משרד האוצר

משרד האוצר

מידע כללי
מדינה	ישראל
תחום שיפוט	ישראל ישראל
תאריך הקמה	1948
ממשלה	ממשלת ישראל
שר	בצלאל סמוטריץ'
תאריך כניסה	29 בדצמבר 2022
מנכ"ל	שלומי הייזלר
מטה מרכזי	ירושלים
תקציב	3.9 מיליארד ש"ח (2024)
http://www.mof.gov.il

משרד האוצר הוא המשרד הכלכלי המרכזי של ממשלת ישראל, האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה וביצועה.

משרד האוצר, ירושלים

תפקידיו המרכזיים הם: תכנון וביצוע המדיניות הכלכלית-פיסקאלית של מדינת ישראל, ויסות הפעילות הכלכלית והעסקית במשק, קביעת תקציב המדינה השנתי לפעילות הממשלה וחלוקתו למשרדי הממשלה השונים וניהול הכנסות המדינה וגביית המיסים הישירים והעקיפים.

כמו כן מופקד המשרד על קביעת מדיניות השכר והסכמי העבודה במגזר הציבורי ועל ניהול נכסי המדינה. המשרד אף מפקח על גופים מרכזיים בשוק ההון.

אגפי המשרד

בראש משרד האוצר עומד שר האוצר. מתחת לשר, עומדים באופן ישיר סגן השר (או שר נוסף בתוך המשרד), המנהל הכללי, ראשי האגפים (החשב הכללי, אגף תקציבים, אגף שכר והסכמי עבודה והכלכלן הראשי) וכן ראשי יחידות הסמך (רשות המיסים, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון).

יחידות נוספות הכפופות למנכ"ל המשרד הן: הלשכה המשפטית, יחידת ביקורת פנים, יחידת דוברות, היחידה לפניות הציבור ויחידות מנהליות פנימיות (כדוגמת לוגיסטיקה).

בעבר, במסגרת המשרד פעלו גם נציבות שירות המדינה (עד להעברתה למשרד ראש הממשלה) ורשות החברות הממשלתיות (עבר להעברתה למשרד לשיתוף פעולה אזורי).

אגף התקציבים

ערך מורחב – אגף התקציבים

הממונה על התקציבים נכון לשנת 2024 הוא יוגב גרדוס.

אגף התקציבים עוסק בהכנת תקציב המדינה ובהגשתו לאישור הממשלה והכנסת (התקציב השנתי מאושר מדי שנה על ידי הכנסת, בחוק התקציב). לאגף זה השפעה על פעולותיהם של כל משרדי הממשלה, דרך קביעת תקציביהם. האגף עוסק גם בגיבוש המדיניות המקרו-כלכלית של הממשלה.

אגף החשב הכללי

ערך מורחב – החשב הכללי

החשב הכללי נכון לשנת 2024 הוא יהלי רוטנברג.

אגף החשב הכללי עוקב אחר הוצאותיה של הממשלה, והוא אחראי על פיקוח תקציב המדינה, כולל טיפול בחשבונאות הממשלתית וחתימה על חוזים שהמדינה היא צד להם (חוזים שבדרך כלל כרוכים בתשלום של המדינה לספקים).

נושאים נוספים שבהם עוסק האגף:

• ניהול נכסי המדינה.
• ניהול החוב הממשלתי.
• קביעת מדיניות הרכש הממשלתי וביצוע רכש ממשלתי מרכזי.
• ניהול מיזמי מחשוב ממשלתיים, כגון מרכב"ה וממשל זמין.
• הפעלת ועדות מכרזים בין משרדיות.
• עריכת ביקורת פנים במשרדי הממשלה.
• מימוש חוקים תקציביים אחדים: חוק נכסי המדינה, חוק יסודות התקציב, חוק מלווה המדינה, חוק ערבויות מטעם המדינה וחוק הערבויות לסחר-חוץ, חוק חובת המכרזים, חוק שירות המדינה (גמלאות), חוק הביקורת הפנימית, ועוד.

אגף הכלכלן הראשי

ערך מורחב – אגף הכלכלן הראשי
הכלכלן הראשי נכון לשנת 2024 הוא ד"ר שמואל אברמזון, שהחליף את שירה גרינברג.

