לקנבך
 סמל לקנבך | |
 | |
| מדינה |
 אוסטריה |
|---|---|
| מדינה |
 בורגנלנד |
| מחוז | אוברפולנדורף |
| ראש העיר | כריסטיאן ונינגר (SPÖ) |
| שטח | 18.11 קמ"ר |
| גובה | 313 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 1,167 (2018) |
| ‑ צפיפות | 64 נפש לקמ"ר (2018) |
| קואורדינטות | 47°35′22″N 16°27′46″E / 47.589444444444°N 16.462777777778°E |
| אזור זמן | UTC+1 |
| https://www.gemeinde-lackenbach.at/ | |
  | |
לקנבך (בגרמנית: Lackenbach, בהונגרית: Lakompak) היא עיר במדינת בורגנלנד שבאוסטריה, שבה התקיימה קהילה יהודית גדולה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האזור היה בשליטת ממלכת הונגריה במשך מאות שנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, הובטח האזור לאוסטריה במסגרת חוזה סן ז'רמן וחוזה טריאנון, וב-1921 סופחה לקנבך למדינה האוסטרית בורגנלנד.
ב-1938 במסגרת האנשלוס סופחה לקנבך לגרמניה הנאצית. ב-1940 הוקם בעיר "מחנה מעצר לצוענים לקנבך" (גר') שהאסירים שבו גורשו לאושוויץ בין 1943 ל-1945, שם הושמדו.
לאחר המלחמה הייתה בורגנלנד מהשטחים שהיו תחת כיבוש ברית המועצות, שהרימה באוסטריה רפובליקת חסות, אך ב-1955 כבר זכתה אוסטריה לעצמאות מלאה.
יהודי לקנבך
[עריכת קוד מקור | עריכה]תולדות הקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היהודים הראשונים הגיעו ללקנבך בעקבות גירושים. כפי הנראה כבר ב-1496 הגיעו מגורשים משטיריה. ב-1527 הגיעו מגורשים משופרון וברטיסלבה.
הקהילה החדשה פתחה בפני יהודי האזור אפשרויות תעסוקה חדשות, ובמחצית השנייה של המאה ה-16 התיישבו בלקנבך יהודים רבים בעיקר מנקנמרקט (אנ') הסמוכה.
ב-1670 הוצא צו גירוש ליהודי אוסטריה (גר') על ידי הקיסר לאופולד הראשון, ויהודי לקנבך היגרו לגרמניה, פולין, מוראביה ובוהמיה. תוך זמן קצר, הודות למאמאציהם של הרב שמשון ורטהיימר והנסיך פאול אסטרהאזי, הורשו יהודים לשוב לבורגנלנד. במאה ה-18 ידעה קהילת לקנבך פריחה ושגשוג והיא הייתה לאחת מ"שבע קהילות" בבורגנלנד שהיו מרכז יהודי חשוב[1]. היא הגיעה לשיאה בראשית המאה ה-19, אך בשנות ה-60 של המאה ה-19 האוכלוסייה הידלדלה בעקבות התמעטות מקומות תעסוקה.
במאה ה-20 סונפו לקהילת לקנבך הקהילות הקטנות הסמוכות: אונטר-פראואנהייד (אנ'), הוריטשון (אנ'), נויטאל (אנ'), שטוב (אנ'), אובפולנדורף (אנ') לוצמאנסבורג (אנ'), ניקיטש (אנ') וניידורף (אנ').
באותה תקופה פעלו בה כמה אגודות קהילתיות וסניף של "צעירי אגודת ישראל". כמו כן, היה בלקנבך גם בית ספר יהודי.
