אלפרד גרינוולד

אלפרד גרינוולד
Alfred Grünwald
לידה 16 בפברואר 1884
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בפברואר 1951 (בגיל 67)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה), אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים הנרי גרינוולד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלפרד גרינוולד (בגרמנית: Alfred Grünwald;‏ וינה, 16 בפברואר 1884[1] – ניו יורק, 25 בפברואר 1951) היה אופרטה-לבריתן מפורסם.

קורות החיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינוולד נולד במשפחה יהודית וגדל בווינה כבנם של יצרן כובעים לא כל-כך מצליח, מוריץ גרינוולד (1845–1900), שעבר מבודפשט, לוינה ושל אמה דונאט. לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה הריאלית קיבל תחילה עבודה בחנות פרוות, אך עבד גם כניצב וכזמר מלווה בתיאטראות וינאיים ובסוכנות תיאטרון וינה. הוא התחיל לכתוב כבר כתלמיד בית ספר, ועד מהרה הפך לבעל טור ומבקר צבעוני ב-Neue Wiener Journal.

הוא גם כתב מערכוני במה קטנים יותר ומחזות חד-מערכתיים לקברטים כמו תיאטרון אינטימי או הרונאכר (אנ') בסגנון פארסות צרפתיות של שנות ה-90:

  • Beim Zahnarzt
  • Bis hierher und nicht weiter! (1911)

כבר ב-1909 כתב את הלברית הראשונה שלו עם יוליוס בראמר לאופרטה הפארודית " אלקטרה" של בלה לאסקי, שהוצגה בקברט פלדרמאוס (Cabaret Fledermaus). זה הביא לשיתוף פעולה בן עשרים שנה עם בראמר שנשבר רק בסוף שנות ה-20. לאופרטות של פאל אברהם ואוסקר שטראוס, הוא מצא שותף יצירתי בפריץ לוהנר-בדה. בכמה הזדמנויות כתב לברית ולהיטים יחד עם גוסטב באר ולודוויג הרצר.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא היה פעיל יצירתית כסגן, וכתב טקסטים לשירים פטריוטיים.

תקופת היצירה המוצלחת ביותר שלו הייתה התקופה שבין שתי מלחמות העולם, עם הנוסטלגיה של תחילת המאה לפני 1914. פאל אברהם, לאו אשר, יוזף באר, מיקלוש ברודסקי, ווילי אנגל-ברגר, אדמונד אייזלר, ליאו פאל, אימרה קלמן, מוריס לינדמן, פרנץ להאר, פאל פאלוש, רודולף סיאצ'ינסקי, אוסקר שטראוס ורוברט שטולץ כתבו אופרטות רבות בשיתוף פעולה, יצירות בהם כתב את הלהיטים והטקסט.

ב-1930 הועלתה בתיאטרון האקדמיה (Akademiatheater) הבכורה של הקומדיה שלו Die Prizessin und der Eistänzer שנכתבה יחד עם אלכסנדר אנגל, ובשנת 1936, הצמד היוצר הפיק קומדיה נוספת Der Complex der Frau Dodo.

הוא שיתף פעולה עם הנס וייגל בתרגום האופרטה של פאל אברהם 3:1 לטובת האהבה הבכורה הגרמנית התקיימה בווינה ב-25 במרץ 1937.

לאחר האנשלוס ב-1938 נעצר על ידי הגסטפו בשל מוצאו היהודי.[2] כששוחרר זמנית, ניצל את ההזדמנות ונמלט לפריז. מכיוון שהיה מוכר מאוד באמריקה הצפונית ביצירות הבמה המצליחות שלו, הוא הצליח להגר לארצות הברית שנתיים מאוחר יותר עם אשתו מילה לוונשטיין ובנו דרך קזבלנקה וליסבון.

האופרטה שלו Der lachende Ehemann הוצגה כבר בברודוויי ב-1914 תחת השם The Laughing Husband, ועד 1930 הועלו עשר יצירות נוספות, עבורן כתב את הלברית. ב--6 בספטמבר 1945 הוצגה בתיאטרון המאה החדשה ההצגה Mister Strauss Goes Boston, עם מוזיקה שכתב רוברט שטולץ. עם זאת, לאחר שתים עשרה הופעות, היצירה הוסרה מהרפרטואר. גרינוולד לא הצליח לחזור על הצלחותיו לפני המלחמה, גורל שהיה משותף לרוב מלחיני האופרטה. הלברית האחרונה שלו, שנכתבה עם גוסטב באר לאופרטה אריזונה ליידי של אימרה קלמן, הוצגה בברן רק שנה לאחר מותו, לאחר שבנו של אימרה קלמן, צ'ארלס, השלים את עבודתו הבלתי גמורה של אביו.