אגף הכלכלן הראשי הוא יחידת מטה במשרד האוצר האחראי על חיזוי ומעקב אחר המשתנים הכלכליים המשפיעים על המשק הישראלי, גיבוש מדיניות המס של ישראל וכן על ניהול הקשרים הבינלאומיים של משרד האוצר. כחלק מכך שותף האגף בתהליך בניית תקציב המדינה בחיזוי הצמיחה והכנסות המדינה, ומעקב אחר הכנסות המדינה בפועל. האגף גם יוזם מחקרים מקדמי מדיניות, לתמיכה מחקרית בקבלת ההחלטות באוצר, ולהצגת הכלכלה הישראלית לגורמי חוץ. בנוסף האגף יוזם מדיניות ושינויי חקיקה בתחומי המס ומייצג את ישראל בפורומים בינלאומיים העוסקים בתחומי מדיניות כלכלית ומיסוי.

פרסומי אגף הכלכלן הראשי כוללים בין היתר את דו"ח הכנסות המדינה, סקירות כלכליות שבועיות, סקירות ענף הנדל"ן למגורים ומאמרים המתפרסמים מעת לעת.

בנוסף האגף אחראי על הקשרים הבין-לאומיים והמגעים בין משרד האוצר לממשלות זרות, ארגונים בינלאומיים ומוסדות פיננסית בין-לאומיים.

אגף השכר והסכמי עבודה

ערך מורחב – אגף שכר והסכמי עבודה

הממונה על השכר והסכמי עבודה נכון לשנת 2024 הוא אפי מלכין.

אגף השכר אחראי על קביעת מדיניות השכר ויישומה במגזר הציבורי, ניהול משא ומתן בשם הממשלה בכלל המגזר הציבורי והמשק, פיקוח ובקרה על גופים ציבוריים (סעיף 29 לחוק יסודות התקציב), יישום תיקון 16 לחוק יסודות התקציב (כולל הפעלת יחידת האכיפה) וייעוץ לממשלה ולכנסת בנושאים הנוגעים לשכר.

אגף השכר והסכמי עבודה עוסק בקביעת תנאי העסקתם של עובדי המדינה, באמצעות ייצוג המדינה במשא ומתן לגיבוש הסכמים קיבוציים לעובדי המדינה, בחתימה על הסכמים אלה ובמעקב אחר ביצועם. פעמים רבות שותפות גם הרשויות המקומיות להסכמים אלה. כן מפקח האגף על תנאי ההעסקה בחברות ממשלתיות ובגופים מתוקצבים (כאלה שחלק ניכר מתקציבם ממומן על ידי המדינה, כגון אוניברסיטאות)

הלשכה המשפטית

היועץ המשפטי של משרד האוצר נכון לשנת 2024 הוא עו"ד אסי מסינג.

לשכה המשפטית במשרד האוצר מעניקה ליווי משפטי לפעילותם של לשכת השר ולשכת המנכ"ל, ולפעילות אגפי המשרד. במסגרת הליווי המשפטי, הלשכה המשפטית משתתפת בגיבוש ההיבטים המשפטיים של מדיניות המשרד ונותנת לבוש משפטי למדיניות המשרד שהתגבשה, מציגה את מדיניות המשרד בפני הממשלה והכנסת ומלווה את יישומה מן הבחינה המשפטית. בכלל זה, עוסקת הלשכה המשפטית בכל אלה: ניסוח של חקיקה (חוקים ותקנות), הוראות מינהל והצעות החלטה לממשלה, הכנת חוות דעת משפטיות, ניסוח מכרזים, הסכמים ומסמכים משפטיים, ניהול משא ומתן מול גורמים בתוך הממשלה ומחוצה לה, והכנת עמדת המשרד בתיקים שמתנהלים בבתי המשפט.

לחמישה אגפים ויחידות במשרד ייעוץ משפטי נפרד: רשות המסים, רשות החברות, אגף השכר והסכמי עבודה, מינהל הכנסות המדינה והרשות לזכויות ניצולי שואה.

רשות המיסים

ערך מורחב – רשות המסים בישראל

מנהל רשות המיסים נכון לשנת 2024 הוא שי אהרונוביץ'.

רשות המסים בישראל עוסקת בגביית כל המסים הממשלתיים החלים בישראל.

רשות המסים בישראל מאחדת את אגפי המס השונים: מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מס ערך מוסף, מס קנייה, מכס ומס בולים. הרשות מספקת שירותים בנושאי רפורמות, מוסדות ללא כוונת רווח וכן מידע למעסיקים, למייצגים ולציבור.

