חיים ברודי

חיים ברודי
חיים ברודי, פראג 1913
חיים ברודי, פראג 1913
לידה 21 במאי 1868
אוז'הורוד, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במאי 1942 (בגיל 73)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת הונגריה, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד רב ראשי (1912) עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חיים ברודי, איור של הרמן שטרוק
ר’ שלמה דאפיאירה, 1893 ברלין. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

הרב חיים (היינריך) ברודי (בכתיב ארכאי: בראדי; בהונגרית: Bródy Henrik; בגרמנית: Heinrich Brody; ז' בסיוון ה'תרכ"ח, 21 במאי 1868, אונגוואר, הונגריה – י"ט באייר, ה'תש"ב, 6 במאי 1942, ירושלים) היה רב, ביבליוגרף, בלשן, ומהחוקרים החשובים ביותר של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד. הרב חיים ברודי היה חתנו של הרב נתן אהרנפלד, רבה הראשי של פראג וירש אותו בתפקיד.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים ברודי בא ממשפחת רבנים גדולים בתורה. אבי אמו הוא רבי שלמה גנצפריד בעל ה"קיצור שולחן ערוך" וממנהיגי היהדות החרדית בתחילת דרכה.[1] אביו, הרב שלמה זלמן ברודי, כיהן כדיין באונגוואר ופרסם חידושי תורה במספר כתבי עת של התקופה.[2] הן האב (שלמה זלמן) והן, מאוחר יותר, הבן, היו חברי תנועת המזרחי.[3]

חיים הנער למד תחילה בבית אביו וסבו, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת טולטשבה וישיבת פרשבורג. בפרשבורג, החל להשתתף בשיעורים בבית ספר תיכון יהודי שהיה קיים במקום, ונחשף שם לראשונה לספרות העברית החדשה. השיעורים נערכו ביוזמתו של ברודי וניתנו לו ולשבעה תלמידי ישיבה נוספים, שביקשו ללמוד לימודיים חילוניים בחשאי.[3] באותו הזמן, הגיע לידיו ספרו של שד"ל: בתולת בת יהודה, לקוטי שירים מדיואן רבי יהודה הלוי זצ"ל, פראג: ת"ר,[4] ומאז ביקש להתעמק יותר בשירת ספרד, כשעבודתו של שד"ל משמשת לו השראה ומודל לחיקוי.[2]

בשנת תר"ן (1890) שב לבית הוריו. שנה אחר כך (בשנת 1891) משביקש לנסוע לברלין, כדי ללמוד בבית המדרש לרבנים של הזרם החרדי בברלין, קיבל סיוע כספי מקרובה עשירה למימון הנסיעה, ושם הפך לתלמידם של ר' אברהם ברלינר ופרופ' משה שטיינשניידר.[3]

בעת לימודיו בברלין עבד לפרנסתו במתן שיעורים בבתי עשירים. בנוסף, החל להתקרב אל חוגי המלומדים של חכמת ישראל, ושימש כמזכיר החברה למחקר ספרות ישראל "מקיצי נרדמים". במקביל ללימודיו בבית המדרש לרבנים ולפעילותו בחברת מקיצי נרדמים, למד ברודי באוניברסיטת ברלין, ובשנת תרנ"ד (1894) סיים שם את לימודיו. עבודת הדוקטורט שלו הייתה על שירת ר' יהודה הלוי: "Studien zu den Dichtungen Jehuda ha-levis: Uber die Metra der Versgedichte", והיא יצאה לאור בברלין שנה אחר כך. לאחר לימודיו עמד לפתוח חנות ספרים, אלא שאז קיבל את הצעתו של ברלינר לנסוע לספריית הבודליאנה באוקספורד, במימונו של הברון שמעון זאב רוטשילד, ולהעתיק את שירי ר' יהודה הלוי. בהיותו שם העתיק בשכר, עבור כומר, פרק מספר "מגלת המגלה" לרבי אברהם ב"ר חייא הנשיא ובשביל עצמו העתיק את שירי רבי משה אבן עזרא. בנוסף, רכש שם מספר ספרי ביבליוגרפיה חשובים.[5]

