אריק שיבק

אריק שיבק
לידה 10 בספטמבר 1956 (בן 68)
נְתַנְיָה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קבוצות כמאמן
1983–1985
1985–1986
1986–1987
1988
1988
1989
1990–1993
1994
1995
1996–1999
2000
2001
2002–2003
2003–2005
2005–2007
2007–2009
2009–2013
2009–2011
2015–2016
2016–2017
2017
2017–2018
2019
2020
2023–
מכבי נתניה
מכבי חדרה
מכבי חיפה (עוזר)
מכבי נתניה
הפועל גן שמואל
אליצור רמלה
הפועל אילת
הפועל גליל עליון
הפועל חולון (מאמן משנה)
מכבי רעננה
בני הרצליה
עירוני רמת גן
הפועל תל אביב
דימון אסטרונאוטס אמסטרדם
אנטוורפ ג'יינטס
דימון אסטרונאוטס אמסטרדם
נבחרת ישראל בכדורסל
מונס
הפועל אילת
מכבי ראשון לציון
מכבי תל אביב
בני הרצליה
בני הרצליה
אלבה פהרוואר
נבחרת הולנד
הישגים כמאמן
אליפות ליגת העל הישראלית (2016)
שלוש פעמים מאמן העונה (1997, 1998, 2016)
אליפות ליגת העל ההולנדית (2005, 2008, 2009)
הגביע הבלגי (2007, 2011)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריק שיבק (נולד ב-10 בספטמבר 1956) הוא מאמן כדורסל ישראלי המאמן את נבחרת הולנד בכדורסל.

שיבק אימן קבוצות רבות, בהן את נבחרת ישראל בכדורסל למשך 4 שנים, על פני יותר מ-30 שנות קריירה. הוא הוביל את קבוצת מכבי ראשון לציון לזכייה ראשונה בתולדותיה באליפות ליגת העל בכדורסל, זכה שלוש פעמים באליפות הליגה ההולנדית עם דימון אסטרונאוטס אמסטרדם ופעמיים בגביע הבלגי עם אנטוורפ ג'יינטס ובלפיוס מונס-אנו.

שיבק עבד כמורה למיקרו-מחשבים ואלקטרוניקה בבית הספר עמל חדרה. את קריירת האימון החל ב-1983 במכבי נתניה מהליגה השנייה, אותה אימן במשך שתי עונות. בשנים הבאות אימן את מכבי חדרה, ב-1987 שימש כעוזרו של פיני גרשון במכבי חיפה, עבד כמאמן בהפועל גן שמואל ואליצור רמלה. ב-1990 עבר לאמן את הפועל אילת מהליגה השנייה, העפיל עמה לליגה הראשונה בה אימן אותה שנתיים נוספות. ב-1994 אימן את הפועל גליל עליון אך לאחר 11 משחקים הוחלף על ידי דייוויד בלאט. עונה לאחר מכן שימש כמאמן משנה של רלף קליין בהפועל חולון. בעונת 1996/1997 החל לאמן את מכבי רעננה מהליגה השנייה, העפיל עמה בסיום העונה לליגה הראשונה ובשתי העונות הבאות הצעיד אותה למקום השני. בשתי עונות אלו נבחר על ידי העיתון מעריב למאמן העונה.[1][2] לאחר שאימן את בני הרצליה ועירוני רמת גן, עימה הגיע לרבע גמר גביע קוראץ', חזר ב-2001 לליגה השנייה והוביל את הפועל תל אביב לליגת העל. במהלך העונה שלאחר מכן הוחלף במחזור ה-16 על ידי ארז אדלשטיין.

שיבק עבר לאמן קבוצות מחוץ לישראל: בעונת 2003/2004 הוביל את קבוצת דימון אסטרונאוטס אמסטרדם מליגת העל ההולנדית למקום הראשון בעונה הסדירה, לזכייה בגביע ונבחר למאמן השנה בהולנד.[3] בעונה הבאה זכה עם אמסטרדם באליפות. בשנים 2005 עד 2007 אימן את אנטוורפ ג'יינטס מליגת העל הבלגית וזכה עמה פעם אחת בגביע. לקראת עונת 2007/2008 חזר לאמסטרדם וזכה עמה פעמיים נוספות באליפות, בעונת 2008/2009 העפיל עם אמסטרדם עד לרבע גמר היורוצ'לנג'. באוקטובר 2009 מונה למאמן קבוצת מונס הבלגית. באפריל 2011 הוביל את הקבוצה לזכייה בגביע הבלגי. לאחר שלוש עונות סיים את תפקידו בקבוצה. הוא שימש מנהל מקצועי במכבי בת-ים מהליגה הארצית בכדורסל. בפברואר 2015 מונה למאמן הפועל אילת במקומו של דן שמיר.[4] הוא הוליך את אילת לגמר הפלייאוף לאחר ניצחון על מכבי תל אביב בסדרת חצי הגמר. בנובמבר 2015 התפטר מתפקידו. ב-17 באפריל 2016 מונה שיבק למאמן הראשי של מכבי ראשון לציון והוביל אותה לזכייה ראשונה בתולדותיה באליפות ליגת העל.[5] ב-26 בפברואר 2017 פוטר מתפקידו כמאמן מכבי ראשון לציון.[6] ב-16 במאי 2017 מונה שיבק לתפקיד מאמן מכבי תל אביב עד לסיום העונה במקומו של איינארס בגאצקיס, שפוטר לקראת סיום העונה בליגת העל. שיבק אימן את הקבוצה במשך ארבעה משחקים בלבד שבמהלכם הודחה מכבי תל אביב בחצי הגמר והפסידה את תואר האליפות. בראיון שנערך עם בעלי הקבוצה, חשף דייוויד פדרמן כי שיבק אימן את הקבוצה בהתנדבות וללא שכר, דבר שגרר גל ביקורות על המאמן ועל הנהלת המועדון.[7]