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

ראש רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון נכון לשנת 2024 הוא עמית גל.

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון היא רגולטור פיננסי עצמאי בישראל, המפקח על גופים פיננסים חוץ בנקאיים, ובהם חברות ביטוח, קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, וכן על מתן שירותים פיננסיים מוסדרים כגון נותני אשראי חוץ-בנקאי, שירותי תשלום והעברת כספים, חברות פינטק ונותני שירותים פיננסים במטבעות וירטואליים.

כמו כן, במסגרת סמכויותיה, אחראית הרשות, על רישוי סוכני ביטוח ויועצי פנסיה, והיא מפקחת על פעילותם מול המבוטחים והעמיתים.

הרשות הוקמה ב-1 בנובמבר 2016 בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, ועד למועד זה פעלה כאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.

מנהלת תקומה

גוף שהוקם על ידי ממשלת ישראל באוקטובר 2023 בעקבות מתקפת הפתע על ישראל והפגיעה ביישובי עוטף עזה במהלכה. המנהלת הוקמה במטרה לשקם את יישובי עוטף עזה שנפגעו במתקפה. המנהלת אחראית על 45 שיקום יישובים במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב, וכן על העיר שדרות.

המנהלת פעלה תחילה במשרד ראש הממשלה וב-24 בנובמבר 2024 עברה למשרד האוצר. המנהלת נמצאת תחת אחריות השר במשרד האוצר זאב אלקין.

המדפיס הממשלתי

ערך מורחב – המדפיס הממשלתי

מנהל המדפיס הממשלתי הוא רוני פרקין. היחידה באחריותו מבצעת את רוב שירותי הדפוס של כל משרדי הממשלה.

הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל

הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל (נקראת בקיצור: הלשכה לפיצויים אישיים) אחראית על אספקת שירותים לרשויות הפיצויים ומוסדות ביטוח סוציאלי בגרמניה, במסגרת "הסכם השילומים". הלשכה מספקת את השירותים בהתאם לתביעות אישיות של ניצולי שואה אזרחי ישראל.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מיסים

מס ערך מוסף

ערך מורחב – חוק מס ערך מוסף

"הוועדה הציבורית לבדיקת מערכת המיסים בישראל", שנודעה בשם "ועדת אשר" הגישה את המלצותיה לשר האוצר, פנחס ספיר, בינואר 1972, ובהן המלצה להנהגת מס ערך מוסף בישראל.בתחילה נעשו ניסיונות להנהיג את המס כבר בשנת 1972^[1], אולם המהלך השתהה ונכנס לתוקף רק בשנת 1976, עם חקיקתו של חוק מס ערך מוסף,^[2] שהפך מס זה למס העקיף המרכזי בישראל. שיעור המס, שנקבע בצו על ידי שר האוצר לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת, היה תחילה 8%, עלה עד ל-18%, ובשנת 2015 הוקטן לשיעורו הנוכחי - 17%.

מס מעסיקים

ערך מורחב – מס מעסיקים

מס מעסיקים הוצע לראשונה על ידי ועדת חיים גבתי שנועדה למצוא מקורות הכנסה נוספים למימון תקציב המדינה^[3], אולם ההצעה זכתה להתנגדות רבה מצד השרים במיוחד שר התעשייה והמסחר, יוסף ספיר, שכינה את המס "טירוף הדעת"^[4], ולא קודמה. המתנגדים טענו שהמס יביא לעליית מחירים ויפגע בייצוא, שכן יקשה להבחין בין יצואן ללא יצואן. לעומת זאת, התומכים טענו שהחוק יגביר את ההתייעלות ואת ריסון עליית השכר^[5]. ביולי 1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים, הציע שר האוצר שוב להחיל מס מעסיקים של 5%^[6]. בעקבות התנגדות המעסיקים שאיימו שלא לשתף פעולה עם החוק, הרעיון הוסר מסדר היום^[7]. בפברואר 1975 החליטה הממשלה באופן מפתיע על הנהגת מס מעסיקים^[8] בשיעור של 7.5%. החוק שהגיע לוועדת הכספים חודש לאחר מכן כלל שיעור של 4% בלבד וחברי הכנסת הכניסו לו סעיף שאישר לשר האוצר להוריד את השיעור בענפים העלולים להפגע בגלל המס^[9].

