מנואל לוחאן | |||||||
לידה |
12 במאי 1928 סן אילדפונסו, ניו מקסיקו, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
25 באפריל 2019 (בגיל 90) אלבקרקי, ניו מקסיקו, ארצות הברית | ||||||
שם מלא | מנואל ארצ'יבלד לוחאן הבן | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות גייט אוף היבן, אלבקרקי, ניו מקסיקו, ארצות הברית | ||||||
השכלה | |||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
| |||||||
מנואל ארצ'יבלד לוחאן הבן (באנגלית: .Manuel Archibald Lujan Jr; 12 במאי 1928 – 25 באפריל 2019) היה פוליטיקאי אמריקאי מניו מקסיקו, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית בשנים 1969–1989 וכמזכיר הפנים של ארצות הברית בשנים 1989–1993.
מנואל לוחאן נולד בסן אילדפונסו שבניו מקסיקו כבנם של מנואל ארצ'יבלד לוחאן האב ושל לורנסיטה (לבית רומרו) לוחאן. אביו היה ראש עיריית סנטה פה, שהתמודד ללא הצלחה בבחירות על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית. לוחאן התחנך בבתי ספר קתוליים בסנטה פה. הוא החל ב-1946 את לימודיו בקולג' סנט מרי בקליפורניה וב-1950 סיים את לימודיו בקולג' סנט מייקל שבסנטה פה.
לאחר סיום לימודיו עבד לוחאן עבור חברת הביטוח של משפחתו, שאביו פתח ב-1925. החברה, שבסיסה באלבקרקי, קיימת עד היום כחברה מובילה בתחום ביטוחי ריסק. היא דורגה כחברה הרווחית ביותר בניו מקסיקו שבבעלות היספנים.[1]
לוחאן גם הלך בדרכי אביו בפוליטיקה. ניסיונו הראשון בתחום היה ניסיון בלתי מוצלח להיבחר לסנאט של ניו מקסיקו ב-1964. שלוש שנים לאחר מכן הוא סייע להקים את "האספה הלאומית הרפובליקנית ההיספנית (Republican National Hispanic Assembly). ב-1968 ניצח לוחאן את חבר בית הנבחרים המכהן תומאס ג. מוריס וכיהן בו במשך עשרים שנה.
במהלך שנות ה-70 נבחר לוחאן לבית הנבחרים שוב ושוב ורכש לעצמו מוניטין של מחוקק בפרופיל נמוך, איש הספסלים האחוריים. האינטרסים שלו כמחוקק היו קשורים בעיקר לסדרי העדיפויות של מדינות המערב באותה תקופה, כולל ענייני האינדיאנים, התרחבות השימוש באנרגיה גרעינית ופתיחת אדמות הממשלה הפדרלית למסחר ופנאי. ב-1978 היה לוחאן הרפובליקני הראשון שהצטרף לוועדת חברי הקונגרס ההיספנים.
שנות ה-80 הביאו עמם אתגרים חדשים וקידמו את לוחאן לקדמת הבמה. ב-1980 הוא כמעט ואיבד את מושבו בקונגרס אל מול אתגר קשה ובלתי צפוי בדמותו של הדמוקרט ביל ריצ'רדסון. בחלוקה מחדש של מחוזות הבחירה של ניו מקסיקו שהתבצעה לאחר מכן, מחוז הבחירה של לוחאן השתנה ללא הכר לאחר שניו מקסיקו הגדירה מחוז בחירה שלישי. מחוז הבחירה הראשון הישן היה בעיקר מחוז כפרי וכלל את החלק הצפון-מזרחי של המדינה, כולל רוב שטחה של אלבקרקי. מחוז הבחירה הראשון החדש היה קטן ועירוני יותר וכלל שלושה רבעים משטחה של אלבקרקי.
בשל השינוי בדמוגרפיה של המחוז, עבר לוחאן מוועדת הפנים של בית הנבחרים לועדת המדע, הטכנולוגיה והחלל.
בנוסף לתפקידיו בבית הנבחרים, ייצג לוחאן את ניו מקסיקו בכל הוועידות הארציות של המפלגה הרפובליקנית החל מ-1972 ועד 2004. ב-1980 הוא היה נואם בולט בוועידה בלילה בו התכנסו הנציגים לבחור את מועמד המפלגה לסגן הנשיא.
החל מתחילת נשיאותו של רונלד רייגן ב-1981 הוזכר שמו של לוחאן כמועמד אפשרי לתפקיד מזכיר הפנים של ארצות הברית. יחד עם דיק צ'ייני הוא היה אחד מהשמות המובילים כמחליפו של ג'יימס ואט לאחר התפטרותו, אף על פי שבסופו של דבר מונה לתפקיד ויליאם פ. קלארק.
