רכבת ישראל

רכבת ישראל

קטר חשמלי בתחנת ירושלים – יצחק נבון
נתונים כלליים
סוג	חברה ממשלתית
בורסה	הבורסה לניירות ערך בתל אביב
מוטו	פשוט ליהנות מהדרך
תקופת הפעילות	1948–הווה (כ־76 שנים)
חברות בנות	חברת רכבת ישראל מטענים בע"מ חברת פיתוח מתחמי רכבת ישראל בע"מ[1]
מיקום המטה	קריית רכבת ישראל, דרכי משה 3 לוד
משרד ראשי	תחנת הרכבת לוד
בעלות	מדינת ישראל
ענפי תעשייה	תחבורה, הובלת מטענים
הכנסות	3.61 מיליארד ש"ח (2023)[2]
רווח תפעולי	981 מיליון ש"ח (2023)[2]
רווח	968 מיליון ש"ח (2023)[2]
הון עצמי	1.69 מיליארד ש"ח (2023)[2]
סך המאזן	39.8 מיליארד ש"ח (2023)[2]
יו"ר	משה שמעוני
מנכ"ל	משה (שיקו) זנה
עובדים	3,216 (2015)
www.rail.co.il

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

תרשים תחנות רכבת ישראל

רכבת ישראל בע"מ היא חברה ממשלתית, האחראית להפעלת צי הנייד על מסילות הברזל הבין עירוניות בישראל. החברה עוסקת בשינוע נוסעים ומטען באמצעות רכבות, מפעילה את תחנות הנוסעים ותחנות טעינת משא ואחראית על תכנון ופיתוח תשתיות הרכבת במדינה.

איגרות חוב של החברה^[3] נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

עיינו גם בפורטל פורטל רכבת ישראל הוא שער לכל הנושאים הקשורים ברכבת ישראל – בעבר, בהווה ובעתיד. הפורטל כולל קישורים לערכים בנושא קווי הרכבת, תחנותיה וההיסטוריה של רכבת ישראל, יחד עם תמונות ואנקדוטות בנושא.

מנכ"ל רכבת ישראל הוא משה (שיקו) זנה ויושב ראש דירקטוריון הרכבת הוא משה שמעוני^[4].

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של רכבת ישראל

לפני קום המדינה

תחנת הרכבת יפו בשנת 1891, עוד בטרם נפתחה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת יפו–ירושלים

תחנת הרכבת חיפה מזרח, מטה הרכבת המנדטורית בארץ ישראל, שנת 1931 לערך. מראהו המפואר של הבניין אבד לבלי שוב לאחר שפוצץ על ידי ארגון אצ"ל בשנת 1946.

קטר 112 מסוג G-12 מוביל רכבת נוסעים סמוך לנתניה בשנת 1988

עיטורים בצורת סמל רכבת ישראל על הקיר התומך של מסילת הרכבת בכביש 431

שורשי רכבת ישראל טמונים בהתפתחות הרכבות בארץ ישראל לפני קום המדינה, מהנחת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בסוף המאה ה-19 עד החלטת המוסדות הלאומיים באפריל 1948 על הקמת חברת רכבת ישראל.

ניתן לחלק את ההיסטוריה של הרכבות בארץ ישראל טרם קום המדינה לשלוש תקופות - תקופת השלטון העות'מאני, תקופת מלחמת העולם הראשונה ותקופת המנדט הבריטי.

• בתקופת העות'מאנים הונחה מסילת הרכבת יפו–ירושלים (1892), הונחה המסילה החיג'אזית עם שלוחה מצמח לחיפה (השלוחה כונתה בשם "רכבת העמק") (1905) ובשפלה הונחה המסילה המזרחית בין עפולה לבאר שבע (1915).
• בתקופת מלחמת העולם הראשונה התקדם הצבא הבריטי צפונה מחצי האי סיני לכיוון עזה, וכל אספקתו התבססה על מסילת רכבת שהונחה עם התקדמות החיילים. במקביל עקרו הטורקים את הקטע המערבי של מסילת הרכבת יפו–ירושלים (הקטע שחיבר בין יפו ולוד) והשתמשו במסילה המזרחית כציר לוגיסטי בעודם סוללים את המשך הדרך לעבר ניצנה.
• בתקופת המנדט הבריטי פעלה חברת הרכבת המנדטורית לפיתוח רשת הרכבות בפלשתינה-א"י - המסילות הקיימות (למעט רכבת העמק) שודרגו מרוחב צר (105 ס"מ) לרוחב תקני (143.5 ס"מ) וכמה שלוחות קצרות חוברו אליהן. הרכבת המנדטורית הגיעה לשיאה בסוף שנות ה-20, עת יצאו רכבות מתחנת הרכבת חיפה מזרח לשלוש יבשות - למצרים שבאפריקה, לסוריה שבאסיה ולאיסטנבול שבאירופה. לאחר המשבר הכלכלי של 1929 והשפל הגדול שבא לאחריו, התקשתה הרכבת לחזור לפעול בהיקף נרחב, בייחוד על רקע שיפור הכבישים והשתכללות המכוניות והאוטובוסים. ב-1946 נותקה רשת המסילות של פלשתינה-א"י מהמדינות השכנות - מצרים ולבנון הלאימו את המסילות שהיו בשטחן וגשר אל חמה שחיבר את רכבת העמק לסוריה וירדן פוצץ על ידי הפלמ"ח בליל הגשרים. במאי 1948 הוקמה חברת רכבת ישראל על מנת לרשת מהרכבת המנדטורית את האחריות על התחבורה המסילתית בארץ.

לאחר הכרזת החלוקה

מבין נהגי הקטר והעובדים המקצועיים של הרכבת המנדטורית היה מיעוט מבוטל של יהודים^[5]. מיד עם ההכרזה על תוכנית החלוקה בנובמבר 1947 החלה הסוכנות היהודית והוועד הלאומי בפעולות להקמת חברת רכבת יהודית (היא 'רכבת ישראל'), ולמנהלה מונה משה פייקוביץ', שהיה בעל תפקיד בכיר ברכבת המנדטורית. פייקוביץ' יחד עם יהודים נוספים שעמדו בתפקידים בכירים ברכבת המנדטורית פעל להכשרה רחבת היקף של יהודים למקצועות רכבתיים שונים, וכן דאג לריכוז ציוד מסילתי רב ככל האפשר מכל רחבי הארץ באזור חיפה, שנחשב לאזור בשליטה יהודית יחסית. פעולה זו יחד עם הצלחת הכיבוש היהודי הצבאי של חיפה ולוד במהלך מלחמת העצמאות, הובילה לכך שרוב מוחלט של רכוש הרכבת המנדטורית עבר לבעלות רכבת ישראל^[6].

לאחר כיבוש חיפה ומנוסת הערבים באפריל 1948, הוחל בריכוז כל עובדי הרכבת היהודים, קורסי ההכשרה הרכבתיים והציוד הנייד בחיפה, וביוזמת פייקוביץ' הושג הסכם ב־23 באפריל 1948 עם הצבא הבריטי (שהמשיך להחזיק מובלעת באזור חיפה עד יוני 1948) בתיווך ארתור פ. קירבי, מנהל הרכבת המנדטורית, לפיו היהודים יפעילו את הרכבת, תוך מתן עדיפות לפעילות רכבות הצבא הבריטי, שפעלו לפינוי הצבא מארץ ישראל. כעבור ארבעה ימים, ב־29 באפריל, החלו לפעול רכבות המשא הראשונות מחיפה לחדרה^[7][8]. בהמשך שימש הקו רכבות משא^[9]. ביוני 1948 נפתח מחדש לתנועת נוסעים קו הרכבת הפרברית בין חיפה לקריות^[10], ובסוף חודש זה הופעלה מחדש לנסיעות מיוחדות רכבת העמק לעפולה ועמק יזרעאל^[11].

בראשית מלחמת העצמאות הוקמה 'פלוגת הרכבת' שנועדה להפעלת רכבות בתיאום עם צה"ל, ובראשה עמד דרור אלון (פייקוביץ'), בנו של משה פייקוביץ'^[12].

לאחר הקמת מדינת ישראל

רכבת חשמלית חולפת על גשר הרכבת מעל עמק איילון

לאחר הקמת מדינת ישראל הוכפפה פעילות הרכבת לאחריות משרד התחבורה, ומשרדי הנהלת הרכבת פעלו בתחנת הרכבת חיפה מזרח. הרכבת החלה לפעול במדיניות של קרונות נוסעים אחידים לכל, ללא חלוקה בין מחלקות נוסעים באיכות ובמחירים שונים^[13].

בתום מלחמת העצמאות החזיקה ישראל בחלקים שונים של המסילה המזרחית, בחלקה הצפוני (מאזור חדרה ועד חיפה), ובחלקה הדרומי (בין ראש העין ללוד), בעוד הלגיון הירדני והצבא העיראקי החזיקו בחלק המרכזי שבין חדרה לראש העין, שעבר במשולש, ובסמוך לטולכרם וקלקיליה. ישראל החזיקה במרביתה של מסילת הרכבת יפו–ירושלים (למעט קטעים קטנים באזור בתיר ובית צפאפה), במסילת העמק מחיפה לעפולה ועמק הירדן, עד נהריים, במסילת לוד - אשקלון ובמסילת חיפה - ראש הנקרה.

השליטה הצבאית החלקית על תוואי המסילה לא איפשרה את הפעלת הקו חיפה - תל אביב, וכתחליף לו הוחל בראשית 1949 בסלילת מסילת החוף בין חדרה לתל אביב. ב-4 בינואר 1949 נפתח שירות משולב רכבת-אוטובוס סדיר בין חיפה לתל אביב: קטע הנסיעה שבין חיפה לחדרה נעשה ברכבת ומשם המשיכו הנוסעים באוטובוס לתל אביב, כאשר בתחילה היו שתי רכבות יומיות בכל כיוון. בפתיחה החגיגית של הקו נכח שר התחבורה דוד רמז. באותו היום החלה רכבת ישראל אף בהפעלת חמש רכבות נוסעים יומיות בין חיפה לעכו. בתקופה זו פעלה הרכבת בהעברת עולים חדשים שהגיעו לנמל חיפה, הוסעו ברכבת לחדרה וממנה למחנות עולים זמניים^[14].