בשנת תרנ"ח (1898) קיבל סמיכה לרבנות ונתמנה לרב העיר נאחוד (אנ') בבוהמיה, צ'כוסלובקיה.[6] שנה אחר כך, בשנת 1899, התרחשו פרעות ביהודי נאחוד. הפורעים פסחו על ביתו של ברודי, רק משום שחשבו כי הוא שייך לשכנו הנוצרי.[7] באותה שנה (תרנ"ט), התחתן עם אסתר בת הרב נתן אהרנפלד,[8] רב הכולל בפראג. בשנת תרס"ה (1905) התמנה למנהל בית הספר "תלמוד תורה" בפראג. משנפטר חותנו, בשנת 1912, התמנה ברודי במקומו לרב הראשי של פראג[א]. , ובנוסף שימש נשיא תנועת "המזרחי" בצ'כיה. בשנת תרפ"ב חתם חוזה עם ח"נ ביאליק, לפיו ישמש עורך ומסדר של שירת יהדות ספרד, בספרים שיצאו לאור בהוצאת "מוריה", אך בסופו של דבר, לא יצא החוזה לפועל.

בשנת 1930, נקרא על ידי שלמה זלמן שוקן לנהל את "המכון לחקר השירה העברית", שייסד שוקן בברלין.[9] בשנת 1934, עם גְבור רדיפות הנאצים, עבר המכון לירושלים, וברודי עבר יחד עמו, וניהלוֹ עד פטירתו, בשנת 1942.[10] בנוסף, היה ברודי חבר בוועד הלשון העברית[3] ונשיא כבוד של האגודה למדעי היהדות.[11]

עבודתו ומחקריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן לימודיו בברלין, פרסם מספר ספרים, כגון: מתק שפתים, מאת המשורר ר’ עמנואל פראנשיס (אנ'), (תרנ"ב) וספר ההשלמה על מסכת ברכות, לרבי משולם בר’ משה מבדרש (תרנ"ג), וכן מספר מאמרים חשובים ב"קובץ על יד"[12]. בשנת 1894, כאמור, הגיש את עבודת הדוקטורט שלו.

לאחר ששב מאוקספורד הציע לו ברלינר, בהמלצתם של ד"ר דוד רוזין,[13] הד"ר מ' בראן והד"ר דוד קאופמן, להוציא לאור את הדיואן של ר' יהודה הלוי, בהוצאת מקיצי נרדמים. ברודי הסכים ובתנאי שוועדת חוקרים[14] תבדוק את גליונות העבודה שלו ושהדיואן יצא בהדפסה מהודרת. משנתקבלו תנאיו, החל ברודי לעבוד על המהדורה: בין השנים 1894–1909 הוא הוציא לאור את שירי החול בתוספת הערות; בין השנים 1910–1911 הוציא לאור את החלק הראשון (הכולל שתי חוברות) של שירי הקודש; ורק בשנת 1930 הוציא לאור את החלק השני של שירת הקודש (לשירי הקודש הוא לא פרסם הערות). דרך עבודתו על הדיואן כללה: העתקת הטקסט: במהלך העתקתו, הוא ניסה לברר את הנוסח הנכון על פי שני כתבי יד מאוקספורד (כ"י 1971 וכ"י 1970), ובכל מקום שלדעתו נדרש תיקון של הנוסח, הביא את הנוסח המתוקן בגוף השיר ואילו את הנוסח המקורי הביא בהערות; הן הכתיב והן הניקוד של הטקסט הם לרוב תנ"כיים (למעט מקרים יוצאי דופן); בהערות לטקסט: הוסיף באור משלו; רשם שנויי נוסח (לרבות הנוסח השגוי שתיקן, כפי שצוין לעיל); וציין מקור המליצות בהן השתמש המשורר ומקבילות למשוררים אחרים בספרד.[15] מהדורתו של ברודי נחשבת למהדורה הטובה ביותר של שירי ר' יהודה הלוי, ורוב המהדורות לשירי ר' יהודה הלוי שיצאו לאחריה נסמכו עליה, בתוספת תיקונים ועדכונים.[16]

במקביל לעבודתו על הדיואן של ר' יהודה הלוי, יצאו לאור בשנים אלה ספרים נוספים משל ברודי, בעיקר משירת ספרד, אך גם משירת ישראל ממקומות אחרים.[17] כמו כן בשנת תרנ"ו (1896) יסד וערך יחד עם אהרן פריימאן, את כתב העת לביבליוגרפיה עברית: "Zeitschrift für Hebräische Bibliographie".‏[18] בנוסף, היה אחד העורכים של אנציקלופדיה יודאיקה ואשכול - אנציקלופדיה ישראלית[3]; וכן תרם להשלמת הקונקורדנציה לתנ"ך של שלמה מנדלקרן.

