![]() | |
לידה |
22 במרץ 1959 (בן 65) י"ב באדר ב' ה'תשי"ט קראון הייטס, ארצות הברית ![]() |
---|---|
שם לידה |
אברהם שבתי הכהן פרידמן ![]() |
שם במה | אברהם פריד |
מוקד פעילות |
ארצות הברית, ישראל ![]() |
תקופת הפעילות | מ-1979 |
מקום לימודים |
מוסד אהלי תורה ![]() |
עיסוק | זמר, מלחין |
סוגה | מוזיקה חסידית, מוזיקה יהודית מקורית, מוזיקת נשמה, סווינג, פופ, רוק |
סוג קול | טנור |
שפה מועדפת |
יידיש, עברית, אנגלית ![]() |
חברת תקליטים | גל פז |
שיתופי פעולה בולטים | ישי ריבו, חנן יובל, חנן בן ארי, מרדכי בן-דוד, יוסי גרין, רמי קליינשטיין, ארי היל, אביב גפן, שולי רנד, יעקב שוואקי הערשי וינברגר |
www | |
![]() ![]() |
אברהם פריד (שם מלא: אברהם שבתי הכהן[1] פרידמן, נולד בי"ב באדר ב' ה'תשי"ט, 22 במרץ 1959) הוא זמר ויוצר חסידי-אמריקאי. נחשב לאחד מגדולי הזמר החסידי.[2][3] פריד החל את דרכו המוזיקלית בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 והוציא עשרות אלבומים ובהם שירים שהפכו ללהיטים. כמה מאלבומי האולפן שלו זכו למעמד אלבום פלטינה וזהב. מראשית המאה ה-21 הוא משתף פעולה גם עם יוצרים ישראלים בולטים.
נולד בשכונת קראון הייטס בארצות הברית לרב יעקב משה ומרים צימל פרידמן. את דרכו המוזיקלית החל פריד כילד בגיל 9, בתלמוד תורה אהלי תורה כששימש סולן במקהלת הילדים החב"דית "אלי והילדים" בניצוחו של אלי ליפסקר שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית.[4] חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה שנשתמרו על סלילי הקלטה ישנים שולבו על ידי פריד בכמה משיריו במשך השנים כשהוא מלווה את עצמו בקולו העכשווי. גדל והתחנך בישיבה חב"דית, חתם על תקליטו אברהם פריד כשם במה, ולאורך כל שנות הקריירה הוא מכונה כך.
נשוי לצביה[5]; אב לשישה, מתגורר בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו יורק.
באחת מהופעותיו החובבניות במחנה קיץ לפני ילדי המחנה, הבחין בו המפיק שייע מנדלוביץ' והחליט כי בנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עמו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בישראל ומחוצה לה, ושבר את ההגמוניה של כוכב המוזיקה החסידית המרכזי עד אז – מרדכי בן-דוד.
שני תקליטיו הראשונים, נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי היום הוא מתבייש להאזין להם. התקליט השלישי "תנו שבח" נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם[דרוש מקור].
בשנת ה'תשמ"ה (1985). כשנערך סיום לימוד מסלול הרמב"ם היומי הראשון, ביקשו מארגני הכינוס את אישורו של רבי מנחם מנדל שניאורסון להופעה בישראל,[6] וקיבלו תשובה חיובית. מאז החל פריד להופיע בארץ בצורה סדירה.