ב-20 בדצמבר 2017 חתם שיבק בבני הרצליה עד לסיום העונה.[8] בהדרכתו סיימה הקבוצה את עונת 2017/18 במקום העשירי. בקיץ 2018 הוחלף שיבק על ידי המאמן הסלובני גספר פוטוצ'ניק.[9]פוטוצ'ניק הוחלף במהלך העונה על ידי עופר ברקוביץ שסיים את תפקידו בקבוצה לאחר שני משחקים בלבד. בסוף ינואר 2019 מונה שיבק שוב למאמנה הראשי של בני הרצליה.[10] בתום העונה לא הצליח למנוע את ירידתה לליגה השנייה ועזב את הקבוצה.

ב-14 בינואר 2020 חתם באלבה פהרוואר מליגת העל ההונגרית עד לתום העונה.[11] הוא עזב לאחר מספר שבועות עקב ביטול הליגה בעקבות התפרצות מגפת הקורונה. בספטמבר 2020 מונה למנהל המקצועי של נבחרות הולנד הצעירות. במאי 2023 מונה שיבק למאמן נבחרת הולנד בכדורסל.

באיגוד הכדורסל ונבחרות ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיבק מילא מספר תפקידים בכירים באיגוד הכדורסל: הוא שימש מאמן נבחרת ישראל בכדורסל נשים, מאמן נבחרת העתודה עמה זכה במדליית הכסף באליפות אירופה ב-2004 והגיע למקום העשירי באליפות העולם ב-2005, בשנים 2006–2008 כיהן כעוזר מאמן נבחרת הגברים של ישראל וב-21 בדצמבר 2009 אושר מינויו למאמן הנבחרת.[12] הוא העפיל עם הנבחרת לאליפות אירופה בכדורסל 2011 בה סיימה במקומות 13–16. ב-2012 חודש חוזהו לאימון נבחרת ישראל ונוסף על כך, מונה למנהל האגף המקצועי באיגוד הכדורסל. הוא שימש בתפקיד עד אחרי אליפות אירופה בכדורסל 2013 בה סיימה ישראל במקומות 21–24.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריק שיבק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ליגה לאומית א' גברים – סיכום עונת 1996/1997, באתר ספסל, 15 ביוני 2009
  2. ^ ליגה לאומית א' לגברים – סיכום עונת 1997/1998, באתר ספסל, 22 ביולי 2006
  3. ^ ליגת העל ההולנדית בכדורסל גברים – שנת 2004, באתר de Basketballsite van Nederland (בהולנדית)
  4. ^ אור שקדי‏, יש מחליף לדן שמיר: אריק שיבק מונה למאמן הפועל אילת, באתר וואלה, 18 בפברואר 2015
  5. ^ אור שקדי‏, רשמית: אריק שיבק מונה למאמן מכבי ראשון לציון עד תום העונה הבאה, באתר וואלה, 17 באפריל 2016
  6. ^ רועי גלדסטון, ‏אריק שיבק פוטר מאימון ראשל"צ בשיחת טלפון, באתר ערוץ הספורט, 26 בפברואר 2017
  7. ^ דייויד פדרמן: "שיבק לא מקבל שכר", באתר ynet, 29 במאי 2017
  8. ^ שמואל מוניץ, אריק שיבק מונה למאמן בני הרצליה, באתר ynet, 20 בדצמבר 2017
  9. ^ דובי פיק, ‏גספר פוטוצ'ניק סיכם בבני הרצליה במקום שיבק, באתר ONE‏, 24 ביולי 2018
  10. ^ בני הרצליה ואריק שיבק שוב ביחד, באתר מנהלת הליגה, ‏31 בינואר, 2019
  11. ^ משה ברדה, ‏חוזר לאמן: אריק שיבק חתם בקבוצה מהונגריה, באתר ONE‏, 14 בינואר 2020
  12. ^ אור שקדי ומערכת וואלה! ספורט‏, אריק שיבק מונה למאמן נבחרת ישראל, באתר וואלה, 31 בדצמבר 2009
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 2011 (מקום 13-16)

1 אוחיון • 2 ניסים • 3 נעימי • 4 בלו • 5 פניני • 6 מקל • 7 בורשטיין • ‏8‏ ‏אליהו‏‏  •‏ 9 הלפרין • 10 כדיר • 11 גרין • 12 קוקיה • מאמן: שיבק

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 2013 (מקום 21-24)

1 לימונד • 2 ניסים • 3 חנוכי • 4 טיוס • 5 אליהו • 6 כספי • 7 פניני • ‏8‏ ‏אוחיון‏‏  •‏ 9 הלפרין • 10 קוז'יקרו • 11 גרין • 12 כדיר • מאמן: שיבק

ישראלישראל