משרד האוצר

משרד האוצר
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 1948
ממשלה ממשלת ישראל
שר בצלאל סמוטריץ'
תאריך כניסה 29 בדצמבר 2022
מנכ"ל שלומי הייזלר
מטה מרכזי ירושלים
תקציב 3.9 מיליארד ש"ח (2024)
http://www.mof.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משרד האוצר הוא המשרד הכלכלי המרכזי של ממשלת ישראל, האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה וביצועה.

משרד האוצר, ירושלים

תפקידיו המרכזיים הם: תכנון וביצוע המדיניות הכלכלית-פיסקאלית של מדינת ישראל, ויסות הפעילות הכלכלית והעסקית במשק, קביעת תקציב המדינה השנתי לפעילות הממשלה וחלוקתו למשרדי הממשלה השונים וניהול הכנסות המדינה וגביית המיסים הישירים והעקיפים.

כמו כן מופקד המשרד על קביעת מדיניות השכר והסכמי העבודה במגזר הציבורי ועל ניהול נכסי המדינה. המשרד אף מפקח על גופים מרכזיים בשוק ההון.

אגפי המשרד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש משרד האוצר עומד שר האוצר. מתחת לשר, עומדים באופן ישיר סגן השר (או שר נוסף בתוך המשרד), המנהל הכללי, ראשי האגפים (החשב הכללי, אגף תקציבים, אגף שכר והסכמי עבודה והכלכלן הראשי) וכן ראשי יחידות הסמך (רשות המיסים, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון).

יחידות נוספות הכפופות למנכ"ל המשרד הן: הלשכה המשפטית, יחידת ביקורת פנים, יחידת דוברות, היחידה לפניות הציבור ויחידות מנהליות פנימיות (כדוגמת לוגיסטיקה).

בעבר, במסגרת המשרד פעלו גם נציבות שירות המדינה (עד להעברתה למשרד ראש הממשלה) ורשות החברות הממשלתיות (עבר להעברתה למשרד לשיתוף פעולה אזורי).

אגף התקציבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אגף התקציבים

הממונה על התקציבים נכון לשנת 2024 הוא יוגב גרדוס.

אגף התקציבים עוסק בהכנת תקציב המדינה ובהגשתו לאישור הממשלה והכנסת (התקציב השנתי מאושר מדי שנה על ידי הכנסת, בחוק התקציב). לאגף זה השפעה על פעולותיהם של כל משרדי הממשלה, דרך קביעת תקציביהם. האגף עוסק גם בגיבוש המדיניות המקרו-כלכלית של הממשלה.

אגף החשב הכללי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – החשב הכללי

החשב הכללי נכון לשנת 2024 הוא יהלי רוטנברג.

אגף החשב הכללי עוקב אחר הוצאותיה של הממשלה, והוא אחראי על פיקוח תקציב המדינה, כולל טיפול בחשבונאות הממשלתית וחתימה על חוזים שהמדינה היא צד להם (חוזים שבדרך כלל כרוכים בתשלום של המדינה לספקים).

נושאים נוספים שבהם עוסק האגף:

אגף הכלכלן הראשי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אגף הכלכלן הראשי
הכלכלן הראשי נכון לשנת 2024 הוא ד"ר שמואל אברמזון, שהחליף את שירה גרינברג.

אגף הכלכלן הראשי הוא יחידת מטה במשרד האוצר האחראי על חיזוי ומעקב אחר המשתנים הכלכליים המשפיעים על המשק הישראלי, גיבוש מדיניות המס של ישראל וכן על ניהול הקשרים הבינלאומיים של משרד האוצר. כחלק מכך שותף האגף בתהליך בניית תקציב המדינה בחיזוי הצמיחה והכנסות המדינה, ומעקב אחר הכנסות המדינה בפועל. האגף גם יוזם מחקרים מקדמי מדיניות, לתמיכה מחקרית בקבלת ההחלטות באוצר, ולהצגת הכלכלה הישראלית לגורמי חוץ. בנוסף האגף יוזם מדיניות ושינויי חקיקה בתחומי המס ומייצג את ישראל בפורומים בינלאומיים העוסקים בתחומי מדיניות כלכלית ומיסוי.

