באבא סאלי

רבי ישראל אבוחצירא

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	26 בספטמבר 1889 א' בתשרי ה'תר"ן מרוקו ריסאני, מרוקו
פטירה	8 בינואר 1984 (בגיל 94) ד' בשבט ה'תשמ"ד ישראל נתיבות, ישראל
כינוי	באבא סאלי
מקום קבורה	קבר הבאבא סאלי בנתיבות
תאריך עלייה	ה'תשי"א, 1951
מדינה	מרוקו, ישראל
מקום פעילות	מרוקו נתיבות
תקופת הפעילות	? – 8 בינואר 1984
תחומי עיסוק	תורה, הלכה, קבלה, דיינות
רבותיו	אביו רבי מסעוד אבוחצירא, אחיו רבי דוד אבוחצירא, רבי משה תורג'מן
תלמידיו	ראו להלן 'תלמידיו'
חיבוריו	אהבת ישראל
בת זוג	רחמה, בת אחות אביו, נפטרה כשנתיים לאחר נישואיהם בעת לידת בתם (1902–1904) פרחה לבית אמסלם (1905–1972) מרים לבית אמסלם (?–1984) סימי לבית בן-שמחון (~1954–1984)
צאצאים	מאיר אבוחצירא ברוך אבוחצירא
חתנים	רבי דוד יהודיוף
חתימה

רבי ישראל אביחצירא (א' בתשרי ה'תר"ן, 26 בספטמבר 1889 – ד' בשבט ה'תשמ"ד, 8 בינואר 1984) היה רב ואב בית דין מחוז תאפילאלת, ראש ישיבה ומקובל מרוקאי-ישראלי. נודע בציבור כמחולל ניסים, ורבים נהרו אליו לקבלת עצות וברכות. מוכר בכינוי "באבא סאלי" (במקור: צאלי).^[א]

ביוגרפיה

תקופת ריסאני

הבאבא סאלי נולד בעיר ריסאני שבמחוז תאפילאלת במרוקו. משפחת אבוחצירא נודעה כשושלת רבנים, מקובלים ובעלי מופתים. אביו היה הרב מסעוד אבוחצירא, בכורו של הרב יעקב אבוחצירא, בעל ה'אביר יעקב'. אחיו היו הרב דוד אבוחצירא והרב יצחק אביחצירא, המכונה "באבא חאקי".

בהגיעו למצוות נשא את רחמה, בת אחות אביו, שנפטרה כעבור שנתיים בעת לידת בתם, שלא שרדה. בגיל 16 נשא את פריחה לבית אמסלם. בי"ב באייר ה'תרס"ח (1908) נפטר אביו, רבי מסעוד, והבן הבכור רבי דוד מילא את מקומו. פחות משנה לאחר מכן חילק רבי דוד את סמכויותיו, והבאבא סאלי התמנה בגיל 18 לראש הישיבה בריסאני.

הוא למד שחיטה, מילה וכתיבת סת"ם. מגיל צעיר היה לומד בתענית דיבור במשך עשרים שעות ויותר ביממה^[4], והנהיג עצמו בסיגופים. הוא נהג לצום תענית רצופה, יום ולילה, ממוצאי שבת עד כניסת השבת הבאה. הוא הרבה בטבילות, וכשהיו המים קופאים, היה יורד לטבול תוך כדי שבירת הקרח. כמו כן, במשך חמישים שנה הנהיג נדר שלא לאכול בשר^[5].

בשנת ה'תר"פ (1919) התנהלו קרבות בין התושבים המקומיים בריסאני לבין הכובשים הצרפתיים באזור. התושבים חשדו שבני משפחת אבוחצירא שיתפו פעולה עם הכוחות הצרפתיים, וביום שבת, י"ד בכסלו תר"פ (6 בדצמבר 1919), הוצא רבי דוד להורג בידי מנהיג מקומי בירי תותח. מקרה זה השפיע עמוקות על בני המשפחה בכלל ועל הבאבא סאלי בפרט.

נסיעותיו לארץ ישראל והמשך פעילותו במרוקו

לאחר מות רבי דוד בשנת ה'תר"פ (1919), ברחו הבאבא סאלי ואחיו, רבי יצחק אבוחצירא, לעיירה בודניב, ושם הקימו מחדש את ישיבתם. באותו זמן התמנה הבאבא סאלי לרב של מחוז תאפילאלת.

