נטליה בלוכבוסטיקובה

נטליה בלוכבוסטיקובה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 ביולי 1951 (בת 73)
מוסקבה, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1969–2009 (כ־40 שנה)
מקום לימודים המכון לקולנוע על שם גרסימוב (1971) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ולדימיר נאומוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה שני פרסי ברית המועצות, אמנית העם של רוסיה הסובייטית
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נטליה בלוכבוסטיקובה (ברוסית: Наталия Белохвостикова; נולדה ב-28 ביולי 1951) היא שחקנית קולנוע סובייטית ורוסייה.

קורות חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטליה בלוכבוסטיקובה נולדה בשנת 1951 במוסקבה. אביה, ניקולאי בלוכבוסטיקוב (1984-1918), היה דיפלומט. במהלך הקריירה שלו הוא מילא תפקידים שונים במשרד החוץ הסובייטי, עבד בשגרירויות ברית המועצות בקנדה ובבריטניה, וכיהן כשגריר בשוודיה. אמה, אנטונינה בלוכבוסטיקובה, עבדה כמתורגמנית.

ב-1952, בגיל 11 חודשים, היא נלקחה על ידי הוריה לבריטניה. אביה החל לעבוד שם כיועץ בשגרירות הסובייטית. בשנת 1956 היא חזרה למוסקבה עם הוריה, לאחר שהאב מונה לסגן מנהל המחלקה האירופית השנייה במשרד החוץ הסובייטי.

הופעת הבכורה של בלוכבוסטיקובה בקולנוע הייתה כשחקנית ביט ב-1965. היא הופיעה בקטע קצר בסרטו של מארק דונסקוי "לבה של אמא", על אמו של לנין – מריה אוליאנובה. לתפקיד זה הייתה השפעה מכרעת על הפיכתה של בלוכבוסטיקובה לשחקנית מקצוענית, אם כי לא בדרך צפויה.

ב-1967 בלוכבוסטיקובה, עדיין תלמידת בית ספר, ביקרה באולפני קולנוע על שם גורקי במוסקבה. במסדרון, היא נתקלה בשחקן ובבמאי הנודע סרגיי גרסימוב, שגם עבד כמורה למשחק ב-VGIK (המכון הכלל-סובייטי הממלכתי לאמנות הקולנוע). לידם עמד בוריס דולנקוב, מי שהיה הארט דיירקטור של הסרט "לבה של אמא", בו הופיעה בלוכבוסטיקובה בתפקידה הראשון על המסך. דולנקוב הציג את הנערה בפני גרסימוב, ואף סיפר לו שבכוונתה להתקבל ל-VGIK.

גרסימוב הצטער ששמע על כך רק אחרי שכבר אסף את תלמידיו לשנת הלימודים הבאה. למרות זאת, הוא אמר לבלוכבוסטיקובה להגיע למכון ב-1 בספטמבר והבטיח לה שיקבל אותה לסדנה שלו בלי בחינות כניסה. כך היא הבטיחה את מקומה ב-VGIK עוד לפני שהחלה ללמוד בכיתה י'.

בלוכבוסטיקובה הייתה מהתלמידים האהובים ביותר על גרסימוב, והוא הציע לה תפקידים במספר סרטים שביים. תפקידה החשוב הראשון היה בסרטו "ליד האגם", שצולם ב-1969, בעודה סטודנטית. הסרט הופק באולפנים על שם גורקי. בלוכבוסטיקובה גילמה את הדמות הנשית הראשית בסרט - לנה ברמינה. על תפקידה בסרט זכתה בפרס ברית המועצות, יחד עם הבמאי גרסימוב והשחקנים שגילמו לצדה את שתי הדמויות הגבריות הראשיות – אולג ז'קוב ווסילי שוקשין.

בלוכבוסטיקובה היא הזוכה הצעירה ביותר בפרס ברית המועצות – בין אמני הקולנוע שקיבלו אותו. הפרס הוענק לה ב-1971, כאשר הייתה בת 19 בלבד. באותה שנה סיימה את לימודיה ב-VGIK והשתתפה בסרט על סרגיי יסנין ("תשיר שיר, משורר..."), שצולם על ידי אולפני "מוספילם".

מאוחר יותר, ב-1971, החלה לעבוד באולפני הסרטים על שם גורקי. עד 1976 השתתפה בסרטיהם. ב-1974 התחתנה עם במאי הקולנוע ולדימיר נאומוב. בשנת 1976 החלה לשחק בתיאטרון-אולפן לשחקן הקולנוע (תיאטרון שהוקם ב-1943 כדי להעסיק שחקני קולנוע בתקופות, שבהן לא הצטלמו לסרטים. נקרא כיום התיאטרון הממלכתי לשחקן הקולנוע). משלהי שנות ה-70 בלוכבוסטיקובה שיחקה בסרטים שהופקו על ידי אולפני מוספילם.