במסגרת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות הועבר אזור המשולש מירדן לישראל, כאשר המסילה המזרחית עברה ברובה המוחלט לשליטת ישראל, אך מנגד הייתה סמוכה ביותר לגבול החדש עם ירדן (הקו הירוק, בסמוך לקלקיליה ולטולכרם עברה המסילה במרחק של בין עשרות למאות מטרים מקו הגבול^[15]). קטע מסילה של כ־2 ק"מ בסמוך לתחנת טול כרם נשאר בשליטת ירדן. בנוסף הועברו קטעים קצרים של מסילת לוד - ירושלים מירדן לישראל, כדי לאפשר את הפעלת המסילה במלואה. גם מסילה זו עברה סמוך מאוד לגבול החדש.

בספטמבר 1949 חודש קו הרכבת בין חיפה לתל אביב, לאחר שנסלל תוואי חלופי לתוואי המסילה הישן אשר עבר בסמוך לטולכרם ונשאר בשליטת ירדן^[16]. במקביל נסלל קטע חיבור בין ראש העין לתחנת בני ברק החדשה (כונתה אז 'תל אביב צפון'), כדי לאפשר גישה רכבתית לתל אביב, בלא צורך במעבר דרך לוד (נקודת החיבור של המסילה המזרחית ומסילת יפו - ירושלים)^[17]. תחנת תל אביב צפון הייתה מרוחקת יחסית מתל אביב, ולצורך הגעה אליה נדרש שירות אוטובוס משלים.

ב-7 באוגוסט 1949 חודש קו הרכבת מתל אביב לירושלים. מתחנת תל אביב דרום יצאה בשעה 8:00 בבוקר רכבת חגיגית ומקושטת לעבר הבירה, כאשר על הרכבת נסעו בין השאר דוד בן-גוריון ודוד רמז. המונים עמדו לאורך המסילה והריעו לרכבת. אולם, שירות רכבות נוסעים סדירות לירושלים מחיפה, דרך המסילה המזרחית ולוד (שם היה קשר לנוסעים שהגיעו מתחנת הרכבת תל אביב דרום^[18]) חודש רק ב-2 במרץ 1950^[19].

בתחילת קיץ 1951 הושבתה רכבת העמק מפעילות, עקב העדר כדאיות כלכלית במסלולה בין חיפה לעפולה ועמק יזרעאל.

ב-15 באפריל 1953 צוינה בטקס חגיגי השלמת בניית מסילת החוף^[20], לאורך 47 ק"מ, בין צומת רמז סמוך לפרדס חנה ותחנת הרכבת תל אביב צפון, אשר לימים נקראה תחנת הרכבת בני ברק. המסילה נבנתה בסיוע אמריקאי וקיצרה באופן משמעותי את זמן הנסיעה בין תל אביב לחיפה. ב-4 בנובמבר 1954 הושלמה הארכת המסילה כ-4 ק"מ עד לתחנת הרכבת תל אביב מרכז וזו נפתחה באותו היום לתנועת נוסעים. תחנה זו הייתה ממוקמת בשוליה הצפוניים של העיר ומרוחקת ממרכז העיר תל אביב של אז, ועקב כך עד היום מכונה לעיתים התחנה בטעות "רכבת צפון" בידי הציבור.

ב-29 במרץ 1956 נפתחה לתנועה מסילת הרכבת לבאר שבע.

לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

מפה טופולוגית של קווי רכבות הנוסעים בישראל, נכון לשלהי 2021

בחודש נובמבר 1961 נפתח קטע מסילה קצר של שבעה קילומטר מצומת פלשת לנמל אשדוד. מסוף המטענים בנמל אשדוד משמש עד היום כתחנת מוצא לרבות מרכבות המשא ברכבת ישראל.

ב-8 בספטמבר 1965 נחנכת המסילה בין באר שבע לדימונה אשר משמשת בתחילה להובלת משא, ומ-1967 החלה לשמש גם לרכבות נוסעים^[19].

לאחר מלחמת ששת הימים, נוספים כ-360 קילומטרים של מסילות ובסך הכל לרכבת כ-800 קילומטרים של מסילות בתקופה זו^[19].

בספטמבר 1972 מופעל קו תל אביב-עזה-דיר אל בלח לנוסעים, קו זה נסגר במלחמת יום הכיפורים^[21].

ב-1970 נסגרה התחנה ששכנה בסמוך לבית הדר, באזור שהיה בזמנו מרכזה של תל אביב. במקומה הוקמה תחנת הרכבת תל אביב דרום שמוקמה בקצה העיר ליד בית הספר הולץ. מהלך זה גרם לירידה משמעותית בכמות הנוסעים ברכבת, וסימל את תחילת דעיכתה של הרכבת בארץ, תקופה שנמשכה כמעט דור שלם עד להתחדשות הרכבת בשנות ה-90. במשך שנים סבלה הרכבת בישראל מהזנחה מתמשכת עקב העדפה לתחבורה ציבורית באמצעות אוטובוסים. בשנת 1988 אוחדה רכבת ישראל עם "רשות הנמלים" שהפכה לרשות הנמלים והרכבות, עד אז פעלה כיחידת סמך במשרד התחבורה^[22].

בשנת 1994 שינתה הנהלת הרכבת את מדיניותה התקציבית - במקום לבקש מהממשלה תקציבים לפיתוח, שלא הגיעו, על מנת לבצע שיפורים במערך הרכבות, הוחלט להפעיל כל קו וכל תחנה שניתן להפעיל על מנת שהציבור יתחיל שוב לנסוע ברכבת ויפעיל לחץ על הממשלה להגדלת התקציב. הרכבת המאספת המייגעת מתל אביב לחיפה מולאה עד תום. הציבור דרש רכבת מהירה לחיפה לצד רכבת מתחנות הביניים לתל אביב. גם קווים אחרים שנפתחו בשנים אלו התמלאו עד מהרה בנוסעים כמו הקו בין רחובות לתל אביב. הגברת הדרישה אכן הביאה לשינוי. בו בזמן נעשה אף חיבור של רשת הרכבות הצפונית והדרומית דרך לבה של תל אביב באמצעות מסילת איילון העוברת בין מסלולי נתיבי איילון (עד אז יכלו רכבות מהצפון להגיע לדרום רק דרך עקיפת אזור המרכז במסילת ראש העין-לוד).

כחברה בע"מ

בספטמבר 2002 החליטה ממשלת ישראל כי רכבת ישראל תוצא מאחריותה של רשות הנמלים והרכבות, ותיהפך לחברה ממשלתית שתפעל על בסיס עסקי, כחלק מחוק ההסדרים לשנת 2003^[23].

חברת "רכבת ישראל בע"מ" נוסדה ביולי 2003 לאחר הליך שכלל, בין היתר, חקיקה, חתימה על הסכם עם העובדים על תנאי השכר, חתימה על הסדרי הנכסים מול המינהל, הסכם סובסידיה ומימון מול האוצר, ופיתוח תוכנית עבודה רב שנתית^[24]. יושב הראש הראשון של החברה היה משה ליאון.

בעשור השני של המאה ה-21, הרכבת נהנית מתקציב פיתוח הגדול יותר מתקציב הכבישים^[25]. כתוצאה מהשיפור בהשקעות, גדלה תנועת הנוסעים ביותר מפי ארבעה, מ-6 מיליון נוסעים ב-1998 ל-26.8 מיליון נוסעים בשנת 2005.

במרץ 2015, הנפיקה רכבת ישראל שתי סדרות של איגרות חוב, שהחלו להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. כך החברה גייסה כ-850 מיליון שקל^[26].

ב-25 במרץ 2020, לראשונה מאז נוסדה רכבת ישראל, הופסקה תנועת רכבות הנוסעים בכל הארץ כחלק מהגבלות שהטילה הממשלה על התחבורה הציבורית עקב התפשטות נגיף הקורונה. לאחר 89 יום של השבתה, חזרה הרכבת לפעול ב-22 ביוני 2020 עם הגבלות רבות. בהן הגבלת כמות הנוסעים ל-500 איש בכל רכבת, דרישה להזמין שובר מראש, איסור אכילה ושתייה בזמן הנסיעה וחובת עטיית מסכה לכיסוי הפה והאף. ב-6 במאי 2021 בוטלה חובת השימוש בשוברים.

בשנת 2017 החל פרויקט חשמול מסילות רכבת ישראל, אשר יאפשר להשתמש בציוד נייד חשמלי^[27][28][29]. העבודות אשר נמשכות מספר שנים גורמות להשבתה של נסיעות של חלק מהקווים בסופי שבוע ובלילות לתקופה ארוכה^[30][31].

הקמת קריית רכבת ישראל בלוד

בשנת 2009 החליטה הנהלת רכבת ישראל על העברת כל יחידות הרכבת שהיו פזורות במבנים שונים ברחבי בארץ, אל תחנת הרכבת של לוד והקמת "קריית רכבת ישראל"^[32]. ביוני 2017 יצא המכרז להקמת מרכז תחבורה משולב בתחנת הרכבת לוד. העלות המשוערת היא 100–150 מיליון שקל. בשנת 2018 נחנך בניין הנהלת רכבת ישראל החדש במתחם, ולאחר שנתיים בשנת 2020 נפתחה לתנועה תחנת הרכבת החדשה בלוד^[33].

פעילות

פריסת מסילות הברזל

נכון לשנת 2018 רכבת ישראל מפעילה מדי יום באופן שוטף כ-565 רכבות נוסעים^[34]. רכבות הנוסעים נעות בין 69 תחנות נוסעים פעילות ומסיעות יותר מ-67 מיליון נוסעים בשנה^[34]. בנוסף, מפעילה הרכבת כ-150 רכבות משא מדי יום ובדרך זו משנעת כ-20,000 טון משא בכל יום.