באחת הפעמים הורה הרב שניאורסון לפריד לשים בתחילת ההופעה ובסופה דולר בקופת צדקה, ומאז ממשיך פריד לעשות זאת בכל הופעה. לעיתים הוא משלב במהלך ההופעות את הסיפור על קופת הצדקה ושני הדולרים שקיבל מהרבי.[7]
באלול תשנ"ז (1997) ערך באמפיתיאטרון תיאטרון המעלות בהר הצופים בירושלים הופעה שהחלה בשעה 4 לפנות בוקר והסתיימה אחרי הזריחה, על פי רעיון של הרב יוחנן פריד ובהפקת יצחק זוננשיין. בהופעה השתתפו תזמורת משטרת ישראל בניצוחו של נצ"מ מנשה לב-רן, מקהלת החזנים "שפתי נועם" מנתניה, מקהלת "פרחי גנים", "פרחי רעננה" ו"פרחי ישיבת יבנה", בניצוחו של יענקל'ה רוטנר, צפו בה אלפי אנשים.[8]
פריד נחשב ומכונה בעיני רבים כ"ענק הזמר החסידי",[9] כמו מרדכי בן-דוד אך פריד מוכר מאוד גם בחלק מהציבור החילוני והרבה פעמים במהלך הקריירה יצא מתוך הז'אנר החסידי וכיכב עם שירים ישראלים לעומת מרדכי בן דוד שמוכר רק במגזרים הדתיים.
פריד הוא אחד הבולטים בתחום הזמר החסידי. שיריו מבוצעים על פי רוב בעברית בהגייה אשכנזית. המוזיקה המלווה את השירים היא על פי רוב מוזיקה חסידית מודרנית הנשענת על בסיס המוזיקה החסידית המסורתית בליווי כלים חדשים ובמקצב מהיר יותר, בהשפעה בולטת של סגנונות הרוק ומוזיקה מערבית אחרת.
הוא מופיע גם לציבור הדתי לאומי, ולמעשה מרבית הופעותיו של פריד בישראל פונות לזרם הדתי לאומי גם מכיוון שבמגזר החרדי קיימים גורמים המתנגדים להופעות זמרים,[10] חלק מההתנגדויות נובעות מכך שפריד נוהג לקיים את הופעותיו מדי פעם בקהל מעורב נשים וגברים ללא הפרדה מגדרית.
עקב ההופעות ללא ההפרדה, רבנים חרדים מחו כנגד פריד ואסרו להאזין לדיסקים של פריד או ללכת ולפרסם הופעות[דרוש מקור]. למרות זאת, רבים מהציבור החרדי ממשיך ללכת להופעות אלו[דרוש מקור].
רבים משיריו הפכו ללהיטים ביניהם: "No jew will be left behind", "קל ההודאות", "Goodbye golus", "תניא", "אדרבה", "אברהם יגל", "שבת היא מלזעוק", "אורו של עולם", "חזק", "לבנימין" (שיר שהלחין משה לאופר), "עלה קטן" (מילים מקוריות שכתב והלחין בעבורו ישי לפידות), "מוריה" (שיר שהלחין מונה רוזנבלום עבור אלבומו 'מונה 4', והושר לראשונה בידי יהודה וסרמן למילים "אנא סלח נא"),[11] "כי הרבית", "כמה טוב שנפגשנו","הפכת", "קח את שלי" (שירים שהלחין ועיבד עבורו, מנהלו המוזיקלי יובל סטופל), "ירושלים שבלב", "הינני בידך" ו"איתך אני" (המוכר גם בשם "עם ישראל חי"), "אחים בנפש", "אבא", "עננו".
פריד התפרסם מחוץ לציבור הדתי והחרדי בקאברים לשירים "רק תפילה אשא" המוכר בשם "שהשמש תעבור עלי" של ירדנה ארזי, ו"מישהו הולך תמיד איתי" של עפרה חזה. בין היתר, שיתף פעולה עם עידן עמדי, שלומי שבת, אריאל זילבר, חנן יובל, דוד ד'אור, יהורם גאון, בועז שרעבי, קובי אפללו, עמיר בניון, חיים משה, חנן בן ארי, שולי רנד, רמי קליינשטיין, ישי ריבו, אמיר דדון, אביב גפן וליאור אלמליח.
כחסיד חב"ד הקליט פריד ארבעה תקליטים המכילים ניגוני חב"ד בלבד, ומקפיד לבצע מחרוזת שירים חב"ד בהופעות שלו.