בעבודתה האחרונה באולפנים על שם גורקי, בלוכבוסטיקובה הופיעה ב-1976 בסרט בן חמישה פרקים של גרסימוב - "אדום ושחור" (עיבוד לרומן של סטנדל באותו שם). היא שיחקה בתפקיד הנשי הראשי - בדמותה של מטילדה דה לה מול. שידור הסרט בטלוויזיה הפך אותה לשחקנית מוכרת להמונים.

ב-1980 שיחקה בלוכבוסטיקובה באחד מסרטיה החשובים ביותר - "טהראן-43" בבימוים של אלכסנדר אלוב וולדימיר נאומוב (בעלה). הסרט מספר על הצלחתו של השירות החשאי הסובייטי לסכל את המזימה הגרמנית לרצוח ב-1943 את המנהיגים סטלין, צ'רצ'יל ורוזוולט - בעת פגישת הפסגה שלהם בטהראן. חלק מהעלילה מתרחשת בשנות ה-70 אחרי חשיפת עדות חדשה על הפרשה.

בלוכבוסטיקובה שיחקה בסרט בתפקיד הנשי הראשי. היא גילמה את מארי לוני - מתורגמנית צרפתייה ממוצא רוסי, המומחית לשפה הפרסית ומתאהבת בסוכן הסובייטי שנשלח למנוע את ההתנקשות במנהיגים. בנוסף, היא גילמה בסרט גם את דמויות הבת והאם של מארי לוני. בתם של בלוכבוסטיקובה וולדימיר נאומוב (בעלה הבמאי) - נטליה נאומובה - השתתפה גם היא בסרט. היא גילמה את מארי לוני בילדותה וכן את הילדה שמזכירה אותה במראה שלה לגיבור הסובייטי.

ב"טהראן-43" בלוכבוסטיקובה שיחקה לצדם של איגור קוסטולבסקי בדמותו של סוכן סובייטי ואלן דלון בדמותו של קצין משטרה צרפתי. (הסרט היה הפקה בינלאומית - מלבד "מוספילם", היו שותפים לה אולפני סרטים מצרפת ומשווייץ).

ב-1982 בלוכבוסטיקובה גילמה את הדמות הנשית הראשית בסרט "נסיכת הקרקס" - קומדיה מוזיקלית שבוימה על ידי סבטלנה דרוז'ינינה. בשנת 1983 היא שיחקה בתפקיד הנשי הראשי בסרט "החוף" (הפקה סובייטית ומערב-גרמנית), שכמו "טהראן-43", בוים על ידי אלכסנדר אלוב וולדימיר נאומוב. ב-1985 בלוכבוסטיקובה זכתה בפרס ברית המועצות השני שלה על תפקידה בסרט זה.

ב-1985 בלוכבוסטיקובה שיחקה בתפקיד הראשי בסרט "נישואים חוקיים" בבימויו של אלברט מקרטצ'יאן. הסרט נבחר לסרט הטוב ביותר לאותה שנה, על ידי קוראי כתב-העת לקולנוע "סובייצקי אקרן".

בלוכבוסטיקובה גילמה דמויות נשיות ראשיות בארבעה סרטים, שבוימו על ידי בעלה ולדימיר נאומוב (בלי שותפו לשעבר אלוב): "הבחירה" (1987), "החוק" (1989), "עשר שנים בלי זכות התכתבות" (1990) ו"שעון בלי מחוגים" (2001). היא שיחקה בתפקיד ראשי גם בסרט "שנת הסוס: קבוצת הכוכבים עקרב", שבוים בשנת 2004 על ידי בתה - נטליה נאומובה, והופק על ידי בעלה.

במהלך הקריירה שלה, בלוכבוסטיקובה שיחקה ב-29 סרטים, האחרון שבהם ב-2009 ("ברוסיה יורד שלג" בבימויה של בתה - נטליה נאומובה).

משפחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1974 בלוכבוסטיקובה התחתנה עם הבמאי ולדימיר נאומוב (שהיה הגרוש של השחקנית אלזה לז'דיי). כעבור שנה וחצי נולדה בתם - נטליה נאומובה (כיום שחקנית ובמאית קולנוע).

בשנת 2007 בלוכבוסטיקובה ובעלה אימצו ילד בן שלוש מבית-יתומים. היא העניקה לו את שם המשפחה שלה, ושמו המלא הוא קיריל בלוכבוסטיקוב.

פרסים ותארים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פרס ברית המועצות (1971, על התפקיד הנשי הראשי בסרט "ליד האגם")
  • האמנית הנכבדה של רוסיה הסובייטית (1977)
  • אמן העם של רוסיה הסובייטית (1984)
  • פרס ברית המועצות (1985, על התפקיד הנשי הראשי בסרט "החוף")
  • אות הכבוד (רוסיה) (2003)
  • אות "על הצטיינות בשירות המולדת" מדרגה רביעית (2006)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]