סילבן שלום
סילבן שלום (נולד ב־4 באוגוסט 1958) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי. שימש כמשנה לראש הממשלה, שר בממשלות ישראל וחבר הכנסת מטעם מפלגת "הליכוד". שלום הוא עורך דין ורואה חשבון בהכשרתו. בדצמבר 2015 פרש מהחיים הפוליטיים לאחר שפורסמו בכלי התקשורת טענות של נשים אנונימיות כי הטריד אותן מינית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלום נולד בשם ציון סילבן משה שלום[1] לשמעון ומרים שלום בגאבס שבתוניסיה. עלה לישראל בשנת 1959 והתגורר בבאר שבע. אביו נהרג בגיל 37 במהלך שוד שהתרחש בסניף הבנק שניהל בבאר שבע[2][3]. לזכר אביו הוקם בית כנסת בשכונה ה' בעיר. לאחר שירותו הצבאי למד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וקיבל תואר ראשון בכלכלה והסמכה כרואה חשבון. לאחר מכן למד באוניברסיטת תל אביב שבה קיבל תואר ראשון במשפטים והסמכה כעורך דין, כמו כן הוא בעל תואר שני במדיניות ציבורית. במהלך לימודיו נבחר ב-1982 ליו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון, וסגן יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית[4].
בשנת 1984 עבר מבאר שבע לתל אביב והצטרף ככתב פוליטי לעיתון "חדשות", שם סיקר את מפלגות הימין ובעיקר את "הליכוד"[4]. ביולי 1985 מונה ליועץ התקשורת של שר האוצר יצחק מודעי ושימש בתפקיד כחמש שנים, גם לאחר שמודעי מונה לשר הכלכלה והתכנון[5]. במאי 1990 מונה כמנכ"ל זמני של משרד האנרגיה והתשתית, בעת שהיה ללא שר בעקבות נפילת הממשלה[6], ושימש בתפקיד שלושה חודשים[4]. באוקטובר מונה ליו"ר דירקטוריון חברת החשמל[7], אך המינוי עורר התנגדות עקב חוסר הניסיון של שלום לתפקיד כה בכיר[8], והוגשה עתירה לבג"ץ[9]. העתירה נדחתה והוא שימש בתפקיד כשנה וחצי[10].
ח"כ ושר בשנות התשעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 1992 התמודד בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת השלוש עשרה ונבחר למקום ה-32[11]. "הליכוד" זכה ב-32 מנדטים ושלום נבחר לכנסת השלוש עשרה. שלום נבחר שוב לכנסת הארבע עשרה ובשנת 1997 מונה לסגן שר הביטחון[12].
בשנת 1998 מונה לשר המדע והטכנולוגיה בממשלת נתניהו הראשונה, זאת בעקבות הסכם רוטציה בתפקיד עם מיכאל איתן[13].
שר האוצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלום שימש סגן ראש הממשלה ושר האוצר בממשלת ישראל העשרים ותשע, ממשלתו הראשונה של אריאל שרון (2001–2003)[14].
כשר אוצר הביא לחקיקתו, בעקבות המלצותיה של "ועדת רבינוביץ'", של תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה[15], שמרכיביו העיקריים:
- תחילתו של תהליך להורדת שיעורי המס (סעיף 121 לפקודת מס הכנסה), תהליך שאותו המשיכו והאיצו שרי האוצר שבאו אחרי שלום.
- חיוב במס הכנסה של רווחים ריאליים מהכנסות מריבית ומשוק ההון.
- מעבר ממיסוי טריטוריאלי למיסוי פרסונלי, שהביא להרחבה מהותית בחיוב במס הכנסה של הכנסותיהם של ישראלים בחו"ל.
- רפורמה במיסוי הקצאת מניות לעובדים (סעיף 102 לפקודת מס הכנסה).
בתקופת כהונתו המיתון החמור אליו נקלעה המדינה הלך והחריף, ובכירי המשק הביעו תרעומת על כך שהממשלה אינה נוקטת בצעדים הנדרשים לנוכח עומק המשבר. תגובתה של הממשלה שלא יכלה להתעלם מהביקורת לאורך זמן התבטאה לבסוף בצמצום מתון בהוצאות הממשלתיות, אך זו לא נתפסה כהולמת מספיק בשווקים הכלכליים, והיו שהביעו חששות מקריסה אפשרית של הכלכלה הישראלית.
