מארק איצ'יסון יאנג

מארק איצ'יסון יאנג
Mark Aitchison Young
לידה	30 ביוני 1886; הראג' הבריטי, האימפריה הבריטית
פטירה	12 במאי 1974 (בגיל 87); וינצ'סטר, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
השכלה	קינגס קולג'; איטון קולג' ;
בן או בת זוג	ג'וזפין מרי פרייס (26 בנובמבר 1919–?)
	10 בספטמבר 1941 – 25 בדצמבר 1941; (107 ימים)
	→ ג'פרי נורת'קוט טאקאשי סאקאי ←
	1 במאי 1946 – מאי 1947; (כשנה)
	→ היסאקאזו טאנאקה אלכסנדר גרנתהם ←
	1929–1930
	→ ג'וזף אלוייסיוס ביירן ג'וזף אלוייסיוס ביירן ←
פרסים והוקרה
	אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש

סר מארק איצ'יסון יאנג (באנגלית: Sir Mark Aitchison Young;‏ 30 ביוני 1886 – 12 במאי 1974) היה פקיד קולוניאלי בריטי, שכיהן כמושל הונג קונג בעת כניעת הונג-קונג ליפנים, ושהה תקופה ארוכה בשבי היפני. כמו כן, שימש יאנג במשרת המזכיר הראשי של ממשלת המנדט, המשרה השנייה בחשיבותה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

קורות חיים

יאנג התחנך במכללת איטון ובמכללת קינגס שבאוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1909 הצטרף לשירות הקולוניאלי הבריטי ושירת בציילון. במהלך מלחמת העולם הראשונה, החל משנת 1915, שירת בצבא הבריטי. בין השנים 1923–1928 שירת כעוזרו של מזכיר מושבת ציילון, ובין 1928–1930 שירת כמזכיר מושבת סיירה לאון. בין השנים 1930–1933 כיהן כמזכיר הראשי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ומתוקף תפקידו כיהן בפועל כנציב העליון בין כהונתם של ג'ון צ'נסלור וארתור ווקופ.

בשנת 1931 התקבל כחבר במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש. בשנת 1934 קיבל תואר אביר במסדר זה, וב-1946 קיבל תואר אביר גדול במסדר. בין ה-5 באוגוסט 1933 ועד מרץ 1938 כיהן כמושל ברבדוס, והחל מנובמבר 1937 ועד פברואר 1938 כיהן גם כמושל טרינידד וטובגו. בין 1938 ועד 1941 כיהן כמושל טנגניקה^[1].

ב-10 בספטמבר 1941 החל לכהן כמושל הונג קונג. זמן קצר לאחר מכן, ב-7 בדצמבר 1941 תקף חיל האוויר היפני את פרל הארבור ואת הונג קונג. הקרב על הונג קונג נמשך 18 ימים, ולבסוף, לאחר כיבוש מאגרי המים של האי הונג קונג נאלץ יאנג להודיע על כניעת המושבה ב-25 בדצמבר, והחל הכיבוש היפני של הונג קונג במלחמת העולם השנייה. מפקד הצבא שהגן על המושבה, הגנרל מאלטבי, הציע ליאנג להודיע על כניעה מספר ימים קודם לכן, אולם בשל הוראה מפורשת של ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל להילחם על כל פיסת אדמה באי, סירב יאנג להצעה.

יאנג נכלא על ידי הצבא היפני. בתחילת הכיבוש היפני הוחזק במלון פנינסולה, וזמן קצר לאחר מכן הועבר למחנה שבויי מלחמה בסטנלי שבדרום האי הונג קונג. משם הועבר יאנג למחנה שבויים בשאנגחאי ומשם דרך טאיוואן ליפן. לקראת שלהי מלחמת העולם השנייה, הועבר למחנה שבויי מלחמה במנצ'וריה, ובו נותר עד כניעת יפן בסוף המלחמה.

בספטמבר 1945 שוחררה המושבה מידי הכוחות היפניים ושבה לשליטה בריטית. יאנג חזר לכהן כמושל המושבה ב-1 במאי 1946 (לאחר תקופת התאוששות באנגליה שנמשכה כשנה). לאחר שובו לכהונתו הציע יאנג רפורמה בחוקת המושבה, במסגרתה תיבחר המועצה המחוקקת של הונג קונג בבחירות ישירות, וכן הציע כי גוף מחוקק זה ינהל בפועל את המושבה (כשלמושל עצמו אין זכות וטו על החלטות הגוף המחוקק). יאנג פרש מתפקידו ב-25 ביולי 1947, ותוכניותיו לרפורמה חוקתית נזנחו על ידי המושל הבא אלכסנדר גרנתהאם.

יאנג נפטר ב-12 במאי 1974. יאנג הוא אחד משלושת המושלים שלא נקראו על שמם אתרים בהונג קונג (לצד ויליאם רובינסון וכריס פאטן).

משפחתו

יאנג נשא לאישה את ג'וזפין מרי, ונולדו להם שני בנים ושני בנות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מארק איצ'יסון יאנג בוויקישיתוף

תמונות של יאנג בעת כהונתו כמזכיר הראשי של ממשלת המנדט

הערות שוליים

^ עשרים שנה לשלטון אזרחי בארץ, הצופה, 16 בספטמבר 1940

[1] עשרים שנה לשלטון אזרחי בארץ, הצופה, 16 בספטמבר 1940

[1]