פרא הודי
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת ועברית קלוקלת.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת ועברית קלוקלת. | |
 פרא הודי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מפריטי פרסה |
| תת־סדרה: | Hippomorpha |
| משפחה: | סוסיים |
| סוג: | סוס |
| תת־סוג: | חמור |
| מין: | פרא |
| תת־מין: | פרא הודי |
| שם מדעי | |
 Equus hemionus khurלסון, 1827 | |
| תחום תפוצה | |
המדבר הקטן של קוץ' ופריטים יחידים שמשוטטים למדבר הגדול של קוץ' | |
| שמות נוספים | |
|
גודכור | |
| |
פרא הודי (שם מדעי: Equus hemionus khur) נקרא גם גודכור (בשפה גוג'ראטית המקומית), הוא תת-מין של פרא שחי בדרום אסיה. מאז שנת 2016 הוא מוגדר כקרוב לסיכון על ידי IUCN.
בשנת 2009 הוערכה אוכלוסיית הפרא ההודי בכ-4,038 פרטים.[2] עם זאת, האוכלוסייה עדיין גדלה, ובדצמבר 2014 נאמדה האוכלוסייה ב-4,451 פרטים,[2] ובשנת 2015, אוכלוסיית הפרא ההודי גדלה ליותר מ-4,800 פרטים בכל העולם, כולל המקלט לפראים בהודו.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרא ההודי, כמו שאר תת-המינים האסייתים, שונה לגמרי מן הערוד. צבע הפרווה הוא בדרך כלל בגוון חול, אבל הוא יכול להשתנות מאפור אדמדם לחום. לפרא יש רעמה זקופה, ארוכה וכהה המתחילה מאחורי הראש ונמשכת לאורך הצוואר. הרעמה ממשיכה כפס חום כהה עד לשורש הזנב.
תפוצה ובית גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפוצת הפרא ההודי בעבר הייתה די נרחבת, וכללה את: מערב הודו, דרום פקיסטן (מחוזות סינד ובלוצ'יסטן), אפגניסטן ודרום מזרח איראן. כיום, המקלט האחרון של הפרא הוא המקלט לפראים בהודו, במדבר הקטן של קוץ' וסביב המדבר הגדול של קוץ' המצוי במחוז גוג'ראט של הודו. עם זאת, הפרא נראה לפעמים גם במחוזות סורנדראנגאר, באנאסקאנתה, ומחוזות גוג'אראט אחרים. בתי הגידול הנפוצים של הפרא הם מדבריות מלח, אדמות מרעה ואזורים המכוסים בצמחייה של שיחים סבוכים ועצים נמוכים.
הערכת התפוצה בשנים האחרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוכלוסיות הפרא ההודי גדלות ומרחיבות את טווח התפוצה שלהם, מהמדבר הקטן של קוץ', בו האוכלוסייה העולמית האחרונה של תת-מין זה הצטמצמה בשנים האחרונות, ובהדרגה התפשטה למדינות השכנות, לאזורים הגובלים במחוז ג'אלור (שטח מחייתם), גוג'ראט, המדבר הגדול של קוץ', קאג'ארילאי והסביבה, בה הועבר שטח של 3600 קמ"ר למחלקת היער של ראג'סטאן על ידי רשויות ההכנסות ב-2007.
ביולוגיה והתנהגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרא ההודי רועה מהזריחה עד חשיכה, ותזונתו מורכבת מדשא, עלים ופירות של צמחים, יבול חקלאי, תרמילי ינבוט והלופיט. בנוסף, הוא אחת החיות המהירות ביותר בהודו, ומגיעה למהירויות שיא של 70–80 קמ"ש.
פראים זכרים חיים לבד או בקבוצות קטנות של שניים ושלושה, בעוד עדרי המשפחה נשארים גדולים. עונת ההזדווגות היא בעונת הגשמים. כאשר אתון נכנסת לייחום, היא נפרדת מן העדר עם פרא זכר אשר נלחם נגד המתחרים על ההזדווגות איתה. לאחר כמה ימים של הזדווגות, הזוג חוזר לעדר, והאתון יולדת צאצא אחד. זכרי הפרא נוטים להישאר עם העדר עד גיל שנתיים ואז עוזבים, בעוד הנקבה ממשיכה להישאר עם עדר המשפחה.
.jpg)
איומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא ידוע איך נעלם הפרא ההודי מהשטחים הקודמים שלו ממערב הודו ופקיסטן, שכן הפרא מעולם לא היה יעד לציידים של הראג'ות ההודים או של הפקידים הבריטיים שחיו בהודו. עם זאת, יש עדויות בספרות לציד בידי הקיסרים של האימפריה המוגולית ואצילים באותה תקופה. לדוגמה, בעותק מאויר ששרד מהספר "אכבר", המספר על הקיסר אכבר הגדול, מופיע איור שלו יורה בפרא הודי עם כמה פראים שנורו על ידו.