בשנת 1898 פרסם את החיבור: "?‏Widerspricht der Zionismus Unserer Religion", תחת השם: Dr. H. Salomonsohn.‏[19] בשנת 1899 הוציא לאור את הספר "שער השיר", עם פרופ' אלברכט.[10] בשנת תר"ע (1910) הוא ביקש להוציא את "אוצר השיר והמליצה", שאמור היה להכיל את כל יצירות משוררי ישראל בימי הביניים, אולם לבסוף עלה בידו להוציא רק שתי חוברות, משל שמואל הנגיד.[20] בשנת תרפ"ב הוציא ברודי לאור, יחד עם ד"ר ווינר, את הקובץ מבחר השירה העברית, שיצא לאור במספר הדפסות. הספר האחרון עליו עבד בשנת תש"ב, השנה בה הלך לעולמו, היה הבאור לדיואן של רבי משה אבן עזרא.

לפני מותו ציווה כי לא יפורסמו חיבורים מפרי עטו שהוא לא פרסמם לפני כן או הודיע כי הוא מתכוון לפרסמם.[21]

זכרו מונצח ברחוב בשכונת קריית שמואל בירושלים.

ספרים שההדיר, חקר והוציא מחדש

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אקס ליבריס של חיים ברודי

חיים ברודי ההדיר עשרות ספרים עתיקים, פרסם מאות מאמרים וספרים על שירת ספרד; גילה, פרסם ופירש טקסטים אבודים ונשכחים, בהם גם שירים בודדים של משוררים גדולים מתור הזהב של יהדות ספרד ובנוסף חיבר עשרות ערכים אנציקלופדיים, באנציקלופדיה יודאיקה, ובאנציקלופידה ישראלית של אשכול. לפי החוקר א"מ הברמן, אשר עבד עמו שנים רבות במכון לחקר השירה העברית: "כשבע מאות ספרים ומאמרים הם פרי רוחו של ברודי",[10] והם יצאו לאור בכתבי עת רבים. מבין ספריו ניתן למנות את הבאים:

  • מתק שפתים, מאת המשורר ר’ עמנואל פראנשיס, יוצא לאור בפעם הראשונה עם מבוא, הערות והוספות, קראקא: יוסף פישר, תרנ"ב-1892 (הדפסה נוספת: ירושלים: תשכ"ט-1969)
  • ספר ההשלמה על מסכת ברכות, לרבנו משולם בר’ משה מבדרש, העתיקו הרב מנשה גראסבערג מכתב היד הנמצא בבית אוצר הספרים בהמבורג ושם עליו הערות אחדות, ויוצא לאור בפעם הראשונה על ידי מנחם מנדיל שחור, עם מבוא, הערות ותקונים נחוצים מאת חיים בראדי, ברלין: דפוס צ"ה איטצקאווסקי, תרנ"ג-1893 (הדפסה נוספת: ירושלים: תשכ"ז-1967)
  • תולדות ד"ר דוד קאסל ז"ל, קרקוב: דפוס י. פישער, תרנ"ג-1893
  • ר’ שלמה דאפיאירה, דברים אחדים אודותיו ואדות ספריו עם תוצאות מספרו שיר השירים, ברלין: צבי הירש איטצקאווסקי, תרנ"ג-1893
  • קונטרס הפיוטים הנלוה אל המחזור ויטרי, העתקתיו עם הערות ותקונים חיים בראדי, ברלין: דפוס צ"ה איטצקאווסקי, תרנ"ד-1894 (הדפסות נוספות: ניו יורק: כלולת יופי פובלישינג, 1960; ירושלים: תשכ"ג-1963)
  • מטמוני מסתרים, אשר מצאתי בכה"י בברלין, לונדון ואוכספורד, חוברת ראשונה, ברלין: מקיצי נרדמים, קראקא: י’ פישער, תרנ"ד-1894
  • מטמוני מסתרים, יוצאים לאור על פי כתבי יד, עם הערות והגהות, על ידי חיים בראדי, מחברת ג': חרוזים משתפים (נדפס ב"הקדם", כרך ב', חברת א', ב'), קירכהאין: תרס"ח-1908
  • דיואן, והוא ספר כולל כל שירי אביר המשוררים יהודה בן שמואל הלוי, עם הגהות ובאורים ועם מבוא גדול מאת חיים בראדי (בהוצאת חברת מקיצי נרדמים):[22]
    • ספר ראשון, שירי חול: חוברת ראשונה, ברלין: תרנ"ד-1894 (שירי ידידות ושירי כבוד); חוברת שנייה, ברלין, תרנ"ה-1895 (המשך שירי ידידות ושירי כבוד; מכתבים); חוברת רביעית, ברלין: תרנ"ט-1899 (הערות לספר הראשון); חוברת חמישית, ברלין: תרס"א-1901 (תוכן עניינים לספר הראשון; ראש דבר; המשך הערות לספר הראשון; תקונים והוספות; רשימת השירים)
    • ספר שני, שירי חול (המשך): חוברת שלישית, ברלין, תרנ"ו-נ"ז (1896-97) (שירי אהבה; קול בוכים; משא נפש ציונה; חידות); חוברת ששית, ברלין, תרס"ג-1903 (שארית יהודה); חוברת שביעית, ברלין: תרס"ד-1904 (הערות לספר השני); חוברת שמינית, ברלין: תר"ע-1909 (תוכן עניינים לספר השני; ראש דבר; המשך הערות לספר השני; הערות נוספות לספר הראשון ולספר השני, רשימת השירים)
    • ספר שלישי, שירי קדש: חוברת א', ברלין: תרע"א-1910 (פיוטים לשלש רגלים); חוברת ב', ברלין: תרע"ב-1911 (המשך)
    • ספר רביעי, שירי קדש (המשך): חוברת ג', ברלין: תר"ץ-1930[23]
  • צפנת פענח, שירים קדמונים פרי רוח רבני אלגיר אשר היו בכתבי יד ונלוו אליהם הערות ותקונים, ממני יצחק מרעלי עם תוספות הגהות והערות מאת חיים ברודי, מחברת א’ כוללת פליטת שיר הריב"ש והרשב"ץ, ברלין: צ"ה איטצקאווסקי, תרנ"ו-1896.
  • עשר שירות משירי רמב"ע, יוצאות לאור מנקדות ומבארות, לייפציג: 1896
  • שיר השירים, כל שירי החול, אשר שר שלמה בן יהודה אבן גבירול, עם הגהות ובאורים ועם מבוא, 2 כרכים, ברלין: מ. פאפפעלויער, תרנ"ח-1898
  • מקרא קדש, אגרת בקרת ע"ד הספר "מקרא כפשוטו" לשבתי בן יום טוב אבן בודד, קראקא: יוסף פישער, תרס"ג-1903
  • שער השיר, Die neuhebraeische Dichterschule der spanisch-arabiachen Epoche, Ausgewaehlte Texte, Herausgegeben von H.Brody und K.Albrech, LEIPZIG: J.C. Hinrichs, 1905‏[24]
  • דיואן, קובץ שירי רבי אלעזר בן יעקב הבבלי, יוצא לאור על ידי חיים ברודי, ברלין: חמו"ל, תרס"ה-1905 (מהדורה חלקית. המהדורה המלאה: ירושלם: מקיצי נרדמים, תרצ"ה-1935; ירושלים: מקור, תשל"א-1971)
  • מטמני מסתרים, יוצאים לאור על פי כתבי יד עם הערות והגהות על ידי חיים בראדי, מחברת ב' (כולל את ספר הענק לר’ אלחריזי, הוצאה מיוחדת מתוך המאסף "זיכרון לאברהם אליהו", ברלין: צ’ה איטצקאווסקי, תרס"ט)
  • כל שירי רבי שמואל הנגיד, ערוכים וסדורים מגהים ומבוארים על ידי חיים בראדי, ורשה: תושיה, תר"ע-1910
  • מבחר השירה העברית, ערוך ומתקן על ידי חיים בראדי בהשתתפות מאיר וינר, ליפסיא: אינזל, תרפ"ב-1922 (הדפסות נוספות: תרפ"ג-1923; הוצאת ראובן מס, ירושלים: תרצ"ד-1934; מהדורה מקצרת מתקנת ומבארת על ידי א"מ הברמן, 2 כרכים, ירושלים: הוצאת ראובן מס 1963–1965)
  • מחברת משירי יהודה בן שמואל הלוי, נערכו והוגהו על ידי חיים בראדי, עם תרגום אנגלי מאת נינה אשת ר’ נתן בן מאיר שלמה, פילאדלפיא: החברה היהודית להוצאת ספרים אשר באמריקה, תרפ"ד-1924 (הדפסות נוספות: פילדלפיה: תרפ"ח-1928; 1974)
  • מחברות עמנואל, לר' עמנואל ב"ר שלמה הרומי, בצירוף הערות ובאורים מאת חיים ברודי, ספר ראשון (מבוא, הקדמה, מחברות א' - ח'), ברלין: הוצאת אשכול, תרפ"ו-1926[25]
  • עין תרשיש, הגהות, הערות ובאורים לספר התרשיש (לרמב"ע), פרנקפורט דמין: 1927
  • כה לחי, חמישה ועשרים אמרי חכמה ומשלי מוסר, יוצאים לאור על ידי חיים בראדי, ניו יורק: שוקן, תרצ"ד (לכבוד גדעון שוקן בהכנסו לתורה ולמצות)
  • מחברת משירי משה בן יעקב אבן עזרא, מוגהים ומבוארים על ידי חיים בראדי, עם תרגום אנגלי מאת שלמה דא סילוא סוליס-כהן, פילדלפיא, החברה היהודית להוצאת ספרים אשר באמריקה, תרצ"ד-1934 (מהדורה שנייה: 1945)
  • שירי החל למשה בן יעקב אבן עזרא, יוצאים לאור על ידי חיים בראדי:[26]
    • ספר א': דיואן, שירי אזור, מכתבים, ספר הענק, ברלין: הוצאת שוקן, תרצ"ה.[27]
    • ספר ב': באור לדיואן, רשימות ומפתחות. תש"ב, ירושלים: הוצאת שוקן, תש"ב (הספר האחרון עליו עבד ברודי).[28]
  • שירי החול, של ר' שלמה אבן גבירול, יוצאים לאור על ידי חיים בראדי וחיים שירמן בהשתתפותו של ישראל בן-דוד, ירושלים: מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה, תשל"ה-1974 (יצא לאור לאחר מותו)

