נורמן עיסא

נורמן עיסא
نورمان عيسى
עיסא, 2012
עיסא, 2012
לידה 17 ביוני 1967 (בן 57)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה نورمان عيسى עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג גדעונה רז
צאצאים ליר עיסא, שון עיסא
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נורמן עיסא (בערבית: نورمان عيسى, תעתיק מדויק: נורמאן עסא; נולד ב-17 ביוני 1967), הוא שחקן ובמאי ערבי-ישראלי-מרוני. בעל קריירה ענפה בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע. זוכה פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2012 על תפקידו בסדרה הקומית "עבודה ערבית", ובפרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 2015 על תפקידו בסרט הכדורגל-המוקומנטרי "מלחמת 90 הדקות".

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיסא, בן למשפחה נוצרית-ערבית-מרונית, נולד, גדל והתחנך בחיפה. אביו יליד הכפר בירעם, ואמו ילידת הכפר ג'ש.

עיסא למד וקיבל תעודת סוכן ביטוח, אך לא עבד בתחום.

למד משחק בבית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי" שברמת גן.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיסא קריירת משחק ובימוי ענפה במיטב התיאטראות הישראליים, ובהם תיאטרון הבימה, תיאטרון חיפה, תיאטרון הקאמרי, תיאטרון באר שבע ותיאטרון בית הגפן. הוא שיחק בין היתר בהצגות "משפחת ישראלי" ו"השיבה לחיפה" - שתיהן מאת בעז גאון, וכן במחזות "רומיאו ויוליה", "חלום ליל קיץ", "מותו של אנרכיסט", "רצח", "אותלו", "המלט" ו"אימפרו".

בתיאטרון הערבי-עברי ביפו ביים מספר הצגות, ובהן הצגות הילדים "אח אח בום טראח", שזכתה לפרס הבימוי, המחזה, התפאורה והתאורה (זיו וולושין) הטובים ביותר בפסטיבל חיפה להצגות ילדים,[1] ו"האוצר - הצגה שטה".[2] הצגת היחיד שהעלה, "ערבים רוקדים", המבוססת על ספרו של סייד קשוע, זכתה לציון לשבח ב"פסטיבל תיאטרונטו".[3]

בציפי מייזלר הפקות ביים את הצגת הילדים "טולי בלבולי בארץ פטפטת" המבוססת על קלטת הילדים בעלת אותו שם.

בשנת 2009 זכתה ההצגה שביים, "גלגולי גלגמש", בפרה הראשון בפסטיבל חיפה להצגות ילדים. ההצגה הייתה עיבוד של גדעונה רז, בת זוגו של עיסא, לאפוס המסופוטמי עלילות גילגמש.[4] באותה שנה ביים את "סיפורי אלף לילה ולילה" בתיאטרון היהודי-ערבי ביפו בשיתוף תיאטרון הבימה.[5]

עיסא ביים את הצגת היחיד נושאת הפרסים "פשוטה", שכתבה ובה שיחקה מיקי פלג רוטשטיין, ואשר הוצגה בשנים 2007–2012 ב"הבימה".[6] ההצגה זכתה בפרס הראשון בפסטיבל "תיאטרונטו",[7].

ב-2012 ייסד עם אשתו, המחזאית גדעונה רז, את התיאטרון הרב-תרבותי לילדים ולנוער "אלמינא" ביפו, אותו הם מנהלים עד היום.

בשנת 2012 זכה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקן המשנה הטוב ביותר על משחקו בהצגה המבוססת על המחזה "אמנות", בתיאטרון חיפה. בסוף אותה שנה ביים את ההצגה "עיניים", מופע תיאטרלי בעקבות שיריו של המשורר מחמוד דרוויש.[8]

בספטמבר 2013 מונה למנהל האמנותי של פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים.[9]

בתחילת 2015 ביים את ההצגה של המחזאי האיטלקי דאריו פו "זוג פתוח" בתיאטרון חיפה.[10]

בהמשך עזב את תיאטרון חיפה והצטרף לתיאטרון הבימה.[11] שם השתתף ב-2015 בהצגה "משפחה עליזה" שביים נתן דטנר.[12] בשנת 2016 שיחק במחזה "לבד בברלין" בתפקיד הראשי את דמותו של אוטו קוונגל. בשנת 2017 ביים את המחזה "עיתונאי על תנאי", שכתב גיא מרוז.

בשנת 2018 גם שיחק בהפקה משותפת של תיאטרון הבימה והתיאטרון הקאמרי במחזה "הילד חולם" מאת חנוך לוין בתפקיד רב החובל.[13]

בשנים 2019–2020 העלה את המופע המוזיקלי "לא נורמאני", העוסק בחייו מנקודת מבט הומוריסטית.