פרסומי אגף הכלכלן הראשי כוללים בין היתר את דו"ח הכנסות המדינה, סקירות כלכליות שבועיות, סקירות ענף הנדל"ן למגורים ומאמרים המתפרסמים מעת לעת.

בנוסף האגף אחראי על הקשרים הבין-לאומיים והמגעים בין משרד האוצר לממשלות זרות, ארגונים בינלאומיים ומוסדות פיננסית בין-לאומיים.

אגף השכר והסכמי עבודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אגף שכר והסכמי עבודה

הממונה על השכר והסכמי עבודה נכון לשנת 2024 הוא אפי מלכין.

אגף השכר אחראי על קביעת מדיניות השכר ויישומה במגזר הציבורי, ניהול משא ומתן בשם הממשלה בכלל המגזר הציבורי והמשק, פיקוח ובקרה על גופים ציבוריים (סעיף 29 לחוק יסודות התקציב), יישום תיקון 16 לחוק יסודות התקציב (כולל הפעלת יחידת האכיפה) וייעוץ לממשלה ולכנסת בנושאים הנוגעים לשכר.

אגף השכר והסכמי עבודה עוסק בקביעת תנאי העסקתם של עובדי המדינה, באמצעות ייצוג המדינה במשא ומתן לגיבוש הסכמים קיבוציים לעובדי המדינה, בחתימה על הסכמים אלה ובמעקב אחר ביצועם. פעמים רבות שותפות גם הרשויות המקומיות להסכמים אלה. כן מפקח האגף על תנאי ההעסקה בחברות ממשלתיות ובגופים מתוקצבים (כאלה שחלק ניכר מתקציבם ממומן על ידי המדינה, כגון אוניברסיטאות)

הלשכה המשפטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היועץ המשפטי של משרד האוצר נכון לשנת 2024 הוא עו"ד אסי מסינג.

לשכה המשפטית במשרד האוצר מעניקה ליווי משפטי לפעילותם של לשכת השר ולשכת המנכ"ל, ולפעילות אגפי המשרד. במסגרת הליווי המשפטי, הלשכה המשפטית משתתפת בגיבוש ההיבטים המשפטיים של מדיניות המשרד ונותנת לבוש משפטי למדיניות המשרד שהתגבשה, מציגה את מדיניות המשרד בפני הממשלה והכנסת ומלווה את יישומה מן הבחינה המשפטית. בכלל זה, עוסקת הלשכה המשפטית בכל אלה: ניסוח של חקיקה (חוקים ותקנות), הוראות מינהל והצעות החלטה לממשלה, הכנת חוות דעת משפטיות, ניסוח מכרזים, הסכמים ומסמכים משפטיים, ניהול משא ומתן מול גורמים בתוך הממשלה ומחוצה לה, והכנת עמדת המשרד בתיקים שמתנהלים בבתי המשפט.

לחמישה אגפים ויחידות במשרד ייעוץ משפטי נפרד: רשות המסים, רשות החברות, אגף השכר והסכמי עבודה, מינהל הכנסות המדינה והרשות לזכויות ניצולי שואה.

רשות המיסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רשות המסים בישראל

מנהל רשות המיסים נכון לשנת 2024 הוא שי אהרונוביץ'.

רשות המסים בישראל עוסקת בגביית כל המסים הממשלתיים החלים בישראל.

רשות המסים בישראל מאחדת את אגפי המס השונים: מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מס ערך מוסף, מס קנייה, מכס ומס בולים. הרשות מספקת שירותים בנושאי רפורמות, מוסדות ללא כוונת רווח וכן מידע למעסיקים, למייצגים ולציבור.

ראש רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון נכון לשנת 2024 הוא עמית גל.

