ארקדי דוכין

ארקדי דוכין
Аркадий Духин
דוכין, 2003
דוכין, 2003
דוכין, 2003
לידה 1 ביוני 1963 (בן 61)
בוברויסק, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית
שם לידה Аркадий Духин
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1980
עיסוק מוזיקה
סוגה רוק • פופ
שפה מועדפת עברית, רוסית
כלי נגינה פסנתר, גיטרה בס, גיטרה
חברת תקליטים מוזיקה חופשית - הפקה עצמית (חברות קודמות: אן אם סי, הד ארצי, הליקון, ארומה מיוזיק)
שיתופי פעולה בולטים החברים של נטאשה, מיכה שטרית, אריק איינשטיין, אייל גולן, מאיר בנאי
פרסים והוקרה פרס אופיר למוזיקה המקורית הטובה ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
https://arkadi-music.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ארקדי דוכין, 2003

ארקדי (אהרן) דוּכין (ברוסית: Аркадий Духин; נולד ב-1 ביוני 1963) הוא זמר-יוצר, פזמונאי, מלחין, מוזיקאי, מפיק מוזיקלי ומסעדן ישראלי. הוא גם סולנה של הלהקה "החברים של נטאשה". דוכין הלחין במשך השנים מעל ל-900 שירים, את חלקם כתב גם לזמרים אחרים[1]. זוכה "פרס אופיר" בקטגוריית "המוזיקה המקורית הטובה ביותר".

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוכין נולד, גדל והתחנך בעיר בוברויסק שבבלארוס הסובייטית, בברית המועצות, להוריו משה ורוזה דוכין. בילדותו למד לבדו לנגן בגיטרה ובפסנתר. בשנת 1978, בהיותו כבן 15, עלה לישראל עם הוריו לקריית ים, שני אחיו הגדולים נשארו בברית המועצות[2].

בקריית ים התקשה להשתלב, עקב קשיי השפה ועסק רוב הזמן בנגינה בפסנתר, בגיטרה ובכתיבת שירים. בגיל 17 רצה להשתלב בנגינה עם אחרים והחל לנגן גם בגיטרה בס[2]. דוכין התקבל ללהקה צבאית, אך באותה עת הלהקות הצבאיות פורקו ולכן שירת בצה"ל כלוחם בחיל השריון[2]. מספר חודשים לאחר גיוסו פרצה מלחמת לבנון הראשונה ובעקבות מוות של חבר לצוות הטנק שלו, קיבל הקלה בתנאי השירות והועבר לשמש כטבח[3].

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שירותו הצבאי התגורר במגדל העמק ויחד עם חברו מיכה שטרית הקים להקה בשם "ספטימה 5", שבה תפקד כנגן קלידים[4]. במסגרת הלהקה החל דוכין להלחין שירים ללהקה, בעיקר בהשפעת מתי כספי, שהבולט מהם הוא השיר "עיר אטומה".

בשנת 1985 עברו דוכין ושטרית להתגורר בתל אביב. דוכין המשיך לפתח כישרון כתיבת והלחנת שירים, ועקב מחסור בסולן, החל לשיר בעצמו, אף על פי שלא היה בטוח בעצמו עקב גוון קולו[4]. דוכין ניגן בפסנתר באותו הזמן אבל אהב לנגן יותר בגיטרה, כפי שציין בתוכנית "כל ההתחלות"[5] של השדרן אלי לפיד שגם השמיע את השיר הנדיר "אני אוהב לנגן בגיטרה" שהוקלט על ידי ארקדי בהקלטה ביתית ומעולם לא יצא באופן רשמי. בשנת 1986 החלו דוכין ושטרית, תחת השם "לא כולל מע"מ", להקליט שירים כמו "הצילו" שדוכין שר והלחין, כשאת המילים כתב אחי כהן רז, "רגל של בובה" בעיבודו של דוכין ו"לך תדע", שדוכין כתב, הלחין, שר וניגן. במקביל באותה עת עבד כעוזר טכנאי באולפן הקלטות[2].

בשנת 1987 הקים דוכין, יחד עם שטרית, מיקי הררי ושלמה ('קוזו') אלמקייס את "החברים של נטאשה", שבמסגרתה דוכין הלחין, כתב, שר וניגן על הקלידים. פריצת הדרך של הלהקה הייתה בעקבות השתתפותה, במסגרת אירועי "עיר הנוער" בתל אביב, בתחרות להקות צעירות[6]. המנהל אמנותי של התחרות דני בסן, אהב את הלהקה והמליץ עליהם לחברו ללהקת תיסלם יאיר ניצני, שהיה אז מנכ"ל חברת התקליטים "הד ארצי" שהחתימה את הלהקה על חוזה הקלטות[7]. במקביל החלה הלהקה להופיע בהצלחה ברחבי הארץ[8]

ב-1988 התפרסם השיר "לפעמים", שכתב שטרית והלחין דוכין, בביצועו של רון שובל, והפך ללהיט הגדול הראשון שנכתב על ידי השניים.