ספר יובל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בשנת תרפ"ח (1928) יצא לאור ספר יובל לכבוד ברודי, במלאת לו 60 שנה, על ידי חברת שונצינו בברלין.
  • בשנת תרצ"ח יצאו לאור מספר פרסומים לכבוד יום הולדתו השבעים[29]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מחקריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נחמיה אלוני, (על) "ר’ שלמה אבן גבירול, שירי החול" (מהד’ ברודי, שירמן, בן-דוד, תשל"ה), סיני ע"ז, תשל"ה-1975, עמ' 220–240
  • נחמיה אלוני, "שירי החול לאבן-גבירול בשתי מהדורות חדשות" (ד. ירדן, שירי החול לרשב"ג, תשל"ה; ח. בראדי וח. שירמן, רשב"ג, שירי החול, תשל"ה, ביקורת), משא, י"ג בסיוון (תשל"ו) 3
  • יהודה רצהבי, (על) "שלמה אבן גבירול, "שירי החול", יו"ל על ידי ח. בראדי וח. שירמן (תשל"ה)", קריית ספר נ"א, תשל"ו-1976, עמ' 250–257
  • ראובן שינדלין, "שתי מהדורות לשירי רבי שלמה אבן גבירול", הדאר נ"ו, ניו יורק: 1977
  • חיים שירמן, תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית, עדכן והשלים (וליווה בהערות), עזרא פליישר, ירושלים: הוצאת מאגנס ומכון בן צבי, תשנ"ו-1995, עמ' 424