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון היא רגולטור פיננסי עצמאי בישראל, המפקח על גופים פיננסים חוץ בנקאיים, ובהם חברות ביטוח, קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, וכן על מתן שירותים פיננסיים מוסדרים כגון נותני אשראי חוץ-בנקאי, שירותי תשלום והעברת כספים, חברות פינטק ונותני שירותים פיננסים במטבעות וירטואליים.

כמו כן, במסגרת סמכויותיה, אחראית הרשות, על רישוי סוכני ביטוח ויועצי פנסיה, והיא מפקחת על פעילותם מול המבוטחים והעמיתים.

הרשות הוקמה ב-1 בנובמבר 2016 בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, ועד למועד זה פעלה כאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.

גוף שהוקם על ידי ממשלת ישראל באוקטובר 2023 בעקבות מתקפת הפתע על ישראל והפגיעה ביישובי עוטף עזה במהלכה. המנהלת הוקמה במטרה לשקם את יישובי עוטף עזה שנפגעו במתקפה. המנהלת אחראית על 45 שיקום יישובים במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב, וכן על העיר שדרות.

המנהלת פעלה תחילה במשרד ראש הממשלה וב-24 בנובמבר 2024 עברה למשרד האוצר. המנהלת נמצאת תחת אחריות השר במשרד האוצר זאב אלקין.

המדפיס הממשלתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המדפיס הממשלתי

מנהל המדפיס הממשלתי הוא רוני פרקין. היחידה באחריותו מבצעת את רוב שירותי הדפוס של כל משרדי הממשלה.

הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל (נקראת בקיצור: הלשכה לפיצויים אישיים) אחראית על אספקת שירותים לרשויות הפיצויים ומוסדות ביטוח סוציאלי בגרמניה, במסגרת "הסכם השילומים". הלשכה מספקת את השירותים בהתאם לתביעות אישיות של ניצולי שואה אזרחי ישראל.

מס ערך מוסף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חוק מס ערך מוסף

"הוועדה הציבורית לבדיקת מערכת המיסים בישראל", שנודעה בשם "ועדת אשר" הגישה את המלצותיה לשר האוצר, פנחס ספיר, בינואר 1972, ובהן המלצה להנהגת מס ערך מוסף בישראל.בתחילה נעשו ניסיונות להנהיג את המס כבר בשנת 1972[1], אולם המהלך השתהה ונכנס לתוקף רק בשנת 1976, עם חקיקתו של חוק מס ערך מוסף,[2] שהפך מס זה למס העקיף המרכזי בישראל. שיעור המס, שנקבע בצו על ידי שר האוצר לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת, היה תחילה 8%, עלה עד ל-18%, ובשנת 2015 הוקטן לשיעורו הנוכחי - 17%.

מס מעסיקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מס מעסיקים

מס מעסיקים הוצע לראשונה על ידי ועדת חיים גבתי שנועדה למצוא מקורות הכנסה נוספים למימון תקציב המדינה[3], אולם ההצעה זכתה להתנגדות רבה מצד השרים במיוחד שר התעשייה והמסחר, יוסף ספיר, שכינה את המס "טירוף הדעת"[4], ולא קודמה. המתנגדים טענו שהמס יביא לעליית מחירים ויפגע בייצוא, שכן יקשה להבחין בין יצואן ללא יצואן. לעומת זאת, התומכים טענו שהחוק יגביר את ההתייעלות ואת ריסון עליית השכר[5]. ביולי 1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים, הציע שר האוצר שוב להחיל מס מעסיקים של 5%[6]. בעקבות התנגדות המעסיקים שאיימו שלא לשתף פעולה עם החוק, הרעיון הוסר מסדר היום[7]. בפברואר 1975 החליטה הממשלה באופן מפתיע על הנהגת מס מעסיקים[8] בשיעור של 7.5%. החוק שהגיע לוועדת הכספים חודש לאחר מכן כלל שיעור של 4% בלבד וחברי הכנסת הכניסו לו סעיף שאישר לשר האוצר להוריד את השיעור בענפים העלולים להפגע בגלל המס[9].