בשנת 2005 עמד אורך המסילות הכללי של רכבת ישראל על 941.5 ק"מ, מתוכן 719 ק"מ משמשים כמסילות קו ראשי ו-222.5 ק"מ שלוחות משניות.

בתחילת שנת 2010 עמד מספר עובדיה של חברת רכבת ישראל על יותר מ-2,000. היקף פעילותה הכספית של החברה עמד אז על כמיליארד ש"ח ובמחזור זה נכלל תקציב פיתוח בסדר גודל של כ-30 מיליארד ש"ח^[35].

את שנת 2008 סיכמה רכבת ישראל בשינוע של 130,000 נוסעים בממוצע ליום, ובהכנסה של חצי מיליארד שקלים ממכירת כרטיסים. מספר הנוסעים עלה ב-10.5% לעומת השנה שקדמה לה^[36]. את שנת 2014 סיכמה רכבת ישראל בשינוע כ-200,000 נוסעים בממוצע ליום, ולהערכת מנכ"ל החברה, בועז צפריר, תהיה זו השנה הראשונה בה תציג הרכבת רווח נקי^[37].

במאי 2021 רכשה רכבת ישראל בעלות של 3.8 מיליארד ש"ח קרונות תקניים הנמוכים ב-20 ס"מ מרוב הרציפים^[38]. כיוון שתחנות רבות נבנו בתקן מיושן הרציף נמוך מגובה הקרונות המקובל כיום.

תחנת הרכבת אופקים תחנת הרכבת ראש העין – צפון תחנת הרכבת בת ים - יוספטל

תעבורת נוסעים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בעקבות תנופת הפיתוח והקמת התחנות, הרכבת הגיעה ליישובים חדשים ותנועת הנוסעים גברה בה. יחד עם זה, הנסיעה מהתחנות החדשות שהוקמו בדרום הארץ משדרות ודרומה לכוון תל אביב, עדיין איטית מאוד יחסית לנסיעה לתל אביב ממרחק זהה בצפון, וזאת בשל עצירת הרכבת ב־8 תחנות ביניים משדרות לתל אביב.

נתונים כלליים לשנים 2020-2001

	2001	2002	2003	2004	2005	2006	2007	2008	2009	2010	2011	2012	2013	2014	2015	2016	2017	2018	2019	2020
רמת דיוק - איחור עד 5 דקות (באחוזים)[39]	88.52	88.66	87.75	91.51	83.77	84.64	82.63	91.32	86.70	89.19	86.60	89.99	92.93	95.31	95.29	94.30	91.9
סה"כ נוסעים (במיליונים)[39]	15	17.5	19.8	22.9	26.8	28.3	31.7	35.1	35.9	35.9	35.9	40.3	45.2	48.5	52.8	59.5	64.6	67.7	69.0	24.2[40]
ממוצע רכבות ליום[39]	218	252	261	288	289	349	348	338	338	340	335	394	409	443	431
אורך מסילה^[דרושה הבהרה] (בק"מ)[41]	926								1,001	1,035	1,079	1,138	1,153	1,194	1,277	1,340	1384	1462	1462	1486
קרונות נוסעים[41]	179								411	411	422	581	585	645	645	645	674	719	737	752

בין 2012 ל-2015, עקב עומס רב ברכבות, הוגבלה נסיעת חיילים ברכבות בימי ראשון בבוקר והוסטה להסעות.

תשלום עבור הנסיעה ברכבת

רכבת בין אשקלון לשדרות

עלות כרטיס הנסיעה נקבעת על פי מרחק הנסיעה ומאפייני הנוסע, כגון גיל, שירות בצה"ל וכו'. בחלק מקווי הרכבת ניתן לרכוש בתוספת תשלום כרטיס הכולל מקום שמור בקרון ייעודי ברכבת.

ניתן לרכוש במחיר מוזל כרטיס המכיל מספר נסיעות (כרטיסייה), או כרטיס חופשי-חודשי. כמו כן, קיימים כרטיסי נסיעה ברכבת המשולבים עם כרטיסי נסיעה באוטובוס. החל מ-1 בדצמבר 2014, מתאפשרת רכישת כרטיס נייר בודד לכיוון אחד בלבד. רכישת כרטיסי הלוך-ושוב, כרטיסייה וחופשי-חודשי אפשרית רק באמצעות כרטיס הרב-קו.

במקרה של הגעת הרכבת לתחנת היעד באיחור של מעל לחצי שעה, זכאים הנוסעים לקבל כרטיס פיצוי חינם. היה והגיעה הרכבת ליעדה למעלה משעה לאחר המועד הנקוב בלוח הזמנים, יהיו הנוסעים זכאים לקבל שני כרטיסים לאותו קו בתור פיצוי^[42].

בעקבות רפורמה בתעריפי הנסיעה, בראשית 2016 הוצעו הסדרי נסיעה אזוריים המשלבים רכבת ואוטובוס.

בעקבות רפורמה נוספת, בסוף מרץ 2018 הוצעו חוזי נסיעה בינעירוניים תקופתיים (בעיקר חופשי יומי/חודשי) המשלבים גם הם רכבת ואוטובוס, ובהם חוזה תקופתי כלל-ארצי. בד בבד, בוטלו כרטיסי הלוך-ושוב לטובת חוזים אלה ושימוש ב"ערך צבור".

בעקבות רפורמת דרך שווה בשנת 2022, שונו תעריפי הרכבת לתעריף הנמדד על פי מרחק הנסיעה.

כרטיס נסיעה בעיצוב ישן כרטיס נסיעה בעיצוב ישן כרטיס פיצוי בעיצוב ישן כרטיס נסיעה לשוטר חובה בעיצוב חדש כרטיס חגיגי שהונפק לכבוד 60 שנות עצמאות לישראל כרטיס חגיגי לרגל סוכות תשס"ח כרטיס נסיעה לבוחר בבחירות לכנסת ה-18 כרטיס נסיעה בעיצוב חדש משנת 2010

תפעול הרכבות

ערך מורחב – תפעול רכבות ברכבת ישראל

השליטה על תנועת הרכבות הארצית מבוצעת בעזרת מתקן שליטה ופיקוד ארצי (משוא"ה), הממוקם בתחנת חיפה חוף הכרמל. נכון לשנת 2020 נבנה מרכז בקרה נוסף בלוד.

חוקים ותקנות

בישראל אין חוקים מסודרים הקשורים לפעילות השוטפת של הרכבות. פקודת מסילות הברזל מ-1972 היא ניסוח מחודש של תקנות הרכבת מתקופת המנדט אך היא כללית מאוד ולא כוללת את כל האותות הנדרשים. לפיכך, באופן חריג ויוצא דופן בעולם, חברת הרכבת עצמה היא שכותבת את החוקים ומוציאה ספר המכיל את הוראות ההפעלה והאותות.

מתחמי תחזוקה

מתחם התחזוקה והתפעול בלוד, נובמבר 2020

מנעולי בטיחות במוסך הרכבת בלוד. למניעת אסון, נקבע נוהל לפיו כל עובד תחזוקה העולה על הרכבת משאיר מנעול כחותם אישי, כך יכול נהג הרכבת לוודא בקלות לפני נסיעה שאין עובדים שעלולים להיפגע

רכבת ישראל מפעילה חמישה מתחמי תחזוקה גדולים:

1. מתחם בסמוך לתחנת הרכבת חיפה מזרח
2. סדנאות אפרים ("סדנאות הקישון"), סמוך לתחנת חוצות המפרץ) במפרץ חיפה
3. מתחם התחזוקה המרכזי בלוד (בסמוך לתחנת הרכבת)
4. מוסך קטרים בדימונה (בסמוך לתחנת הרכבת דימונה)
5. במתחם תחנת הרכבת באר שבע צפון נפתח מוסך גדול נוסף בשנת 2016.

בתחמים נעשים כל הטיפולים הדרושים להשמשת הציוד הנייד של רכבת ישראל, ובכלל זה קטרים וקרונות.

בטיחות ואמינות

ערך מורחב – תאונות רכבת בולטות בישראל

תאונה שקרתה ב-7 באפריל 2011, בה היו מעורבות שתי רכבות סמוך לתחנת נתניה

ב-26 בדצמבר 1963 אירע המקרה החמור ביותר של התנגשות רכבות נוסעים בשנותיה הראשונות של רכבת ישראל, כאשר שתי רכבות מחיפה ומתל אביב התנגשו חזיתית בבית יהושע. איש לא נהרג בתאונה ומתוך 55 הפצועים, 5 נזקקו לאשפוז בבית חולים. בתאונה נהרסו שני קטרי דיזל (105 ו-118) ולאור המחסור בקטרים, נאלצה רכבת ישראל להפסיק את השירות בין חיפה לירושלים עד לחודש מרץ 1964, כאשר הגיעו קטרי דיזל נוספים מארצות הברית.

ב-2 באוגוסט 1985 נהרגו חמישה נוסעי מכונית פרטית מפגיעת רכבת במפגש מסילת ברזל סמוך לטירת יהודה.

בפברואר 2012 הורשעה רכבת ישראל בגרימת מוות ברשלנות עקב אסון רבדים ב-2005 בו נהרגו שבעה בני אדם^[43]. ביולי 2013 הורשעה הרכבת בגרימת מוות ברשלנות עקב תאונת הרכבת בבית יהושע בה נהרגו 5 נוסעים^[44].

במהלך העשור השני של המאה ה-21 היו מספר תקלות של רכבות שעלו באש במהלך הנסיעה^[45] ובמקרים מסוימים רכבות נאלצו לעצור את נסיעתן עקב דיווחים על ריח שרפה, דבר שגרם לעיכובי נסיעות וכן ביטולים.

