משה גפני
.jpg) | |||||||||||||||||
| משה גפני, פברואר 2013 | |||||||||||||||||
| לידה |
5 במאי 1952 (בן 72) י' באייר ה'תשי"ב תל אביב-יפו, ישראל  | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||||||||||
| השכלה |
ישיבת סלובודקה | ||||||||||||||||
| מפלגה |
דגל התורה | ||||||||||||||||
| סיעה | יהדות התורה, דגל התורה | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||||||||||
|
פרס לח"כ יוצא מן הכלל של המכון הישראלי לדמוקרטיה (7 ביוני 2016) | |||||||||||||||||
| חתימה |
 | ||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
משה רפאל גפני (נולד בי' באייר תשי"ב, 5 במאי 1952) הוא חבר כנסת המשמש כיו"ר ועדת הכספים, יושב ראש מפלגת דגל התורה ברשימת יהדות התורה, ותיק חברי הכנסת, שימש כסגן שר הדתות וכיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משה גפני נולד בתל אביב לאליהו גפני (ויינטרופ) וחוה-ברכה זילברברג, ילידי פולין וחסידי גור. למד בבית הספר היסודי יסודי התורה-תל אביב, בוגר ישיבות סלבודקה וגרודנא. קיבל דחיית שירות במסגרת "תורתו אומנותו".[1] בשנת תשל"ג, לאחר נישואיו, עבר לאופקים והיה ממייסדי הקהילה החרדית במקום,[2] ואחד מראשיה.[3] כיהן כראש כולל "זיכרון אליהו" באופקים וכחבר המועצה המקומית אופקים. שימש ככתב בעיתון "יתד נאמן".[1]
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1989 הציע לו יו"ר מועצת גדולי התורה הרב אלעזר מנחם מן שך להתמודד בבחירות בראשות הרשימה החדשה דגל התורה, אך גפני העדיף לכהן כמספר 2 של הרב אברהם רביץ.[4] החל משנת 1988 מכהן בכנסת כנציג דגל התורה. בכנסות ה-13 וה-14 כיהן רק קדנציה חלקית במסגרת הסכמי רוטציה בין אגודת ישראל ודגל התורה. בשנת 1990 כיהן כסגן שר הדתות תחת השר אבנר-חי שאקי ובשנת 1999 כיהן כיו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
בכנסת ה-16 אושרו בקריאה שלישית כ-10 חוקים שהציע[דרוש מקור]. גפני גם פעיל בענייני החינוך החרדי.
עם פרישת חבר הכנסת אברהם רביץ מהחיים הפוליטיים, החליפו גפני בראשות סיעת דגל התורה, ושובץ במקום השני ברשימת יהדות התורה לכנסת ה-18.
באפריל 2009 התמנה ליושב ראש ועדת הכספים, לאחר שניצח ב"הצבעה הסיעתית" על חלוקת התפקידים בסיעה את ח"כ יעקב ליצמן[5] ובמאי 2013, בשבתו בספסלי האופוזיציה, מונה גפני ליושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה.
במאי 2015 חזר גפני בפעם השנייה, לכהונת יושב ראש ועדת הכספים.[6]
ביוני 2018 הותקף גפני על ידי פעילי הפלג הירושלמי לאור פעילותו, בהיותו נציג "דגל התורה", להסדרת מעמד בני הישיבות. בשל כך, הוא זכה למכתב תמיכה חריג ממנהיג הציבור הליטאי, הרב חיים קניבסקי.
ב-13 בפברואר 2020 הודיע גפני כי החינוך העצמאי של אגודת ישראל יפתח בתי ספר עם לימודי חול לבנים חרדים לאחר שקיבל אישור מגדולי התורה.
בתחילת כהונת הכנסת העשרים ושלוש (מרץ 2020) הודח מתפקידו והוחלף בח"כ עודד פורר[7] אך עם הקמת הוועדות הקבועות במאי 2020 מונה שוב ליו"ר ועדת הכספים.[8]
בבחירות לכנסת העשרים וארבע (מרץ 2021) נבחר להוביל את רשימת יהדות התורה במקום יעקב ליצמן,[9] ועם הקמת הממשלה נשארה הסיעה באופוזיציה.
