מרים זוהר

מרים זוהר

מרים זוהר במחזהו של ג'ורג' ברנרד שו "קיסר וקלאופטרה", בתיאטרון הבימה, 1953
לידה	16 באוקטובר 1931 (בת 93) ה' בחשוון ה'תרצ"ב צ'רנוביץ, בוקובינה, רומניה רומניה
מדינה	ישראל ישראל
תקופת הפעילות	מ-1947
עיסוק	שחקנית
בן או בת זוג	אריה גלבלום (1961–1993)
פרסים והוקרה	ראו פסקה
פרופיל ב-IMDb

מרים זוהר (נולדה ב-16 באוקטובר 1931) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית. כלת פרס ישראל לאמנות הבמה (1987) וכלת פרס התיאטרון הישראלי (2002).

ביוגרפיה

מרים זוהר נולדה בשנת 1931 בשם מרצ'לה כ"ץ בעיר צ'רנוביץ, בירת חבל בוקובינה שברומניה (כיום בשטח אוקראינה), בת להורים יהודים מסורתיים יוצאי פולין, שברחו לרומניה בשל סירובו של אביה הסוחר לשרת בצבא הפולני. את לימודיה סיימה בגיל שמונה, כשהחלה המלחמה גורשה לגטו שהוקם בעיר. ב-1941 גורשה עם הוריה ואחיה הגדול לטולצ'ין שבטרנסניסטריה, למחנה עבודה; היא שרדה את השואה יחד עם הוריה ואחיה. עם תום המלחמה שבה המשפחה לצ'רנוביץ, שם אביה נעצר על ידי השלטונות הסובייטים ומת במאסר בשנת 1945. כעבור זמן קצר שאר בני המשפחה עברו למחנה מעבר בטימישוארה בדרום-מערב רומניה, שם מרים עבדה כגננת בגן ילדים יהודי, ובמהלך עבודתה ארגנה מסיבות והופיעה בהן בדקלום וזמרה. ב-1948 הפליגה זוהר עם אמה ואחיה לארץ ישראל בספינת המעפילים "פָּאן יוֹרְק" ("קיבוץ גלויות"); אך הספינה נתפסה על ידי הבריטים ונוסעיה נשלחו למחנה מעצר בקפריסין. במחנה שמע אותה יצחק פָּאנֶר, מנהלו של תיאטרון החובבים היידי "איגוד אמנים יהודים בקפריסין" שהתארגן באי, והציע לה להצטרף לתיאטרון. היא שימשה סטטיסטית באחת ההצגות שהועלו, ומאז "נדבק לה חיידק הבמה". במחנה נישאה, אך הנישואים כשלו, בין היתר מפני שבעלה לא רצה שהיא תהיה שחקנית.

בפברואר 1949, לאחר קום המדינה, עלתה המשפחה ארצה והתגוררו במחנה עולים בבנימינה. לאחר שישה חודשים קיבלו מקרוב משפחה הלוואה של 100 לירות, וקנו דירה זעירה בשכונת גבעת עלייה (ג'בּאלייה) שעל גבול יפו–בת ים. את הדירה, שבה התגוררה זוהר שבע שנים, חלקו, כמקובל אז, עם האדם שממנו קנו את הדירה. זוהר למדה עברית, הכירה את הבמאי יעקב מנסדורף, ובהמלצת פאנר קיבלה תפקיד קטן במחזה רוסי שהעלה תע"ז (תיאטרון עממי זעיר) מיסודו של מנסדורף, שהוקם מקרב העולים החדשים. בקיץ 1950 זכתה לגלם תפקיד ראשי במחזה "הפונדקאית" ("מירַנדולינה", "שונא הנשים") (אנ') לקרלו גולדוני.^[1] היא זכתה לביקורות טובות, ושמעון פינקל, שראה אותה בהצגה, הזמין אותה להיבחן לתיאטרון "הבימה". בבחינה, באוקטובר 1950, קראה בפני צבי פרידלנד קטעים מ"שונא הנשים" בעברית, קטע של י"ל פרץ ביידיש ומונולוג מתוך "שלומית" (אנ') לאוסקר ויילד. בינואר 1951 התקבלה ל"הבימה", וב-1954 הצטרפה לקולקטיב התיאטרון. בהתאם למדיניות התיאטרון, עִברתה את שמה ל"מרים זוהר". היא התקרבה במיוחד לחנה רובינא, שאותה העריצה (השתיים שיחקו ביחד רק בהצגה אחת: "חנה סנש" לאהרן מגד^[2]), לאהרן מסקין, שהיווה עבורה דמות אב, ולפינקל. קולקטיב "הבימה", בצעד לא מקובל, רכש עבורה בהלוואה דירה ברחוב אבן גבירול פינת ז'בוטינסקי בתל אביב.