המס הוצג כמס זמני עד להטלת מס ערך מוסף, אך בוטל רק בתחילת 2008.

מס הכנסה

ערך מורחב – מס הכנסה (ישראל)

בדצמבר 1974 הקים שר האוצר, יהושע רבינוביץ, ביוזמתו של הממונה על הכנסות המדינה, משה נוידרפר, את ועדת בן שחר - ועדה ציבורית לבחינת רפורמה במערכת המיסים. על הוועדה הוטל לגבש המלצות לשינוי שיטת גביית המיסים הישירים ובמיוחד מס הכנסה תוך הורדת המס השולי, מניעת עיוותים, הגברת יעילות גביית המיסים, והרחבת בסיס המס. הוועדה הגישה המלצות לרפורמה נרחבת בפקודת מס הכנסה, שבעקבותיהן אושר בכנסת, ב-10 ביולי 1975, תיקון 22 לפקודת מס הכנסה ("הרפורמה במס הכנסה").^[10] בשינויים שהוכנסו במסגרת רפורמה יסודית זו יושמו שלושה עקרונות מרכזיים:

• הורחב בסיס המס: כל הכנסתו של העובד (למעט מספר מצומצם של חריגים) חייבת במס. בוטלו פטורים והקלות מס שניתנו להחזרי הוצאות, לגמול שעות נוספות ולתוספת יוקר.
• מותנו שיעורי המס והוקטן המס השולי המרבי (בעקבות הרחבת הבסיס לגבייתם). מדרגות המס נקבעו בטווח 25% עד 60%.
• כללי חישוב המס נעשו פשוטים יותר.

בשנים שלאחר מכן הקימו שרי האוצר ועדות נוספות לרפורמה במס הכנסה, בהן ועדת בן בסט, אך מרבית המלצותיהן לא יושמו.

שר האוצר סילבן שלום הביא לחקיקתו, בעקבות המלצותיה של "ועדת רבינוביץ'", של תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה^[11], שמרכיביו העיקריים:

• תחילתו של תהליך להורדת שיעורי המס (סעיף 121 לפקודת מס הכנסה), תהליך שאותו המשיכו והאיצו שרי האוצר שבאו אחרי שלום.
• חיוב במס הכנסה של רווחים ריאליים מהכנסות מריבית ומשוק ההון.
• מעבר ממיסוי טריטוריאלי למיסוי פרסונלי, שהביא להרחבה מהותית בחיוב במס הכנסה של הכנסותיהם של ישראלים בחו"ל.
• רפורמה במיסוי הקצאת מניות לעובדים (סעיף 102 לפקודת מס הכנסה).

חברות ממשלתיות

ערך מורחב – רשות החברות הממשלתיות

בבעלותה של מדינת ישראל נמצאות חברות ממשלתיות רבות, בהן חברות גדולות כחברת החשמל והתעשייה האווירית. רשות החברות הממשלתיות, שהוקמה בשנת 1975 כמשך ליחידה במשרד האוצר שקדמה לה, ממונה על הפיקוח על פעולתן של חברות אלה. תפקידיה העיקריים כיום של הרשות הם להוביל את הפיכת החברות הממשלתיות לרווחיות, יעילות ונקיות. נוסף על כך הרשות פועלת כדי לשפר את טיב השירות שמעניקות החברות הממשלתיות לצרכנים.

במשך מרבית שנותיה פעלה הרשות תחת משרד האוצר, אך בממשלת ישראל השלושים וחמש הופעלה הרשות תחת משרד הדיגיטל הלאומי עד החזרתה למשרד האוצר עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש. בממשלת ישראל השלושים ושבע הועברה הרשות למשרד לשיתוף פעולה אזורי. בשני משרדים אלה השר הממונה על הרשות הוא דודי אמסלם.

מאז 1962 מתקיימת מדיניות של הפרטת חברות ממשלתיות, שבמסגרתה הופרטו עשרות חברות, בהן אל על, בזק ותעש מערכות.

הוועדה לבחינת סמכויות מנכ"ל משרד האוצר

ביוני 2017 הקים משרד האוצר ועדה שמטרתה את הסמכויות של מנכ"ל משרד האוצר וראשי האגפים השונים ומנהלי יחידות סמך, כמו למשל רשות החברות הממשלתיות.

