שונאים - סיפור אהבה

שונאים - סיפור אהבה
שׂונאים. געשיכטע פֿון אַ ליבע
מידע כללי
מאת יצחק בשביס-זינגר
שפת המקור יידיש
סוגה רומן
מקום התרחשות ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה פראר, סטראוס וג'ירו עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1966
מספר עמודים 206
הוצאה בעברית
הוצאה ספרית פועלים
תאריך 1979
תרגום ישראל זמיר
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002625301, 001858893, 001880245
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שונאים – סיפור אהבה (ביידיש: שׂונאים. געשיכטע פֿון אַ ליבע) הוא רומן מאת חתן פרס נובל יצחק בשביס-זינגר. הרומן מתרחש בניו יורק בסוף שנות הארבעים של המאה ה-20. הסיפור פורסם בהמשכים בעיתון היידי "פֿאָרװערטס" בשנת 1966, ותורגם לאנגלית בשנת 1972. הספר תורגם לעברית על ידי בנו של הסופר, ישראל זמיר, בשנת 1979, וראה אור בספרית פועלים.

הרומן המתאר את קורותיהם של שלל דמויות, יהודים ניצולי השואה שהשתקעו בניו יורק לאחר מלחמת העולם השנייה.

דמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמויות העיקריות בספר הן:

  • הרמאן ברודר, פליט שואה שהגיע לארצות הברית לאחר המלחמה עם משרתת פולנייה שהחביאה אותו בעליית הגג של בית הוריה במהלך המלחמה. הרמאן נושא אותה לאישה, מתפרנס מכתיבת נאומיו של רב ומנתב את חייו הפתלתלים בין שלוש נשים.
  • יאדוויגה, איכרה פולנייה, בעבר משרתת בבית הוריו של הרמאן וכעת רעייתו של הרמאן. יאדוויגה מוצאת עצמה בארץ זרה, ללא מכרים פרט לבעלה וללא ידיעת השפה. בדידותה ותפאורת חייה מושכים אותה לכיוון היהדות.
  • מאשה, פליטה יהודייה שעברה את השואה ואת מחנות הגולאג בברית המועצות, והגיעה לאמריקה יחד עם אמה הזקנה. חוויותיה, תאוותנותה ויחסיה המורכבים והטעונים עם אימה מניעים אותה למעשי טירוף ומונעים ממנה אושר ותקווה.
  • שפרה-פועה, אימה של מאשה, יהודייה אדוקה שכורעת תחת נטל האשמה על שנותרה בחיים לאחר השואה.
  • תמרה, אשתו של הרמאן, אשר נחשבה כמתה לאחר המלחמה, אך למעשה שרדה את השואה ואת מחנות הגולאג הסובייטים. מגיעה במפתיע לניו יורק ונוחתת אל תוך חייו הנפתלים של בעלה.
  • הרב למפרט רב ניו יורקי רב פעלים ומרץ, מעסיקו של הרמאן, שידו בוחשת בכל. איש מעשה שאינו מניח למוות הטמון בעבר להקרין על החיים המצויים בהווה ובעתיד.

התמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של הרמאן ברודר חוזרת, בגרסאות דומות, ברבים מספריו של בשביס-זינגר, ומבוססת במידה רבה על דמותו של הסופר עצמו. ברודר הוא יהודי שנולד וגדל בפולין להורים אדוקים, שרד את השואה והשתקע באמריקה. אמונתו הדתית אבדה, הוא אינו חפץ בקשר עם היהודים שסביבו, ומניח למאורעות לסחוף אותו ללא יכולת להשפיע על מהלכם באופן ישיר. כיאשה מזור, גיבורו של עושה הנפלאות מלובלין, מפזר הרמאן הבטחות למספר נשים בו-זמנית, בעוד אלו תולות בו תקוות, מגלות כלפיו מסירות מלאה ומפתחות בו תלות, הוא אינו מסוגל להחליט ושוקע בסבך שקרים, חי חיים כפולים או אף משולשים, ומביא עצמו למבוי סתום תוך פגיעה בכל האנשים הקרובים לו שמקריבים עצמם למענו.