המס הוצג כמס זמני עד להטלת מס ערך מוסף, אך בוטל רק בתחילת 2008.

ערך מורחב – מס הכנסה (ישראל)

בדצמבר 1974 הקים שר האוצר, יהושע רבינוביץ, ביוזמתו של הממונה על הכנסות המדינה, משה נוידרפר, את ועדת בן שחר - ועדה ציבורית לבחינת רפורמה במערכת המיסים. על הוועדה הוטל לגבש המלצות לשינוי שיטת גביית המיסים הישירים ובמיוחד מס הכנסה תוך הורדת המס השולי, מניעת עיוותים, הגברת יעילות גביית המיסים, והרחבת בסיס המס. הוועדה הגישה המלצות לרפורמה נרחבת בפקודת מס הכנסה, שבעקבותיהן אושר בכנסת, ב-10 ביולי 1975, תיקון 22 לפקודת מס הכנסה ("הרפורמה במס הכנסה").[10] בשינויים שהוכנסו במסגרת רפורמה יסודית זו יושמו שלושה עקרונות מרכזיים:

  • הורחב בסיס המס: כל הכנסתו של העובד (למעט מספר מצומצם של חריגים) חייבת במס. בוטלו פטורים והקלות מס שניתנו להחזרי הוצאות, לגמול שעות נוספות ולתוספת יוקר.
  • מותנו שיעורי המס והוקטן המס השולי המרבי (בעקבות הרחבת הבסיס לגבייתם). מדרגות המס נקבעו בטווח 25% עד 60%.
  • כללי חישוב המס נעשו פשוטים יותר.

בשנים שלאחר מכן הקימו שרי האוצר ועדות נוספות לרפורמה במס הכנסה, בהן ועדת בן בסט, אך מרבית המלצותיהן לא יושמו.

שר האוצר סילבן שלום הביא לחקיקתו, בעקבות המלצותיה של "ועדת רבינוביץ'", של תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה[11], שמרכיביו העיקריים:

חברות ממשלתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רשות החברות הממשלתיות

בבעלותה של מדינת ישראל נמצאות חברות ממשלתיות רבות, בהן חברות גדולות כחברת החשמל והתעשייה האווירית. רשות החברות הממשלתיות, שהוקמה בשנת 1975 כמשך ליחידה במשרד האוצר שקדמה לה, ממונה על הפיקוח על פעולתן של חברות אלה. תפקידיה העיקריים כיום של הרשות הם להוביל את הפיכת החברות הממשלתיות לרווחיות, יעילות ונקיות. נוסף על כך הרשות פועלת כדי לשפר את טיב השירות שמעניקות החברות הממשלתיות לצרכנים.

במשך מרבית שנותיה פעלה הרשות תחת משרד האוצר, אך בממשלת ישראל השלושים וחמש הופעלה הרשות תחת משרד הדיגיטל הלאומי עד החזרתה למשרד האוצר עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש. בממשלת ישראל השלושים ושבע הועברה הרשות למשרד לשיתוף פעולה אזורי. בשני משרדים אלה השר הממונה על הרשות הוא דודי אמסלם.

מאז 1962 מתקיימת מדיניות של הפרטת חברות ממשלתיות, שבמסגרתה הופרטו עשרות חברות, בהן אל על, בזק ותעש מערכות.

הוועדה לבחינת סמכויות מנכ"ל משרד האוצר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2017 הקים משרד האוצר ועדה שמטרתה את הסמכויות של מנכ"ל משרד האוצר וראשי האגפים השונים ומנהלי יחידות סמך, כמו למשל רשות החברות הממשלתיות.