ב-2009, בעקבות הקלטה מוצלחת של פריד לשיר "שהשמש תעבור עלי" של יורם טהר- לב וחנן יובל, נוצר קשר בין פריד למלחין חנן יובל שהתבטא בסדרת הופעות משותפת ומוצלחת שתחילתה בשתי הופעות בבריכת הסולטן והמשכה ברחבי הארץ, אברהם פריד אף התארח בסרט "סידור אישי" המדבר על הקשר של חנן יובל עם היהדות.
ב-2015 פריד פרסם את הסינגל "הנני בידך" שזכה לתואר שיר העשור של רדיו קול חי וקול חי מיוזיק, לאחר מכן הסינגל נכנס לאלבום "אוצר של יראת שמיים" שיצא בשנת 2016. בנוסף לכך, יצאו מאלבום זה להיטים שבהם פריד התגלה כמלחין וככותב בעצמו, דוגמת: "איתך אני (עם ישראל חי)", "Bring the house down" ו-"Playing with fire".
ב-2017 הוציא אלבום בסגנון שונה ממה שעשה עד כה "כמה טוב שנפגשנו", האלבום מורכב משירים ישראליים בעברית, כמעט ללא מילים מהמקורות. הוא שיתף פעולה בכתיבה והלחנת השירים עם אמנים ישראלים בולטים ביניהם רמי קלינשטיין, תומר הדדי, ישי ריבו וחמוטל בן זאב.[12] בתמונות 2 האלבומים מהנמכרים ביותר של פריד בשנים האחרונות נבחר לזמר המושמע ביותר בערוצי הרדיו "קול חי" ו"קול ברמה" במהלך שנת תשע"ז.[13]
ב-2019 הוציא את הלהיט "אבא" שצבר תאוצה גם בקרב המגזר החילוני. וזכה להרבה קאברים בשפות רוסית, אוקראינית, צרפתית ועוד.
ב-2020 הוציא את הדואט "ילדי" עם עמרם אדר הוציא את הלהיט "עננו" עם צבי זילברשטיין ובנוסף לכך הוציא בשיתוף עם יוסי גרין שיר בביצוע גולמי שנקרא "ויושע", ב-24 במאי הוציא את הפרויקט רילקס בהפקת יוחי בריקסמן ועיבודו של משה לאופר אלבום הכולל 5 מחרוזות של קאברים לשירים מפורסמים סך הכל 25 שירים באורך של כ-2 דקות כל אחד, חלק מהקאברים היו בשפה שונה מהמקור, יידיש בעיקר, האלבום כולל שירים כמו "הלב שלי" ו"נפשי" של ישי ריבו (נפשי בשיתוף עם מוטי שטיינמץ), "סוכה'לע" ו"יעלה" של מרדכי בן-דוד ועוד. ב-24 ביוני הוציא סינגל חדש בשם "בעת ההיא" יחד עם אחיינו אלי מרקוס ובלחנו של יוסי גרין. ב-1 ביולי הוציא דואט עם נפתלי קמפה- "אשרי תלמיד חכם" לכבוד סיום הרמב"ם היומי, ב-13 באוגוסט הוציא את הסינגל "אוטוטו" מתוך אלבום עתידי המלווה בקליפ. ב-7 בספטמבר הוציא את הסינגל "לבקש רחמים" לכבוד הימים הנוראים, ב-4 בנובמבר הוציא את הסינגל "חסד ומשפט", ב-9 בנובמבר אחרי שהזמר חנן בן ארי אתגר אותו,[14] הוציא פריד גרסת כיסוי לשיר "שבורי לב".[15]
ב-20 בדצמבר הוציאו אברהם פריד ואביב גפן דואט משותף לשיר "בצורת" שכתב והלחין גפן.[16]
בינואר 2021 הוציא גרסה חדשה לשירו הידוע "יעקאב" יחד עם "מקהלת נרננה" ואברומי ברוקו, המספר את סיפור המסירות נפש של רבי יענק'ל פוטאש. השיר לווה בווידאו קליפ שצולם בקוסטה ריקה.
