ק. דאגלס באק

ק. דאגלס באק
C. Douglass Buck
לידה	21 במרץ 1890; ניו קאסל, דלאוור, ארצות הברית
פטירה	27 בינואר 1965 (בגיל 74); ניו קאסל, דלאוור, ארצות הברית
שם מלא	קלייטון דאגלס באק
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות עמנואל האפיסקופלי, ניו קאסל, דלאוור, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת פנסילבניה; בית הספר של הקווייקרים בווילמינגטון ;
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
בן או בת זוג	אליס האונספילד דו פונט באק
	3 בינואר 1943 – 3 בינואר 1949; (6 שנים)
	→ ג'יימס ה. יוז ג'וזף אלן פריר הבן ←
	15 בינואר 1929 – 19 בינואר 1937; (8 שנים)
סגני מושל דלאוור	ג'יימס הייזל ; רוי קורלי
	→ רוברט רובינסון ריצ'רד מקמלן ←

קלייטון דאגלס באק (באנגלית: Clayton Douglass Buck;‏ 21 במרץ 1890 – 27 בינואר 1965) היה מהנדס ופוליטיקאי אמריקאי מדלאוור, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל דלאוור ה-58 בשנים 1929–1937, וכסנאטור מטעמה בשנים 1943–1949.

ראשית חייו

ק. דאגלס באק נולד ליד ניו קאסל שבדלאוור, כבנם של פרנסיס נ. ומרגרט דאגלס באק. אביו היה מפילדלפיה ואמו הייתה קרובת משפחה של הסנאטור ומזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קלייטון. הוא נשא לאישה את אליס האונספילד דו פונט, בתו של הסנאטור ט. קולמן דו פונט, ולשניים נולדו בן ובת. באק התחנך בבית הספר של הקווייקרים בווילמינגטון, ולמד בבית הספר להנדסה של אוניברסיטת פנסילבניה במשך שנתיים. במלחמת העולם הראשונה הוא שירת בצבא ארצות הברית.

קריירה מקצועית

בראשית המאה ה-20, הפכה חברת דופונט מווילמינגטון לאחד התאגידים הגדולים בעולם, שהניבה רווחים עצומים לבעליה, וסיפקה תעסוקה והזדמנויות נוספות למדינת האם שלה. אחד משלושת הבעלים המרכזיים שלה היה ט. קולמן דו פונט, אדם מיומן, אנרגטי ושאפתני, שהיה חמו של באק. לדו פונט היה חזון לסלילת כביש מהיר לאורכה של דלאוור, ולרשותו עמדו השאיפה, הכישרון והכספים להפוך חזון זה למציאות. עבודות הסלילה החלו ב-1917, ובאותה שנה הוקמה מחלקת הכבישים של דלאוור כדי לפקח על העבודות. יתר על כן, דו פונט המשיך לממן את העבודות, בסכומים שהסתכמו ב-4 מיליון דולר עד 1924. בזכות השכלתו כמהנדס, ובזכות קשריו המשפחתיים, מונה באק לעבוד במיזם, והיה למהנדס הראשי שלו ב-1921, תפקיד בו הוא שימש עד 1929.

מושל דלאוור

ב-1928 נבחר באק כמושל דלאוור, לאחר שהביס את מועמד המפלגה הדמוקרטית צ'ארלס מ. וורטון. הוא כיהן כמושל מ-15 בינואר 1929 ועד 19 בינואר 1937. במהלך תקופתך כהונתו, קרסה הבורסה בניו יורק, ובכך סימלה את תחילתו של השפל הגדול. למרבה המזל, באותו זמן בערך, החל אלפרד א. דו פונט במאמציו למתן סיוע פיננסי לזקוקים לו ביותר. לאחר שכשל בהשגת חקיקה מתאימה באספה הכללית של דלאוור, החל דו פונט ב-1 בנובמבר 1929 לשלוח בדואר המחאות אישיות בסכום של 16 דולר לכ-800 איש. לאחר שהוציא כ-300,000 דולר מכספו האישי, דו פונט, שמונה על ידי באק כיושב ראש הוועדה לרווחת האזרחים הוותיקים, שכנע בסוף 1930 את האספה הכללית לקחת תחת חסותה את התוכנית. כאשר המשיך המצב הכלכלי להתדרדר, כינס באק את האספה הכללית למושב מיוחד בנובמבר 1932, ושכנע את חבריה להעביר תקציב חירום של 2 מיליון דולר.

ב-1932 נבחר באק לתקופת כהונה שנייה כמושל, לאחר שהביס את המועמד הדמוקרטי לנדרת' ל. לייטון, וכך הוא היה למושל דלאוור הראשון שנבחר לתקופת כהונה שנייה על פי חוקת דלאוור של 1897. ביוני 1932, הייתה דלאוור למדינה השביעית שאשררה את התיקון ה-21 לחוקת ארצות הברית, שהתיר מכירת משקאות אלכוהוליים. באק מינה את נציב המס המדינתי פייר ס. דו פונט לעמוד בראש נציבות המשקאות המדינתית החדשה לניהול גביית המס החדש על אלכוהול.

באק המשיך לדאוג לרווחת עניי המדינה, ובאוקטובר 1933 כינס שוב את האספה הכללית למושב מיוחד כדי לשקול לקיחת הלוואות מהממשלה הפדרלית. משעה שהיה ברור שהאספה הכללית לא תגיע לידי הסכמה על אישור צעד זה, נקט באק בצעד חסר תקדים ופיזר את מושב האספה. זמן קצר לאחר מכן הופחת שכר המורים ועובדי המדינה. ב-1935 הורה באק למחלקת הכבישים המדינתית לקבל על עצמה את האחריות על הכבישים במדינה שאחזקתם בוצעה קודם לכן על ידי המחוזות.

סנאטור

ב-1942 נבחר באק לסנאט של ארצות הברית לאחר שהביס את מועמד הדמוקרטים א. אנאלס ברל. במושב הקונגרס של השנים 1947–1949 הוא שימש כיושב ראש ועדת הסנאט לענייני מחוז קולומביה. ב-1948 הוא נוצח בניסיונו להתמודד על תקופת כהונה שנייה בסנאט על ידי הדמוקרט ג'. אלן פריר הבן.

שנותיו האחרונות

בשנים 1953–1957 היה באק נציב המס של דלאוור, משרה נוספת שהוחזקה לעיתים קרובות על ידי בני משפחת דו פונט. עד יומו האחרון הוא נותר רפובליקני שמרן, ותמך בסנאטור מאוהיו רוברט טאפט ובסנאטור מאריזונה בארי גולדווטר בניסיונותיהם להתמודד בנשיאות ארצות הברית.

ק. דאגלס באק נפטר בביתו שליד ניו קאסל ב-27 בינואר 1965. הוא נטמן בבית הקברות עמנואל האפיסקופלי שבעיר. ביתו, בואנה ויסטה, נתרם למדינת דלאוור וכיום משמש כמרכז כנסים. ב-1971 הוסף הבית אל המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.^[1] על שמו של באק קרוי כביש בעיר גרינוויל שבדלאוור.

לקריאה נוספת

Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 240-241.

קישורים חיצוניים

ק. דאגלס באק באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
ק. דאגלס באק, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
ק. דאגלס באק באתר The Political Graveyard (באנגלית)
ק. דאגלס באק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ Leon deValinger, Jr. (January 1970). "National Register of Historic Places Inventory/Nomination: Buena Vista". National Park Service.

[1] Leon deValinger, Jr. (January 1970). "National Register of Historic Places Inventory/Nomination: Buena Vista". National Park Service.

[1]