ביוני 2002 הוביל, במסגרת מה שכינה "חומת מגן כלכלית", את חקיקת חוק תוכנית החירום הכלכלית, שכלל קיצוצים אחדים, ובהם קיצוץ של 4% ברבות מהקצבאות והגמלאות של המוסד לביטוח לאומי, קיצוץ בהקלות המס לתושבי יישובים שונים (יישובי ספר, יישובי פיתוח, התנחלויות ועוד)[16].
שלום היה שר אוצר בשיא ימי האינתיפדה השנייה. ישראל עברה משבר כלכלי, ובסוף 2002 התקשתה המדינה לגייס כסף בחו"ל, מאחר שהחוב הממשלתי גדל באופן ניכר[17].
שר החוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלום שימש סגן ראש הממשלה ושר החוץ בממשלתו השנייה של אריאל שרון (החל מ-2003).
כשר חוץ ניסה שלום לשפר את מצבה של ישראל באו"ם ולגבש אמנות בינלאומיות למאבק בטרור. בתקופת כהונתו התקיימה עצרת מיוחדת של מדינות העולם לציון 60 שנה לשחרור אושוויץ, דני גילרמן מונה לסגן נשיא העצרת הכללית של האו"ם, והתקבלה הצעת ישראל לקבוע יום זיכרון בינלאומי לשואה (ב-27 בינואר), שהייתה הצעת ההחלטה הראשונה אי פעם שהעבירה ישראל בעצרת האו"ם. כמו כן בתקופתו גונו דבריו של נשיא איראן על מחיקת ישראל מהמפה. לא נקשרו יחסים דיפלומטיים עם מדינות חדשות אולם לראשונה נפגשו בגלוי שרי החוץ של ישראל ופקיסטן (ראו: יחסי ישראל–פקיסטן).
ב-2003 נפגש עם מלך מרוקו מוחמד השישי בתטואן, בתקווה להביא לנורמליזציה ביחסים בין ישראל למרוקו[18].
ב-15 בינואר 2006 התפטר מתפקידיו בממשלה עקב פרישת "הליכוד" מהקואליציה[19], בעקבות הקמת "קדימה".
מבקר המדינה מתח ביקורת על מעורבותו במינויים לתפקידים זוטרים במשרד החוץ בעת כהונתו[20].
באופוזיציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנסת ה-17 היה שלום, שמפלגתו "הליכוד" הייתה באופוזיציה, חבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת החינוך, התרבות והספורט. הוא הגיש הצעות חוק פרטיות אחדות:
- בכירי הציבור ישקיעו רק במסגרת נאמנות עיוורת[21]
- מועצות אזוריות עשירות יחלקו הכנסותיהן עם רשויות סמוכות[22].
- חוק זכויות הסטודנט[23]
- חוק מס הכנסה שלילי[24]
התמודדות על ראשות "הליכוד"
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלום התמודד מול נתניהו על מנהיגות "הליכוד" לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה, יחד עם ישראל כץ ומשה פייגלין. בבחירות הפנימיות שנערכו ב-19 בדצמבר 2005 נבחר נתניהו לראשות "הליכוד" בקולות 44% מן המצביעים (מול 33% לשלום, 12% לפייגלין ו-9% לכץ).
ב-14 באוגוסט 2007 נערכו בחירות לראשות "הליכוד". שלום נחשב ליריבו העיקרי של מנהיג המפלגה נתניהו, אולם הוא פרש בהפגנתיות מהמרוץ לראשות המפלגה בשל הקדמת הבחירות הפנימיות, תוך שהוא טוען כי "הליכוד" מתנהל בנוסח מפלגת הבעת' בסוריה והשאיר את נתניהו כמועמד עיקרי יחיד אל מול פעילים עם כוח מועט במפלגה – משה פייגלין ודני דנון, אותם ניצח נתניהו[25].