נקבע כי בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על השכר באוצר לשעבר יוסי קוצ'יק, ויהיו חברים בה מנכ"ל משרד האוצר והממונה על התקציבים לשעבר אהרון פוגל, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר חיים שני, הממונה על שוק ההון והביטוח לשעבר ציפי סאמט והממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר עו"ד דרור שטרום. היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, ישמש כיועץ המשפטי של הוועדה וכמרכזת הוועדה תשמש עו"ד הראלי מזרחי מהלשכה המשפטית במשרד האוצר.[12]

למלחמות יש השפעה משמעותית על כלכלת ישראל, עקב גיוס המילואים המשבית חלק מפעילות המשק, נזקי המלחמה בעורף וההוצאה הגדולה על אמצעי לחימה.

מלחמת יום הכיפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת יום הכיפורים הוטל "מלווה מלחמה" כאיגרת חוב מלחמה לגיוס הון מן הציבור.

מבצע שלום הגליל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימים אחדים לאחר תחילתו של מבצע שלום הגליל חתם שר האוצר, יורם ארידור, על תקנות שעת חירום (היטל שלום הגליל), תשמ"ב-1982,[13] שבמסגרתן הוטלו היטלים אחדים למימון המבצע.

בהסכם לחלוקת נטל הוצאות המבצע, שנעשה בין משרד האוצר, ההסתדרות הכללית ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים הוסכם על הטלת מלווה חובה למימון המבצע, ומלווה זה, שנקרא מלווה שלום הגליל, הוטל בחוק למימון מבצע שלום הגליל, תשמ"ב-1982, שאושר בכנסת ב-28 ביולי 1982, ונכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 1982.[14] גביית המלווה נעשתה בשנים 1982–1983, ופרעונו נעשה במשך ארבע שנים, החל משנת 1993.

מלחמת לבנון השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2023, בעקבות מלחמת חרבות ברזל נדרש המשרד להתמודד עם הבעיות הכלכליות שגרמה המלחמה, בהן הוצאות המלחמה, הנזק הגדול שנגרם ביישובי עוטף עזה וביישובים נוספים, מימון האכסון של רבבות תושבים שפונו מבתיהם בעוטף עזה ובגבול הצפון, ותמיכה בעסקים שהפגעו.

ערך מורחב – האינפלציה בישראל

אינפלציה משמעותית החלה בישראל בשנת 1973, שבה הגיע שיעורה ל-20% בשנה, והמשיך לעלות בשנים שלאחר מכן.

עם הקמת ממשלת בגין הראשונה, אחרי "המהפך" של שנת 1977, מונה שמחה ארליך לשר האוצר וסגן ראש הממשלה. בתפקידו זה החל "המהפך הכלכלי" עם שורת רפורמות שוק חופשי, שכללו את ביטול הפיקוח על מטבע חוץ, ביטול והפחתת מיסים (למשל מס נסיעות) וצעדים נוספים. עם זאת, לצד רפורמות המיסוי לא היה קיצוץ בהוצאות הממשלה, מה שהוביל לאינפלציה דוהרת, שהגיעה בשנת 1979 ל-111% בשנה. שיעור האינפלציה השנתית הגיע לשיא של 445% בשנת 1984. השיעור הגבוה ביותר של עליית המדד החודשית נרשם בחודש יולי של שנת 1985, והוא עמד על 27.49%.

עליית המחירים המהירה והבלתי מבוקרת הביאה לכך שבמשך כמה שנים חושב תקציב המדינה בדולר אמריקאי במקום בשקלים, כיוון שאי אפשר היה לדעת בתחילת השנה מה יהיה ערך השקל בסופה. כמו כן, נוצר חוב חיצוני גדול מאוד שאיים להחמיר את המשבר הכלכלי, ונרשם שפל ביתרות מטבע החוץ של ישראל. האינפלציה נבלמה בסופו של דבר בעקבות תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, בהובלת ראש הממשלה שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי, והחל משנת 2003 שיעורה נמוך מ-4% לשנה.