נקבע כי בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על השכר באוצר לשעבר יוסי קוצ'יק, ויהיו חברים בה מנכ"ל משרד האוצר והממונה על התקציבים לשעבר אהרון פוגל, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר חיים שני, הממונה על שוק ההון והביטוח לשעבר ציפי סאמט והממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר עו"ד דרור שטרום. היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, ישמש כיועץ המשפטי של הוועדה וכמרכזת הוועדה תשמש עו"ד הראלי מזרחי מהלשכה המשפטית במשרד האוצר.^[12]

מלחמות

למלחמות יש השפעה משמעותית על כלכלת ישראל, עקב גיוס המילואים המשבית חלק מפעילות המשק, נזקי המלחמה בעורף וההוצאה הגדולה על אמצעי לחימה.

מלחמת יום הכיפורים

בעקבות מלחמת יום הכיפורים הוטל "מלווה מלחמה" כאיגרת חוב מלחמה לגיוס הון מן הציבור.

מבצע שלום הגליל

ימים אחדים לאחר תחילתו של מבצע שלום הגליל חתם שר האוצר, יורם ארידור, על תקנות שעת חירום (היטל שלום הגליל), תשמ"ב-1982,^[13] שבמסגרתן הוטלו היטלים אחדים למימון המבצע.

בהסכם לחלוקת נטל הוצאות המבצע, שנעשה בין משרד האוצר, ההסתדרות הכללית ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים הוסכם על הטלת מלווה חובה למימון המבצע, ומלווה זה, שנקרא מלווה שלום הגליל, הוטל בחוק למימון מבצע שלום הגליל, תשמ"ב-1982, שאושר בכנסת ב-28 ביולי 1982, ונכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 1982.^[14] גביית המלווה נעשתה בשנים 1982–1983, ופרעונו נעשה במשך ארבע שנים, החל משנת 1993.

מלחמת לבנון השנייה

מלחמת חרבות ברזל

באוקטובר 2023, בעקבות מלחמת חרבות ברזל נדרש המשרד להתמודד עם הבעיות הכלכליות שגרמה המלחמה, בהן הוצאות המלחמה, הנזק הגדול שנגרם ביישובי עוטף עזה וביישובים נוספים, מימון האכסון של רבבות תושבים שפונו מבתיהם בעוטף עזה ובגבול הצפון, ותמיכה בעסקים שהפגעו.

אינפלציה

ערך מורחב – האינפלציה בישראל

אינפלציה משמעותית החלה בישראל בשנת 1973, שבה הגיע שיעורה ל-20% בשנה, והמשיך לעלות בשנים שלאחר מכן.

עם הקמת ממשלת בגין הראשונה, אחרי "המהפך" של שנת 1977, מונה שמחה ארליך לשר האוצר וסגן ראש הממשלה. בתפקידו זה החל "המהפך הכלכלי" עם שורת רפורמות שוק חופשי, שכללו את ביטול הפיקוח על מטבע חוץ, ביטול והפחתת מיסים (למשל מס נסיעות) וצעדים נוספים. עם זאת, לצד רפורמות המיסוי לא היה קיצוץ בהוצאות הממשלה, מה שהוביל לאינפלציה דוהרת, שהגיעה בשנת 1979 ל-111% בשנה. שיעור האינפלציה השנתית הגיע לשיא של 445% בשנת 1984. השיעור הגבוה ביותר של עליית המדד החודשית נרשם בחודש יולי של שנת 1985, והוא עמד על 27.49%.

עליית המחירים המהירה והבלתי מבוקרת הביאה לכך שבמשך כמה שנים חושב תקציב המדינה בדולר אמריקאי במקום בשקלים, כיוון שאי אפשר היה לדעת בתחילת השנה מה יהיה ערך השקל בסופה. כמו כן, נוצר חוב חיצוני גדול מאוד שאיים להחמיר את המשבר הכלכלי, ונרשם שפל ביתרות מטבע החוץ של ישראל. האינפלציה נבלמה בסופו של דבר בעקבות תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, בהובלת ראש הממשלה שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי, והחל משנת 2003 שיעורה נמוך מ-4% לשנה.

