נתן רחלין
 | |
| לידה |
28 בדצמבר 1905 (יוליאני) סנובסק, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
28 ביוני 1979 (בגיל 73) קאזאן, ברה"מ |
| מקום קבורה |
בית הקברות בייקובה |
| מוקד פעילות |
ברית המועצות, האימפריה הרוסית |
| מקום לימודים |
האקדמיה הלאומית למוזיקה של אוקראינה על שם צ'ייקובסקי |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| כלי נגינה |
כינור, חצוצרה, טרומבון |
| חברת תקליטים |
מלודיה, Le Chant du Monde |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
נתן גריגורייביץ' רחלין (ברוסית: Натан Григорьевич Рахлин; באוקראינית: Натан Григорович Рахлін; 10 בינואר 1906 (28 בדצמבר 1905 לפי הלוח היוליאני) – 28 ביוני 1979) היה מנצח תזמורת סובייטי ממוצא יהודי אוקראיני. נודע בעיקר כפרשן קונצ'רטי לפסנתר מאת בטהובן וצ'ייקובסקי, הסימפוניות של דבוז'אק והפואמות הסימפוניות מאת ליסט.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בסנובסק למשפחה יהודית ענייה, שבניה היו מוכשרים מבחינה מוזיקלית. בין השנים 1923–1927 למד בקונסרבטוריון קייב וב-1930 הוסמך כמנצח תזמורת סימפונית.
בשנים 1932–1934 ניצח על תזמורת רדיו חארקיב. בשנים 1934–1935 עבד בקישינב ולאחר מכן בדונצק עד 1937 אז מונה למנצחה הראשי ולמנהלה המוזיקלי של תזמורת ברית המועצות בקייב, בתפקיד זה כיהן עד כיבוש העיר ב-1941 אז מונה למנצחה הראשי ולמנהלה המוזיקלי של תזמורת ברית המועצות במוסקבה (כיום התזמורת הסימפונית הממלכתית של רוסיה). בשנת 1945 שב לקייב, שם ניצח על התזמורת עד 1962. במקביל כיהן כמורה בקונסרבטוריון של קייב מ-1938 עד 1941 ושוב מ-1946 עד 1966 בדרגת פרופסור.
בשנת 1966 עבר לקאזאן, בה הקים את התזמורת הפילהרמונית של טטרסטן, עליה ניצח עד מותו. הזמין לעבודה בתזמורת את חברו גיאורגי מיכאילוביץ קנטור. במקביל כיהן כפרופסור בקונסרבטוריון של קאזאן.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1948 - אמן העם של ברית המועצות
- 1952 - פרס סטלין
- שתי הענקות של עיטור לנין
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נתן רחלין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
נתן רחלין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
נתן רחלין, באתר Discogs (באנגלית)- חגיגות 100 שנה לנתן רחלין, 6 באפריל 2006
- ערך מהאנציקלופדיה האוקראינית
- פרופיל
- נתן רחלין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| הקודם: אלכסנדר גאוק |
מנהלים מוזיקליים, התזמורת הסימפונית הממלכתית של רוסיה
1941-1945 |
הבא: קונסטנטין איבנוב |