קארוי צ'מגי

קארוי צ'מגי
Csemegi Károly
לידה 3 במאי 1826
צ'ונגראד, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 במרץ 1899 (בגיל 72)
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Nasch Károly עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • מזכיר מדינה
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (3 בספטמבר 1872–24 במאי 1875)
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (30 באוגוסט 1875–30 באוקטובר 1878) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת דיאק, המפלגה הליברלית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קארוי צ'מגי (במקור נאש - Nasch,[1][2] בהונגרית: Csemegi Károly;‏ צ'ונגראד, 3 במאי 1826 – בודפשט, 18 במרץ 1899) עורך דין יהודי-הונגרי, נשיא מועצת הקוריה (נשיא בית המשפט העליון), סגן שר המשפטים ההונגרי, הדמות הבולטת ביותר במשפט הפלילי ההונגרי, נותן את שמו ל"קודקס צ'מגי" (Csemegi-kódex) שהוא חוק העונשין ההונגרי הראשון. היה גם חבר האספה הלאומית ההונגרית במשך שתי קדנציות.

צ'מגי עשה עבודה יוצאת מן הכלל ברפורמה ופיתוח חיי המשפט ההונגריים. הוא ניסח את חוקי הארגון השיפוטי (סעיף 4 משנת 1869 על סמכות שיפוטית, סעיף שנת 1871 על ארגון משרד התובע), שעל בסיסם הופרדה הסמכות השיפוטית מהמינהל הציבורי. בשנת 1874 ביצע גם את עבודת הקודיפיקציה של חוק תקנות עורכי הדין.[3] הוא הכין גם את טיוטות חוקי העונשין המשקפים את התפיסה הליברלית (סעיף V משנת 1878 וסעיף XL משנת 1879), שיצר ברוח האידיאלים הבורגניים הפרוגרסיביים.[4]

הוא עבד לא רק כיוצר חוקים, אלא גם כשופט וכותב מומחה - כתוצאה מכך הייתה לו השפעה ארוכת טווח ומשמעותית על התפתחות המשפט הפלילי ההונגרי.[3]

כמו כן, היה לו ידע מעמיק בתחום ענייני הכליאה.[5] בנוסף לרצונו להקים את מערכת הכליאה המודרנית ביותר האפשרית, הוא גם שם לעצמו למטרה להפוך אותה למושלמת ביותר מבחינת מדעי העונשין. יתרה מזאת, כזו שתואמת באופן מלא לתנאים המקומיים.

נעוריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד במשפחה יהודית בשם קארוי נאש.[2] אביו יוז'ף נאש היה סוחר כפרי. אחיו הצעיר איגנץ צ'מגי בחר בקריירה הצבאית. בצעירותו עבד אביו כפקיד בנק בבפריז, כך שעל אף שסיים את בית הספר היסודי בכפר הולדתו הוא הצליח ללמוד צרפתית מאביו וגרמנית מאמו. מאוחר יותר, עם התקדמות לימודיו, למד גם יוונית ולטינית. הוא השלים את השנתיים הראשונות של בית הספר התיכון בין 1834 לבין 1836 בפשט[6] ולאחר מכן בשנת 1836 רשם אותו אביו לבית הספר הצבאי הריאלי של סגד. משנת 1838, הוא המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון הפיאריסטי שם, ולאחר מכן סיים את שנת התיכון האחרונה שלו ב-1840/1841 בגימנסיה בקצ'קמט.[7]

צ'מגי (אז עוד נאש) השלים את לימודי המשפטים שלו בפשט. ביחד עם פרידייש קוראני, שאנדור פונטאק ושאלאמון גאיגאזו (הו'), הקימו את החברה ההונגרית של האוניברסיטה. לרוע המזל, אפילו בעזרת הפטרון היוקרתי שלהם, פרופסור פרנץ טולדי, לא הצליחו לאשר את תקנון החברה על ידי מועצת הנגידים.

ייתכן שגם האווירה הפטריוטית של החברה הזו תרמה לכך שהוא שינה את שם משפחתו מנאש לצ'מגי ב-1845.