בבחירות לכנסת העשרים וחמש לאחר משא ומתן בין מפלגות אגודת ישראל ודגל התורה המרכיבות את רשימת יהדות התורה, התחלף משה גפני עם יו"ר אגודת ישראל, יצחק גולדקנופף והוצב במקום השני, אחרי גולדקנופף, אך לפי כללי ההסכם, גפני הוא זה אשר בחר תפקיד ראשון, ועם הקמת הממשלה, הוא חזר לתפקידו כיושב ראש ועדת הכספים.
גפני הוא ותיק חברי הכנסת בכנסת ה-24 ובכנסת ה-25.[10]
חקיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משה גפני הוא היוזם הראשון של 49 הצעות חוק פרטיות שנכנסו לספר החוקים.[11] בין החוקים שיזם גפני במהלך כהונתו בכנסת:
- חוק הקרינה הבלתי מייננת (יחד עם יורי שטרן, לאה נס ועמרם מצנע)
- תיקון לחוק העונשין האוסר על התאגדות המטיפה לעקרונות של התנועה הנאצית[12]
- תיקון לפקודת העיריות האוסר על גביית דמי כניסה לגנים ציבוריים (יחד עם דוד אזולאי ודב חנין)
- הרחבת תחולתו של חוק נפגעי פעולות איבה גם לגבי תושב ישראל נפגע בפעולת איבה שכוונה נגד העם היהודי
- תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, המקצר את תקופת ההמתנה של תושבים חוזרים לזכאות לשירותי בריאות מכוח החוק (עם שלי יחימוביץ')
- תיקון לחוק המקרקעין המאפשר לבעל דירה להתקין על חשבונו מנגנון המאפשר הפעלה אוטומטית של תאורה ללא חילול שבת אף ללא הסכמת שאר בעלי הדירות.
- תיקון לחוק לעידוד השקעות הון שנותן הקלות במס בבניינים חדשים להשכרה (יחד עם יעקב אדרי וציון פיניאן).
- תיקון לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) הפוטר בתי עלמין שאינם למטרות רווח מתשלום ארנונה (יחד עם דוד אזולאי ואורי מקלב)
- תיקון לחוק חינוך ממלכתי הקובע כי הרשויות המקומיות יהיו רשאיות להשתתף בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים גם בדרך של מתן שירות בפועל או של הקצאת משאבים בפועל (יחד עם מנחם אליעזר מוזס ואורי מקלב)
- תיקון לחוק הכנסת המאפשר דיונים בוועדת משנה חסויה מטעמים של חשש לפגיעה של ממש בעניין כלכלי משמעותי של המדינה (יחד עם יריב לוין)
- תיקון לחוק הכנסת המבטל את תפקיד נציב הדורות הבאים (יחד עם יריב לוין)
- תיקון לחוק הגנת הפרטיות הקובע כי פרסום צילום של נפגע גוף או נפש בזמן הפגיעה או בסמוך לה, שלא בהסכמת הנפגע, תהווה פגיעה בפרטיות וכך גם פרסום צילום גופתו של אדם באופן המאפשר את זיהויו (יחד עם אורי מקלב)
- חוק המסמיך את שר האוצר להאריך בצו, באישור ועדת הכספים, את הטבות המס הניתנות לתושבי שדרות ויישובי עוטף עזה (יחד עם שי חרמש ופאינה קירשנבאום)
- היה בין יוזמיו של חוק אוויר נקי[13][14]
- ביטול זכותן של עמותות מיסיונריות להטבות מס[15]
ביקורת על פעילותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר קום הכנסת ה-25 הופנתה ביקורת לגפני, שנתפס קודם לכן כשחקן פרגמטי שידע לעבוד עם שותפים גם מצידה השני של המפה הפוליטית, על כך ששימש כסמן ימני קיצוני של הרפורמה המשפטית, ודחף בלהט להעברת פסקת התגברות על בג"ץ ברוב של 64 חברי כנסת, חרף ההתנגדות הציבורית הרחבה לכך.[10]