יחסיו של הרמאן עם היהדות מורכבים. הוא נטש את הלכות הדת, את האמונה באלוהים, וחי עם גויה. אולם עם הסתבכותו וייאושו הגובר, מגלה הרמאן את ההכרה כי הלכות השולחן ערוך ומנהגי הדת הישנה היו מונעים כל זאת ממנו. אולם שלא כמו יאשה מזור, לא מוצא הרמאן את הכוחות לחזור על חיק יהדות ולמצוא בה ישועה.

המוות, נושא חוזר בספריו של בשביס-זינגר, נתפס גם כאן כגאולה הבטוחה היחידה. הדמויות חוזרות ונתלות במוות כניצחון וכמנוחה. תמרה, אשתו של הרמאן שילדיה נרצחו מול עיניה, טוענת כי היא למעשה מתה-חיה. שפרה-פועה, אימה של מאשה, מקוננת על כך שנותרה בחיים לאחר חורבן קהילתה, ואילו מאשה בוחרת לבסוף במוות כפתרון מודע.

השואה נוכחת במלוא כובדה מעל פני השטח. היא שדחפה לארץ הזרה את אוסף הפליטים. היא קרעה וניתקה אותם משורשיהם, הותירה אותם אבודים, מסוגרים בכלוב בלב החברה האנושית, חסרי יכולת לתקשר עם העולם החדש ולמצוא בו משמעות ותקווה.

הגיור נוכח גם הוא. כוואנדה בהעבד וקוסוקה במלך השדות, מצויה כאן יאדוויגה, אישה גויה ונבערת שמתאהבת באדם יהודי ומתמלאת משיכה עזה כלפי היהדות.

אף הצמחונות, נושא משמעותי בחייו של בשביס-זינגר ובכתיבתו, נוכחת. אולם גם כאן, על אף דעותיו ונטיותיו של הרמאן, אין הוא מוצא את כושר ההחלטה לממש השקפתו זו.

טלוויזיה קולנוע ותיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 שודר בטלוויזיה הישראלית (ערוץ 1) הסרט "מתבן במנהטן" על פי הספר (בתוספת תיאור פגישתם של יצחק בשביס-זינגר וישראל זמיר) בבימויו של עמק פרי ובכיכובם של אסתי קוסוביצקי, גדליה בסר ועוד.

בשנת 1989 יצא לאקרנים הסרט שונאים, סיפור אהבה, בבימויו של פול מזורסקי ובכיכובם של רון סילבר, אנג'ליקה יוסטון ולנה אולין. הסרט זכה להצלחה והיה מועמד לשלושה פרסי אוסקר.

בשנת 2004 העלה תיאטרון מיקרו את הספר כהצגה.

בשנת 2008 העלה תיאטרון גשר הפקה נוספת בכיכובו של ישראל דמידוב בתפקיד הרמאן. ההצגה הייתה מועמדת להצגת השנה של שנת 2009.

בשנת 2011 הבמאי הישראלי יבגני אריה זכה ברוסיה בפרס ע"ש סטניסלבסקי בעד בימוי ההצגה לפי הספר בתיאטרון "סוברמניק" במוסקבה. ההצגה זכתה קודם לכן גם בפרס ההצגה הטובה ביותר של שנת 2011 בפסטיבל "גן הדובדבנים" ברוסיה.

תמונות מתוך ההצגה "שונאים - סיפור אהבה", בתיאטרון גשר:

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שונאים – סיפור אהבה, תרגם ישראל זמיר, ספריית פועלים, 1979.
  • אברהם בלאט, אבוד בן שלוש נשים, מעריב, ספרות, י"ח בטבת תשנ"א, 4 בינואר 1991, עמ' 6.
  • ישראל זמיר, עם אבי על הסרט, ידיעות אחרונות, 7 לילות, 16 במרץ 1990 עמ' 13 <על הסרט "שונאים, סיפור אהבה", בבימוי פול מזורסקי>

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: שונאים - סיפור אהבה