עליית המדד באחוזים
(ממוצע שנתי לעומת שנה קודמת{)

שרי האוצר בממשלות ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
1 אליעזר קפלן

(1891-1952)

מפא"י 14 במאי 1948 25 ביוני 1952 הזמנית
הראשונה
השנייה
השלישית
2 לוי אשכול

(1895-1969)

25 ביוני 1952 26 ביוני 1963
הרביעית
החמישית
השישית
השביעית
השמינית
התשיעית
העשירית
3 פנחס ספיר

(1906-1975)

26 ביוני 1963 5 באוגוסט 1968 האחת עשרה
השתים עשרה
המערך הראשון

מפא"י

השלוש עשרה
העבודה
4 זאב שרף

(1906-1984)

5 באוגוסט 1968 15 בדצמבר 1969
המערך השני

העבודה

הארבע עשרה
(3) פנחס ספיר

(1906-1975)

15 בדצמבר 1969 3 ביוני 1974 החמש עשרה
השש עשרה
5 יהושע רבינוביץ

(1911-1979)

3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 השבע עשרה
6 שמחה ארליך

(1915-1983)

הליכוד

המפלגה הליברלית

20 ביוני 1977 7 בנובמבר 1979 השמונה עשרה
7 יגאל הורוביץ

(1918-1994)

הליכוד
לע"ם
7 בנובמבר 1979 13 בינואר 1981
8 יורם ארידור

(1933-)

הליכוד
חרות
13 בינואר 1981 10 באוקטובר 1983
התשע עשרה
העשרים
9 יגאל כהן אורגד

(1937-2019)

18 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
10 יצחק מודעי

(1926-1998)

הליכוד

המפלגה הליברלית

13 בספטמבר 1984 16 באפריל 1986 העשרים ואחת
11 משה נסים

(1935-)

16 באפריל 1986 22 בדצמבר 1988
העשרים ושתיים
12 שמעון פרס

(1923-2016)

המערך השני

העבודה

22 בדצמבר 1988 15 במרץ 1990 העשרים ושלוש
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר 15 במרץ 1990 11 ביוני 1990
(10) יצחק מודעי

(1926-1998)

המפלגה לקידום
הרעיון הציוני
11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 העשרים וארבע
13 אברהם בייגה שוחט

(1936-2024)

העבודה 13 ביולי 1992 18 ביוני 1996 העשרים וחמש
העשרים ושש
14 דן מרידור

(1947-)

הליכוד-גשר-צומת
הליכוד
18 ביוני 1996 20 ביוני 1997 העשרים ושבע
15 יעקב נאמן

(1939-2017)

עצמאי

לא כיהן כח"כ

9 ביולי 1997 18 בדצמבר 1998
16 מאיר שטרית

(1948-)

הליכוד 23 בפברואר 1999 6 ביולי 1999
(13) אברהם בייגה שוחט

(1936-2024)

ישראל אחת
העבודה
6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 העשרים ושמונה
17 סילבן שלום

(1958-)

הליכוד 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 העשרים ותשע
18 בנימין נתניהו

(1949-)

28 בפברואר 2003 9 באוגוסט 2005 השלושים
מילוי מקום על-ידי השר אהוד אולמרט 9 באוגוסט 2005 7 בנובמבר 2005
19 אהוד אולמרט

(1945-)

קדימה 7 בנובמבר 2005 4 במאי 2006
20 אברהם הירשזון

(1941-2022)

4 במאי 2006 22 באפריל 2007 השלושים ואחת
21 רוני בר-און

(1948-)

קדימה 4 ביולי 2007 31 במרץ 2009
22 יובל שטייניץ

(1958-)

הליכוד 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 השלושים ושתיים
23 יאיר לפיד

(1963-)

יש עתיד 18 במרץ 2013 4 בדצמבר 2014 השלושים ושלוש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו 4 בדצמבר 2014 4 במרץ 2015
(18) ראש הממשלה
בנימין נתניהו
(1949-)
הליכוד 25 במרץ 2015 14 במאי 2015
24 משה כחלון