עליית המדד באחוזים (ממוצע שנתי לעומת שנה קודמת{)

שרי האוצר

שרי האוצר בממשלות ישראל

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		תקופת כהונה		ממשלה
1		אליעזר קפלן (1891-1952)		מפא"י	14 במאי 1948	25 ביוני 1952	הזמנית
							הראשונה
							השנייה
							השלישית
2		לוי אשכול (1895-1969)			25 ביוני 1952	26 ביוני 1963
							הרביעית
							החמישית
							השישית
							השביעית
							השמינית
							התשיעית
							העשירית
3		פנחס ספיר (1906-1975)			26 ביוני 1963	5 באוגוסט 1968	האחת עשרה
							השתים עשרה
				המערך הראשון מפא"י
							השלוש עשרה
				העבודה
4		זאב שרף (1906-1984)			5 באוגוסט 1968	15 בדצמבר 1969
				המערך השני העבודה
							הארבע עשרה
(3)		פנחס ספיר (1906-1975)			15 בדצמבר 1969	3 ביוני 1974	החמש עשרה
							השש עשרה
5		יהושע רבינוביץ (1911-1979)			3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	השבע עשרה
6		שמחה ארליך (1915-1983)		הליכוד המפלגה הליברלית	20 ביוני 1977	7 בנובמבר 1979	השמונה עשרה
7		יגאל הורוביץ (1918-1994)		הליכוד לע"ם	7 בנובמבר 1979	13 בינואר 1981
8		יורם ארידור (1933-)		הליכוד חרות	13 בינואר 1981	10 באוקטובר 1983
							התשע עשרה
							העשרים
9		יגאל כהן אורגד (1937-2019)			18 באוקטובר 1983	13 בספטמבר 1984
10		יצחק מודעי (1926-1998)		הליכוד המפלגה הליברלית	13 בספטמבר 1984	16 באפריל 1986	העשרים ואחת
11		משה נסים (1935-)			16 באפריל 1986	22 בדצמבר 1988
							העשרים ושתיים
12		שמעון פרס (1923-2016)		המערך השני העבודה	22 בדצמבר 1988	15 במרץ 1990	העשרים ושלוש
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר					15 במרץ 1990	11 ביוני 1990
(10)		יצחק מודעי (1926-1998)		המפלגה לקידום הרעיון הציוני	11 ביוני 1990	13 ביולי 1992	העשרים וארבע
13		אברהם בייגה שוחט (1936-2024)		העבודה	13 ביולי 1992	18 ביוני 1996	העשרים וחמש
							העשרים ושש
14		דן מרידור (1947-)		הליכוד-גשר-צומת הליכוד	18 ביוני 1996	20 ביוני 1997	העשרים ושבע
15		יעקב נאמן (1939-2017)		עצמאי לא כיהן כח"כ	9 ביולי 1997	18 בדצמבר 1998
16		מאיר שטרית (1948-)		הליכוד	23 בפברואר 1999	6 ביולי 1999
(13)		אברהם בייגה שוחט (1936-2024)		ישראל אחת העבודה	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	העשרים ושמונה
17		סילבן שלום (1958-)		הליכוד	7 במרץ 2001	28 בפברואר 2003	העשרים ותשע
18		בנימין נתניהו (1949-)			28 בפברואר 2003	9 באוגוסט 2005	השלושים
מילוי מקום על-ידי השר אהוד אולמרט					9 באוגוסט 2005	7 בנובמבר 2005
19		אהוד אולמרט (1945-)		קדימה	7 בנובמבר 2005	4 במאי 2006
20		אברהם הירשזון (1941-2022)			4 במאי 2006	22 באפריל 2007	השלושים ואחת
21		רוני בר-און (1948-)		קדימה	4 ביולי 2007	31 במרץ 2009
22		יובל שטייניץ (1958-)		הליכוד	31 במרץ 2009	18 במרץ 2013	השלושים ושתיים
23		יאיר לפיד (1963-)		יש עתיד	18 במרץ 2013	4 בדצמבר 2014	השלושים ושלוש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו					4 בדצמבר 2014	4 במרץ 2015
(18)		ראש הממשלה בנימין נתניהו (1949-)		הליכוד	25 במרץ 2015	14 במאי 2015
24		משה כחלון (1960-)		כולנו	14 במאי 2015	17 במאי 2020	השלושים וארבע
				הליכוד
25		ישראל כ"ץ (1955-)			17 במאי 2020	13 ביוני 2021	השלושים וחמש
26		אביגדור ליברמן (1958-)		ישראל ביתנו	13 ביוני 2021	29 בדצמבר 2022	השלושים ושש
27		בצלאל סמוטריץ' (1980-)		הציונות הדתית	29 בדצמבר 2022	מכהן	השלושים ושבע