ב-1988, כאשר פנה צוות המעבר של ג'ורג' הרברט ווקר בוש ללוחאן בהצעה לקבל את התפקיד, הוא דחה בתחילה את ההצעה, אך שינה את דעתו לאחר פנייה אישית מהנשיא הנבחר. לאחר כהונותיהם של ואט ושל דונלד הודל, נחשב לוחאן במידה רבה כאיש מתון כאשר אושר מינויו פה אחד בסנאט בפברואר 1989. מינויו נתקל בהתנגדות קלה, אם כי כמה ארגוני סביבה מתחו ביקורת על הצבעותיו בבית הנבחרים.
בחודשים הראשונים לכהונתו נמתחה על לוחאן ביקורת מארגוני שמירת הסביבה ומהתקשורת על מדיניותו הרפה ועל נאומיו שגרמו למבוכה. באחת מהערותיו שצוטטו רבות, הוא אמר לעיתונאי שהממשלה הפדרלית קיבלה תשלומי תמלוגים עבור זכויות כרייה מסוימות. מאוחר יותר הוא הודה "לא ידעתי על מה אני מדבר".
כראש קבוצת המחקר של הבית הלבן לחקר קידוחי הנפט הימיים, לוחאן הביע תמיכה בקידוחי הנפט מול חופי קליפורניה בנאום מול מושלי מדינות המערב. 19 חברי הקונגרס מטעם קליפורניה ומושל המדינה פט וילסון קראו ללוחאן לפרוש מקבוצת המחקר בשל היותו משוחד לטובת אחת מנקודות המבט בנושא, אך הוא סירב להתפטר.
כאיש המפתח של הממשל בסוגיית הקידוחים הימיים, הוא התנגד למאמצי הדמוקרטים לבלום אותם לאחר אסון הנפט של אקסון ואלדז ב-1989.
אף על פי שלוחאן זכה להערכה רבה יותר בהמשך תקופת כהונתו, הוא המשיך להיות מטרה לחיצי הביקורת של אנשי איכות הסביבה. בראיון מ-1990 הוא תיאר את חוק המינים בסכנת הכחדה כ"קשור מדי", ואמר שלא יהיה זה נחוץ "להציל כל תת-מין". ממשל בוש התכחש באותה עת לדבריו אלה של לוחאן כאשר העיתונות החלה לכתוב על חזרתו מדבריו.
אירועים בולטים נוספים בתקופת כהונתו של לוחאן כמזכיר הפנים כללו ויכוחים תכופים על הלילית המנוקדת, בניית האצטדיון של וושינגטון פוטבול טים על קרקע בבעלות הממשל הפדרלי בוושינגטון הבירה, והרחבת הפיקוח על בתי הקזינו של האינדיאנים. באופן כללי זכה לוחאן לתשבחות על טיפולו בענייני האינדיאנים, נושא שאותו הוא קידם כבר מראשית ימיו בקונגרס.
לאחר סיום כהונתו כמזכיר הפנים עם תום נשיאותו של בוש, אפיין לוחאן את תפקידו ככזה שהיה רצוף במתחים. "אף אחד לא שבע רצון. אם אתה מבצע משהו לטובת הפיתוח, תקים נגדך את קבוצות הסביבה, ואם תעשה משהוא שהוא לטובת הסביבה תקים עליך את קבוצות התעשייה", אמר לוחאן לכתב Associated Press ב-9 במאי 1993. "מה שניסיתי לעשות, ואני חושב שהצלחתי בכך, היה ליצור את האיזון בין ניצול המשאבים בקרקעות הציבוריות לבין השיקולים הסביבתיים".[2]
בחודשי כהונתו האחרונים כמזכיר הפנים, הוזכר שמו של לוחאן לעיתים קרובות כמועמד למשרת מושל ניו מקסיקו בבחירות של 1994, אך הוא הזים את השמועות.
לאחר תום כהונתו, עבד לוחאן כלוביסט וכדובר. ב-2004 הוא הקים את "המכון הברית ההיספנית לקידמה", צוות חשיבה שמרני שמתמקד בסוגיות כלכליות וסוגיות ערכי משפחה מנקודת המבט ההיספנית.
תקופת כהונתו של לוחאן מואזכרת מאז סיומה בהענקת פרס לכבודו. בכל שנה מעניקה מחלקת הפנים את "פרס מנואל לוחאן הבן" לעובדי המחלקה שביצעו "עבודה יוצאת מן הכלל בביצוע משימות המחלקה". בנוסף, מחלקת הפנים והלשכה לענייני אינדיאנים שלה קראו לבניין הלשכה באלבקרקי על שמו.[3]
אחיו של לוחאן, אדוארד, שימש כיושב ראש המפלגה הרפובליקנית בניו מקסיקו במשך שנים רבות והיה בעל השפעה מרכזית בפיתוח המרכז הלאומי לתרבות היספנית. דודניתו, מישל לוהאן גרישם, חברת המפלגה הדמוקרטית, כיהנה שלוש תקופת כהונה כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה הראשון של ניו מקסיקו, והחל מ-2019 מכהנת כמושלת ניו מקסיקו.[4]
מנואל לוחאן נפטר באלבקרקי ב-25 באפריל 2019 כתוצאה מכשל לבבי.
מזכירי הפנים של ארצות הברית | ||
---|---|---|
|