החברה והנהלה

בניין הנהלת רכבת ישראל בלוד

הרכבת פעלה כחלק ממשרד התחבורה החל מקום המדינה. ב-1988 פעילות הרכבת הועברה לרשות הנמלים והרכבות. בדצמבר 1996 החליטה ממשלת ישראל על הפרדת הרכבת מרשות הנמלים והרכבות, והקמת חברת רכבות ממשלתית. ב-2003 נוסדה חברת "רכבת ישראל" בע"מ.

משרדי הנהלת רכבת ישראל נמצאים סמוך לתחנת הרכבת לוד. הם עברו לשם לאחר שבמשך שנים שכנו בצמידות למוזיאון רכבת ישראל שבשטח תחנת חיפה מזרח, ולאחר מכן, בצמוד לתחנת הרכבת תל אביב מרכז.

יושבי הראש של רכבת ישראל

מספר	דיוקן	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה
1		משה ליאון	15 ביוני 2003	26 באפריל 2006
2		יעקב אפרתי	23 ביוני 2008	13 בינואר 2011
3		דורון וייס	17 בנובמבר 2013	18 בספטמבר 2014
4		חוסם בשארה[46]	6 ביולי 2015	17 ביולי 2016
5		דן הראל[47]	20 ביוני 2018	פברואר 2020
6		משה שמעוני	22 בדצמבר 2020	מכהן

• אין רציפות בזמני הכהונה של יושבי הראש כיוון שתפקיד זה לא אויש באופן רציף ולא מונו מחליפים.

המנהלים הכלליים של רכבת ישראל

מספר	דיוקן	שם	תקופת כהונה	הערה
1		משה פייקוביץ'	1948 - 1951
2		אריה אפרתי	1951 - 1953
3		בנימין גלבוע	1953 - 1954
4		מנחם סבידור	1954–1964
5		אברהם צוויק	1964–1972
6		יהודה רשף	1972–1974
7		צבי צפרירי	1974–1985
8		אליהו ברק	1985–1990
9		משה בר כוכבא (בריל)	1991–1992
10		יעקב שן צור	1993–1994
11		אהוד הדר	1994–1996
12		עמוס עוזני	1996–2001
13		יוסי שניר	2001–2004
14		יוסי מור	2004–2005
15		עופר לינצ'בסקי	2005–2007
16		יצחק (חקי) הראל	2007–2011
17		בעז צפריר	2011–2016
18		שחר איילון	2017 - מרץ 2019[48]	פרש מתפקידו, לאחר כהונתו כיהן כמנכ"ל בפועל סמנכ"ל המטענים, אורי שריר, למשך 3 חודשים.
19		מיכה מייקסנר	25 ביוני 2019[49] - 11 באוקטובר 2023	התפטר מתפקידו, לאחר כהונתו מונה כמנכ"ל בפועל סמנכ"ל התכנון וההפעלה, אבי אלמליח, לזמן קצר.
20		משה זנה	23 באוקטובר 2023 - מכהן

מבנה ארגוני

באפריל 2012 בוצעה רפורמה ארגונית ברכבת ישראל. פעילות הרכבת חולקה בין שמונה חטיבות ומספר אגפים. כמו כן הוקמו שתי חברות בת: חברה להובלת מטענים (51% מהמניות שלה עתידים לעבור למשקיע פרטי) וחברה לנדל"ן ולפיתוח מסחרי בבעלות מלאה של רכבת ישראל. בנוסף לכך, נקבע כי 30% מהציוד הנייד הקיים והעתידי של רכבת ישראל יתוחזקו באמצעות חברה פרטית חיצונית^[50], מהלך שלווה במאבק של וועד עובדי הרכבת בראשות גילה אדרעי, החל מהכרזת שר התחבורה ישראל כ"ץ על הרפורמה, באפריל 2011.

פירוט החטיבות

• חטיבת נוסעים אחראית על הפעלת תחנות והסעת רכבות נוסעים.
• חטיבת מטענים הפועלת כחברה עסקית ומשמשת להובלת מטענים. בנוסף אחראית החטיבה על תפעול רכבות המשא ונהגי המשא.
• חטיבת נייד האחראית בין היתר על אחזקת הציוד הנייד מכל הסוגים (משא ונוסעים).
• חטיבת פיתוח אחראית על פיתוח רשת המסילות.
• חטיבת כלכלה וכספים אחראית תהליכי הרכש והביצועים הכספיים של החברה תוך התאמה ליעדי הממשלה והנהלת הרכבת.
• חטיבת תשתיות אחראית על הנחת המסילות ותחזוקתן, מערכות איתות וחשמל ומערכות נוספות.
• חטיבת בטיחות, ביטחון ואיכות הסביבה אחראית על בטיחות בתחומים כגון: ציוד נייד, תחנות רכבת, תשתית ועוד. בנוסף אחראית על מערך הביטחון הכולל של רכבת ישראל, ומבקרת את פעילות הביטחון, הבטיחות ואיכות הסביבה בהתאם לחוקים.
• חטיבת משאבי אנוש ולוגיסטיקה אחראית פיתוח ההון האנושי, גיוס וקליטת כוח אדם, הדרכות, רווחת העובדים, שכר, ניהול לוגיסטיקה בתהליכים חוצי ארגון, הפצת נהלים בנושאי לוגיסטיקה ועוד^[51].

סמל הרכבת

סמל רכבת ישראל הראשון, עוצב בשנת 1949 על ידי הגרפיקאי פרנץ קראוס. סמל זה היה בשימוש במשך שנים רבות, ועל אף שעוצב סמל חדש בשנת 1967, שהיה גרסה לאותו הסמל, שימשו שתי הגרסאות במקביל ובגוונים שונים (בהתאם לציוד עליו הוטבעו) עד לאמצע שנות ה-90.

באמצע שנות ה-90 הוחלף הסמל לחלוטין בעקבות התחדשות מערכת הרכבות בישראל. הסמל החדש עוצב על ידי "סטודיו אדלר", חברת המיתוג של משרד הפרסום אדלר חומסקי. בסמל ניתן לראות צללית של מגן דוד נטוי, ממנו מתפצלות מסילות לארבע רוחות השמים, כסימן להתחדשות ולהתרחבות מערכת המסילות והרכבות.

• 
  סמלה הראשון של רכבת ישראל
  שנת 1949
• 
  סמלה השני של רכבת ישראל
  שנת 1967
• 
  סמלה השלישי של רכבת ישראל
  שנת 1994
• 
  סמלה הרביעי של רכבת ישראל
  שנת 2014

מדי הרכבת ובעלי תפקידים

• נהגי קטר - חולצה שחורה עם לוגו הרכבת בלבן
• פקחים - חולצה מכופתרת כחולה, תג שמי, עניבה כסופה, ומכנסיים שחורים.
• מאבטחי רכבות - קיץ: מכנסי דגמ"ח בצבע שחור, חולצת פולו קצרה, ז'קט ספארי בצבע אפרפר - כחול ; חורף מכנסי דגמ"ח בצבע שחור, חולצת פולו קצרה, ז'קט פליז בצבע שחור.
• מנהלי תחנות/מנהלי תחנות במשמרת - חולצה מכופתרת לבנה, תג שמי, עניבה שחורה, ומכנסיים שחורים.
• דייל/ת שירות - חולצת טריקו לבנה, ווסט צהוב זוהר, תג שמי, ומכנסיים שחורים.

ציוד ותשתית

ציוד נייד ברכבת ישראל

ערך מורחב – ציוד נייד ברכבת ישראל

רכבת נוסעים דו-קומתית על רקע חוף חיפה והמכון לחקר ימים ואגמים

רכבת נוסעים דו-קומתית הנוסעת מכיוון פתח תקווה לתל אביב במעבר מתחת לכביש 4

מתחם הדיור של רכבת ישראל בבאר שבע צפון, מרץ 2020

רכבות נוסעים במתחם הדיור של רכבת ישראל בבאר שבע צפון, מרץ 2020

עם הקמת רכבת ישראל ב-1948, ירשה הרכבת את הציוד של הרכבת המנדטורית. ציוד זה התבסס על קטרי קיטור ועל קרונות נוסעים ומשא שרובם היו ישנים ובמצב תחזוקתי גרוע. במהלך שנות ה-50 קנתה רכבת ישראל 11 קטרי דיזל מודרניים, 21 קטרי עיתוק, 312 קרונות משא, 8 קרונות נוסעים ופסי רכבת, הרכישה התאפשרה באמצעות הסכם השילומים עם גרמניה. ב-27 בפברואר 1959 הוציאה רכבת ישראל משימוש את אחרון קטרי הקיטור^[52], לאחר טקס קצר עם קטר קיטור בתחנת הרכבת בלוד^[19]. בשנות ה-60 נרכשו קרונות נוסעים רבים והוצאו משימוש כל הקרונות של הרכבת המנדטורית. מאז שנות ה-90, עם העלייה הניכרת במספר הנוסעים נרכשו קטרים חדשים וקרונות נוסעים רבים, בהם גם מערכי קרונועים וקרונות דו-קומתיים. נכון לשנת 2011 ממשיכה רכבת ישראל להצטייד בקטרים ובקרונות נוסעים חדשים, כך שכל הציוד המשמש להסעת נוסעים הוא לכל היותר בן 20 שנים, אך עדיין מתקשה להתמודד עם העומס הכבד על רכבות הנוסעים שלא מצליחות לעמוד בביקוש.