כעורך דין וכחייל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1846 הוא עבר את מבחן לשכת עורכי הדין, ולאחר התמחות קצרה נבחר לרשם המשנה ולמזכיר-הסופר של מחוז טורונטאל בפרלמנט הרגיל האחרון (1847). שיריו פורסמו גם בכמה כתבי עת. הוא כתב כתבות ודיווחים בעיתונות ופרסם כתבות על גילוי אמריקה בספר הנערות הפטריוטיות (1847).

במהפכת 1848 בהונגריה שמכונה שם מלחמת העצמאות, השתתף במערכה של באצ'קה ובאנאט ב-1849 תחת פיקודו של הרוזן קזמר בתיאני, בדרגת רב-סרן כמפקד של גדוד חי"ר ופלוגת פרשים.[4] הוא הניח את הנשק בכניעה לאוסטרים. לאחר שהניח את נשקו, נתפס ונכלא תחילה בקסרקטין בארד ולאחר מכן בטירת טמשוואר.[4] הוא ניצל את זמן הכליאה שלו ולמד אנגלית.

בית המשפט הצבאי גזר עליו שליללת דרגתו וגיוס לצבא והוא היה טוראי בקסרקטין בבודה במשך חצי שנה, לאחר מכן שוחרר. אחר כך נסע לארד ועבד כעורך דין.

בשנות ה-70 של המאה ה-19

עם זאת, בשל דעותיו הפטריוטיות, הוא יכול היה להמשיך רק באופן זמני בפרקטיקה המשפטית שלו - תחת פיקוח משטרתי - בכפר קטן, עד 1859.

ב-1854 נישא לפרנצישקה פישר. נולד להם בן, אקוש, שמת צעיר, בגיל 17.[8]

הקריירה שלו במינהל ציבורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'מגי היה פעיל במינהל הציבורי מסוף שנות ה-50. כאשר החוברות המקצועיות והפרסומים שלו ביומון Magyarország בעריכת János Pompéry, באלפלד, ובפשטי נפלו ובכתב העת Törvényszéki Csarnok הכריזו רבות על שמו, הקריירה שלו התחילה לטפס גבוה יותר ויותר. לאחר הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867, שר המשפטים בולדיז'אר הורבאט קרא לו כמזכיר וכיועץ, ולאחר מכן מינה אותו במשרד. מאוחר יותר הפך ליועץ שר ולאחר מכן לסגן שר (מזכיר מדיני).[4] הוא שמר על תפקידו תחת שני שרי משפטים נוספים ובסך הכל שישה ראשי ממשלה (כולל דיולה אנדראשי ואישטוואן טיסה).

בין 1872 לבין 1878, הוא היה נציג מחוז פץ' בפרלמנט.

כמחבר חוקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקודקס של צ'מגי

בחקיקה הוא דגל בעיקרון שמלאכת הקודיפיקציה האמיתית - בדומה ליצירות אמנות גדולות - היא הישג ואחריות של אדם אחד בלבד. בהתאם לכך, צ'מגי לא שיתף אחרים בעבודתו, הוא פיתח ועיבד הכל לבד.

הוא עבד על העבודה העיקרית של חייו במשך חמש שנים: זה היה הצעה לחוק העונשין שאומצה כסעיף V משנת 1878, אשר מאוחר יותר נודע בקהילה המשפטית פשוט כ"קודקס צ'מגי". ההנמקה רחבת ההיקף שנכתבה על ידו לספר החוקים היא יצירה בעלת ערך מדעי וספרותי מתמשך. הוא נחשב לאחד התוצרים האינטלקטואליים הבולטים ביותר של הספרות המשפטית ההונגרית.

נשיא מועצת הקוריה (בית המשפט העליון)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנשיא מועצת הקוריה (1879-1893), הוא אכף עקרונות פרוצדורליים מודרניים (כגון כתב האישום, עיקרון ההגנה, השימוע הדו-צדדי, עקרון חופש הדיבור)[4] בפרקטיקה הפרוצדורלית של אז.

פעילותו בלשכת עורכי הדין ההונגרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו נקשר גם בהקמת לשכת עורכי הדין ההונגרית, שכונסה ביוזמתו ב-1878.[4] הוא נבחר לנשיא שלה, ולאחר מכן, עקב ההידרדרות במצבו הבריאותי ב-1898 הפך לנשיא לנצח.