בשנת ה'תרפ"ב (1922) נסע לארץ ישראל ולמד בישיבת המקובלים בית אל, אך לאחר זמן מה חזר לבודניב בהוראת רבו, ראש ישיבת תפילאלת, הרב משה תורג'מן. בשנת ה'תרצ"ג (1933) נסע שוב לארץ ישראל, התגורר בביתו של הרב יוסף שלוש^[6] בעיר העתיקה בירושלים ולמד בחברותא עם רבי עזרא עטייה בישיבת פורת יוסף,^{[דרוש מקור]} עד שחזר שוב לבודניב בהוראת רבו. בתקופה זו בבודניב נשא לאישה את מרים אמסלם. בשנת ה'ת"ש (1939) נקרא לכהן כאב"ד בארפוד הסמוכה לריסאני.

בשנת ה'תשי"א (1951) עלה עם נשותיו וילדיו לישראל. הם גרו בשכונת בקעה בירושלים, אך כעבור כמה שנים עברו לצרפת ומשם לתוניסיה ולמרוקו. יש אומרים שעזב את ישראל בעקבות הפצרות שיקבל על עצמו את משרת הראשון לציון במקומו של הרב עוזיאל שנפטר אז^{[7][דרוש מקור][מפני ש...]}. בפעם אחרת רצה לעזוב את הארץ ולעבור להתגורר בסמיכות למקום מגוריו של הרבי מליובאוויטש, מכיוון שלא אהב את המצב הרוחני בישראל. כאשר כתב על כך לרבי – הוא ענה לו שבארץ הוא מעין מלך, ולמלך אסור לעזוב את עמו; מה גם שעליו לדאוג לחינוך הדור הצעיר בארץ^{[8][9][10][11]}.

בסביבות שנת 1954 נשא לאשה את סימי, בת יעקב בן-שמחון.

עלייתו לארץ ישראל

ב-א' בטבת התשכ"ה (6 בדצמבר 1964)^[12] חזר לישראל עם משפחתו וגר ביבנה בקרבת חתנו, רבי אברהם אבוחצירא. לאחר מכן גר באשקלון. בשנת ה'תש"ל (1970) עבר לגור בנתיבות ושם גר עד פטירתו.

הוא נודע בישראל כמלומד בניסים וכבעל מופתים ורבים נהרו אליו כדי לזכות בברכה או לכוס מים או ערק שהתברכה על ידו. אין עדות ידועה לכך שכתב קמעות, אך בחצרו הסתופפו רבנים ומקובלים אשר כתבו קמעות^[13]. האהבה וההערצה אליו בלטו במיוחד בקרב יוצאי יהדות מרוקו. היה לו יחס חם לתנועת החסידות, ובשנת ה'תשמ"א (1981) חתם על כרוז תמיכה באגודת ישראל^[14]. בשנותיו האחרונות הידרדרה בריאותו והוא נאלץ להתיר את נדרו שלא לאכול בשר.

רבי ישראל אבוחצירא נפטר בנתיבות בבוקר ד' בשבט ה'תשמ"ד (8 בינואר 1984) ונטמן באותו יום בבית העלמין העירוני בלוויה המונית^[15]. נקראו רחובות על שמו בערים ירושלים, בני ברק, ביתר עילית ועוד. כן נקראו על שמו בתי כנסת, ושכונת הבאבא סאלי בנתיבות.

כתביו

בימי חייו של הבאבא סאלי, לא התפרסמו כתבים בשמו מלבד כמה פיוטים בודדים שחיבר. המפורסם מבין הפיוטים שכתב הוא "יודו לך רעיוני - אל מבטן יוצרי".

יש הטוענים כי למעשה כתב כתבים רבים, אך אלו נלקחו ונעלמו.^[16] לדברי בנו, רבי ברוך אבוחצירא, בשנת תשנ"ח רכש כתב יד של חיבור מוקדם ולא מוכר של אביו. הרב ברוך הוציא לאור את כתב היד לצד דרשות וחידושים ששמעו תלמידי הבאבא סאלי מפיו, בספר בשם "אהבת ישראל".^[17] רק צילום של חלק מזערי מכתב היד מופיע בפתיחת הספר. הספר זכה למכתב ברכה והסכמה מאת הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. הוא מכיל פירושים על הפסוק "ואהבת לרעך כמוך", וכיצד נרמזים בו קכ"ז ממצוות התורה.^[18] לטענת נכדו הרב משה אליהו אביחצירא, כוונת המחבר הייתה להמשיך ולרמז על כל תרי"ג המצוות, אך לא ברור מדבריו האם כתב היד שעמד לרשותם היה חלקי או שמא בפועל לא נכתב עוד.^[19]

קבר הבאבא סאלי

קבר הבאבא סאלי

ערך מורחב – קבר הבאבא סאלי

קבר הבאבא סאלי נמצא בנתיבות. עליו בניין גדול, וסביבו פארק בצורת חמסה. סביב הקבר התפתחה תעשיית מופתים וסגולות. ביום השנה לפטירתו (ד' בשבט) מתקיימת בקבר הילולה המונית, המושכת רבבות מבקרים, בהם רבנים, אישי ציבור ופוליטיקאים. מדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש.