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים ברודי בוויקישיתוף


עליו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה ביבליוגרפית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חיים בראדי, מתק שפתים, מאת המשורר ר’ עמנואל פראנשיס, יוצא לאור בפעם הראשונה עם מבוא, הערות והוספות, קראקא: יוסף פישר, תרנ"ב-1892, באתר היברובוקס
  • חיים בראדי, ר’ שלמה דאפיאירה, דברים אחדים אודותיו ואדות ספריו עם תוצאות מספרו שיר השירים, ברלין: צבי הירש איטצקאווסקי, תרנ"ג-1893, באתר היברובוקס
  • חיים בראדי, קונטרס הפיוטים, הנלוה אל המחזור ויטרי כתב יד לונדון, העתקתיו עם הערות ותקונים חיים בראדי, ברלין: דפוס צ"ה איטצקאווסקי, תרנ"ד, באתר היברובוקס
  • חיים בראדי, מטמוני מסתרים, אשר מצאתי בכה"י בברלין, לונדון ואוכספורד, חוברת ראשונה, ברלין: מקיצי נרדמים, קראקא: י’ פישער, תרנ"ד-1894, באתר היברובוקס
  • חיים בראדי, מטמוני מסתרים, יוצאים לאור על פי כתבי יד, עם הערות והגהות, על ידי חיים בראדי, מחברת ג': חרוזים משתפים (נדפס ב"הקדם", כרך ב', חברת א', ב'), קירכהאין: תרס"ח-1908, באתר היברובוקס