בשנים 1958–1960, התפשטה מחלה ידועה בשם "סורה" בין הפראים ההודים, שהועברה על ידי זבובים. המחלה גרמה לירידה דרמטית באוכלוסיית הפראים בהודו. בנובמבר ובדצמבר 1961, אוכלוסיית הפרא ההודי צומצמה ל-870 לאחר ש"מחלת הסוסים" פרצה בדרום אפריקה, מחלה שהתפשטה גם עד הודו.
מלבד המחלות, האיומים האחרים על הפרא כוללים הריסת בתי גידול, הריסת עצי הינבוט, שמשמש מקור מזון חשוב לפרא, על ידי האדם וכן הפרעות ופלישת רועי צאן לבתי הגידול.
_family.jpg)
.jpg)
שימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה האחרונה, הפרא ההודי חי גם באזורים היבשתיים של צפון מערב ומערב פקיסטן כולל ג'איסלמר, ביקנאר, סינד ובלוצ'יסטן. כיום הוא שורד רק במדבר הקטן של קוץ' וכמה מהם משוטטים לעבר המדבר הגדול של קוץ', ובכמה כפרים הגובלים במחוז ג'אלור שבמדינת ראג'סטאן ההודית.
מפקד האוכלוסין הראשון של הפרא ההודי נעשה בשנת 1940, כשנספרו 3,500 פראים בטבע. אבל עד שנת 1960, האוכלוסייה ירדה באופן דרסטי ל-362 פריטים, והפרא סווג אז כתת-מין בסכנת הכחדה חמורה. בשנים 1973 ו-1976, המדבר הקטן של קוץ' והמחוזות סמוכים הוגדרו כאזור שימור עבור תת-המין הזה. מ-1976, מחלקת היער החלה לנהל את המקלט לפראים בהודו. גשמים יצרו בורות מים, ומחלקת היער החלה בפרויקט להקמת מגרשי חציר למען הפראים. ב-1998 נאמדה אוכלוסיית הפראים ב-2,940 פריטים, ועד שנת 2004 היא גדלה ל-3,863. מפקד האוכלוסין שנערך על ידי מחלקת היער בשנת 2009 העלה כי אוכלוסיית הפרא ההודי בהודו נאמדת ב-4,038 פריטים, מה שמהווה גידול של 4.53% לעומת 2004. בשנת 2015, מפקד האוכלוסין של הפרא הראה גידול אוכלוסייה ליותר מ-4,800 פריטים בתוך המקלט לפראים בהודו ומחוצה לו.
מאוחר יותר, אנשים הבחינו בפראים קרוב לאחמדאבאד, בסמוך למקלט הציפורים בנאל סארובאר. נראה שזה לא מוגבל יותר מהשטח (3600 קמ"ר) שהוקצב להגנה על הפראים, אבל אז הגיעו הפראים אפילו עד קאלה דונגר ליד שמורת גראסלאנדס באני. בתוך מדינת גוג'ראט נמצאים הפראים כעת גם במחוזות סורנדראנגאר, ראג'קוט, פאטן, באנאסקאנתה וקוץ'. אוכלוסייה זו של הפרא ההודי היא האחרונה בעולם כולו ואחת מששת תת-המינים של הפרא.
תוכניות השבה לטבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]האוכלוסייה גדלה מאז 1976, אבל מומחים מזהירים שמגמות ארוכות טווח מראות תנודות חריפות. אזור זה בקוץ' נוטה לבצורות עקב מונסונים בלתי יציבים. אוכלוסיות הבר של הפרא ההודי עלולות לרדת בפתאומיות כתוצאה של מוות מאסיבי. אם לא תהיה בצורת קשה, המין צפוי לגדול ולהתפזר למדבר הגדול של קוץ' המצוי בסמוך, בו חיו הפראים ההודים בעבר הרחוק.
דו"ח של הקרן למחקר וחינוך הסביבה של גוג'ראט (GEER) המליץ שמדבר טהאר בראג'סטאן יפותח כאתר חלופי למטרת השבה לטבע של הפרא ההודי, על ידי שחרור מספר פרטים לטבע באיזור זה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרא הודי, באתר ITIS (באנגלית)
- פרא הודי, באתר NCBI (באנגלית)
- פרא הודי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פרא הודי, באתר GBIF (באנגלית)