"החברים של נטאשה" וקריירה במקביל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – החברים של נטאשה

בשנת 1989 יצא לאור אלבום הבכורה של "החברים של נטאשה", הקרוי על שמם, בהפקתו של יזהר אשדות, לאחר שהמפיק המקורי, לואי להב, פרש עקב מחלוקת עם חברי הלהקה[4]. האלבום זכה להצלחה רבה והפך במהרה לאלבום פלטינה. דוכין הלחין את רוב שירי האלבום, שמתוכו התפרסמו שירים כ"מלנכולי", "נאמר כבר הכל", "את לא" ו"שיר אחר".

במקביל לפעילותו ב"החברים של נטאשה" ולקריירת הסולו, המשיך דוכין בהלחנת שירים לזמרים אחרים. ב-1989 התפרסם השיר "אחרינו המבול", שהלחין לנורית גלרון, שיר המבקר את המשך שיגרת החיים והבילויים בתל אביב בימי האינתיפאדה הראשונה, תוך הפגנת אדישות למתרחש בשטחים ולסבל של הפלסטינים. השיר עורר כעס בקרב חלקים בציבור הישראלי והוועד המנהל של רשות השידור הישראלית החליט לאסור את השמעתו בתחנות הרדיו ובטלוויזיה[9], וגם בגלי צה"ל נאסרה השמעתו[10]. בסוף אותה שנה הלחין עיבד וביצע את "שקי האיגרוף" (מילים: מאיר גולדברג) ששימש להעלאת המודעות לאגודת אל"י להגנה על ילדים מפני אלימות בתוך המשפחה, עבור השיר גם הופק וידאו קליפ[11].

באפריל 1990 הוציא דוכין את אלבום הסולו הראשון שלו, "רוצה ויהיה", שהוקדש כולו לשירי המשורר ולדימיר ויסוצקי[12]. כל השירים תורגמו לעברית על ידי מיכה שטרית, פרט ל"טמבל" שתורגם בידי יהונתן גפן[12]. האלבום, שהופק על ידי דוכין יחד עם ברי סחרוף ודני מקוב, הגיע למעמד אלבום זהב, וששיריו "טמבל", "פארוס", "אגדה מוזרה מאד" ו"צמרמורת" הפכו ללהיטים. באותה שנה גם הפיק את אלבום הבכורה של לאה שבת, "חום שאתה מחפש"[13].

בסוף 1991 יצא האלבום השני של "החברים של נטאשה", "שינויים בהרגלי הצריחה", בהפקתו של יוסי אלפנט. גם אלבום זה כלל להיטים רבים, ובהם "עוד נגיעה", "שני סיפורי אהבה קטנים", "איש בלי נצח" ו"סדר עולמי חדש", והוא הגיע למעמד של אלבום זהב תוך שבועות ספורים[14].

בשנת 1992 כתב והלחין מספר שירים לאלבומו של אריק סיני "שמועות על גשם". בנוסף כתב מוזיקה למחזה "ירושלימה" מאת יוסף אל-דרור, שעלה בתיאטרון החאן בבימוי גדי רול[15].

ב-1993 הוציא דוכין עם שטרית את אלבום הילדים "אחלהזאורים", שבו הלחין, ניגן, שר והפיק, והיה אחראי על שירי הילדים "התעוררות" ו"בית קפה של דינוזאורים". בשנת 1994 יצא אלבומה השלישי של "החברים של נטאשה", "רדיו בלה בלה". בין שיריו המוכרים היו "עכשיו אני" ו"אני לא רוקד כשעצוב". האלבום וההופעות שליוו אותו זכו להצלחה רבה, אך בשנת 1996 הלהקה התפרקה.

כסולן ויוצר לאחר פירוק הלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד סוף שנות ה-90

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פירוק הלהקה המשיך דוכין לכתוב להלחין ולעבד שירים ואלבומים לזמרים אחרים, ובהם נורית גלרון, פבלו רוזנברג, שם טוב לוי, תמר גלעדי, יוסי בנאי ואחרים.

ב-1994 הלחין את המוזיקה לסרטו של אסי דיין "שמיכה חשמלית ושמה משה" ולסרטו של חיים בוזגלו "צלקת".

ב-1995 הוציא דוכין אלבום סולו שני, "ארקדי דוכין", בהפקה ועיבודים מוזיקליים שלו ושל חברו ל"החברים של נטאשה" ז'אן פול זימבריס. בין השירים באלבום בלטו "חדר משלי", "צובר", "מרוב אהבתי" ו"הבלדה על האיש שהחליף את הירח". האלבום מכר מעל 80 אלף עותקים והגיע למעמד פלטינה כפולה[16].