השר לפיתוח הנגב והגליל ולשיתוף פעולה אזורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום השביעי ברשימת "הליכוד" לכנסת. בממשלת ישראל השלושים ושתיים נתניהו לא העניק לשלום את תפקיד שר האוצר בו חשק[26][27], ומינה אותו לשר לפיתוח אזורי, שר לפיתוח הנגב והגליל ומשנה לראש הממשלה.
השר שלום הודה במספר הזדמנויות כי לא היה זה התפקיד בו חשק וכי המינוי התרחש כ-5 דקות לפני השבעת הממשלה, אך הוסיף ואמר כי הוא מעולם לא נהנה משום תפקיד כפי שהוא נהנה בתפקידו כשר לפיתוח הנגב והגליל. הוא אמר כי "היכולת לראות במו עיניך את הפרויקטים להם נותן המשרד תקציבים, הוא אשר הופך אותו למשרד החשוב והפרודוקטיבי שהוא"[דרוש מקור].
שלום טען בכניסתו לתפקיד כי חזונו הוא לקדם פרויקטים אשר היו תקועים במשך זמן רב בפריפריה וגם לפתח חדשים. בגליל קידם שלום את נושא בית הספר לרפואה בצפת, אשר פתח את שעריו באוקטובר 2011. בית הספר לרפואה, על פי שלום, הוא יריית הפתיחה לקראת הקמת אוניברסיטה בגליל שתהיה מורכבת מכלל המכללות בצפון[28].
בתחום התחבורה דחף משרדו של השר שלום את הרחבת תשתיות הרכבת והמשך סלילת המסילה לכיוון כרמיאל, אשר תורחב בעתיד גם לצפת ולקריית שמונה[29]. שלום הוביל מהלך, בניגוד לעמדת משרד התחבורה ומשרד האוצר, לבניית רכבת קלה, בטענה שמסילות רכבת שונות ייצרו סגרגציה בין הגליל והמרכז ויביאו להרחבת הפערים. שלום דחף להארכת כביש 6 עד לצומת כברי.
בתחום הפיתוח האזורי ותהליך השלום השתתף ביולי 2013 במפגש עם סאיב עריקאת, שר הפנים הפלסטיני, מוחמד אבו רמאדן, שר הפנים של ירדן חוסיין מג'אלי ושר החוץ של יפן פומיו קישידה במטרה להביא לחידושהתהליך המדיני[30].
בנוסף, פעל משרד הנגב והגליל בראשותו לקדם את בנייתו של שדה תעופה בינלאומי נוסף בנבטים, אשר אמור להקל את הלחץ על נמל התעופה בן-גוריון ולהביא לתוספת של אלפי מקומות עבודה לתושבי הנגב, כמו גם לחיזוק התיירות באזור[31][32]. עיקר המאבק, מול משרד הביטחון, הוא על מיקומו של השדה. משרד הביטחון ביקש לבנות את שדה התעופה הנוסף בעמק יזרעאל. מיזם זה לא הושלם עד סיום כהונתו כשר לפיתוח הנגב והגליל.
בתחום הפנאי קידם את הקמתם של הפארק המוטורי הראשון בישראל בחצרים[33], ומגרש גולף בעומר[34][35]. גם שני מיזמים אלה לא הושלמו עד לסיום כהונתו של שלום כשר לפיתוח הנגב והגליל.
בשנת 2010 העלה שלום רעיון לשינוי סוף השבוע במדינת ישראל מהימים שישי ושבת לימים שבת וראשון[36]. לטענתו, הדבר יסנכרן את ישראל עם מדינות העולם, יוכל לאפשר מנוחה נאותה, ולהגביר את הצמיחה במדינת ישראל. הרעיון לא יצא אל הפועל.