נכון לשנת 2024 רכבת ישראל נמצאת בתהליך של קליטת 63 קטרים חשמליים מדגם TRAXX תוצרת חברת ALSTOM שצפויים להקלט עד סוף שנת 2024.[1]

בנוסף מפעילה רכבת ישראל מערך של "קרונועים" - רכבות ללא קטר שכבר פועלים בקווים החשמליים הקיימים של הרכבת.[2]

רשת המסילות

רשת קווי הנוסעים שמפעילה רכבת ישראל מרוכזת סביב מסילה מרכזית, הקרויה הקו הראשי: הר צין - דימונה - באר שבע - לוד - תל אביב - בנימינה - חיפה - עכו - נהריה. מהקו הראשי, שהוא למעשה חיבור של מסילת החוף, מסילת איילון, מסילת הרכבת יפו–ירושלים ומסילת הדרום, מתפצלות המסילות המשניות הבאות (מצפון לדרום):

• מסילת עכו-כרמיאל: כרמיאל - אחיהוד - קריית מוצקין. מתחברת למסילת החוף דרומית לעכו וצפונית לקריות.
• מסילת העמק: מרכזית המפרץ חיפה – עמק יזרעאל – עפולה – בית שאן. מתחברת למסילת החוף בחיפה, במתחם מרכזית המפרץ.
• צומת רמז - תחנת חדרה מזרח (חלק מן המסילה המזרחית ההיסטורית).
• מסילת השרון: הארכה של קו הנוסעים תל אביב-ראש העין מראש העין צפון לתחנות כפר סבא והוד השרון. מקטע נוסף הוקם ונפתח לתנועת נוסעים ב-2018 ומחבר את הוד השרון להרצליה דרך תחנת הרכבת רעננה דרום ותחנת הרכבת רעננה מערב ובכך נוצר למעשה מסלול טבעתי.
• מסילת הירקון: תל אביב אוניברסיטה - בני ברק - פתח תקווה קריית אריה - פתח תקווה סגולה. מתחברת למסילה המזרחית מדרום לתחנת הרכבת ראש העין צפון
• מסילת תל אביב – פלשת: תל אביב ההגנה - צומת חולון - תחנת הרכבת חולון - וולפסון - בת ים יוספטל - בת ים קוממיות - ראשון לציון משה דיין - יבנה מערב - צומת פלשת (מתחברת עם מסילת לוד-אשקלון וממשיכה לתחנת אשדוד עד הלום ואשקלון)
• מסילת ירושלים - גנות: ירושלים יצחק נבון - נמל התעופה בן-גוריון - מחלף גנות (מתחברת עם מקטע הרכבת לוד - תל אביב).
  • שלוחה: מסילת מודיעין - ענבה: תחנת הרכבת מודיעין מרכז - תחנת הרכבת פאתי מודיעין - מחלף ענבה (מתחברת עם מסילת ירושלים - גנות לכיוון נמל התעופה בן-גוריון).
  • שלוחה: קשת מודיעין: מודיעין מרכז - פאתי מודיעין - מחלף ענבה (מתחברת עם מסילת ירושלים - גנות לכיוון ירושלים יצחק נבון).
• המסילה המזרחית: מתחנת הרכבת לוד לתחנת הרכבת ראש העין צפון (חלק מן המסילה המזרחית ההיסטורית). ב-2019 החלו עבודות לחידוש של המסילה המזרחית לכל אורכה מחדרה ועד ללוד, והיא תכלול הקמת מסילה חדשה לאורך התוואי ההיסטורי בקטע חדרה-כפר סבא והכפלת המסילה הקיימת בקטע ראש העין-לוד והקמת תחנות רכבת חדשות בחדרה, טירה, אלעד ובשוהם ומשם תתחבר לתחנת הרכבת לוד.
• מסילת לוד - אשקלון: לוד - באר יעקב - רחובות - יבנה מזרח - אשדוד עד הלום - אשקלון
  • שלוחה: באר יעקב - ראשון לציון הראשונים
  • שלוחה: צומת פלשת - מיון אשדוד
• מסילת הרכבת יפו–ירושלים (מסילת שורק): נען - בית שמש - גן החיות התנכ"י - ירושלים מלחה
• מסילת חלץ מקריית גת לאשקלון
• מסילת אשקלון - באר שבע: צומת גורל - אופקים - נתיבות - שדרות - אשקלון
• באר שבע - נאות חובב
• צומת רותם - מפעלי רותם

מסופי מטען

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ערך מורחב – מסופי רכבת משא

בישראל קיימים מסופי מטען: ברמת חובב, אשדוד, בני ברק, חדרה, חיפה, בית שאן, קישון ולוד^[53].

תוכניות פיתוח

תוכנית החומש

ערך מורחב – תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל

תוכנית החומש של רכבת ישראל לשנים 2003–2008 התבססה על תקציב של כ-30 מיליארד שקלים חדשים. במסגרתה מתוכננת הרחבה משמעותית של רשת הרכבות. חלק מתאריכי היעד של הפרויקטים נדחו, כך שעל פי הערכות, השלמות חלקים ממנה עתידות להסתיים לכל המוקדם בשנת 2040.

עם המיזמים הנכללים בתוכנית החומש נמנים:

פרויקטים שהושלמו

• מסילת תל אביב – פלשת מתחנת ההגנה בתל אביב לראשון לציון מערב דרך חולון ובת ים, בין מסלוליו של כביש איילון דרום. קו זה יתחבר בעתיד לקו המהיר לירושלים ולמודיעין דרך תחנת הראשונים הקיימת ומשם מדרום לרמלה בין מסלוליו של כביש 431 עד לנקודת הפיצול למודיעין של הקו המהיר נמל התעופה בן-גוריון-ירושלים באזור מחלף ענבה. הקו לראשון לציון מערב ממשיך דרומה מתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין דרך יבנה לאשדוד ולאשקלון.
• "מסילת העמק" מחיפה דרך עפולה לבית שאן, מתוך כוונה להמשיכה לאירביד שבירדן, כדי להוביל מטענים מירדן דרך נמל חיפה. חלק מקו זה נבנה על התוואי ההיסטורי של רכבת העמק, הקו נחנך כקו פרברי בין עתלית לבית שאן (דרך חיפה ועפולה).
• מסילת אשקלון - באר שבע דרך שדרות, נתיבות ואופקים^[54][55][56].
• מסילת עכו-כרמיאל: קו הרכבת נחנך בספטמבר 2017^[57].
• מסילת השרון - מכפר שמריהו לאורך כביש 531 דרך רעננה, הוד השרון וכפר סבא עד למסילה המזרחית^[58][59].
• הקמת תחנות רכבת חדשות על מסילות קיימות, נתניה - ספיר, מזכרת בתיה^[60], קריית מלאכי – יואב ועוד^[61]

פרויקטים בביצוע

• פרויקט החשמול (בתהליכים מתקדמים) - הסבת הינע הרכבות מקטרים המונעים על ידי דיזל להזנת חשמול עילית^[62][63]
• המסילה המזרחית (בתהליך) - חידוש המסילה המזרחית בין חדרה ללוד, פרויקט זה כולל הקמת תחנות רכבת חדשות בחדרה מזרח, טירה - כוכב יאיר, אלעד ושוהם^[64] ושיפוצה של תחנת ראש העין צפון. בשנת 2021, הוחלט לצמצם את מספר התחנות במסילה, משיקולים תקציביים, ובוטלו תחנת הרכבת אחיטוב, תחנת הרכבת טייבה, תחנת הרכבת כפר סבא צפון ותחנת הרכבת לוד צפון, כמו כן בוטל חידוש תחנת הרכבת ראש העין דרום. במסגרת הפרויקט יתבצעו הכנות תשתיות במיקומן המיועד אך הן לא ייבנו.
• מסילה רביעית באיילון (בתהליך) - הוספת מסילת ברזל רביעית מתחנת תל אביב סבידור מרכז ועד לתחנת תל אביב ההגנה והוספת מסילות ברזל שלישית ורביעית מההגנה ועד לוד (ביצוע בפועל עד גנות). לצורך כך מבצעים במקביל עבודות לפיתוח אגן הניקוז לנחל איילון באזור פארק אריאל שרון, במטרה למנוע הצפה של הנחל בתעלת האיילון שמעליו תוקם המסילה הרביעית.
• מסילת ראשון לציון – מודיעין (בתהליך) - הקמת מסילה מתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין מזרחה לעבר תחנת הרכבת ראשון לציון – הראשונים וכן הקמת שתי תחנות נוסעים נוספות בראשון לציון-מעוין שורק וברמלה דרום (והלאה בין נתיביו של כביש 431 בדרום גוש דן עד למחלף ענבה, שבו ייפגש עם הקו המהיר המתוכנן לירושלים ובו גם מתחיל קו הרכבת למודיעין)^[65].