ב-1961 נישאה לעיתונאי ואיש יחסי הציבור אריה גֶלבּלוּם, גם הוא גרוש, ועברה לגור בנווה אביבים (רמת אביב).^[3] לבני הזוג נולדו שתי בנות: תמי ונילי. ב-1965, בעת הריונה השני, גילמה את תפקידה של מרתה בהצגה "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" של אדוארד אלבי, שהיה לאחד התפקידים המזוהים איתה ביותר.

במשך ארבעים וחמש שנותיה ב"הבימה" שיחקה תפקידים ראשיים בכ-60 מחזות, הן בהצגות קלאסיות והן בהצגות מודרניות, שהפכו אותה לאחת מבכירות שחקניות התיאטרון בישראל. ב-1996 עברה לתיאטרון בית ליסין. בין ההצגות בכיכובה: "סולוואג", "ארקדינה", "מדיאה", "מירל'ה אפרת", "ציד המכשפות", "כולם היו בניי", "הרומן הראשון שלי", "השושנה המקועקעת", "חמץ", "קידוש", "ריקוד ב-6 שיעורים"^[4] ו"אחרון ימיה". בתיאטרון הקאמרי גילמה ב-2017 את רבקה נרס במחזה "ציד המכשפות", ב-2018 את מרג'ורי במחזה "מרג'ורי פריים", ב-2019 את הסבתא קלרה במחזה "הנכד" וב-2022 את מרינה במחזה "וניה" ואת אמו (המאמצת) של אדיפוס ב"אדיפוס המלך".

ב-1980 העלתה את הצגת היחיד "הטיול", לפי סיפור אוטוביוגרפי מאת מריה פלדש (פולדש), ניצולת השואה.^[5]

זוהר שיחקה גם בסדרות הטלוויזיה "20 פלוס", "מיי פירסט סוני", "משמורת", "בלאדי מורי", "מי שמע על חווה ונאווה", "צומת מילר" ו"קופה ראשית".

זוהר שיחקה גם במספר סרטי קולנוע: בשנת 1979 שיחקה בסרטו של אבי נשר "דיזנגוף 99". בשנת 2005 שיחקה בסרט "שושלת שוורץ" בבימויו של שמואל הספרי לצדם של יהודה לוי, אניה בוקשטיין, טל פרידמן ואחרים. ב-2014 שיחקה בסרט "פריז על המים" עם אילן דר. ב-2015 שיחקה בסרט "ציפורי חול" לצידו של עודד תאומי וב-2018 שיחקה בסרט "ג'סטה 2". בנוסף, זוהר השתתפה בסרטי קולנוע חרדיים, כמו "עדים דוממים" ו"חשיפה גורלית" שהפיקה דינה פרלשטיין.

לאורך השנים זכתה בפרסים רבים. ב-1987 זכתה בפרס ישראל לאמנות המשחק על הבמה. כשנשאלה באחד הראיונות עמה האם התרגשה לקבל את הפרס, ענתה: "תאר לעצמך שכילדה שחלמה רק על פרוסת לחם ליום הבא, איזו התרגשות הייתה בשבילי לקבל את פרס ישראל".

עיריית חולון קראה רחוב על שמה.^[6]

זוהר אם לשתיים: נילי גילֹה ותמי בן גל, וסבתא לנכדים. בתה נילי היא אשתו של פרופ' דייוויד גילֹה, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.^[7]

הוקרה ופרסים

• 1957 – פרס קלוזנר (פרס המועדון הלאומי ע"ש פרופ' י' קלוזנר); פרס גנסין (מטעם "הבימה"), על גילום תפקיד אנה בהצגה "אנה כריסטי".^[8]
• 1961 – פרס מועדון מילוא, על גילום תפקיד אן סאליבן בהצגה "העושה נפלאות".
• 1980 – פרס אהרן אשמן לאמנות התיאטרון, על תפקידה בהצגת היחיד "הטיול" למריה פלדש.^[9]
• 1980 – פרס "ורד הכסף" (מטעם "מעריב"), בקטגוריית שחקנית השנה.^[10]
• 1981 – פרס מאיר מרגלית, על גילום תפקיד גב' וייר בהצגה "הרובע העתיק" לטנסי ויליאמס.^[11]
• 1987 (תשמ"ז) – פרס ישראל לאמנות הבמה, על מפעל חייה בתיאטרון.
• 1991 – פרס רפאל קלצ'קין למשחק.
• 2002 – פרס התיאטרון הישראלי, על מפעל חיים.^[12]
• 2006 (תשס"ו) – תואר יקירת העיר תל אביב-יפו.
• 2009 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן.^[13]
• 2011 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב.^[14]
• 2012 – "עיטור האור" מטעם הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל.^[15]
• 2014 – נבחרה להיות בין משיאות המשואות ביום העצמאות ה-66.
• 2014 – תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.^[16]
• 2020 – פרס השחקנית המצטיינת של התיאטרון הקאמרי על תפקידה במחזה "הנכד".
• 2021 – פרס מפעל חיים מאוניברסיטת בר-אילן.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מרים זוהר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרים זוהר