בשנת 2013 עלה שמו של סילבן שלום כמועמד לתפקיד נשיא מדינת ישראל. אך לפני הבחירות לנשיאות פנתה אישה למשטרה בתלונה שהוא הטריד אותה מינית 15 שנים קודם לכן[37]. על תלונה זו חלה התיישנות ולכן לא ננקטו הליכים במקרה[38]. לאחר מכן הגיע לידיעת המשטרה מידע על נשים נוספות שטענו שהוטרדו על ידי השר, אך הן מאנו להגיש תלונות, ותיק החקירה נסגר[39]. בסופו של דבר נמנע שלום מלהציג מועמדותו לנשיאות המדינה, עקב תלונות הנשים על הטרדות ולאחר שלא זכה לתמיכתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו[40].
שר הפנים ופרישתו מהחיים הפוליטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הקמתה של ממשלת ישראל ה-34 במאי 2015, בראשותו של בנימין נתניהו, מונה שלום למשנה לראש הממשלה ולשר הפנים. הוא היה גם הממונה על המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית[41]. ביולי 2015, נפגש שלום עם סאיב עריקאת ברבת עמון בניסיון נוסף לחדש את המשא ומתן, אך הדבר נכשל[42].
ב-20 בדצמבר 2015, לאחר שפורסמו בכלי התקשורת טענות של נשים אנונימיות כי הטריד אותן מינית, הודיע שלום על פרישתו מהחיים הפוליטיים[43]. הכרזתו זו קדמה בשעות ספורות להחלטת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, על פתיחת חקירה בעניינו[44]. ב-24 בדצמבר התפטר מן הכנסת. ב-30 ביוני 2016 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על סגירת תיק החקירה בעניינו[45].
ביוני 2016 פתח שלום את חברת הייעוץ "סימס אינטרנשיונל" (SIMS)[46].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1993 נשא את ג'ודי שלום ניר מוזס, בת למשפחת בעלי השליטה בעיתון "ידיעות אחרונות"[47]. לזוג שלושה ילדים משותפים, ושניים מנישואים קודמים של ניר מוזס. באוגוסט 2017 הם נפרדו[48], וב-2021 התגרשו.
בדירוג "פורבס" לשנת 2015 של הפוליטיקאים העשירים בישראל תפס שלום את המקום השלישי, הונו המוערך נאמד בכ-150 מיליון שקלים, בין השאר בזכות נישואיו לג'ודי ניר מוזס שלום, המחזיקה ב-12% ממניות קבוצת ”ידיעות אחרונות"[49]. אחיו של סילבן, צבי, הוא יו"ר רשות שדות התעופה לשעבר[50], ומבעלי "רדיו תל אביב" ורדיו "גלי ישראל".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סילבן שלום
סילבן שלום, באתר הכנסת 
סילבן שלום, ברשת החברתית פייסבוק
סילבן שלום, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סילבן שלום, סרטונים בערוץ היוטיוב- סילבן שלום, באתר כנסת פתוחה
- סילבן שלום באתר TheMarker
- ארי שביט, אחים כהי עור, באתר הארץ, 9 ביולי 2008
- עדי גרסיאל, סילבן בגובה העיניים, באתר ערוץ 7, 4 בדצמבר 2008
דוד בן בסט מראיין את סילבן שלום, "הנבחרים", באתר YouTube, 11 בנובמבר 2011- צבי זרחיה, "מרגיז אותי שאחרי 20 שנה וכל כך הרבה תפקידים - מציינים שאני המזרחי היחיד בליכוד", באתר TheMarker, 12 בנובמבר 2012
- "דיור במגדל העמק נמכר כמו לחמניות", באתר ynet, 26 בדצמבר 2013
- אורי חודי, "אנשים ירוצו לרכוש דירה בקרית גת, וזה ישפיע גם על המחירים במרכז. אין מה לעשות - המחירים יירדו", באתר גלובס, 16 במרץ 2014
שוקי שדה, בואי ג'ודי, הולכים | ג'ודי וסילבן: הזוג המלכותי של ישראל. כמעט, באתר TheMarker, 12 בספטמבר 2014- אודי סגל, סילבן שלום שובר שתיקה, באתר מאקו, 13 בדצמבר 2014
- 103FM, לראשונה, ראיינה ג'ודי שלום ניר מוזס את השר לשעבר ובעלה לשעבר סילבן שלום, באתר מעריב אונליין, 21 באוגוסט 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רוני סופר, יום לאומי לשפה העברית: השרים ישתתפו בחוג, באתר ynet, 3 בינואר 2010
- ^ מנהל בנק בבאר־שבע נהרג ביריות שודדים, על המשמר, 4 בדצמבר 1964
- ^ כתבנו בבאר שבע, מאת יצחק שתיל, אדר תשנ"א, מרץ 1991, עמ׳ 41 עד 46.