אישיות שנויה במחלוקת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שההכנה האקדמית וכישורי השפה שלו היו יוצאי דופן, ובקיאותו בספרות בינלאומית הייתה יוצאת מן הכלל, צ'מגי לא היה דמות פופולרית בקהילה המשפטית. כפי שכתב הסופר קלמן מיקסאט : הוא גחמני כמו אישה, גס רוח ומלא בוז, אבל כשהוא יושב בראש מועצת הקוריה, הוא כמו יופיטר, שומר על הצדק, חסר פניות וקשוח.

קריירה של הבונים החופשיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב--6 במרץ 1872 התקבל קארוי צ'מגי ללשכת הבונים החופשיים תא הונגריה שהוקם באותו הזמן במסגרת "המזרח הגדול של הונגריה", הוא קיבל את התואר מאסטר שלו ב-4 באוקטובר של אותה שנה. צ'מגי, כעורך דין, השתתף בעבודת החקיקה הפנימית של התא - על אף שפעם שילם קנס של 5 פורינט הונגרי בשל היעדרותו הבלתי מוצדקת. ב-3 בדצמבר 1886 הוסר מרשימת חברי התא עקב אי תשלום דמי חבר.[9]

מותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב 1899, בגיל כמעט שבעים ושלוש, הוא מת עקב דלקת ריאות ושושנה שנגרמו משפעת.

הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בשנת 1882 הוענק לו התואר "יועץ פנימי סודי אמיתי של המלך".
  • המלך העניק לו את הצלב האמצעי של מסדר סטפנוס הקדוש ושר המשפטים בלה פרצל העניקה לו פרס של 6,000 HUF - אך הוא קרא בזעם לסכום, נדבה וסירב לקבלה.
  • בשנת 1889 נבחר כחבר באיגוד המשפט הפלילי הבינלאומי שהוקם אז.
  • בשנת 1896, נבחר ונחנך כדוקטור לשם כבוד על ידי אוניברסיטת בודפשט.
  • הוא גם קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קולוז'וואר.

הנצחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
התבליט של קארוי צ'מגי בעיר הולדתו, צ'ונגרד
  • בבודה, ב-Kissvábhegy, יש רחוב צ'מגי הקרוי על שמו.
  • בצ'ונגראד, הספרייה נקראה על שם היליד הגדול של העיר, קארוי צ'מגי.[10] (צ'מגי יצר את הספרייה ענקית והיקרה. זו הייתה התשוקה היחידה שלו. לדברי אשתו "קרה בקלות שצ'מגי קנה ספרים עם כל המשכורת החודשית שלו".
  • רחוב בצ'ונגראד נושא גם את שמו. בשנת 1982 הוצב תבליט באתר בית הוריו.[11]