• מרים זוהר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• מרים זוהר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מרים זוהר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• מרים זוהר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• מרים זוהר, בארכיון הבימה
• מרים זוהר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• שלי זר-ציון, מרים זוהר, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• מרים זוהר, באתר "הבמה"
• מרים זוהר, באתר הבימה
• פנחס יורמן, יומה של שחקנית, דבר, 6 בפברואר 1953
• ר. עזריה, מרים זוהר עומדת בשניה מול הגלים הזועפים, מעריב, 22 בפברואר 1957
• תקוה ויינשטוק, מרים זוהר – השחקנית שכמעט נעשתה למתקנת פתיליות, מעריב, 6 בפברואר 1959
• י. לפיד, מסך ומסכה | על-סמך הכשרון, מעריב, 16 ביולי 1961 (עם זכייתה בפרס מילוא)
• מיכאל אוהד, פרוצה והיא מלכה, דבר, 23 במרץ 1962, המשך (שיחה עם העלאת "המלכה והמורדים" לאוּגוֹ בֶּטי)
• אהרון דולב, מוקד וקידה | מרים זוהר: "מרתה ואני – שני עולמות!", מעריב, 26 בפברואר 1965
• טלילה בן-זכאי, מסך ומסכה | השחקניות – אמהות טובות, מעריב, טורים 3–4, 22 באוקטובר 1967
• טלילה בן-זכאי, הערב עם | מרים זוהר: אמא נעשית ארקאדינה, מעריב, 9 באפריל 1970
• חוה נובק, בעיית האיזון של מרים זוהר, דבר, 6 במאי 1970 (שיחה עם העלאת ההצגה "איזון עדין" (אנ') לאדוארד אולבי)
• עלי מוהר, מרים בתפקיד זוהר, דבר, 19 במרץ 1971 (שיחה עם העלאת ההצגה "השושנה המקועקעת" לטנסי ויליאמס)
• רות פיינגולד, מרים זוהר משחקת טרגדיה וחולמת על מוזיקל, דבר, 25 באוקטובר 1974 (שיחה עם העלאת ההצגה "מסע ארוך אל תוך הלילה" ליוג'ין או'ניל)
• תלמה אדמון, רוטציה תיאטרונית, מעריב, 5 בדצמבר 1986 (שיחה עם מרים זוהר וליא קניג עם העלאת ההצגה "מירלה אפרת" לאברהם גולדפדן)
• חלום שהחל במחנות העבודה הנאציים, מעריב, 30 באפריל 1987 (דבריה עם זכייתה בפרס ישראל)
• טל פרי, ‏שובה של המלכה, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2009
• לילך וולך, עכבר העיר אונליין, מרים זוהר: אמא מלכה, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2009
• טל פרי, ‏המלכה האם: מרים זהר מככבת בהצגה חדשה - "אחרון ימיה", באתר גלובס, 7 בספטמבר 2011
• בית ליסין חוגג 80 למרים זוהר, באתר "הבמה", 26 באוקטובר 2011
• מיקי לוין, האיכותיים: סלבס הגיעו לחגוג 80 למרים זוהר, באתר nrg‏, 30 באוקטובר 2011
• הבימה מערכה שנייה – מרים זוהר, סרטון באתר יוטיוב, הטלוויזיה החינוכית הישראלית (הפרק באתר הטלוויזיה החינוכית) – פרק 6 בסדרה הדוקומנטרית "הבימה מערכה שנייה", שבו חוזר השחקן יפתח קליין עם מרים זוהר למחוזות ילדותה מימיה בתקופת השואה, דרך עלייתה ארצה, הקמת משפחתה והקריירה שלה בתיאטרון
• כל העולם במה: השחקנית מרים זוהר, תוכנית ברוקדייל באוניברסיטת בר-אילן, סרטון באתר יוטיוב^[17]
• ליאת רון, ‏השחקנית מרים זוהר: "לא מוכרת את עצמי בשביל כסף", באתר גלובס, 7 בנובמבר 2013
• נעמה לנסקי, עולם הזוהר, באתר ישראל היום, 25 באפריל 2014
• יעקב בר-און, ‏מרים זוהר: "אין מוות יותר יפה לשחקן מאשר על הבמה. מקווה שיקרה לי", באתר מעריב אונליין, 14 בינואר 2019
• איה חיות, "סיפרו לי שיש רחוב על שמי בחולון. התקשרתי ואמרתי: אני עוד חיה", באתר הארץ, 15 באוגוסט 2020
• מאיה כהן, נערת זוהר: הבמה של מרים זוהר, באתר ישראל היום, 16 באפריל 2021
• יואב בירנברג, מרים זוהר חוגגת 90: "אלוהים בירך אותי. הוא נתן לי את הכוח להילחם", באתר ynet, 10 באוקטובר 2021.
• רועי הורוביץ, ליא קניג ומרים זוהר: שחקניות תאטרון כסוכנות זיכרון, עיונים /37, 2022