אשתו הייתה מילה לוונשטיין, שמתה ב-1953 בפורסט הילס. בנו, הנרי גרינוולד, היה שגריר ארצות הברית בווינה מ-1987 עד 1990.

הנצחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוח זיכרון על קיר ביתו לשעבר בווינה
  • 1989: Alfred-Grünwald-Park, ברובע מריהילף בווינה
  • 1989: חנוכת לוח הזיכרון שלו על קיר ביתו לשעבר בווינה - אלזרגרונד, קולינגאסה 4. (21 באוקטובר)

יציריתיו (מבחר)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם היצירה במקור שותף לכתיבה המלחין שנת הבכורה
Elektra Julius Brammer Béla Laszky 1905
Die lustigen Weiber von Wien Robert Stolz 1908
Die Dame in Rot Julius Brammer Robert Winterberg 1911
Hoheit tanzt Walzer Julius Brammer Leo Ascher 1912
Der lachende Ehemann Julius Brammer Edmund Eysler 1913
Die ideale Gattin Julius Brammer Lehár Ferenc 1913
Die schöne Schwedin Julius Brammer Robert Winterberg 1915
Die Kaiserin Julius Brammer Leo Fall 1916
Die Rose von Stambul Julius Brammer Leo Fall 1916
Bruder Leichtsinn Julius Brammer Leo Ascher 1917
Das Sperrsechserl Julius Brammer Robert Stolz 1920
Der letzte Walzer Julius Brammer Oscar Straus 1920
Die Bajadere Julius Brammer Kálmán Imre 1921
Die Tangokönigin Julius Brammer Lehár Ferenc 1921
Die Perlen der Cleopatra Julius Brammer Oscar Straus 1923
Mädi Leo Stein Robert Stolz 1923
Gräfin Mariza Julis Brammer Kálmán Imre 1924
Die Zirkusprinzessin Julius Brammer Kálmán Imre 1926
Die golden'ne Meisterin Julius Brammer Edmund Eysler 1927
Die Herzogin von Chicago Julius Brammer Kálmán Imre 1928
Das Veilchen vom Montmarte Julius Brammer Kálmán Imre 1930
Viktoria und ihr Husar Fritz Löhner-Beda Ábrahám Pál 1930
Die Blume von Hawaii Fritz Löhner-Beda Ábrahám Pál 1931
Ball im Savoy Fritz Löhner-Beda Ábrahám Pál 1932
Eine Frau, die weiß, was sie will Oscar Strauss
Venus in Seide Robert Stolz
Märchen im Grand-Hotel Fritz Löhner-Beda Ábrahám Pál 1934
Dschainah, das Mädchen aus dem Tanzhaus Fritz Löhner-Beda Ábrahám Pál 1935
Polnische Hochzeit Fritz Löhner-Beda Joseph Beer 1937
Roxy und ihr Wunderteam Hans Weigel Ábrahám Pál 1937
Bozena Julius Brammer Oscar Straus 1952

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1919: Die Rose von Stambul

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Salomon Wininger: Große Jüdische National-Biographie. Band 2. Czernowitz 1927, S. 540.
  • Henry Grunwald (Hrsg.): Ein Walzer muss es sein. Alfred Grünwald und die Wiener Operette. Mit Beiträgen von Henry Grunwald, Georg Markus, Marcel Prawy, Hans Weigel und einem Werksverzeichnis von Caroline Delval. Ueberreuter, Wien 1991, ISBN 3-8000-3373-9.
  • Siglinde Bolbecher, Konstantin Kaiser: Lexikon der österreichischen Exilliteratur. In Zusammenarbeit mit Evelyn Adunka, Nina Jakl und Ulrike Oedl. Deuticke, Wien 2000, S. 265f.
  • Susanne Blumesberger, Michael Doppelhofer, Gabriele Mauthe: Handbuch österreichischer Autorinnen und Autoren jüdischer Herkunft 18. bis 20. Jahrhundert. Band 1: A–I. Hrsg. von der Österreichischen Nationalbibliothek. Saur, München 2002, ISBN 3-598-11545-8, S. 477. Alfred Grünwald
  • Alfred Grünwald im Wien Geschichte Wiki
  • Alfred Grünwald im Lexikon verfolgter Musiker und Musikerinnen der NS-Zeit (LexM)
  • Barbara Boisits: Grünwald, Alfred. In: Oesterreichisches Musiklexikon. Online-Ausgabe, Wien 2002 ff. Druckausgabe: Band 2, Verlag der Österreichischen Akademie der Wissenschaften, Wien 2003

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלפרד גרינוולד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Születési bejegyzése a bécsi izraelita hitközség születési akv. 2305/1884. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-04-25.
  2. ^ הוא חלק את תאו בבית הסוהר עם ברונו קרייסקי