לאחר האנשלוס, נמלטו עשירי הקהילה מלקנבך. יתר היהודים, 313 במספר, גורשו לווינה במשאיות, בכמה משלוחים בין 11 במרץ ל-18 באפריל 1938. ברוב המקרים, לא הורשו היהודים לקחת איתם שום רכוש למעט הבגדים שלגופם. במאי 1938 הוכרזה לקנבך כ"יודנריין". רכוש היהודים וכספם הוחרמו על ידי המפלגה הנאצית, וחובות שהיו חייבים נוצרים לבעלי עסק יהודיים נמחקו. נכסי היהודים נמכרו במכירה פומבית, והרווחים ממכירתם הועברו למועצה המקומית. בחודשים שלאחר מכן, הספיקו חלק מפליטי לקנבך להגר מוינה להונגריה, ארץ ישראל, שנגחאי, ארצות הברית, בריטניה ושווייץ, עד שהנאצים הטילו מגבלות על הגירת יהודים. היהודים שנותרו בווינה גורשו משם למחנות ההשמדה בפולין, שם נרצחו כ-240 מיהודי לקנבך, שהם 70% מיהודיה.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | מספר חברי הקהילה | אחוז חברי הקהילה מכלל האוכלוסייה בעיר |
|---|---|---|
| 1735 | 449 | לא ידוע |
| 1857 | 1155 | |
| 1869 | 779 | 62 |
| 1890 | 677 | לא ידוע |
| 1920 | 395 | לא ידוע |
| 1932 | 430 | לא ידוע |
| 1934 | 346 | 22 |
| 1938 (ערב האנשלוס) | 330 | לא ידוע |
| 1938 (לאחר האנשלוס) | 313 | לא ידוע |
בית הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הכנסת של לקנבך נבנה לאחר שוב היהודים מהגירוש בשנת 1671, בסיועו של הרב שמשון ורטהיימר. הוא שופץ בשנת 1859, ושנה לאחר מכן נוספו לו קישוטים וציורי קיר ייחודיים של סיפורם מן המקרא שמשכו מבקרים רבים.
בית הכנסת פוצץ על ידי הנאצים ב-21 בפברואר 1941. הריסותיו שימשו בשימוש משני לבנייה. בשנות ה-80 נבנה במקום שבו עמד בית הכנסת מבנה חדש, וכיום מוצב לוח זיכרון במקום.
בית העלמין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הקברות היהודי בלקנבך הוא מהגדולים באוסטריה כולה והגדול ביותר בבורגנלנד. הוא נוסד בשנת 1729. הוא השתמר עד היום.
בשולי בית הקברות נקברו צוענים שמתו במחנה הריכוז לצוענים בעיר. חלקם נקברו קרוב מאוד לקברים היהודים. עקב כך, פסק הרב שמואל הלוי ואזנר כי יש לשתול שדרת עצים שתפריד בין קברי היהודים לקברי הצוענים.
בשנת 1992 מופה בית העלמין, ואותרו בו 1747 מצבות. המקום שוקם על ידי עמותת "שלום" בסיוע חיילים מצבא אוסטריה בשנים 1994 ו-1995.
רבנים וישיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב חיים בוכנר - יליד פולין, שם למד מפי רבי שבתי סופר. נמלט מערבה בעקבות פרעות ת"ח ות"ט, ונדד בקהילות שונות במרכז אירופה. כיהן לתקופה קצרה כרב בלקנבך, עד שנת 1665 לערך. חיבר חמישה ספרים בהלכה, מנהג, קבלה ודקדוק[2] והוציא לאור ארבעה ספרים של חכמים שקדמו לו[3].
למשך תקופה ארוכה לא היה רב רשמי בלקנבך, וכיהנו בה מורי צדק שהתמנו על ידי רבני אייזנשטט, מהם ידועים לנו: הרב יעקב קופל הלוי קומן (לאחר מכן דיין בבית דינו של רבי מאיר אייזנשטט), הרב יוסף למברגר והרב מאיר אולמו גינצבורג.
- הרב בנימין אייזנשטט (א"ש) - בנו של הרב מאיר אייזנשטט וחתנו של הרב יעקב עמדין. כיהן מ-1747 עד 1770 כרב בלקנבך ובקוברסדורף.
- הרב שלמה זלמן ליפשיץ - כיהן בין 1770 ל־1808. כיהן כרב המדינה בנויוויד. הגיע ללקנבך לצורך קבלת היתר מאה רבנים מהרב בנימין א"ש, ובשהותו בה נפטר הרב א"ש והוא נבחר למלא את מקומו. עמד בראשות ישיבה בלקנבך, והיה ממייסדי איגוד "חמש הקהילות" שהיה הבסיס לאיגוד שבע קהילות.