תלמידיו

• הרב יחייא שניאור - רב שכונת מוסררה
• הרב יוסף אבוחצירא - דיין בפאס ורבה של יבנה
• הרב אליהו אבוחצירא - רבה של נצרת עילית
• הרב אברהם אבוחצירא - רבה של יבנה לוד
• הרב מכלוף לסרי (אלעסרי) - שו"ב ומקובל בבית שאן
• הרב ישראל אליזרע - רבה של אשדוד
• הרב יהודה שטרית - רבה של עפולה
• הרב שמעון דיין - דיין בקזבלנקה ורבה של כפר יונה
• הרב מרדכי אליהו - הראשון לציון והרב הראשי לישראל
• הרב יורם אברג'ל

נשותיו וצאצאיו

הבאבא סאלי היה פוליגמי והיו לו, במהלך חלק מחייו, שלוש נשים בה בעת:

רחמה

אשתו הראשונה, רחמה, בת אחות אביו, נפטרה כשנתיים לאחר נישואיהם בעת לידת בתם, שגם כן לא שרדה.

פרחה

אשתו השנייה, פרחה לבית אמסלם (1889–1972),^[20] ילדה לו תשעה ילדים, אך רק שלושה מהם הגיעו לבגרות:

• רבי מאיר אבוחצירא (1917–1983) שאותו ראה כממשיך דרכו, נפטר בחייו.
• רוחמה (?–2010), (מחצ'י). נישאה לבן דודה, הרב אברהם אבוחצירא, שהיה רב הערים יבנה ורמלה.
• שרה (ילידת 1927).

מרים

אשתו השלישית, מרים (1922–1985), בת רבי אליהו אמסלם מאלג'יר, נישאה לו בתקופת שהותו בבודניב, בנוסף לאשתו השנייה. היא נהרגה בתאונת דרכים^[21] לאחר מותו. נולדו להם ארבעה ילדים:

• אביגיל. נישאה לרב דוד בוסו.
• רבי ברוך אבוחצירא (1941–), המכונה "באבא ברוך". הקים לאחר פטירת אביו מוסדות בנתיבות להנצחתו.
• פנינה. נישאה לרב דוד יהודיוף.
• עליזה (1948–2022). נישאה לרב אריה יהודה הראל.

סימי

אשתו הרביעית, סימי (ילידת 1938), נישאה לו בסביבות שנת 1954, בנוסף לפרחה ומרים. נולדו להם שני ילדים:

• מסעוד, על שם אביו של הבאבא סאלי, נפטר בגיל שבעה חודשים.
• אסתר (?–2018). נישאה לרב ישר אדרעי, שליח חב"ד ומנהל מוסדות חב"ד "בית ישראל" בנתיבות.

אחרי מות הבאבא סאלי התגלע סכסוך משפטי בין סימי לבין ברוך אבוחצירא, בנה של מרים, בנוגע לירושת הבאבא סאלי ודמי מזונות. בשנת 1990 נחתם ביניהם הסכם לפיו סימי אבוחצירא תעזוב את בית המשפחה תמורת סכום גבוה שברוך אבוחצירא חויב לשלם לה. מאז ההסכם השניים מסוכסכים.^[22][23]

ראו גם

• קהילת יהודי תאפילאלת

לקריאה נוספת

• הרב דוד יהודיוף (חתנו), הסבא קדישא, א-ב, נתיבות תשמ"ה-תשמ"ז
• הנ"ל, ישראל סבא, הליכותיו והנהגותיו, ירושלים תשס"ט
• הרב אריה יהודה הראל (חתנו), מאור ישראל, ירושלים תשמ"ה
• הרב אליהו אלפסי, כתב וערך ח.צ. בארי, בבא סאלי רבינו הקדוש : קדושתו, תורתו הנהגותיו ומופתיו של... רבי ישראל אבוחצירא, שני כרכים, תשמ"ד, תשנ"ח.
• אוהבם של ישראל, בהוצאת דרכי הוראה לרבנים, תשע"ה
• מאירים את העולם - רבני משפחת אבוחצירא, מכון אור לישרים, ירושלים תשפ"א
• הרב ד"ר דורון דנינו, 'בחינת תרומתו של בבא סאלי לעיצוב דמותן של החברה, התרבות והפוליטיקה הישראלית הנוכחית', בתוך: מחקרי מערב ומזרח: אסופת מחקרים מוגשת לפרופ' הרב משה עמאר, בעריכת: משה בר-אשר, שמעון שרביט ואלימלך וסטרייך, המכללה האקדמית אשקלון ומרכז דהאן, תשע"ט-2018, עמ' 373–384