פרויקטים עתידיים

• הארכת מסילת ירושלים - גנות והקמת תחנות רכבת נוספות, ירושלים מרכז, חידוש תחנת ירושלים ההיסטורית כתת קרקעית, אולי אף חידוש תחנת מלחה.
• הכפלת מסילת החוף - הקמת שתי מסילות נוספות שישמשו רכבות מהירות של 250 קמ"ש, בין סדנאות אפרים (חיפה) לשפיים במסגרת תוכנית התשתית הלאומית להכפלת מסילת החוף (תת"ל 65). קיימת מחלוקת לגבי תוואי המסילות המהירות והפרבריות^[66][67].
• הקמת תחנות רכבת על מסילות קיימות או מתכננות: גן דרום, גלילות צפון, דרום גלילות, תחנת הרכבת חיפה – בית המכס, תחנת הרכבת רחובות – ששת הימים^[68][69].
• מסילת דימונה - ירוחם - הקמת מסילת רכבת שתסתעף מקו הרכבת לאילת בסמוך לדימונה דרומה לאורך 13 ק"מ ותחבר את ירוחם לרשת הרכבות הארצית^[70]. תחנת הרכבת בירוחם תהיה בסמוך לאזור התעשייה המקומי^[71].
• מסילת באר שבע - ערד - הקמת מסילה שתחבר בין באר שבע לערד ותשפר הנגישות אל ערד ויישובים הבדואים ותכלול תחנות רכבת נוסעים בערד, כסייפה ובנבטים^[72].
• מסילת מנשה - בניית מסילה מאזור אחיטוב אשר תתחבר למסילת העמק ותכלול תחנה בחריש. קו זה יקשר את עפולה לתל אביב ולמרכז ויאפשר קו מהיר מבלי להחליף באחת מתחנות חיפה כפי שנעשה במצב הנוכחי במסילת העמק^[73].
• מסילת עפולה-טבריה - בניית מסילה מעפולה לטבריה שכוללת 30 ק"מ של מסילה כפולה, קו זה יחבר את טבריה לרשת המסילות ויתחבר בתחנת עפולה, פרויקט זה יכלול מספר גשרים ומנהרות, תחנת הרכבת טבריה תבנה מחוץ לעיר באזור טבריה עלית ותחנת רכבת בכפר תבור^[74].
• מסילת ראש העין - אריאל - מסילת רכבת שתסתעף מהמסילה המזרחית אשר תקשר את העיר אריאל לרשת המסילות הארצית ותכלול תחנות באריאל, אזור תעשייה ברקן ובאלקנה^[75].
• מסילת הרכבת לאילת - בניית מסילה מחצבה עד לאילת, פרויקט זה יקצר את זמן ההגעה מתל אביב לאילת בכשעתיים, פרויקט זה כולל תחנות רכבת בחצבה, ספיר, פארן, יהל, יטבתה, נמל תעופה רמון, שחורת, מרכז אילת^[76][77].
• מסילת כרמיאל - קריית שמונה - בניית מסילה מכרמיאל לקריית שמונה, קו זה יחבר את הערים קריית שמונה, צפת וחצור הגלילית וגם כן את הר מירון לרשת המסילות המרכזית של רכבת ישראל וכולל הקמת תחנות רכבת בראש פינה-חצור הגלילית, קריית שמונה ובהר מירון^[78].
• מסילת זבולון - בניית מסילה מאזור נשר אשר תתחבר למסילת הגליל המערבי, קו זה יקשר את מפרץ חיפה לשלומי, ולרשת הרכבות הארצית וכולל תחנות רכבת בנשר, קריית אתא, כפר יאסיף^[79].
• מסילת הגליל המערבי - בניית מסילה מאזור כפר יאסיף אשר תתחבר למסילת החוף, קו זה יקשר את כפר יאסיף לשלומי, ולרשת הרכבות הארצית וכולל תחנות רכבת ב-כפר יאסיף, כברי, שלומי^[80].
• מסילת עוקף באר שבע - בניית מסילה מאזור צומת גורל שתעבור דרך להבים, שוקת, צומת הנגב עד לעיר הבה"דים^[81][82].
• מסילה פלשת שורק - עוקף לוד בניית מסילה מנמל אשדוד לאורך כביש 7 וכביש 41 תעצור בתחנה דרך גדרה עד למסילת הדרום

נתיבי ישראל

ערך מורחב – נתיבי ישראל (תוכנית תחבורתית)

"נתיבי ישראל" היא תוכנית להאצת הקמתם של כבישים ומסילות רכבת לאורכה ולרוחבה של המדינה, בדגש על הנגב וצפון הארץ. התוכנית נהגתה וקודמה בשנת 2010 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץ. היקף ההשקעה המקורי של התוכנית היה 51 מיליארד שקל, אולם בשל התנגדות משרד האוצר, קוצץ היקף ההשקעה ל-27.5 מיליארד שקל^[83]. התוכנית עוסקת בקידומם והקמתם של קווי רכבת חדשים שיאפשרו נסיעה במהירות של עד 200 קמ"ש. בין המיזמים הרכבתיים הכלולים בתוכנית, נמצאים תכנונם וסלילתם של קווי רכבת לקריית שמונה ולאילת. "המסילה המזרחית" בין לוד לחדרה, עכו-כרמיאל ורכבת העמק בין חיפה לבית שאן. עוד נקבע בתוכנית כי קווי המסילה עכו-כרמיאל ורכבת העמק, יבוצעו בידי החברה הלאומית לדרכים.

רכבת ישראל והרשות הפלסטינית

בנוסף לתוכניות אלו הועלה גם הרעיון של שימוש ברכבת ליצירת ה"מעבר הבטוח" של פלסטינים בין רצועת עזה ליהודה והשומרון. יתרונה של הרכבת בהקשר זה הוא שקיום המעבר באמצעות רכבת מספקת שליטה ביטחונית טובה יותר על תהליך המעבר מעזה ליהודה והשומרון לעומת התהליך שנוסה בעבר בו הוקדשו כבישים מסוימים ל"מעבר הבטוח". במסגרת תוכנית זאת ישוקם קו הרכבת הישן מיד מרדכי למעבר ארז ו"הקו המזרחי" מהוד השרון לטולכרם. כמו כן יוקמו תחנות רכבת לנוסעים וסחורות בטול כרם ובמסוף ארז. בנוסף, הגישה רכבת ישראל לאישור תוכנית למסוף נוסף באזור ג'נין בקצה שלוחה מקו רכבת העמק המשוקם שיעבור ליד עפולה (שלוחה דומה לג'נין מקו העמק פעלה לפני קום המדינה). קו מוצע נוסף הוא קו שיקשר בין עזה למחסום תרקומיא הממוקם צפון-מערבית לחברון (באופן מעשי מדובר על הארכת מסילת חלץ המגיעה לקריית גת ממערב לכיוון מזרח למרחק של 25 ק"מ בערך). שיקום הקטע הקצר מיד מרדכי לארז יאפשר גם לשנע סחורות מעזה לנמל אשדוד ולשאר חלקי הארץ.

קווי רכבת ישראל

קווים פעילים

קו הרכבת באר שבע — נהריה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • להבים – רהט • קריית גת • קריית מלאכי – יואב • מזכרת בתיה • רמלה • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • עכו • נהריה

קו הרכבת מודיעין — נהריה מודיעין – מרכז • פאתי מודיעין • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בנימינה • עתלית • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • חוצות המפרץ • קריית חיים • קריית מוצקין • עכו • נהריה

קו הרכבת באר שבע — כרמיאל באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • קריית גת • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • חדרה – מערב • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • אחיהוד • כרמיאל

קו הרכבת חיפה — כרמיאל חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • חוצות המפרץ • קריית חיים • קריית מוצקין • אחיהוד • כרמיאל

קו הרכבת באר שבע – מרכז — בנימינה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מזרח • רחובות • באר יעקב • לוד • לוד – גני אביב • כפר חב"ד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה – ספיר • נתניה • חדרה – מערב • קיסריה – פרדס חנה • בנימינה

קו הרכבת בית שאן — עתלית (קו העמק) עתלית • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • יקנעם – כפר יהושע • מגדל העמק – כפר ברוך • עפולה • בית שאן

קו הרכבת בית שמש — נתניה בית שמש • רמלה • לוד • לוד – גני אביב • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה

קו הרכבת אשקלון — הרצליה (קו השרון - אשקלון) אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – קוממיות • בת ים – יוספטל • חולון – וולפסון • צומת חולון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בני ברק – רמת החייל • פתח תקווה – קריית אריה • פתח תקווה – סגולה • ראש העין – צפון • כפר סבא – נורדאו • הוד השרון – סוקולוב • רעננה – דרום • רעננה – מערב • הרצליה

קו הרכבת ירושלים — הרצליה ירושלים – יצחק נבון • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה

קו הרכבת מודיעין — ירושלים-נבון מודיעין – מרכז • פאתי מודיעין • ירושלים-נבון

קו הרכבת אשקלון — באר שבע - מרכז (קו הנגב המערבי) אשקלון • שדרות • נתיבות • אופקים • באר שבע- צפון • באר שבע - מרכז

קו הרכבת דימונה — באר שבע דימונה • באר שבע – צפון / אוניברסיטה

קו הרכבת לוד — ראשון לציון - הראשונים לוד • ראשון לציון – הראשונים

קווי לילה

קו הרכבת הלילי ירושלים — בנימינה ירושלים – יצחק נבון • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – סבידור מרכז • הרצליה • נתניה • חדרה – מערב • בנימינה

קווים שהושבתו

קו הרכבת בית שמש — ירושלים – מלחה (מושבת) בית שמש • ירושלים – גן החיות התנכ"י • ירושלים – מלחה

קו הרכבת הלילי באר שבע – מרכז — תל אביב – ההגנה (מושבת) באר שבע – מרכז • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – יוספטל • תל אביב – ההגנה

ראו גם

• תחבורה ציבורית בישראל
• תחנות רכבת בישראל
• היסטוריה של רכבת ישראל
• הרכבת המנדטורית

