פג'וורנק

פג'וורנק
Fegyvernek
סמל פג'וורנק
סמל פג'וורנק
סמל פג'וורנק
דגל פג'וורנק
דגל פג'וורנק
דגל פג'וורנק
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
חבל המישור הגדול הצפוני
מחוז יאס-נאג'קון-סולנוקיאס-נאג'קון-סולנוק יאס-נאג'קון-סולנוק
נפה נפת טרקסנטמיקלוש
שטח 71.48 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 6,146 (1 בינואר 2024)
קואורדינטות 47°16′00″N 20°32′00″E / 47.266667°N 20.533333°E / 47.266667; 20.533333 
אזור זמן UTC +1
http://www.fegyvernek.hu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פג'וורנקהונגרית: Fegyvernek) היא עיירה במחוז יאס-נאג'קון-סולנוק בנפת טרקסנטמיקלוש.

היישוב ממוקם בפאתיו המערביים של ה"נאג'קונשאג", שהוא האזור הדרום-מזרחי של המחוז, לאורך ענף משנה של נהר הטיסה. רצועה צרה של היישוב, באורך של כמעט קילומטר, מגיעה עד לענף העיקרי ומרכזי של נהר הטיסה.

כביש הגישה עובר בקצה הדרומי של מרכז היישוב, ובחלק של העיר (אחת השכונות} עובר הכביש הראשי מספר 4, בערך בכיוון מזרח-מערב, ולכן הוא כביש הגישה החשוב ביותר מכיוון בודפשטסולנוק כמו גם מכיוון דברצןנירג'האזה.

היישוב נקרא בתרגום חופשי "כלי נשק" או "של כלי נשק" על שם החמושים שחיו במקום פעם ועיסוקם היה כנראה בעלי זרוע חמושים או שכירי חרב. אנשים התגוררו ביישוב כבר בתקופת הברונזה, ומאוחר יותר נמצאו ממצאי תקופת הברזל והממצאים הסרמטיים בתקופות מאוחרות יותר. במקורות הכתובים והידועים אנו נתקלים לראשונה בשמו של הכפר בשנת 1212. אחר כך בשנת 1219 הוא מוזכר במרשם אוראדיה.

היישוב פג'וורנק של המאה ה-15 ערך כבר ירידים והיו לו פריבילגיות של עיר שוק, אך בשנים 16861687 סלים ג'ראי הראשון, החאן הטטרי של קרים (Selim I Giray) השמיד את האזור יחד עם הכפר פג'וורנק.

ב-25 ביולי 1919 חיילים רומנים ירו למוות ב-49 מקומיים בתגובה על הירי וההריגה של מפקד גדוד דרובטה-טורנו סברין. בסוף שנת 1919 הוקם במקום מחנה מעצר עבור החיילים האדומים לשעבר בתנאים קשים מאוד. המחנה חוסל בשנת 1922. לאחר מלחמת העולם השנייה גורשו מפג'וורנק רבים מהתושבים מוצא גרמני למכרות פחם באזור הדון. על פי הצעתו של השר למינהל ציבורי ומשפטים, הוענק ליישוב תואר עיר ב-15 ביולי 2013.[1]

שמו של הכפר הגדול פג'וורנק עם בכתב חריטה סקלרי-הונגרי.

קהילה יהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחות יהודיות התיישבו במקום במחצית הראשונה של המאה ה-19. הן עסקו במסחר, מלאכה וחקלאות. אחרים היו בעלי מקצועות חופשיים. בעקבות חילוקי הדעות (בקונגרס של יהודי הונגריה ב-1869,1868) בין חרדים למשכילים (הקרע ביהדות הונגריה), הצטרפה פג'וורנק לזרם הניאולוגי שגרס השתלבות בחברה ההונגרית ותיקון סדרי החיים הדתיים. במקום פעלו חברה קדישא, אגודת נשים ובית כנסת. ב-1870 הוקם בית ספר יהודי, רמת הלימודים הייתה גבוהה ולמדו בו גם תלמידים נוצרים. ב-1880 חיו בפג'וורנק 237 יהודים.

במלחמת העולם הראשונה (1914–1918) התגייסו לצבא 37 מיהודי פג'וורנק, חמישה מהם נפלו קרבות.

ב-1920, בימי הטרור הלבן (פרעות ביהודים וברדיקאלים שבוצעו בידי גורמים ימניים בשנים 19191921, לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית) הוכו יהודים רבים וחנויותיהם נשדדו. הרופא העירוני, ד"ר ז'יגמונד קליין (KLEIN), נרצח בידי הפורעים.

ב-1925 הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי ומ-1930 היו כפופים לה יהודים תושבי שישה יישובים קטנים בסביבה. ב-1930 נמנו בקהילה רק 85 יהודים.

תקופת השואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודי הראשון" ואחריה את החוק היהודי השני ואת החוק היהודי השלישי.

ב-1942 נלקחו צעירים יהודים לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי).

כשניכנס הצבא הגרמני להונגריה במרץ 1944 (מבצע מרגרטה), קיבלה אותו האוכלוסייה הנוצרית בהתלהבות. ביוני רוכזו יהודי פגיוורנק בבית הכנסת, וכעבור יומיים הוסעו בעגלות לגיטו שהוקם בסולנוק (SZOLNOK), ומשם שולחו ב-26 ביוני לאושוויץ.

אחרי המלחמה התחדשו חיי הקהילה בידי הניצולים המעטים שחזרו מהמחנות ומעבודות הכפייה, אליהם הצטרפו כמה מיהודי הכפרים שבסביבה. בעזרת כספי הג'וינט שיפצו את בית הכנסת. ב-1948 חיו במקום 30 יהודים. כשהוקמה מדינת ישראל עלו כמה משפחות יהודיות ארצה.

אתרים בעלי חשיבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילידי המקום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פג'וורנק בוויקישיתוף
  • אתר האינטרנט הרשמי של פג'וורנק
  • "A nagyközség története".
  • "Nagyközségünkről röviden".

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "A köztársasági elnök 325/2013. (VII. 10.) KE határozata városi cím adományozásáról" (pdf). Magyar Közlöny 2013. évi 118. szám, 64033. oldal. 2013-07-05.
  2. ^ Czellár Katalin, Somorjai Ferenc: Magyarország. Budapest : Panoráma, 1996. 583. o. ISBN 9632437616