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא באבא סאלי בוויקישיתוף

• דברי ימי משפחת אבוחצירא, באתר ynet, 25 באוגוסט 2011
• שיעור על הבאבא סאלי "אישים ביהדות", ערוץ הידברות
• הרב מרדכי אליהו מספר על הבאבא סאלי באתר ישיבה
• מסמכי הבאבא סאלי נחשפים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, נובמבר 2020
• מידע על באבא סאלי בקטלוג הספרייה הלאומית
• חיפוש באבא סאלי בעיתונות יהודית היסטורית
• באבא סאלי, באתר "החכם היומי"
• ישראל אביחצירא (1889-1984), דף שער בספרייה הלאומית

ביאורים

1. "באבא" הוא קידומת חיבה יתרה, שנהג בקרב יהודי תאפילאלת,^[1] ו"צאלי" היה הכינוי העממי לשם ישראל.^[2] יש שפירשו את הכינוי כ"האב המתפלל".^[3]

הערות שוליים

1. מאיר נזרי, אוצר המנהגים והמסורות לקהילות תאפילאלת / סג'למאסא, רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשע"ח, עמ' 327.
2. מאיר נזרי, אוצר המנהגים והמסורות לקהילות תאפילאלת / סג'למאסא, רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשע"ח, עמ' 329. וראו גם: הרב שלום אביחצירא, מליץ טוב, ירושלים תשל"ג, סימן קכ"ט: "ידוע אצלנו דבתאפילאלת ואגפיה ובעיר זו בצאר, רוב העם אנשים ונשים יש להם כינוי חוץ מן השם שקראו להם בעת הלידה ביום המילה, כגון ... ישראל צאלי."
3. יורם בילו, שושלת אבוחצירה - הילולה בנתיבות, אתר מסע אחר.
4. אריות קשורים בחוט, ירושלים: הוצאת טקסט רץ, ה'תש"פ
5. בספר מעשה ניסים בשם תלמידו רבי ניסים אמסלם.
6. ציטוט של נכדו הרב יהודיוף, קורות חייו באתר הידברות (הקישור אינו פעיל)
7. הסבא קדישא, כרך א, עמ' רצג.
8. ה”בבא סאלי” – מערכת – ישיבת עוד יוסף חי
9. ספרי כ"ק אדמו"ר - אגרות קודש - כרך ה - א'תצט | ספריית ליובאוויטש, באתר chabadlibrary.org
10. סידנא בבא סאלי, כרך ב, עמ' קלד
11. זלמן, הקשר השמיימי בין ה'בבא סאלי' לרבי, באתר חב"ד אינפו, ‏2021-01-17
12. תיק גל-15505/12 - רשימת עולים דצמבר 1964 - עמ' 48 - מס' סדורי 8 - אביחצירא ישראל, באתר ארכיון המדינה
13. ד"ר דורון דנינו, מקובל לברך, באתר שיבולת, ‏30 בובמבר 2010
14. כרוז בחירות של "אגודת ישראל", ה'תשמ"א
15. אורי בינדר, בזעקות ובתפילות ליוו רבבות למנוחת עולם את "באבא סאלי", מעריב, 9 בינואר 1984, עמ' 12
16. הרב ברוך אביחצירא, הקדמה לספר אהבת ישראל, מכון אביר יעקב תשנ"ח, עמ' 8; וכן כתוב ב'הסכמה' של הרב מרדכי אליהו לספר.
17. אהבת ישראל, מכון אביר יעקב: נתיבות, תשנ"ח
18. הרב ברוך אביחצירא, הקדמת הספר, עמ' 8–9
19. משה אליהו אביחצירא, מבוא לספר, עמ' 11
20. נקברה בהר המנוחות: יום ההילולא י"ח ניסן. לפי אתר מוסדות באבא סאלי נתיבות היא נקראה "ללה ביתה" בכתבה הזו
21. שלמה גבעון ועזרא ינוב, אלמנת "באבא סאלי" נהרגה בצומת באשדוד, מעריב, 13 ביוני 1985
22. שמעון איפרגן, ההילולה בנתיבות נערכת בסימן החרפת הקרע בין החצרות, באתר ynet, 16 בינואר 2002
23. שמעון איפרגן, ‏הקרב על ההילולה, באתר ‏מאקו‏, 26 בינואר 2015