בדצמבר 2022 העלה גפני בוועדת הכספים הצעת החוק להגבלת הריבית על המשכנתאות. משרד האוצר ונגיד בנק ישראל התנגדו להצעה בנימוק שנזקה רב מתועלתה, וכי "מדובר במהלך שיפגע דווקא בשכבות החלשות".[16][17][18] למרות זאת העלה גפני את הצעת החוק להצבעה בכנסת בפברואר 2023, בניגוד לעמדת הקואליציה.[19]
לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הופנתה ביקורת לגפני על כך שעיכב את כינוסה של ועדת הכספים, עיכב העברת כספים בהיקף של 6 מיליארד שקל המיועדים לפרויקטים ממשלתיים והתנגד להסטת תקציבים קואליציוניים למימון המלחמה.[20][21][22][23]
דעותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גפני העיד על עצמו 'אני לא שמאלני, אני מתנהג בשכל בכל נושא, אך בנושא המדיני אני כנראה קרוב לשמאל'.[24] במקרה אחר (יוני 2017, בוועידת השלום של עיתון הארץ) התבטא באופן דומה: "אני לא שמאלני ולא ימני אני עובד בשכל".[25] בנוסף במהלך דבריו אמר כי "הפלסטינים היו פה לפנינו ואנחנו אלה שהוצאנו אותם מפה".[25]
בשנת 2005 הצביע גפני נגד תוכנית ההתנתקות[26][27] אך מאידך תמך בהצבעה על תקציב המדינה, הצבעה שאפשרה לממשלה לשרוד עד לאחר ביצוע ההתנתקות.
הוא מתנגד בנחרצות לכל נורמליזציה עם הזרם הרפורמי ביהדות, עם זאת, תחילה לא התנגד למתווה הכותל שנחתם בשנת 2016 בין הממשלה לזרמים השונים ביהדות ונחשב כפריצת דרך מבחינתם בכל הקשור ל'הכרה ממשלתית' בהם, אך לבסוף גם בשל פרסום המתווה באתרי האינטרנט החרדיים, איים בפירוק הממשלה באם לא יבוטל המתווה, והמתווה הוקפא לבסוף בשנת 2017.[28]
בשנת 2009 ימי פרשת בג"ץ בית הספר בעמנואל טען גפני כי 'בית המשפט פוסק באופן שיטתי נגד הציבור החרדי' ואיים כי אם בית המשפט ימשיך במדיניות זו הציבור החרדי יפסיק לשלם מיסים.[29]
בשנת 2011 תמך בהענקת סמכויות אכיפה מנהלית לרשות ניירות ערך בשוק ההון וזאת במטרה להגביר את ההגנה על כספי הציבור ולשמור על יציבות המשק.[30]
בשנת 2017 נשא גפני נאום ב"ועידת עיתון הארץ" ועורר סערה ציבורית כשאמר כי "השמאל אינטליגנטי יותר, מאשר הימין"[31] חברו לסיעה, מאיר פרוש האשימו ב'הברחת מצביעים' מהמפלגה.[32][33]
ב-15 ינואר 2018 עיכב גפני בוועדת הכספים למשך שבועות ארוכים את 'תקציב מגן דוד אדום לישובי יהודה ושומרון' במחאה על אי העברת תקציב דומה לארגון איחוד הצלה. רק לאחר ששרת המשפטים הבטיחה להקים צוות שיבחן את הטענות, שחרר גפני את התקציב.[34]
באותו החודש, בהקלטות ששודרו בחברת החדשות נשמע גפני מתייחס בכנס סגור להישגי המפלגות החרדיות עם חקיקת חוק המרכולים : "אנחנו לא רק שומרים על הסטטוס קוו, אנחנו גם מתקדמים בנושא של שמירת שבת".[35] לדבריו, בתוך חודש הממשלה תגייס מאות פקחים שאינם יהודיים לשם אכיפת החוק.