שרים נוספים במשרד האוצר

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		יחד עם השר	תקופת כהונה		ממשלה
1		מאיר שטרית[15] (1948–)		הליכוד	בנימין נתניהו	28 בפברואר 2003	5 ביולי 2004	השלושים
2		משולם נהרי[15] (1951–)		ש"ס	אברהם הירשזון	27 בספטמבר 2006	31 במרץ 2009	השלושים ואחת
					רוני בר-און
3		יצחק כהן (1951–)			ישראל כ"ץ	14 באוקטובר 2020	19 בנובמבר 2020	השלושים וחמש
4		חמד עמאר[15] (1964–)		ישראל ביתנו	אביגדור ליברמן	13 ביוני 2021	29 בדצמבר 2022	השלושים ושש
5		זאב אלקין (1971-)		הימין הממלכתי	בצלאל סמוטריץ'	8 בנובמבר 2024	מכהן	השלושים ושבע

סגני שר במשרד האוצר

תמונה	שם (תקופת חיים)	סיעה		שר מכהן	תחילת כהונה	סוף כהונה	ממשלה
	יצחק קורן (1911–1994)		מפא"י	לוי אשכול	30 במאי 1962	26 ביוני 1963	העשירית
	צבי דינשטיין (1926–2012)		המערך מפא"י	פנחס ספיר	24 ביולי 1967	10 במרץ 1974	השלוש עשרה
			העבודה
				זאב שרף
			המערך העבודה
							הארבע עשרה
				פנחס ספיר			החמש עשרה
	יחזקאל פלומין (1935–2019)		הליכוד הליברלים	שמחה ארליך	28 ביוני 1977	30 ביולי 1979	השמונה עשרה
	חיים קופמן (1934–1995)		הליכוד חרות	יורם ארידור	28 באוגוסט 1981	13 בספטמבר 1984	התשע עשרה
							העשרים
				יגאל כהן-אורגד
	עדיאל אמוראי (1934–)		המערך העבודה	יצחק מודעי	24 בספטמבר 1984	22 בדצמבר 1988	העשרים ואחת
				משה נסים
							העשרים ושתיים
	יוסי ביילין (1948–)			שמעון פרס	26 בדצמבר 1988	15 במרץ 1990	העשרים ושלוש
	יוסף עזרן (1941–2010)		ש"ס	יצחק מודעי	2 ביולי 1990	13 ביולי 1992	העשרים וארבע
	רפאל פנחסי (1940–)			אברהם שוחט	4 באוגוסט 1992	31 בדצמבר 1992	העשרים וחמש
	דוד מגן (1945–)		הליכוד-גשר-צומת גשר	דן מרידור	18 ביוני 1996	20 במאי 1997	העשרים ושבע
	נסים דהן (1954–)		ש"ס	אברהם שוחט	5 באוגוסט 1999	11 ביולי 2000	העשרים ושמונה
	יצחק כהן (1951–)			סילבן שלום	2 במאי 2001	20 במאי 2002	העשרים ותשע
					3 ביוני 2002	28 בפברואר 2003
				יובל שטייניץ	1 באפריל 2009	18 במרץ 2013	השלושים ושתיים
	מיקי לוי (1951–)		יש עתיד	יאיר לפיד	19 במרץ 2013	4 בדצמבר 2014	השלושים ושלוש
	יצחק כהן (1951–)		ש"ס	משה כחלון	19 במאי 2015	17 במאי 2020	השלושים וארבע
				ישראל כ"ץ	25 במאי 2020	14 באוקטובר 2020	השלושים וחמש
					23 בנובמבר 2020	6 באפריל 2021
	מיכל וולדיגר (1969-)		הציונות הדתית	בצלאל סמוטריץ'	4 בינואר 2023	26 באוקטובר 2023	השלושים ושבע