(1960-)

כולנו 14 במאי 2015 17 במאי 2020 השלושים וארבע
הליכוד
25 ישראל כ"ץ

(1955-)

17 במאי 2020 13 ביוני 2021 השלושים וחמש
26 אביגדור ליברמן

(1958-)

ישראל ביתנו 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש
27 בצלאל סמוטריץ'

(1980-)

הציונות הדתית 29 בדצמבר 2022 מכהן השלושים ושבע

שרים נוספים במשרד האוצר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מס' דיוקן שם
(תקופת חיים)
סיעה יחד עם השר תקופת כהונה ממשלה
1 מאיר שטרית[15]

(1948–)

הליכוד בנימין נתניהו 28 בפברואר 2003 5 ביולי 2004 השלושים
2 משולם נהרי[15]

(1951–)

ש"ס אברהם הירשזון 27 בספטמבר 2006 31 במרץ 2009 השלושים ואחת
רוני בר-און
3 יצחק כהן

(1951–)

ישראל כ"ץ 14 באוקטובר 2020 19 בנובמבר 2020 השלושים וחמש
4 חמד עמאר[15]

(1964–)

ישראל ביתנו אביגדור ליברמן 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש
5 זאב אלקין

(1971-)

הימין הממלכתי בצלאל סמוטריץ' 8 בנובמבר 2024 מכהן השלושים ושבע

סגני שר במשרד האוצר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה שם
(תקופת חיים)
סיעה שר מכהן תחילת כהונה סוף כהונה ממשלה
יצחק קורן

(1911–1994)

מפא"י לוי אשכול 30 במאי 1962 26 ביוני 1963 העשירית
צבי דינשטיין

(1926–2012)

המערך
מפא"י
פנחס ספיר 24 ביולי 1967 10 במרץ 1974 השלוש עשרה
העבודה
זאב שרף
המערך
העבודה
הארבע עשרה
פנחס ספיר החמש עשרה
יחזקאל פלומין

(1935–2019)

הליכוד
הליברלים
שמחה ארליך 28 ביוני 1977 30 ביולי 1979 השמונה עשרה
חיים קופמן

(1934–1995)

הליכוד
חרות
יורם ארידור 28 באוגוסט 1981 13 בספטמבר 1984 התשע עשרה
העשרים
יגאל כהן-אורגד
עדיאל אמוראי

(1934–)

המערך
העבודה
יצחק מודעי 24 בספטמבר 1984 22 בדצמבר 1988 העשרים ואחת
משה נסים
העשרים ושתיים
יוסי ביילין

(1948–)

שמעון פרס 26 בדצמבר 1988 15 במרץ 1990 העשרים ושלוש
יוסף עזרן

(1941–2010)

ש"ס יצחק מודעי 2 ביולי 1990 13 ביולי 1992 העשרים וארבע
רפאל פנחסי

(1940–)

אברהם שוחט 4 באוגוסט 1992 31 בדצמבר 1992 העשרים וחמש
דוד מגן

(1945–)

הליכוד-גשר-צומת
גשר
דן מרידור 18 ביוני 1996 20 במאי 1997 העשרים ושבע
נסים דהן

(1954–)

ש"ס אברהם שוחט 5 באוגוסט 1999 11 ביולי 2000 העשרים ושמונה
יצחק כהן

(1951–)

סילבן שלום 2 במאי 2001 20 במאי 2002 העשרים ותשע
3 ביוני 2002 28 בפברואר 2003
יובל שטייניץ 1 באפריל 2009 18 במרץ 2013 השלושים ושתיים
מיקי לוי

(1951–)

יש עתיד יאיר לפיד 19 במרץ 2013 4 בדצמבר 2014 השלושים ושלוש
יצחק כהן

(1951–)