בשעה שנסגר הר הבית ליהודים לאחר המהומות בירושלים, והתעורר דיון ציבורי בדרישה לפותחו מחדש, שלח גפני מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו וקרא לו להשאיר את ההר סגור לכניסת יהודים. מכתבו עורר גל תגובות זועמות, וגורמים במפלגתו התנערו מהדברים, בהבהירם שאמנם עמדתם היא שיש איסור הלכתי על כניסת יהודים לתחומי ההר, אך ”העיתוי של דבריו של ח"כ גפני בעניין הר הבית הוא טעות והדברים שאמר אינם במקום, גפני מתחנף למפלגות הערביות וחוץ מלחזק את החמאס והטרור ולגרום ולתת להם לגיטימציה להמשיך את התפרעויות שלהם בירושלים זה לא נותן שום דבר. בוודאי דבריו אינם על דעת כל חברי יהדות התורה”".[36]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גפני מתגורר בקריית ויז'ניץ שבבני ברק. הוא נשוי לחנה לבית סמוטני[37] ואב לשני בנים ובת. אחיינו אליהו גפני הוא ראש המועצה המקומית עמנואל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה גפני, באתר הכנסת 
משה גפני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- משה גפני, באתר כנסת פתוחה
- ריכוז כתבות על משה גפני, באתר TheMarker
- זאב קם, גפני: "לעולם לא אסלח לנתניהו, ליברמן גרוע מלפיד", באתר nrg, 14 במרץ 2014
- שמעון איפרגן, "אם נשלב אישה ברשימה, מספר המנדטים שלנו יצנח בחצי", באתר מאקו, 25 בינואר 2015
- יהודה שלזינגר, "בתי הכנסת בת"א מלאים בשבת, אבל בגלל החנויות הפתוחות הלב נצבט", באתר ישראל היום, 25 בינואר 2018
- עמירם ברקת, טל שניידר, גפני: "לא אשב עם לפיד, לא פוסל את שקד כראשת הממשלה, מתגעגע לדוד ביטן וכועס על האוצר", באתר גלובס, 12 בפברואר 2018
- יהודה שלזינגר, "הרופא הסתכל על האק"ג שלי ושאל: אתה בטוח שלא החלפת עם מישהו בטעות?", באתר ישראל היום, 15 באוקטובר 2020
חה"כ הרב משה גפני במתקפה חריפה נגד רה"ע בית שמש ד"ר עליזה בלוך, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 19:02)- שחר אילן, תקפצו לו: מה קרה למשה גפני?, באתר כלכליסט, 4 באפריל 2023
- משה גפני, באתר ערוץ הכנסת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2
אשר מעוז, כך גיליתי איך משה גפני רימה את דרכו לפטור משירות צבאי, באתר הארץ, 12 ביוני 2024
- ^ ישראל כהן ומשה גולדשטיין, בנט ניחם את גפני: "אני צריך לחזור בתשובה", באתר כיכר השבת, 16 באפריל 2014
- ^ שלמה גבעון, הנחל שמנע מאשכול לבוא לישיבת הממשלה - תבע שוב קרבנות, מעריב, 11 בינואר 1980
- ^ אלי שניידר, ראיון עם הרב צבי וייספיש, באתר JDN, 22 בספטמבר 2020
- ^ פנחס וולף, הנקמה של פרוש: ליצמן לא יו"ר ועדת הכספים, באתר וואלה, 1 באפריל 2009
- ^ אבי שיף, הערב: גפני נכנס לתפקיד יו"ר ועדת הכספים, באתר בחדרי חרדים, 1 ביוני 2015
- ^ ישי כהן, מהפך: משה גפני הודח; נציגו של ליברמן מונה, באתר כיכר השבת, 24 במרץ 2020
- ^ משה גפני נבחר ליו"ר ועדת הכספים של הכנסת, באתר ynet, 1 ביוני 2015
- ^ קובי נחשוני, גפני במקום ליצמן: שינוי בצמרת יהדות התורה - ומחלוקת, באתר ynet, 1 בפברואר 2021