מכתבי העת שערך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו בגרמנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בתחילת שנת 1916, חנה באזור אולומואוץ צבא הקיסרות האוסטרו-הונגרית, וביניהם מאות, ואף אלפים חיילים יהודים. כך עולה ממכתב של הרב הצבאי במחוז, לרב הראשי של פראג, ד"ר חיים ברודי, שמבקש עזרה בארגון מצות לחג הפסח שבפתח. המכתב נחשף על ידי מכון גנזים ופורסם בבלוג שלו. לצפייה ועיון במכתב בכתב ידו של הרב הצבאי בשפה הגרמנית, ובתרגום לעברית, ראו כאן.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו פרטים נוספים עליו במאמר: "הגאון רבי שלמה גאנצפריד זצ"ל", באתר Tog, חדשות ותוכן יהודי
  2. ^ 1 2 א. מ. הברמן, "חיים ברודי הרב החוקר", אנשי ספר ואנשי מעשה, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ד-1974, עמ' 155–161 (להלן: "הברמן, ברודי"), עמ' 155
  3. ^ 1 2 3 4 5 הברמן, ברודי, עמ' 156
  4. ^ שד"ל הוציא לאור מגלה אחת מדיואן ר' יהודה הלוי זצ"ל, ליק: תרכ"ד-1864, הכוללת פ"ו שירים, וברודי התוודע אליה רק מאוחר יותר. לפי הברמן, ברודי, עמ' 155
  5. ^ הברמן, ברודי, עמ' 157
  6. ^ הברמן, ברודי, עמ' 158 - 159.
  7. ^ נפוצות יהודה (נאחוד), המגיד, 27 באפריל 1899.
  8. ^ כרטיס הקבר של חיים ברודי, באתר הר הזיתים
  9. ^ ראו ד"ר חיים ברודי, דואר היום, 6 באפריל 1930 (על פרישתו מרבנות והתחלת עבודתו במכון לחקר השירה העברית).
  10. ^ 1 2 3 הברמן, ברודי, עמ' 159
  11. ^ הרב ד"ר חיים ברודי, איש השבעים, הצופה, 3 ביוני 1938
  12. ^ הברמן, ברודי, עמ' 156–157
  13. ^ ד"ר רוזין נודע כמי שהוציא לאור את שירי רבי אברהם אבן עזרא, Reime und Gedichte des Abraham ibn Esra, ברסלאו: תרמ"ה - תרנ"ה (1885–1895). לפי הברמן, ברודי, עמ' 157
  14. ^ ברודי הציע את הפרופ' ב"ז בכר, הד"ר דוד קאופמן ור"א אהרליך (טיזליט). ברלינר מינה את קאופמן ואהרליך בלבד. לאחר מותו של קאופמן, מונה בכר. ראו הברמן, ברודי, עמ' 157; ודברי ברודי, ב"ראש דבר", בכרך השני לשירי החול, עמ' X
  15. ^ דברי ברודי בראש הדבר לספר הראשון, עמ' XI - XIV; צוטטו אצל הברמן, ברודי, עמ' 158.
  16. ^ ראו תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית, עדכן והשלים (וליווה בהערות), עזרא פליישר, ירושלים: הוצאת מאגנס ומכון בן צבי, תשנ"ו-1995; החוקר יוסף יהלום עובד על מהדורה מדעית של כל שירי ר' יהודה הלוי. ראו בערך: "יוסף יהלום", "עבודתו העכשווית".
  17. ^ ראו פרוט בפרק: ספרים שההדיר, חקר והוציא מחדש. ראו גם בפרק: קישורים חיצוניים, רשימה ביבליוגרפית.
  18. ^ הברמן, הברמן, עמ' 158. לכתב העת ראו בפרק: קישורים חיצוניים, כתב העת שערך.
  19. ^ לפי המידע בערך: Brody, Heinrich, ב- Jewish Encyclopedia. לקריאת החיבור, ראו בפרק: "קישורים חיצוניים", "מספריו".
  20. ^ ראו כל שירי רבי שמואל הנגיד, ערוכים וסדורים מגהים ומבוארים על ידי חיים בראדי, ורשה: תושיה, תר"ע-1910. לפי הברמן, ברודי, עמ' 159
  21. ^ ראו "הצופה", ט"ז באייר תש"ג וכן "הארץ", כ"ג באייר תש"ג. המידע לפי א. מ. הברמן, "סופרים וגניזותיהם (מניעת פרסום, שרפה, קבורה)", אנשי ספר ואנשי מעשה, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ד-1974, עמ' 228–262, בעמ' 255
  22. ^ מהדורת צילום של הדיואן, בצירוף מבוא, ביבליוגרפיה ומפתחות חדשים לספרים השלישי והרביעי ומפתח כולל לארבעת הספרים, יצאה לאור על ידי א"מ הברמן, .FARNBOROUGH: GREEGG INTERNATIONAL PUB, תשל"א-1971
  23. ^ הספרים השלישי והרביעי יצאו לאור ללא הערות
  24. ^ הספר תורגם לאנגלית: שער השיר, H. Brody and K. Albrecht, The new-Hebrew school of poets of the spanish-arabian epoch, London: 1906
  25. ^ רק ספר ראשון יצא לאור. ראו הברמן, ברודי, עמ' 160
  26. ^ ספר ג': באור לשירי האזור למכתבים ולספר הענק, התקין לדפוס הוסיף שנויי נוסח ושירים מכתב-יד גינצבורג, וחבר מפתח כללי לבאור דן פגיס, ירושלים: הוצאת שוקן, תשל"ח
  27. ^ ביקורת: דוד ילין, משה אבן עזרא: שירי החל, תרביץ ז' (ב'), תרצ"ו, עמ' 241–245
  28. ^ ביקורת: שרגא אברמסון, שירי החל יוצאים לאור על ידי חיים בראדי [ז"ל], תרביץ י"ג (ד'), תש"ב, עמ' 250–258
  29. ^ הברמן, ברודי, עמ' 160. ראו גם ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך חמישי, ברלין־ירושלים: הוצאת שוקן, תרצ"ט-1939. וכן בפרק: קישורים חיצוניים", פרק משנה: "עליו"
  30. ^ המדובר בהמשך לביבליוגרפיה שערך וולשטין יחד עם אשתו (בתו של ברודי): Das literarische Schaffen Heinrich Brodys, Eine bibliographische Zusammenstellung, Festschrift für Heinrich Brody, Sonderheft der Soncino-Blätter, Beiträge zur Kunde des jüdischen Buches, Berlin: 1930, S. 9 - 36