בשנת 2021 שיחק בארבע הצגות שעלו ב"הבימה", וביניהן ההצגות הקומיות "ראש המועצה", שכתב גיא מרוז, ו"אני לא רפפורט" (אנ'), שכתב הרב גרדנר (אנ').

במרץ 2023 הופיע בהצגה לאופולד-שטאט בתיאטרון הבימה.

בנובמבר 2024 הופיע בתפקיד לורד ברלי בהצגת "מרי סטיוארט" בתיאטרון הבימה.

בקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הופעת הבכורה שלו בקולנוע עשה בסרטו של רוני ניניו "שחקנים" ב-1995. ב-2004 הופיע בסרט "הכלה הסורית" בתפקיד קצין סורי. בשנת 2011 שיחק בסרטו של מרקו כרמל "אחותי היפה" בתפקיד עלי, ועל תפקידו בסרט זה היה מועמד לפרס אופיר בקטגוריית שחקן המשנה. בשנת 2014 שיחק בסרטו של עמוס גיתאי "אנא ערביה". בשנה זו שיחק גם בסרטו של ערן ריקליס ערבים רוקדים - זהות שאולה".[14] בשנת 2015 זכה בפרס אופיר על משחקו בסרט הספורט-המוקומנטרי "מלחמת 90 הדקות", בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר. בשנת 2019 שיחק בסרט הדרמה הקומי "מבצע שלאגר".

בטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 ביים והשתתף בקלטת הילדים "טולי בלבולי בממלכת המוזיקה".

בשנת 2011 שיחק בסדרה "החולמים" ששודרה בערוץ הילדים, שם גילם את ראובן, סגן המנהל אשר הפך למנהל המעון לנערים ונערות נזקקי הלנה.

בשנים 2007–2013 שיחק בתפקידו הזכור ביותר בטלוויזיה, בתור אמג'ד, בסדרה הדרמה-הקומית "עבודה ערבית", ששודרה בערוץ 2 של קשת.[15] על משחקו בסדרה זו זכה בפרס "השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית" לשנת 2012 מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.[16]

בשנת 2015 התמודד בתוכנית המציאות "מאסטר שף VIP" בערוץ 2 של הזכיינית קשת, אך היה למודח השביעי.

בין השנים 2015 ל-2020 שיחק בסדרה הקומית "לה פמיליה" בתור ד"ר מיכאל.[17]

ב-2018 החל עיסא להגיש תוכניות אירוח בערבית בערוץ מַכַּאן 33.[18]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיסא נשוי למחזאית היהודייה-ישראלית גדעונה רז, ולהם שלושה בנים, ביניהם השחקנים ליר עיסא ושון עיסא.[19] מתגוררים ביפו.

ביוני 2015 סירב עיסא להופיע בבקעת הירדן (נטען כי הם חלק מהשטחים הכבושים בידי מדינת ישראל) עם ההצגה "בומרנג" של תיאטרון חיפה.[20] שרת התרבות מירי רגב מתחה ביקורת על סירובו, והודיעה שתבחן מחדש את תמיכת ותקצוב משרד התרבות בתיאטרון הדו-לאומי "אלמינא" שייסד עיסא ביפו ביחד עם אשתו, וכיום עדיין עומד בניהולו של עיסא.[21] באותה העת, השרה רגב נאלצה לחזור בה מהאיום,[22] לאחר שנפגשה עם השחקנים עודד קוטלר ונורמן עיסא לשיחת פיוס בבית הנשיא.[23]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: נורמן עיסא
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נורמן עיסא