לקריאה נוספת

• פול קוטרל, ישרו בערבה מסילה: היסטוריה מצולמת של הרכבת בארץ ישראל, הוצאת רכבת ישראל, 2008.
• אילן פלקוב, רכבות בארץ-ישראל, עבר, הווה, עתיד, הוצאת "רכבת-ישראל", חיפה ספטמבר 1982.
• אטלס רשת מסילות הברזל, רכבת ישראל בע"מ, חטיבת תשתיות, המרכז למיפוי ישראל, 2003.
• יעקב אבוטבול (עורך), מילון מושגי הרכבת עברי אנגלי צרפתי, הוצאת רכבת ישראל, מהדורה ראשונה, ספטמבר 2001.
• שמואל אביצור, ההינע בארץ-ישראל, תולדות ההרמה, הנשיאה, ההובלה וההסעה בארץ-ישראל, 'ארץ'- מחקרים ופרסומים בגאוגרפיה - מפעל לקידום ידע ארץ-ישראל: אוניברסיטת תל אביב, הסתדרות העובדים הכללית החדשה: האגף לחינוך, השכלה וספורט, מכון אבשלום: מכון לידיעת הארץ ע"ש חיים אבשלום, תל אביב תשנ"ז 1996.
• יוסי ביילין, התעשייה העברית – שורשים, בית הוצאה כתר (במסגרת 100 שנה לתעשייה העברית), ירושלים, 1987.
• ב. ברכמן, סלומון א., פייטלסון ע., שפר ד., מקומה של הרכבת במערכת התחבורה בישראל, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 1993.
• ראובן גפני (עורך), עת־מול – עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל – דו-ירחון, חוברת מס' 185, (חוברת נושאית. נושא החוברת: על הפסים וביניהם – עולמה של הרכבת בישראל, יד יצחק בן-צבי, ינואר 2006.
• ד. כרמל, מסילות ודרכים – עתיד התחבורה בארצנו, מאי 1953.
• גרשון ניסים (צדקיהו), ההתקפה על בתי המלאכה של רכבת פלשתינה (א"י) במפרץ חיפה – 17.6.1946 – י"ח בסיון, תש"ו – פרשת הקרב ולקט דברי רקע עליו, מפעולות לח"י בתנועת המרי העברית, הוצאת א. בן-הר (ממשתתפי ההתקפה), 2003.
• רנה סיון, מרגלית ליאת (עורכות), רכבת לירושלים, מוזיאון מגדל דוד – המוזיאון לתולדות ירושלים, אביב 2005 (אפריל 2005).
• אבנר עובדיה (עורך), בתנועה מתמדת – תחבורה בישראל ביבשה, בים ובאוויר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, 2006.
• פרידריך פרייהר, קרס-פון קרסנשטיין, עם הטורקים אל תעלת סואץ, משרד הביטחון – ההוצאה לאור בשיתוף בית-ספר שדה שדה-בוקר, 2003.
• ברוך קטינקא (מהנדס), מאז ועד הנה, הוצאת "קרית-ספר", 1961.
• צבי שטאל, תולדות התחבורה הציבורית בארץ-ישראל בראי כרטיסי הנסיעה, הוצאת ירון גולן, חולון 1995.
• דוד תירוש, רכבת העמק, משרד החינוך והתרבות, אגף הנוער, האגף לטיפוח רווחה ושיקום, היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, החברה להגנת הטבע, מהדורה שנייה, 1994.

• Paul Cotterell, The Railways of Palestine and Israel(הקישור אינו פעיל), Tourret Publishing, 1986.
• crowther g.l., railway atlas of the middle east – m – 653 (also nanigations and street tramways), publisher: g.l. crowther, preston, england, 2006.
• hateley r. k., (comp.), locomotives of the ministry of defence, industrial railway society, london, england, 1992.
• hughes hugh, middle east railways, the continental railway circle, middlesex, england 1981, (designed by oxford publishing co.,oxford, england.
• khairallah shereen, railways in the middle-east 1856 – 1948, political and economic background, (arab background series), librairie du liban, beirut 1991.
• l'abbe nicole, les voyages artistiques (mis a la portee de tout le monde) jerusalem & la palestine, tolra – editeur, paris, 1898.
• lockman zachary, comrades and enemies – arab and jewish workers in palestine, 1906 – 1948, university of california press, berkeley 94720, usa 1996.
• nicholson j., the hedjaz railway, stacey international press, england 01.05.20051 900988 81x]
• noll dieter (herausgeber), bickel benno, denffer ahmag v., die hedschas-bahn – eine deutsche eisenbahn in der wüste, deutsche gesellschaft für eisenbahngeschichte e. v. sitz karlsruhe, (dgeg), werl, germany 1995.
• ochsenwald w., the hijaz railroad, charlottesville, university press of virginia, usa 1980
• pick w.p, ‘development of railways in palestine’, ph.d. dissertation, dropsie university, usa 197?,
• robinson neil, world rail atlas and historical summary vol. 8 – the middle east and caucasus, world rail atlas ltd, england, printed by the higher school of transport "t. kableshkov", sofia, bulgaria, 2006.
• rothschild rabbi walter, arthur kirby and the last years of the palestine railways 1945 – 1948, ph.d thesis, king's college university, london 2007.
• taylorson keith, narrow gauge at war, plateway press, brighton, england 1987.
• taylorson keith, narrow gauge at war ii, plateway press, brighton, england 1996.
• the standard gauge locomotives of the egyptian state railways and the palestine railways 1942 – 1945, compiled by: the middle east branch, the railway correspondence & travel society, railway observer supplement №. 8, july 1946. (12pp.)
• tourret rick, allied military locomotives of the second world war, tourret publishing, abingdon, oxon, england 1995.
• tourret rick, hedjaz railway, tourret publishing, abingdon, oxon, england 1989.
• travis anthony s., on chariots with horses of fire and iron – the excursionists and the narrow gauge railroad from jaffa to jerusalem, hebrew university magnes press, jerusalem, israel, november 2008.
• usul ibrahim (ed.), hi̇caz demi̇ryolu - fotoğraf albümü - istanbul' dan medine' ye bir tarih belgeseli, albaraka türk, istanbul 1999 [the hejaz railway - album of photographs - from istanbul to madinah, a documentary of history, albaraka turkish finance house, istanbul 1999.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רכבת ישראל

• אתר האינטרנט הרשמי של רכבת ישראל

• רכבת ישראל, ברשת החברתית פייסבוק
• רכבת ישראל, ברשת החברתית אינסטגרם
• רכבת ישראל, ברשת החברתית טיקטוק
• רכבת ישראל, ברשת החברתית LinkedIn
• רכבת ישראל, סרטונים בערוץ היוטיוב
• ישראל, רכבת ישראל, דף שער בספרייה הלאומית

• רכבת ישראל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
• רכבת ישראל בע"מ, באתר "מאיה"

• רכבת ישראל בע"מ, באתר גלובס
• רכבת ישראל, באתר Crunchbase (באנגלית)
• צור שיזף, מסע בעקבות הפסים - סרט על הרכבות בארץ-ישראל מהקמתן ועד 2001, באתר Shezaf.net של צור שיזף
• "בארץ הקודש, "המליץ", סוכות תרנ"ג (1892)" - על השפעת מסילות הברזל על החיים ביפו, משאב הוראה מתוך אתר החינוך של הספרייה הלאומית
• ארנה קזין‏, רכבת ישראל מתפשטת במהירות, באתר וואלה, 31 בדצמבר 2003(הקישור אינו פעיל, 11.4.2020)
• נועם דביר, תרדו קצת מהפסים - מסע בין תחנות הרכבת, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2008
• עופר אדרת, המלים שהתניעו את גלגלי הרכבת העברית הראשונה, באתר הארץ, 12 באפריל 2013
• כרטיס רכבת, קו הרכבת יפו–ירושלים 1890, באתר הספרייה הלאומית
• דוח שנתי לשנת 2013 לפי חוק חופש המידע, אתר רכבת ישראל
• דוח תקופתי לשנת 2015, אתר רכבת ישראל
• דוח תקופתי לשנת 2016, אתר רכבת ישראל
• פתיחת השרות לנוסעים ברכבת קו חיפה - תל אביב - ירושלים, יומני כרמל מרץ 1950
• חנוכת התחנה רכבת צפון, יומני כרמל 1954 (התחלה 0:21).
• רכבת ישראל נוסעת לראשונה לירושלים, במעמד בן-גוריון, גולדה מאיר, דוד רמז, דב יוסף ודניאל אוסטר. יומני כרמל פברואר 1949
• מסירת רכבת ארץ ישראל המנדטורית לידי רכבת מדינת ישראל, ישראל, הסיפור המתועד, בלוג ארכיון המדינה
• מזדקנים על המסילה, באתר הארץ, 20 באפריל 2017
• ליאור גוטמן, המשרדים של רכבת ישראל יעברו מתל אביב ללוד, באתר כלכליסט, 22 ביוני 2017
• שלומי דיאז, אישור התוואי לכותל באתר ישראל היום, 17 בפברואר 2020
• יפעת ראובן, עם תדירות רכבות כה נמוכה בשישי - ברור שאפשר למצוא זמן מסילה לרכבת פרטית, באתר הארץ, 13 ביוני 2023

