכאל ביטון
(1970–) |
כחול לבן חוסן לישראל |
17 במאי 2020 | 13 ביוני 2021 | בני גנץ | השלושים וחמש | נושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון | ||
2 | בצלאל סמוטריץ'
(1980-) |
הציונות הדתית האיחוד הלאומי–תקומה |
29 בדצמבר 2022 | מכהן | יואב גלנט | השלושים ושבע | יחידות המנהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים |
מספר | דיוקן | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | הערה |
---|---|---|---|---|---|
1 | לוי אשכול | 1948 | 1948 | ||
2 | אליעזר פרי (פרלסון) | 1948 | 1949 | ||
3 | פנחס ספיר | 1949 | 1951 | ||
4 | זאב שינד | 1951 | 1952 | ||
5 | שמעון פרס | 1952 | 1959 | כיהן כממלא מקום בשנה הראשונה (1952–1953) | |
6 | אשר בן נתן | 1959 | 1965 | כיהן כממלא מקום לשנה (1959–1960) | |
7 | משה קשתי | 1965 | 1970 | ||
8 | ישעיהו לביא | 1970 | 1972 | ||
9 | יצחק עירוני | 1972 | 1975 | ||
10 | פנחס זוסמן | 1975 | 1978 | ||
11 | יוסף מעין | 1978 | 1981 | ||
12 | אברהם בן יוסף | 1981 | 1982 | ||
13 | אהרון בית הלחמי | 1982 | 1983 | ||
14 | מנחם מרון | 1983 | 1986 | ||
15 | דוד עברי | 1986 | 1996 | ||
16 | אילן בירן | 1996 | 1999 | ||
17 | עמוס ירון | 1999 | 2005 | ||
18 | יעקב תורן | 2005 | 2006 | ||
19 | גבי אשכנזי | 2006 | 2007 | ||
(מ"מ) | יחיאל חורב | פברואר 2007 | מאי 2007 | שימש כממלא מקום לאחר שגבי אשכנזי הפך לרמטכ"ל, ועד כניסתו של פנחס בוכריס לתפקיד. | |
20 | פנחס בוכריס | 2007 | 2010 | ||
21 | אודי שני | 2010 | 2013 | ||
22 | דן הראל | אוגוסט 2013 | מאי 2016 | ||
23 | אודי אדם | מאי 2016 | מאי 2020 | ||
24 | אמיר אשל | מאי 2020 | 1 בפברואר 2023 | ||
25 | אייל זמיר | 1 בפברואר 2023 | מכהן |
שרי הביטחון בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
|
סגני שרי הביטחון בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
|
מנכ"לי משרד הביטחון | |
---|---|
|