הערות שוליים

1. אורי קיסרי, לאחר מסך ראשון | אנו מתעשרים בתיאטרון חדש, מעריב, 4 ביוני 1950; מ. מ. רנדל, "שונא הנשים", חרות, 9 ביוני 1950
2. חנה סנש, באתר הבימה.
3. צריך לבנות את הארץ, מעריב, טור 2, 26 במרץ 1962.
4. על המחזה "ריקוד בשישה שיעורים", באתר "הבמה".
5. מונודרמה למרים זהר ב"הבימה", דבר, 28 בנובמבר 1979; גיל בן מיכאל, טיול בנפשו של יצור מוזר: עם הצגת "הטיול" ב"הבימה", דבר, 3 בדצמבר 1979
6. זוהר מרים, בתוך: רחובות מסַפְּרים: חולון 2010; כתיבה ותחקיר: רמי אהרוני; עריכה: נורית בייסקי (דוברת עיריית חולון), חולון: עיריית חולון, תש"ע 2010, עמ' 28, באתר עיריית חולון
7. אלה לוי-וינריב, ‏פרופ' דיויד גילה: "אני עוזר לטייקונים? אין לי שום מכר בעל הון", באתר גלובס, 13 באפריל 2011
8. פרס המשחק הטוב הוענק למרים זוהר, דבר, 31 במרץ 1957; פרסי מ. גנסין ונ. צמח לעדה טל ולמרים זוהר, דבר, 26 בינואר 1958
9. מירי פז, פרס אשמן למרים זוהר, דבר, 12 במרץ 1980
10. רן דביר, חולקו פרסי "ורד הכסף", דבר, 13 באפריל 1981.
11. פרס מאיר מרגלית הוענק למרים זוהר, דבר, 18 בפברואר 1981
12. מרב יודילוביץ', פרס מפעל חיים לשחקנית מרים זוהר, באתר ynet, 25 בפברואר 2003
13. אוניברסיטת בר-אילן תעניק תואר דוקטור לשם כבוד למרים זוהר, דוברות אוניברסיטת בר-אילן, 11 במאי 2009
14. תמר רותם, אוניברסיטת ת"א תעניק למרים זוהר תואר דוקטור לשם כבוד, באתר הארץ, 24 במאי 2011; שבתאי קור, ‏רופאת החאג' הראשונה מבקרת בטכניון; מספר אוניברסיטאות מעניקות דוקטורים של כבוד, באתר "הידען", 30 במאי 2013
15. סקירה אודות הזוכים באות "עיטור האור" 2012, באתר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, 12 בפברואר 2012; "עיטור האור" הוענק למשה זנבר, יו"ר מרכז הארגונים, באתר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל; "עיטור האור" לעצמון, קניג וזוהר, 8 בפברואר 2012, באתר "הבמה"
16. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב תעניק תוארי דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד לשישה אישים, אתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 17 בנובמבר 2014; תמי מאור, אוניב' בן-גוריון העניקה תואר ד"ר לאות כבוד לשחקנית מרים זהר, באתר "local",‏ 2 בדצמבר 2014
17. על התוכנית: מרים זוהר, כלת פרס ישראל ודוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן, התארחה בקורס "כל העולם במה" בתוכנית ברוקדייל, דוברות אוניברסיטת בר-אילן, 28 בינואר 2013.

הקודמים: 2001 - יעקב אלפרין, אברהם דשא (פשנל)

פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 2002 - מרים זוהר

הבא: 2003 - שמוליק עצמון