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ציפי שוחט, התיאטרון הערבי-עברי בחו"ל, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2004
  2. ^ רונית רוקאס, איזו הפלגה נפלאה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2007
    מיכל רז חיימוביץ', ‏הצגה שטה, באתר גלובס, 10 ביוני 2013
  3. ^ עידוא דגן, ‏יהודים בוכים וערבים רוקדים, באתר גלובס, 5 באפריל 2005
  4. ^ תמרה שרייבר, ‏ההצגות הזוכות של החג: סיפורי די.די.טי, ועלילות גלגמש, באתר גלובס, 19 באפריל 2009
  5. ^ קובי ניב, ‏סיפורי מעשיות, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2009
  6. ^ מיכאל הנדלזלץ, סיפור לא פשוט, באתר הארץ, 7 ביוני 2007
  7. ^ ציפי שוחט, ההצגה "פשוטה" זכתה בפרס הראשון בתיאטרונטו, באתר הארץ, 7 באפריל 2007
  8. ^ הילאל עלוש, צעיר ערבי ממושקף עם גיר לבן ביד, באתר "העוקץ", 6 בנובמבר 2012
    מיכאל הנדלזלץ, "עיניים" - מלים שמצליחות לגעת, באתר הארץ, 19 במרץ 2013
  9. ^ נורמן עיסא מנהל פסט' חיפה לילדים, באתר "הבמה", 9 בספטמבר 2013
  10. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, "זוג פתוח": מוזר ומיותר, באתר הארץ, 22 ביוני 2015
  11. ^ יאיר אשכנזי, נורמן עיסא עזב את תיאטרון חיפה והצטרף לתיאטרון הבימה, באתר הארץ, 27 באפריל 2015
  12. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, "משפחה עליזה": זה אכן נורמן, וחבל, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2015
  13. ^ אתר למנויים בלבד מיה אשרי, "הילד חולם" חוזרת לבמה: חנוך לוין תפס רגע מזעזע, הרלוונטי עד היום, באתר הארץ, 9 באפריל 2018
  14. ^ אתר למנויים בלבד אורי קליין, למה חשוב לראות את "ערבים רוקדים", באתר הארץ, 27 בנובמבר 2014
  15. ^ עידן חגואל, עכבר העיר, וידאו: נורמן עיסא הוא וודי אלן הערבי, באתר הארץ, 3 בפברואר 2012
  16. ^ עכבר העיר, רייטינג יומי: "עבודה ערבית" עם נתון שיא של 31.7%, באתר הארץ, 7 בפברואר 2012
  17. ^ אתר למנויים בלבד אריאנה מלמד, "לה פמיליה": בפרבר הזה גרים אנשים ממש לא מצחיקים, באתר הארץ, 22 ביולי 2019
    יואב מלמד, עכבר העיר, "לה פמיליה": תסתכלו עליהם ותראו אותנו, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2015
  18. ^ מתכוננים ליום שאחרי הכדורגל: בכאן ישיקו לוח חדש בערבית בהשקעה של כ-20 מ' ש', באתר וואלה, 9 ביולי 2018
  19. ^ תמר רותם, "כל הזמן אמרו לנורמן, 'חסרות בחורות ערביות יפהפיות?'", באתר הארץ, 9 ביוני 2015
  20. ^ רן בוקר, מירי רגב לנורמן עיסא: "אם לא תופיע בבקעת הירדן, נבחן את התמיכה בתיאטרון שלך, באתר ynet, 9 ביוני 2015
  21. ^ איתי שטרן, נורמן עיסא סירב לשחק בבקעת הירדן — והשרה רגב מאיימת לפגוע בתיאטרון הילדים היפואי שלו, באתר הארץ, 9 ביוני 2015
  22. ^ יאיר אשכנזי, השרה רגב חזרה בה מהאיום על התיאטרון של נורמן עיסא, באתר הארץ, 11 ביוני 2015
  23. ^ איתי שטרן, מירי רגב נפגשה עם נורמן עיסא לשיחת פיוס, באתר הארץ, 21 ביוני 2015
    אתר חדשות ערוץ 2, ‏מירי רגב בפגישה עם עודד קוטלר ונורמן עיסא בבית הנשיא, באתר גלובס, 21 ביוני 2015

}

פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר
1990–1999 ששון גבאי (1991) • שרון אלכסנדר (1992) • אסטבן גוטפריד (1993) • עמוס לביא (1994) • שמואל סגל (1995) • יגאל נאור (1996) • אריה מוסקונה (1997) • עמוס לביא (1998) • מוסקו אלקלעי (1999)
2000–2009 יוסף שילוח (2000) • מוני מושונוב (2001) • איתי תורג'מן (2002) • אלון אבוטבול (2003) • משה איבגי (2004) • אסי דיין (2005) • צחי גראד (2006) • סאלח בכרי (2006) • שמיל בן ארי (2008) • זהר שטראוס (2009)
2010–2019 מיכאל מושונוב (2010) • ליאור אשכנזי (2011) • גל פרידמן (2012) • צחי הלוי (2013) • ששון גבאי (2014) • נורמן עיסא (2015) • תומר קאפון (2016) • עמי סמולרצ'יק (2017) • דב גליקמן (2018) • דובר קוסאשווילי (2019)
2020 ואילך נועם אימבר (2020) • איהאב אליאס סלאמה (2021) • שמואל וילוז'ני (2022) • דרור קרן (2023) • יעקב זדה-דניאל (2024)
הקודם:
2011 – דביר בנדק (המשרד) 		פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה – השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית
2012 – נורמן עיסא (עבודה ערבית) 		הבא:
2013 – אסי כהן (הפרלמנט)