לידה |
3 באוגוסט 1905 Batiz, רומניה |
---|---|
פטירה |
21 בפברואר 1944 (בגיל 38) סירן, צרפת |
שם לידה | Wolf Ferenc |
מדינה | הונגריה, צרפת, רומניה |
מקום קבורה | איברי-סיר-סן |
מקום מגורים | הרובע השלושה-עשר של פריז |
פרסים והוקרה | מדליית הרזיסטנס |
יוז'ף בוצור (במקור פרנץ וולף - Wolf Ferenc, בהונגרית: Boczor József; בגרמנית: Joseph Boczov; בטיז (כיום כפר גדול במשולש הגבולות הונגריה-רומניה-אוקראינה), 31 בינואר 1906 – סירן, 21 בפברואר 1944) היה מהנדס כימי יהודי-הונגרי שחי בטרנסילבניה פעיל קומוניסטי, מרטיר של תנועת ההתנגדות הצרפתית במלחמת העולם השנייה.
פרנץ וולף נולד במשפחה יהודית. אביו עבד כפקיד באחת מחברות כריתת העצים המקומיות. הוא השלים את לימודיו באזור בבית ספר יסודי בפלשבאניה, ולאחר מכן תיכון בבאיה מארה ובביסטריצה. הוא החל את לימודי ההנדסה הכימית שלו באוניברסיטת קארל בפראג ב-1923 ובאותה תקופה הצטרף ל מפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה. ב-1927 הוא כבר ארגן את הנוער הקומוניסטי בטימישוארה. לא ידוע אם קיבל תואר בהנדסה כימית, בכל מקרה מעולם לא עבד במקצועו. הוא המשיך לעבוד כמארגן כנסים "במשרה מלאה". לאחר התארגנותם של הקומוניסטים הצעירים בטמשוואר, הוא ארגן את התא הקומוניסטי הראשון בפלשבניה וכן לקח חלק בפעילות האיגוד הלאומי המקצועי המאוחד. השלטונות רדפו אותו על פעילותו, הוא הורשע גם כעריק מהצבא וריצה שנה וחצי בכלא קלוז'. לאחר שחרורו התגורר באופן בלתי חוקי בקלוז'.
עם פרוץ מלחמת האזרחים בספרד ב-1936 היה מהראשונים שהצטרפו לבריגדות הבין-לאומיות. וולף אימץ את השם המחתרתי התנועתי שלו בזמן הזה: את השם בוצור נשאה משפחת כורים ותיקה מפלשבניה, ויוז'ף בוצור היה שמו של חבר לכיתה של וולף. הוא הגיע לספרד ב-1937, השתתף במערכה על אראגון - שם בלט בגבורתו - ובתוך כך בקרב על ההאברו ולאחר מכן בשנת 1939 במתקפה הקטלאנית חצה את גבול ספרד-צרפת. השלטונות הצרפתיים כלאו אותו במחנה מעצר יחד עם חיילים רפובליקנים רבים נוספים, שם המשיך בפעילותו כמארגן ותועמלן קומוניסטי. ב-1941 רצו השלטונות להעביר את המחנה לאפריקה ובוצור נמלט עם כמה מחבריו. לאחר מכן, הצטרף למפלגה הקומוניסטית של צרפת והצטרף לתנועת ההתנגדות הצרפתית בתור "קלע חופשי". (לוחמי התנגדות בני לאום לא צרפתי שנלחמו נגד הצבא הכובש עם נשק. הפירוש המקור הוא מהקלעים החופשיים (בצרפתית: Francs-tireurs), שהיו כוח צבאי צרפתי בלתי סדיר, אשר הופעל במלחמת צרפת–פרוסיה). שם זה אכן שימש בהשאלה, עבור ארגוני התנגדות לכיבוש הגרמני בצרפת, בשתי מלחמות העולם.
משנת 1941 השתתף בוצור בארגון ובביצוע פעולות חבלה נגד הגרמנים הכובשים. ב-1942 הוא נקלע לסכסוך עם מנהיגי המחתרת שתכננו לבנות מחדש את ארגון ההתנגדות ובשל הסכסוך לא קיבל בסופו של דבר תפקיד מוביל ביחידה החדשה שנוצרה (FTP-MOI Francs-tireurs et partisans - Main-d' œuvre immigrée - יחידה ארגונית של חברים זרים בהתנגדות הצרפתית). עם זאת, הוא מילא תפקיד גדול אחר בין חברי המחתרת שעסקו בהורדת רכבות מהפסים והצליחו להתארגן ליחידה עצמאית. בוצור הפך למנהיגם. הוא היה איש טכני יוצא דופן והשתמש גם בלימודיו בהנדסה כימית ובסופו של דבר הפך למומחה בפעולות חבלה ברכבות שהסיעו את חיילי אס אס והוורמאכט. בוצור התגורר בפריז ועבר מגורים מספר פעמים, תוך שימוש בדירות הסתר מוגנות של המחתרת. הוא התחמק ממעצר מספר פעמים, אך לבסוף נתפס ב-17 בנובמבר 1943.
בחקירותיו הוא הוכה מספר פעמים, אך לא הסגיר את חבריו – אם כי על סמך העדויות שנתפסו אצלו, לרבות מסמכים מזויפים, נעצרו כמה אחרים. ב-18 בפברואר 1944 הוא נידון למוות יחד עם 23 נאשמים אחרים של קבוצתו, קבוצת מנושיאן, כולל שני יהודים-הונגרים נוספים: טמאש אלק ואימרה בקש גלאס וכולם מלבד אחד הוצאו להורג ב-21 בפברואר.
שמו מופיע על לוח ההנצחה של ה"23" בפריז ובואלנס (רשום כ-I. Bogzor), כמו כן גם במרסיי. דמותו מופיעה בסרטו של רובר גדיגיאן (אנ') "צבא הפשע" (אנ') משנת 2009, שם שיחק השחקן הצ'כי איבאן פרנק (אנ') את התפקיד של בוצור.