ב־8 באפריל 2022 הוציא לכבוד 120 שנה להולדת הרבי מחב"ד שיר מפרק התהילים קכ"א בשם עזרי, בקליפ משתתפים אחייניו בני פרידמן ואלי מרקוס בקליפ נראה בין היתר פריד רוקד בשערי כיכר גראנד ארמי פלאזה ובחזית מרכז חב"ד העולמי - 770.
במאי 2023, בעצרת לציון 56 שנים לשחרור ירושלים, שר פריד את "ציון תמתי" של מנחם מנדל דוליצקי. ביוני 2023 הוציא סינגל בשם "בוקר טוב ריבונו של עולם". את מילות השיר כתבו פריד עצמו והמלחין יוסי גרין ע"פ ספר "מכלול המאמרים והפתגמים של חסידים" בלחן של גרין. באותו חודש אירח בברכת הסולטן את בניה ברבי.[17]
אחד מהפרויקטים המפורסמים שאברהם פריד משתתף בהם מדי שנה הוא צמאה- פרויקט חסידי-ישראלי לציון יום י"ט כסלו שהוא חג הגאולה בחסידות חב"ד. פריד מופיע במופעים מרכזיים ואף הקליט שירים מניגוני חב"ד לאלבומי הפרויקט, ביניהם השירים "על הסלע הך" ו"שובה השם". בפרויקט זה פריד שיתף פעולה עם יוצרים דוגמת ישי ריבו, שולי רנד, אמיר דדון ונתן גושן.
בסוכות תשפ"ג (2022) השתתף בהשקת הקליפ המיוחד "הקהל"[18] בקריאה לאחדות, כפי שהיה במעמד זה בבית המקדש לאחר שנת השמיטה.[19]
בשנת תשע"ד פרסם פריד מספר טורים שבועיים בשבועון החרדי "משפחה", תחת כותרת ביידיש שפירושה "לשיר ולומר".
פריד מופיע בישראל מספר פעמים בכל שנה. לאחר שהחל לשתף פעולה עם זמרים ישראלים הוא גם מארח אותם בהופעותיו.
במלחמת חרבות ברזל פריד הגיע ארצה זמן קצר לאחר תחילת המלחמה, ביקר פצועים[20] והופיע בפני חיילים.[21] שלושה ימים לאחר פרוץ המלחמה, ב-10 באוקטובר 2023, הוציא את השיר "מי שברך לחיילי צה"ל".[22] בהמשך הוציא קליפ מהופעה בפני חיילים, "לְנַצֵּחַ". בתחילת הקליפ נראה פריד מברך את הלוחמים בברכת כהנים (אך אינו נושא כפיו אף על פי שהוא כהן, כנראה מכיוון שזהו לילה). בנוסף הקליט את השיר "גם כי אלך" לזכרו של רס"ם יוסי הרשקוביץ[23] בלחן שחיבר הרשקוביץ לפסוק בתהילים בזמן המלחמה.
אחיו, יוסף ברוך, הוא המנהל של הוצאת ספרים קה"ת; אחיו הרב אלתר אליהו, הוא מחבר ספרים מוכר ושליח חב"ד לקהילת חב"ד בצפת; אחיו הרב מאניס היה שליח חב"ד במינסוטה ומנהל בית חנה בעיר, באוקטובר 2019 עבר לגור בשכונת קראון הייטס בברוקלין; אחיו בן ציון הוא שליח חב"ד בקנזס; אחיו מרדכי שלמה הוא מנהל אדמנסטריבי של ארגון צעירי אגודת חב"ד בניו יורק; אחותו פיגא קרנץ-גרין; אחותו איטא מנוחה מרקוס; אחייניו הם הזמרים: בני פרידמן, שמחה פרידמן, האחים שמואל ובנצי מרקוס המוכרים כלהקת היום השמיני ואחיהם אלי מרקוס.
יעקב משה פרידמן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אברהם פריד | הרב מאניס פרידמן | אלתר אליהו פרידמן | איטה מרקוס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בני פרידמן | שמחה פרידמן | אלי מרקוס | בנציון מרקוס[א] | שמואל מרקוס[א] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||