ש"ס משה כחלון 19 במאי 2015 17 במאי 2020 השלושים וארבע
ישראל כ"ץ 25 במאי 2020 14 באוקטובר 2020 השלושים וחמש
23 בנובמבר 2020 6 באפריל 2021
מיכל וולדיגר

(1969-)

הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' 4 בינואר 2023 26 באוקטובר 2023 השלושים ושבע

מנכ"לי המשרד לדורותיהם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מניין תמונה שם תחילת כהונה סיום כהונה
1 דוד הורוביץ 1948 1952
2 אהוד אבריאל 1952 1953
3 פנחס ספיר 1953 1955
4 שמחה גולן 1955 1956
5 יעקב ארנון 1956 1969
6 אברהם אגמון 1970 1975
7 ארנון גפני 1975 1976
8 עמירם סיון 1976 1979
9 יעקב נאמן 1979 1981
10 עזרא סדן 1981 1984
11 עמנואל שרון ינואר 1984 יולי 1984
12 ברוך ניסים יולי 1984 אוקטובר 1984
(11) עמנואל שרון אוקטובר 1984 1987
13 ויקטור מדינה 1987 1989
14 יעקב ליפשיץ 1989 1991
15 שלום זינגר 1991 1993
16 אהרון פוגל 1993 1995
17 דוד ברודט 1995 1997
18 שמואל סלבין 1997 1998
19 בן ציון זילברפרב 1998 1999
20 אבי בן-בסט 1999 2001
21 אוהד מראני אוגוסט 2001 נובמבר 2003
22 יוסי בכר נובמבר 2003 ינואר 2007
23 ירום אריאב ינואר 2007 נובמבר 2009
24 חיים שני נובמבר 2009 ספטמבר 2011
25 דורון כהן אוקטובר 2011 אפריל 2013
26 יעל אנדורן אפריל 2013 מאי 2015
27 שי באב"ד מאי 2015 יוני 2020
28 קרן טרנר אייל 14 ביוני 2020 15 באוקטובר 2020
(מ"מ) ערן יעקב אוקטובר 2020 ינואר 2021
(מ"מ) קובי בליטשטיין 15 בינואר 2021 יוני 2021
29 רם בלינקוב 27 ביוני 2021 15 בינואר 2023
30 שלומי הייזלר 22 בינואר 2023 מכהן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מיסוי בשיטת מס ערך מוסף יונהג, מעריב, 19 בנובמבר 1970
  2. ^ חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  3. ^ דוד ליפקין, ועדת גבתי תבחן ההצעות להעלאת מיסים ישירים ועקיפים, דבר, 8 בינואר 1970
  4. ^ שאול אברון, השר יוסף ספיר: הטלת מס מעסיקים - טירוף, מעריב, 23 בינואר 1970
  5. ^ מיכאל שמר, בעד מס מעבידים, דבר, 28 בינואר 1970; המשך
  6. ^ שר האוצר: ההתדרות לא תוכל לעמוד מנגד, מעריב, 3 ביולי 1974
  7. ^ מלווה חובה 3%, דבר, 14 ביולי 1974
  8. ^ דניאל בלוך, צעד פזיז ומסוכן, דבר, 25 בפברואר 1975
  9. ^ שר האוצר הוסמך להנמיך שיעור, דבר, 17 במרץ 1975
  10. ^ חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 22), התשל"ה-1975, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  11. ^ חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002, ס"ח 1863 מיום 4 באוגוסט 2002
  12. ^ אתר למנויים בלבד חגי עמית, ועדה מיוחדת תנסה לפתור את המלחמות הפוליטיות במשרד האוצר, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2017
  13. ^ תקנות שעת חירום (היטל שלום הגליל), תשמ"ב-1982, קובץ התקנות 4367, 17 ביוני 1982
  14. ^ חוק למימון מבצע שלום הגליל, התשמ"ב-1982, ס"ח 1056 מ-2 באוגוסט 1982
  15. ^ 1 2 3 שר בלי תיק אשר כהן בפועל כשר במשרד האוצר