מנכ"לי המשרד לדורותיהם

מניין	תמונה	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה
1		דוד הורוביץ	1948	1952
2		אהוד אבריאל	1952	1953
3		פנחס ספיר	1953	1955
4		שמחה גולן	1955	1956
5		יעקב ארנון	1956	1969
6		אברהם אגמון	1970	1975
7		ארנון גפני	1975	1976
8		עמירם סיון	1976	1979
9		יעקב נאמן	1979	1981
10		עזרא סדן	1981	1984
11		עמנואל שרון	ינואר 1984	יולי 1984
12		ברוך ניסים	יולי 1984	אוקטובר 1984
(11)		עמנואל שרון	אוקטובר 1984	1987
13		ויקטור מדינה	1987	1989
14		יעקב ליפשיץ	1989	1991
15		שלום זינגר	1991	1993
16		אהרון פוגל	1993	1995
17		דוד ברודט	1995	1997
18		שמואל סלבין	1997	1998
19		בן ציון זילברפרב	1998	1999
20		אבי בן-בסט	1999	2001
21		אוהד מראני	אוגוסט 2001	נובמבר 2003
22		יוסי בכר	נובמבר 2003	ינואר 2007
23		ירום אריאב	ינואר 2007	נובמבר 2009
24		חיים שני	נובמבר 2009	ספטמבר 2011
25		דורון כהן	אוקטובר 2011	אפריל 2013
26		יעל אנדורן	אפריל 2013	מאי 2015
27		שי באב"ד	מאי 2015	יוני 2020
28		קרן טרנר אייל	14 ביוני 2020	15 באוקטובר 2020
(מ"מ)		ערן יעקב	אוקטובר 2020	ינואר 2021
(מ"מ)		קובי בליטשטיין	15 בינואר 2021	יוני 2021
29		רם בלינקוב	27 ביוני 2021	15 בינואר 2023
30		שלומי הייזלר	22 בינואר 2023	מכהן

ראו גם

• דיני פניות ציבור בנושאי מיסים ואוצר במשרדי מדינת ישראל

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: משרד האוצר
ציטוטים בוויקיציטוט: משרד האוצר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משרד האוצר

• אתר האינטרנט הרשמי של משרד האוצר (בעברית, באנגלית ובערבית)
• משרד האוצר, ברשת החברתית פייסבוק
• משרד האוצר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• משרד האוצר, ברשת החברתית אינסטגרם
• משרד האוצר, ברשת החברתית LinkedIn
• משרד האוצר, סרטונים בערוץ היוטיוב
• הדר חורש, עלייתו ונפילתו של נער האוצר, באתר nrg‏, 16 במאי 2009
• כהן, ניסים (2013). "כוחה של מומחיות? על יחסי הגומלין בין פוליטיקאים לפקידים ושקיפות בתהליך התקצוב ועל אגף התקציבים באוצר ומדיניות הבריאות בישראל", ביטחון סוציאלי, 91
• תקציב משרד האוצר במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
• התנועה לחופש המידעסיכום דיוני ועדת קוצ'יק לבחינת סמכויות הנהלת משרד האוצר, 2018
• נתי טוקר, חוק אסי מסינג: "הפיטורים שלו הם לא סימפטום. הם המחלה עצמה", באתר TheMarker‏, 29 בנובמבר 2024
• ישראל, משרד האוצר, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. מיסוי בשיטת מס ערך מוסף יונהג, מעריב, 19 בנובמבר 1970
2. חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
3. דוד ליפקין, ועדת גבתי תבחן ההצעות להעלאת מיסים ישירים ועקיפים, דבר, 8 בינואר 1970
4. שאול אברון, השר יוסף ספיר: הטלת מס מעסיקים - טירוף, מעריב, 23 בינואר 1970
5. מיכאל שמר, בעד מס מעבידים, דבר, 28 בינואר 1970; המשך
6. שר האוצר: ההתדרות לא תוכל לעמוד מנגד, מעריב, 3 ביולי 1974
7. מלווה חובה 3%, דבר, 14 ביולי 1974
8. דניאל בלוך, צעד פזיז ומסוכן, דבר, 25 בפברואר 1975
9. שר האוצר הוסמך להנמיך שיעור, דבר, 17 במרץ 1975
10. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 22), התשל"ה-1975, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
11. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002, ס"ח 1863 מיום 4 באוגוסט 2002
12. חגי עמית, ועדה מיוחדת תנסה לפתור את המלחמות הפוליטיות במשרד האוצר, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2017
13. תקנות שעת חירום (היטל שלום הגליל), תשמ"ב-1982, קובץ התקנות 4367, 17 ביוני 1982
14. חוק למימון מבצע שלום הגליל, התשמ"ב-1982, ס"ח 1056 מ-2 באוגוסט 1982
15. שר בלי תיק אשר כהן בפועל כשר במשרד האוצר