- הרב שלום אולמן - בעל "דברי ר"ש", כיהן בין 1809 ל-1825, ועמד בראשות ישיבה גדולה.
- הרב אברהם אולמן - בעל "בית אברהם", בנו של ר' שלום. מילא את מקום אביו כרב וראש ישיבה לאחר פטירתו, עד לפטירתו שלו בשנת 1849.
- הרב דוד אולמן - בנו של ר' אברהם. כיהן כרב וראש ישיבה לאחר פטירת אביו, עד לפטירתו שלו ב-1901. ויתר על משכורתו מהקהילה.
- הרב יהודה הכהן קרויס - כיהן בין 1902 עד 1935. תלמיד מהר"ם שיק, כיהן לפני כן כרב וראש ישיבה בינקובאץ' (כיום בקרואטיה). ב-1935 עלה לארץ ישראל, והתגורר במאה שערים, עד לפטירתו שלוש שנים מאוחר יותר. עסק בכתיבת ספרי מוסר ביידיש ובעברית ובתרגומם של כאלה מעברית ליידיש[4].
- הרב חיים מאיר אונגר - בעל "מאור החיים" ו"מאור התורה"[5]. חתנו של הרב קרויס, כיהן החל מעזיבתו של חמיו ב-1935 ועד פירוקה של הקהילה ב-1938. תלמיד ישיבת דויטשקרויץ, כיהן כדיין בלקנבך משנת 1931. לאחר האנשלוס נמלט לווינה, ומשם עלה לארץ ישראל. נפטר בירושלים בשנת 1958. חתנו היה הרב נתן גשטטנר.
יליד המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב דוד ניימן-לאקנבך אב בית דין פרשבורג
- הרב ד"ר טוביאס יעקובוביץ (1887 – 1944) מפראג .
- יואל (יוליוס) יעקובוביץ', (אחיו של טוביאס יעקובוביץ') שהיה רב בקניגסברג, ברלין ולונדון (אביו של הרב עמנואל יעקובוביץ', הרב הראשי של בריטניה).
- יוז'ף רוז'אי (במקור רוזנפלד 1815 – 1885) רופא יהודי-הונגרי, גרונטולוג, חבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים (1864).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מאורי לאקענבאך: גנוזות חידושי תורה ופרקי היסטוריה מרבני ק"ק לאקענבאך וחכמיה", בני ברק, גיליון א תשע"ד, גיליון ב תשע"ה, גיליון ג תשע"ו.
- רפאלה סטנקביץ, קהילת לקנבך שהבורגנלנד (אוסטריה), עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, רמת גן תש"ע.
- אדוניהו קראוס, קהלה קדושה לאקענבך, ירושלים תשכ"ג.
- שלמה שפיצר קהילות אוסטריה, עמ' 35–43.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לקנבך- קהילת יהודי לקנבך, באתר "בית התפוצות"
לקנבך (אוסטריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ האחרות היו: אייזנשטט, מטרסבורג (מטרסדורף), פראונקירכן, דויטשקרויץ (צעהלים), קוברסדורף וקיטזה (קיצע).
- ^ "אורחות חיים", "לוח החיים", "אור חדש" ו"תוצאות חיים"
- ^ "ספר הניקוד וסוד החשמל" לרבי יוסף ג'יקטיליה, "מנורת זהב טהור" למהרש"ל, "עיון תפילה" לר' חיים רופשיץ ו"מדרש כונן".
- ^ מחבר התרגום ליידיש של הספרים פלא יועץ ותומר דבורה; מוציא הקובץ "דבר בעתו" שהכיל תרגומים של חיבורי מוסר והגות ליידיש (חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה'), "דברי אמת", "דברי שלום", "מגן אבות" על הקדיש, "מנהגי ישראל" "מנחה חדשה", "דברי יהודה" על התורה, "קול יהודה" ועוד
- ^ חלק א'; חלק ב'; חלק ג'; חלק ד'; חלק ה'