- ^ 1 2 3 אבי בטלהיים, בחור נחמד - אז מה, מעריב, 24 באוגוסט 1990
- ^ חגית סלוטקי, האנרגיה של סילבן, כל העיר, 11 במאי 1990
- ^ רווק מבאר-שבע כמנכ"ל, חדשות, 16 במאי 1990
- ^ מירב ארלוזורוב, סילבן שלום נבחר ליו"ר חברת החשמל, חדשות, 19 באוקטובר 1990
- ^ חוצפה פלוס סכנה, מעריב, 16 באוגוסט 1990
- ^ מירב ארלוזורוב, בג״ץ עצר כניסת סילבן שלום לחברת החשמל, חדשות, 23 באוקטובר 1990
מירב ארלוזורוב, עתי"ם, בג"ץ: מחר ההכרעה על מינו׳ סילבן שלום, חדשות, 2 בדצמבר 1990 - ^ שוקי לבנון, בג׳׳צ אישר: סילבן שלום יהיה יו"ר חברת חשמל, חדשות, 4 בדצמבר 1990
- ^ חנה קים, 40 מועמדי הליכוד לכנסת, חדשות, 3 במרץ 1992
- ^ צבי לביא, סילבן שלום: אם איתן לא מרוצה במשרד המדע - אני מוכן להתחלף מיד, באתר גלובס, 7 בספטמבר 1997
- ^ צבי לביא, ניסיון לגבש הסדר רוטציה בין סילבן שלום למיכאל איתן בתפקיד שר המדע, באתר גלובס, 8 ביולי 1997
- ^ צבי זרחיה, סילבן שלום לקח את כל הקופה, באתר הארץ, 8 במרץ 2001
- ^ חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002, ס"ח 1863 מיום 4 באוגוסט 2002
- ^ ראול טייטלבאום, בישראל אין בעיה כלכלית, באתר גלובס, 31 ביולי 2002
מרכז אדוה: תוכנית האוצר מפלה ילדים, באתר הארץ, 29 באפריל 2002 - ^ דוח יציבות פיננסית לשנת 2003, באתר בנק ישראל
- ^ "מרוקו החליטה לחדש בקרוב היחסים עם ישראל", באתר ynet, 2 בספטמבר 2003
- ^ סילבן שלום הגיש את מכתב התפטרותו מהממשלה, באתר ynet, 13 בינואר 2006
- ^ דו"ח מבקר המדינה: סילבן שלום ובנימין נתניהו התערבו במינויים לתפקידים זוטרים במשרד החוץ, באתר גלובס, 26 ביוני 2006
- ^ צבי זרחיה, הצעת חוק: בכירי הציבור ישקיעו רק במסגרת נאמנות עיוורת, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2006
- ^ אבי בר-אלי, הצעת חוק: מועצות אזוריות עשירות יחלקו הכנסותיהן עם רשויות סמוכות, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2006
- ^ אמנון מרנדה, הכנסת אישרה את חוק זכויות הסטודנט, באתר ynet, 29 במאי 2007
- ^ צבי לביא, סילבן נלחם על זכויות היוצרים, באתר ynet, 30 בנובמבר 2007
- ^ הארץ, שלום: לא אשתתף במחטף של נתניהו; הליכוד פועל כמו מפלגת הבעת' בסוריה, באתר TheMarker, 9 ביולי 2007
- ^ רונן ליבוביץ' ונדב פרי, ברגע האחרון: סילבן שלום נכנס לממשלת נתניהו, באתר nana10, 31 במרץ 2009
- ^ סילבן שלום תוקף: "מרוב פחד, נתניהו אינו מסוגל למנות אדם בעל השפעה, מעמד וכוח לצידו", באתר גלובס, 11 במרץ 2009
- ^ דן אבן, רן טור כספא, הפקולטה לרפואה בצפת נפתחה הבוקר, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2011
- ^ יעל לוי, שלום נכנס לתפקיד: "רכבת לאילת וקריית שמונה", באתר ynet, 1 באפריל 2009
