צ'ארלס אדיסון | |||||||
לידה |
3 באוגוסט 1890 וסט אורנג', ניו ג'רזי, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
31 ביולי 1969 (בגיל 78) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות רוזדייל, אורנג', ניו ג'רזי, ארצות הברית | ||||||
השכלה | בית ספר הוטצ'קיס | ||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
צ'ארלס אדיסון (באנגלית: Charles Edison; 3 באוגוסט 1890 - 31 ביולי 1969) היה איש עסקים, ממציא ואתולוג אמריקאי שכיהן כמזכיר הצי של ארצות הברית, לפני כן כסגן המזכיר, ולאחר מכן כמושל ניו ג'רזי.
צ'ארלס אדיסון נולד בבית משפחתו, גלנמנוט, שבעיירה וסט אורנג', ניו ג'רזי, להוריו, הממציא תומאס אלווה אדיסון ורעייתו מינה מילר אדיסון. ב-1909 הוא סיים את לימודיו בבית הספר הוטצ'קינס שבלייקוויל, קונטיקט.[1] בשנים 1915–1916 הוא הפעיל יחד עם גווידו ברונו את "תיאטרון אצבעון הקטן" שהכיל מאה מושבים. שם הם העלו את מחזותיהם של ג'ורג' ברנרד שו ויוהאן אוגוסט סטרינדברג. במקביל כתב אדיסון מדי שבוע לשבועון של ברונו, Bruno's Weekly, תחת שם העט "תום סליפר". באותה תקופה הוא הביא את צוות שחקני התיאטרון לאליס איילנד כדי להופיע שם בפני הפקיד הראשי אוגוסטוס שרמן ובפני יותר מ-400 מהגרים שהוחזקו שם. אירועי אוונגרד אלו הגיעו לקיצם כאשר אביו הכניס אותו לעבודה. ב-27 במרץ 1918 הוא נשא לאישה את קרולין הוקינס. לזוג לא נולדו ילדים. במשך מספר שנים ניהל אדיסון את חברת התקליטים Edison Records. ב-1927 הוא היה לנשיא החברה של אביו Thomas A. Edison, Inc. וניהל אותה עד למכירתה ב-1957, כאשר היא מוזגה עם McGraw Electric Company ל- McGraw-Edison Electric Company, שאדיסון היה יושב ראש מועצת המנהלים שלה עד לפרישתו ב-1961.[2]
ב-18 בינואר 1937 מינה נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט את אדיסון כעוזר מזכיר הצי, ולאחר מכן, ב-2 בינואר 1940, כמזכיר הצי של ארצות הברית, לאחר פטירתו של המזכיר הקודם, קלוד סוואנסון ב-7 ביולי 1939. מפטירתו של סוואנסון ועד מינויו הקבוע של אדיסון כמזכיר קבוע בינואר 1940, שימש אדיסון כמזכיר בפועל. הוא החזיק במשרה זו עד ה-24 ביוני אותה שנה, כאשר התפטר כדי להתמודד על משרת מושל ניו ג'רזי. במהלך כהונתו כמזכיר הצי הוא דחף לבניית אוניות המערכה מסדרת איווה ושאחת מהן תיבנה במספנת פילדלפיה. החלטה זו זיכתה את רוזוולט בקולות בפנסילבניה ובניו ג'רזי בבחירות לנשיאות של 1940. כמחווה לכך נקראה אחת הספינות על שם ניו ג'רזי, USS New Jersey.
ב-1940 ניצח אדיסון בבחירות למשרת מושל ניו ג'רזי. הוא שבר את המסורת המשפחתית והכריז על עצמו כחבר המפלגה הדמוקרטית. כמושל הוא הגיש הצעה לעדכון חוקת המדינה. אף על פי שהצעתו לא עברה במשאל עם ואף סעיף בחוקה לא השתנה במהלך כהונתו, ביצע בית המחוקקים של המדינה שינויי בחוקה בהמשך.[2]
ב-1948 הקים אדיסון מוסד צדקה שבמקור נקרא "מוסד ברוק" וכיום הוא נקרא "קרן צ'ארלס אדיסון".[3]
בין השנים 1951–1969 התגורר אדיסון במלון וולדורף אסטוריה שבניו יורק, שם נוצרה ידידות בינו לבין הנשיא לשעבר הרברט הובר, שגם הוא התגורר במלון. ב-1962 הוא היה אחד ממייסדי המפלגה השמרנית של ניו יורק.
ב-1967 ארח אדיסון פגישה במלון וולדורף אסטוריה שהובילה לייסוד קרן הנוער שנקראה על שמו. בפגישה נכחו חבר בית הנבחרים של ארצות הברית הרפובליקני וולטר ג'ד, הסופר ויליאם בקלי, הפעיל הפוליטי דייוויד ר. ג'ונס ויועצו הפוליטי של אדיסון, מרווין ליבמן. שמה של הקרן שונה ב-1985 ל"קרן ללימודים אמריקאים" (The Fund for American Studies), שכן אדיסון ביקש ששמו יושמט משם הקרן לאחר עשרים שנים מייסודה.[4]
צ'ארלס אדיסון נפטר ב-31 ביולי 1969 בניו יורק, שלושה ימים לפני יום הולדתו ה-79. הוא נטמן בבית הקברות רוזדייל שבאורנג', ניו ג'רזי.