- ^ 1 2 שחר אילן, תקפצו לו: מה קרה למשה גפני?, באתר כלכליסט, 4 באפריל 2023
- ^ הצעות חוק פרטיות של ח"כ משה גפני, באתר מאגר החקיקה הלאומי
- ^ חוק חדש יאסור על התאגדות גזענית, באתר וואלה, 17 בפברואר 2008
- ^ יעל עברי-דראל, אחרי 3 שנים: חוק "אוויר נקי" אושר בכנסת, באתר ynet, 22 ביולי 2008
- ^ "חוק אוויר נקי" אושר לקריאה ראשונה, באתר וואלה, 14 בדצמבר 2005
- ^ עטרה גרמן, שיתוף פעולה נדיר בין גפני ולפיד נגד המסיון הנוצרי, בעיתון מקור ראשון, 27 באוקטובר 2020
- ^ אלי אמיר, מה שכח גפני — וכיצד הקפאת הריבית על משכנתאות תזיק למי שנוטל אותן, באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2022
- ^ סיון חילאי, ח"כ גפני הציג הצעת חוק "להגבלת הריבית על המשכנתא", באתר ynet, 12 בדצמבר 2022
- ^ משרד האוצר מתנגד להצעת החוק להקפאת הריבית על משכנתאות מאת Israel Hayom, באתר Investing.com Israel
- ^ שקד גרין וצבי זרחיה, למרות התנגדות הממשלה - גפני יעלה להצבעה את הצעת החוק להגבלת הריבית על המשכנתאות, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2023
- ^ ח"כ גפני תחת מתקפה: "מתנהג כאילו אנחנו ביום רגיל", באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
- ^ אדריאן פילוט, גפני מעכב 6 מיליארד שקל כקלף פוליטי, באתר כלכליסט, 18 באוקטובר 2023
- ^ אסא ששון, עברו עשרה ימי מלחמה, ויו"ר ועדת הכספים גפני עדיין לא מבין שהמצב השתנה, באתר TheMarker, 17 באוקטובר 2023
- ^ "ח"כ גפני בוגד בעם, משתק את ועדת הכספים ומעביר כסף לחרדים", באתר אייס, 19 באוקטובר 2023
- ^ ועידת ישראל לשלום 2017 | משה גפני בשיחה עם אלוף בן, באתר YouTube
- ^ 1 2 גפני: "הפלסטינים היו פה לפנינו", באתר "סרוגים", 12 ביוני 2017
- ^ ערוץ הכנסת - ההצבעה על ההתנתקות במליאת הכנסת - 26.10.2004, באתר YouTube
- ^ הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2004 (קריאה ראשונה), באתר www.knesset.gov.il
- ^ ברק רביד, אהרן רבינוביץ ויהונתן ליס, בלחץ המפלגות החרדיות: הממשלה נסוגה ממתווה התפילה בכותל, באתר הארץ, 25 ביוני 2017
- ^ ח"כ משה גפני נגד בג"ץ: נפסיק לשלם מסים, באתר ynet, 16 בספטמבר 2010
- ^ ראיון ב-CFO TV עם ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, 28 בנובמבר 2011
- ^ יותם ברגר ונעה שפיגל, גפני: אני נוטה לשמאל, אבל לא אשב איתם בגלל הרפורמים, באתר הארץ, 12 ביוני 2017
- ^ יעקב גרודקה, פרוש לגפני 'השמאלני': הגעת אחרי הפלסטינים, באתר בחדרי חרדים, 12 ביוני 2017
- ^ עדי דניאל, גם פרוש מתנער מגפני: "ההתחבקות עם השמאל תמוהה", באתר ערוץ 20, 12 ביוני 2017
- ^ חזקי ברוך, יועבר התקציב לפעילות מד"א ביו"ש, באתר ערוץ 7, 16 בינואר 2018
- ^ יעל בלקין, הקלטה של ח"כ גפני חושפת: כך תוגבר האכיפה נגד עסקים בשבת, באתר TheMarker, 15 בינואר 2018
- ^ חזקי ברוך - ערוץ 7, גורמים ביהדות התורה: גפני לא מייצג אותנו, באתר ערוץ 7
ערוץ 7, גורמים ביהדות התורה: גפני מבקש להרשים את המפלגות הערביות, באתר ערוץ 7 - ^ ישראל כהן, ברוך דיין האמת: מרת אסתר סמוטני, באתר כיכר השבת