- ^ אורה קורן, פגישה פומבית ראשונה בין שרים מישראל, ירדן, הרשות הפלסטינית ויפן, באתר TheMarker, 25 ביולי 2013
- ^ יסמין גיל, שר התחבורה הגיש הצעה לממשלה להקים נמל תעופה משלים לנתב"ג בנבטים, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2011
- ^ ח"כ סילבן שלום, בין נבטים למגידו, באתר גלובס, 9 בפברואר 2010
- ^ תומר הדר, לאחר שנים של עיכובים: פארק מוטורי יוקם בחצרים, באתר כלכליסט, 28 במרץ 2011
- ^ מיכל מרגלית, הממשלה תשקיע 18 מיליון ש' בפארק תיירות בינלאומי בנגב, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2011
- ^ פארקים ומתקנים בנגב, באתר המשרד לפיתוח הנגב והגליל
- ^ לילך ויסמן, סילבן שלום: "סוף שבוע ארוך עד יום ראשון ישנה את המדינה", באתר גלובס, 26 בפברואר 2011
- ^ מערכת גלי צה״ל, שלום: "אם אחליט להתמודד לתפקיד הנשיא אבחר", באתר גלי צה"ל, 31 בדצמבר 2013
- ^ רביב דרוקר, מי ממהר לזכות את סילבן שלום?, באתר וואלה, 26 במרץ 2014
- ^ יניב קובוביץ, המשטרה תמליץ לסגור את התיק נגד סילבן שלום, באתר הארץ, 29 באפריל 2014
אלי סניור, אביאל מגנזי ואטילה שומפלבי, וינשטיין הודיע על סגירת תיק סילבן שלום, באתר ynet, 7 במאי 2014 - ^ עמרי נחמיאס, סילבן שלום לא יתמודד על נשיאות המדינה, באתר וואלה, 21 במאי 2014
- ^ דנה סומברג, נתניהו מינה את סילבן שלום לאחראי על המו"מ עם הפלסטינים, באתר מעריב אונליין, 18 במאי 2015
- ^ ברק רביד וג'קי חורי, אדם פרטי תיווך במגעים לפגישת שלום-עריקאת; האמריקאים לא עודכנו, באתר הארץ, 27 ביולי 2015
פגישה חשאית: השר סילבן שלום נועד עם סאיב עריקאת, באתר וואלה, 27 ביולי 2015 - ^ אטילה שומפלבי, סילבן שלום פורש מהחיים הפוליטיים, באתר ynet, 20 בדצמבר 2015
- ^ יניב קובוביץ, ברק רביד ואילן ליאור, סילבן שלום פורש מהחיים הפוליטיים בעקבות הטענות לעבירות מין, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2015
- ^ טובה צימוקי ואלי סניור, היועמ"ש: נסגר התיק נגד סילבן שלום, באתר ynet, 30 ביוני 2016
- ^ אבי בר-אלי, הקריירה החדשה של סילבן שלום - חצי שנה לאחר שפרש מהפוליטיקה בעקבות טענות להטרדות מיניות, באתר TheMarker, 26 בספטמבר 2016
- ^ אורנה לנדאו, תמונות מחיי נישואין, חדשות, 26 במרץ 1993
- ^ ליהי עטר בכר, ג'ודי ניר מוזס וסילבן שלום נפרדו, באתר וואלה, 9 באוגוסט 2017
- ^ צבי זרחיה, דירוג הפוליטיקאים העשירים: נתניהו במקום הרביעי עם 42 מיליון שקל, באתר הארץ, 16 ביוני 2015
- ^ שירות גלובס, צבי שלום, אחיו של שר האוצר, נחקר באזהרה בפרשת שלומי עוז, באתר גלובס, 12 בפברואר 2003
| סילבן שלום - תבניות ניווט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עץ משפחת מוזס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בקרת זהויות  |
|
|---|