עבודותיו העיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעתו מחוץ להונגריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • היצירה הגדולה של חייו, חוק העונשין ההונגרי עורר באותה התקופה עניין גדול לרבות המבוא המרשים שלו, כך היא תורגמה ופורסמה על ידי ממשלת צרפת תחת השם " Code Pénal Hongrois des Crimes et les Delits" (פריז, 1885).
  • חוק העונשין הבולגרי שאושר ב-1 במאי 1896, כפי שהצהיר בגלוי ראש ממשלת בולגריה לשעבר קונסטנטין סטוילוב, הוא העתק נאמן של קודקס צ'מגי מכל הבחינות.[8]
  • כששר המשפטים ג'וזפה זנרדלי הציג את טיוטת חוק העונשין לפרלמנט האיטלקי ב-1887, הוא שלח את ההצעה גם לצ'מגי, "המאסטרו הנודע במשפט הפלילי".[8]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • A Pallas nagy lexikona (Pallas Irodalmi és Nyomdai Rt., Budapest, 1893–1897)
  • Berényi Zsuzsanna Ágnes: Budapest és a szabadkőművesség. Bp., Szerző, 2005
  • Bartkó Róbert: Hajnal Hugó: Csemegi Károly. = Magyar Jog, 2004. LI. évf. 5. szám, 319–320.
  • Csemegi Károly [nekrológ]. Jogtudományi Közlöny, 1899. XXXIV. évf. 12. szám., p. 89–91.
  • Estók József: A magyar börtönügy arcképcsarnoka – Csemegi Károly (1826–1899). Börtönügyi Szemle, 2011. XXX. évf. 3. szám, p. 85–90.
  • Györgyi Kálmán: Emlékezés Csemegi Károlyra. In Csemegi Károly emlékkönyv. Budapest, MTA Jogtudományi intézet, 2000. p. 19–24.
  • Hajnal Hugó: Csemegi Károly, a magyar büntető törvénykönyv s a bírói szervezetről szóló törvény megalkotójának élete és működése (Budapest, 1943)
  • Horváth Tibor: Az első magyar büntető törvénykönyv és kodifikátora: Csemegi Károly. In A praxistól a kodifikációig. Csemegi Károly emlékére, 1826–1899. Budapest, Osiris, 2001. p. 24–36.
  • Magyar életrajzi lexikon 1000–1990 (főszerkesztő: Kenyeres Ágnes) Akadémiai Kiadó, Budapest, 1994
  • Magyar Jogtörténet : Mezey Barna, Osiris kiadó, Budapest, 2004
  • Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 180. o. Online elérés
  • Mezey Barna: Egy jogászkarrier a 19. században. Csemegi Károly (1826–1899) [in: Mezey Barna (szerk.): A praxistól a kodifikációig. Csemegi Károly emlékére (1826–1899) Osiris, Budapest, 2001] 1
  • Mezey Barna: Egy jogászkarrier a 19. században. Csemegi Károly (1826–1899). In A praxistól a kodifikációig. Csemegi Károly emlékére, 1826–1899. Budapest, Osiris, 2001. p. 9–23.
  • Ruzitska Ödön: A "Hungária" páholy története 1872-1902, Budapest, 1902
  • Sebestyén István: Csemegi Károly (1826–1899). In Magyar jogtudósok. 3. kötet. Budapest, Nemzeti Tankönyvkiadó, 2006. p. 41–58.
  • Solt Pál: Csemegi Károly, a kuriai tanácselnök. In: A praxistól a kodifikációig. Csemegi Károly emlékére, 1826–1899. Budapest, Osiris, 2001. 55–60. p.
  • Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái II. (Caban–Exner). Budapest: Hornyánszky. 1893
  • Tarnai János: Csemegi Károly emlékezete. A Magyar Jogászegylet díszülése, 1899. október 29.Jogtudományi Közlöny, 1899. XXXIV. évf. 44.szám, 313–317. p.
  • Tanulmányok a Csemegi-kódex megalkotásának 140. évfordulója tiszteletére ­– konferenciakötet; Szerkesztette: Horváth Attila; kiadta: Dialóg Campus; 2020, Budapest

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קארוי צ'מגי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Vezetékneve 1844-ig Nasch volt. Vö.: Csemegi Károly életrajza az Országgyűlési Könyvtár Magyar Jogi Portálján
  2. ^ 1 2 2023-03-04 Az utolsó magyar lateiner – Csemegi Károly (1826-1899) – hszanto.com (בהונגרית)
  3. ^ 1 2 Csemegi Károly életrajza az Országgyűlési Könyvtár honlapján
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 Csemegi Károly szócikke a Magyar Életrajzi Lexikonban
  5. ^ A praxistól a kodifikációig - Csemegi Károly emlékére (1826-1899); Osiris Kiadó, 2001 (benne: Kabódi Csaba: Csemegi Károly, a magyar börtönügy elfeledett alakja című tanulmánya)
  6. ^ Piarista Rend Magyar Tartománya Központi Levéltára, Budapesti gimnázium levéltára, Régi levéltár (III.9.a), Anyakönyvek
  7. ^ Piarista Gimnázium, Kecskemét, Anyakönyvek.
  8. ^ 1 2 3 Bódiné Beliznai Kinga előadása Csemegi Károlyról a Kúria honlapján
  9. ^ Ruzitska Ödön: A "Hungária" páholy története 1872-1902, Budapest, 1902.
  10. ^ Dr. Györgyi Kálmán: Emlékbeszéd Csemegi Károly születésének 175. évfordulója alkalmából a Magyar Kriminológiai Társaság és Csongrád Város által rendezett emlékülésen
  11. ^ Csemegi Károly-dombormű Csongrádon