הערות שוליים

1. משרד הפנים
2. רכבת ישראל: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
3. רכבת ישראל אג"ח ג', באתר הבורסה לניירות ערך
4. ליאור גוטמן, השר אמסלם מעכב, ויו"ר הרכבת הטרי משה שמעוני לא יכול לקבל משכורת, באתר כלכליסט, 13 בינואר 2021
5. לומדים לנהוג קטרים ולהניח אדני־רכבת, דבר, 6 באפריל 1948
6. נחנך קו הרכבת לאורך השפלה, מעריב, 20 בספטמבר 1949
7. משה פיקוביץ', רכבת ישראל, דבר, 24 בדצמבר 1948
8. רכבת עברית ראשונה הגיעה מחיפה לחדרה, על המשמר, 4 במאי 1948
9. רכבת נוסעים ראשונה בקו חיפה-המפרץ, על המשמר, 23 ביוני 1948
10. רכבתי נוסעים ראשונה בישראל, דבר, 23 ביוני 1948
11. רכבת העמק חידשה מהלכה, דבר, 29 ביוני 1948
12. אורי דרומי, דרור אלון (פייקוביץ'), מראשוני רכבת ישראל, 1922-2009, באתר הארץ, 12 ביוני 2009
13. רכבת תל אביב-חיפה חידשה מהלכה, הצופה, 21 בספטמבר 1949
14. רכבת ישראל מסיעה עולים חדשים למחנות, על המשמר, 16 בינואר 1949
15. ש. זרחי, עם רכבת הנוסעים הראשונה חיפה - ת"א, דבר, 21 בספטמבר 1949
    נפתח השירות ברכבת הנוסעים בקו המקוצר תל־אביב-חיפה, על המשמר, 21 בספטמבר 1949
16. ש. זרחי, עם רכבת הנוסעים הראשונה חיפה - ת"א, דבר, 21 בספטמבר 1949
17. ב־21 בחודש יחודש שירות רכבות המסע, על המשמר, 4 באוגוסט 1949
18. מחר רכבת־נוסעים מחיפה ות"א לירושלים, על המשמר, 1 במרץ 1950
19. 50 שנה לרכבת ישראל, ספטמבר 1998 (הקישור אינו פעיל, 5 ביולי 2018)
20. דיוויד סלע, נחנך קו הרכבת בין חיפה לתל אביב, באתר ישראל היום, 20 בספטמבר 2019
21. עזרא ינוב, רכבת הנוסעים מעזה תהלך על פסים מדיניים, מעריב, 25 באוקטובר 1972
22. אבי בר-אלי, משרד התחבורה בוחן מינוי מפקח-על לרכבת ישראל, באתר הארץ, 21 בפברואר 2010
23. ענת ג'ורג'י, ועדת שרים אישרה הפרדת הרכבת מרשות הנמלים; תיהפך לחברה ממשלתית, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2002
24. גל ניסים, ‏רכבת שדים: הופכת לחברה, המנכ"ל מודח, ולא משלמים לספקים 150 מיליון ש', באתר גלובס, 13 ביולי 2003
25. לפי הצעת התקציב לשנת 2004, באתר משרד האוצר
26. מיכאל רוכוורגר ואבי בר-אלי, הרכבת דוהרת לבורסה - עם ביקוש של 4 מיליארד שקל בשלב המוסדי, באתר TheMarker‏, 15 במרץ 2015
27. סוניה גורודיסקי, ‏חשמול מסילות הרכבת: למה הביצוע יתעכב במשך שנים?, באתר גלובס, 14 במאי 2018
28. פרויקט החשמול, באתר פיתוח ומטענים
29. אסנת ניר, לאחר שנים של עיכובים בפרויקט החשמול - זהו לוח הזמנים החדש והמואץ של הרכבת, באתר TheMarker‏, 19 באפריל 2020
30. אסף זגריזק, אין רכבת בסופי שבוע ובערבים כבר 154 ימים: "יש רק אוטובוס אחד, והזמן כפול", באתר ynet, 26 בפברואר 2021
31. אסף זגריזק, תוכנית משרד התחבורה: הרכבת תחזור לפעילות חלקית בסופי שבוע, באתר ynet, 26 בפברואר 2021
32. ליאור ברון ודרור מרמור, ‏רכבת ישראל מתכננת להקים בלוד בניין משרדים בעלות של 100 מיליון שקל, באתר גלובס, 23 במרץ 2009
33. דן הנדל, בניין הנהלת הרכבת היה יכול להיות נהדר. אבל הוא לא, באתר הארץ, 26 במרץ 2019
34. יוסי ניסן, ‏רכבת ישראל: הכנסות של 1.58 מיליארד שקל ב-2012, באתר גלובס, 11 בפברואר 2013
35. על פי מודעת המכרז משנת 2010 לאיוש משרת המנכ"ל לחברת רכבת ישראל: .
36. הרכבת מבקשת - אפשרו לנו להוריד מחירים, באתר ynet, 28 בינואר 2009
37. הלל פוסק, הרכבת מסכמת את 2014: עלייה של 7.5% בנוסעים, באתר ynet, 1 בפברואר 2015
38. אודי עציון, הרכבת רכשה במיליארדים קרונות הנמוכים ב-20 ס"מ מרוב הרציפים, באתר כלכליסט, 4 במאי 2021
39. מדד דיוק רכבות - נתונים סטטיסטיים
40. לאור השבתות חלקיות ומלאות של השירות בתקופות שונות של השנה, בעקבות משבר הקורונה בישראל
41. שנתון סטטיסטי לישראל 2014, באתר הלמ"ס(הקישור אינו פעיל, 29.4.2020)
42. נוהל פיצוי בגין איחור, מנהל מסילות הברזל
43. הסדר טיעון: רכבת ישראל הורשעה בגרימת מוות ברשלנות בשל התאונה ברבדים, באתר nana10‏, 29 בפברואר 2012
44. רכבת ישראל הורשעה בגרימת מוות ברשלנות בתאונה ב-2006 בבית יהושע, באתר nana10‏, 14 ביולי 2013
45. אבי אשכנזי, רכבת עלתה באש ליד שפיים, עשרות נוסעים נפגעו, באתר nrg‏, 28 בדצמבר 2010
46. ליאור גוטמן, חוסאם בשארה יכהן כיו"ר רכבת ישראל, באתר כלכליסט, 21 במאי 2015
47. עמירם ברקת, ‏לבקשת כץ: דן הראל ימונה מיידית ליו"ר חברת רכבת ישראל, באתר גלובס, 28 בפברואר 2018
48. מנכ"ל חדש לרכבת: שחר איילון, לשעבר נציב כבאות והצלה, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2016
49. עידן יוסף, עידן חדש ברכבת: מייקסנר ינהל מהשבוע הבא, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 ביוני 2019
50. עמירם ברקת, ‏הקבינט החברתי - כלכלי אישר את הרפורמה ברכבת ישראל, באתר גלובס, 2 באפריל 2012
51. דין וחשבון שנתי 2013, רכבת ישראל
52. קטר הקיטור האחרון ייקבר השבוע בלוד, למרחב, 23 בפברואר 1959
53. רכבות מטענים, אתר רכבת ישראל(הקישור אינו פעיל, 29.4.2020)
54. נעמה ריבה, גור וולנר, שדרות מתחברת לרכבת, תושבי העיר יתאמצו להתחבר לתחנה, באתר Xnet‏, 23 בדצמבר 2013
55. הלל פוסק, תחנת הרכבת בנתיבות נפתחה, באתר ynet, 15 בפברואר 2015
56. ליאור גוטמן, תחנת הרכבת באופקים תיפתח רשמית במוצאי שבת, תושבי העיר יוכלו לנסוע בחינם, באתר כלכליסט, 2 בינואר 2016
57. עדי חשמונאי‏, "מביאים את הבשורה לכרמיאל": נחנך קו הרכבת בין מרכז הגליל לת"א, באתר וואלה, 21 במרץ 2017
58. גל חן, ‏קו הרכבת המהיר בין רעננה לת"א מוכן - אז מדוע הוא עוד לא נפתח?, באתר ‏מאקו‏, 18 בפברואר 2020
59. אור רביד‏, לקראת פתיחת מסילת השרון: "נתיבי ישראל" ערכה תרגיל חירום, באתר וואלה, 2 ביוני 2018
60. דניאל שמיל, ‏התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה, באתר גלובס, 30 במאי 2019
61. רועי רובינשטיין, נחנכה תחנת רכבת ליד קריית מלאכי, באתר ynet, 17 בספטמבר 2018
62. אסף זגריזק, תיעוד: התחנות ריקות - ומאות עובדים שוקדים על שדרוג הרכבת, באתר ynet, 10 באפריל 2020
63. Majestic_Trains, Posting a picture of a train from each country, Reddit, ‏23 באוקטובר 2020
64. 64 ק"מ ו-9 תחנות לאורך כביש 6: המסילה המזרחית יוצאת לדרך, באתר מעריב אונליין, 23 באוקטובר 2019
65. סוניה גורודיסקי, ‏רכבת ישראל פרסמה שני מכרזים במסגרת פרויקט מסילת כביש 431, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2018
66. העירייה: לדחות את העתירה למען פיתוח שדה התעופה.
67. אורן דורי, 28 דקות מחיפה לתל אביב? הוויכוח הבלתי נגמר שתוקע את הרכבת, באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2017
68. גיא נרדי, ‏קינגס קרוס בגלילות: שתי תחנות מרכזיות גדולות ייבנו לכבוד המטרו, באתר גלובס, 2 בפברואר 2020
69. יגאל חי, מכה לחיפה: התוכנית להכפלת מסילת החוף פוצלה, באתר כלבו – חיפה והצפון, 3 ביוני 2019
70. אמיתי גזית, כלכליסט, "לא רוצים פה את ת"א": תוכנית הבנייה שתשנה את פניה של ירוחם, באתר ynet, 15 בנובמבר 2019
71. "שר התחבורה סלל אוטוסטרדה לעיר הבה"דים - אבל שכח את ירוחם", באתר TheMarker,‏ 25 באוקטובר 2018
72. נתי יפת, ‏הופקדה תוכנית מסילת הרכבת באורך 28 ק"מ לערד, באתר גלובס, 16 במאי 2017
73. יגאל חי, קודם פרויקט המסילה האלטרנטיבית למסילת החוף, באתר כלבו – חיפה והצפון, 13 בינואר 2020
74. מיכל מרגלית, ‏תוכנית מתאר חדשה לטבריה: 60 אלף תושבים עד 2025, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2009
75. אור רביד‏, פרסום ראשון: שר התחבורה אישר הקמת רכבת קלה לאריאל, באתר וואלה, 15 במרץ 2018
76. ליאור גוטמן, פעם שלישית בשבע שנים: הממשלה מבטיחה רכבת לאילת, באתר כלכליסט, 5 באוגוסט 2019
77. אילנה שטוטלנד, ‏לאחר סגירת שדה דב - האילתים דורשים לממש את תוכנית המגירה, באתר מעריב אונליין, 2 ביולי 2019
78. בקרוב: קו רכבת לקריית שמונה, באתר ‏מאקו‏, 14 בדצמבר 2016
79. יגאל חי, מסילת רכבת לאורך כביש 22 במקום מסילת זבולון, באתר כלבו – חיפה והצפון, 26 בפברואר 2020
80. הדס מגן, ‏מנכ"ל חוצה ישראל חונך קטע כביש חדש אבל מודה שעוד כבישים לא ישחררו את הפקקים, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2018
81. משה ליכטמן, ‏רכבת לעיר הבה"דים? המדינה מעדיפה לתכנן חניון לרכבים, באתר גלובס, 12 ביוני 2012
82. סמי פרץ, צה"ל רוצה רכבת ישירה לבסיס במיליארדים - ותוקע את פיתוח הנגב, באתר TheMarker‏, 5 בספטמבר 2019
83. תומר אביטל וליאור גוטמן, תוכנית "נתיבי ישראל" אושרה בעלות של 27.5 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 24 בפברואר 2010