לאלבומו של אריק איינשטיין "יש בי אהבה", שיצא באותה שנה, כתב והלחין את השיר "יש בי אהבה", וכן הלחין למילים של מיכה שטרית את השיר "בגללך". שני השירים היו מלהיטיו של האלבום. באותה שנה הפיק את אלבומו של ערן צור "עיוור בלב ים", וכן כתב והלחין עבורו את השיר "המנון לאדישות". בשנת 1997 הקליט יחד עם מיקה קרני את השיר "כל קיץ", שנכלל באלבום הבכורה של קרני.

ב-1998 הוציא דוכין את האלבום הכפול "כוכב האהבה", שהיה אלבום קונספט בהפקה עשירה עם תזמורת, מקהלה ובהשתתפות אורחים רבים, ובהם גידי גוב, שמואל וילוז'ני ודויד ברוזה. האלבום שילב סיפור רומנטי של חיפוש עצמי עם עלילה עתידנית. למרות ההפקה המושקעת, האלבום לא הצליח מסחרית וכך גם ההופעות שנלוו אליו, ובעקבות כך נקלעה חברת ההפקה "קוטלר-אשר" למשבר כספי. מתוך האלבום הצליח רק השיר "כוכב הגשם". עוד באותה שנה חידש את "לא אני" (שביצע במקור צביקה פיק) לפרויקט ולאלבום "עבודה עברית". בתקופה זו שודרה בטלוויזיה החינוכית הסדרה "20 פלוס", אשר עבורה הלחין וביצע דוכין את שיר הפתיחה למילים של אהוד מנור. לאחר מכן חזר דוכין להופעות קטנות והופיע במופע משותף עם מאיר בנאי. ב-1999 הוציאו דוכין ובנאי מיני-אלבום משותף בשם "דומינו", שכלל גרסאות מחודשות לשיריהם של השניים, בין השירים המופיעים באלבום "אהבה קצרה" ושיר אחד חדש שכתבו שניהם במשותף, "דומינו"[17]. באותה שנה הקליט בדואט עם שם טוב לוי את השיר "באה המוזיקה", שלוי הלחין למילים של דוכין. השיר נכלל באלבומו של לוי "99". בשנת 2000 הפיק את אלבום הבכורה של תמר גלעדי.

העשור הראשון של המאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום הסולו הבא של דוכין, "להרגיש", יצא ב-2001 וכלל את השירים "אוהבת לא אוהבת", "דגים", "היא לא דומה" (שבוצע במקור על ידי אריק סיני ב-1992), "זוזי" אותו ביצע בדואט עם אשתו, ו"בודד בודד". האלבום זכה להצלחה[18] ומכר מעל 50,000 עותקים, ובעקבותיו זכה דוכין בתואר זמר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'. לאלבומו של דוד ד'אור "בנשמה" שיצא באותה שנה כתב והלחין דוכין את השיר "כל הכוכבים", שהיה ללהיט הגדול ביותר מהאלבום.

בשנת 2002 כתב דוכין יחד עם מיכה שטרית את השיר "תראה עולם", לכבוד חודש הזמר העברי שצוין בבית הנשיא בירושלים ביוזמת עמותת אמנות לעם ומשרד התרבות. את השיר ביצעו דוכין ושטרית יחד עם לאה שבת, שלומי שבת ואמנים נוספים[19]. באותה השנה חבר דוכין לאייל גולן, וכתב מספר שירים לאלבומו "ואני קורא לך", ובהם שיר הנושא ו"אלוהיי". דוכין גם השתתף באלבום בדואט "תחזרי תחזרי", שכתב והלחין שלמה ארצי. באותה שנה הלחין מספר שירים לאלבומו של אריק איינשטיין "שמש רטובה", שמהם התפרסם השיר "שחורה שלי".

בשנת 2003 הלחין את השיר "תשקר לי" למילים של ריטה, שיצא לאור באלבומה "חמצן"[20]. באותה שנה חזר להופיע אחרי הפסקה, עם המופע "ארקדי דוכין והפסנתר"[21].

ב-2004 הוציא דוכין את אלבום האוסף "יותר ממני". האלבום הורכב משני תקליטורים, אחד של להיטיו כסולן ואחד הקלטות שונות מקריירת הסולו של דוכין שלא נכללו באלבומיו[22]. כמו כן נכלל באלבום שיר אחד חדש, "מי אוהב אותך יותר ממני", שהלחין דוכין למילים של מיכה שטרית[22]. השיר הפך ללהיט ולאחד מסמלי התקופה. שיר זה מזוהה כשיר אהבה רומנטי, אך ככל הנראה נכתב כשיר אהבה למדינת ישראל. האוסף נמכר בלמעלה מ-40,000 עותקים. באותה שנה הלחין לאלבומה של מאיה בוסקילה, "סיפור מכור", את השיר "הדלקת כוכב"[23].

ב-2006 יצא אלבום הסולו של דוכין, "חלומות למבוגרים". בין שיריו המצליחים היו "סעי אליו" ו"רגע לפני". האלבום זכה לביקורות משבחות[24]. באותה שנה התארח דוכין באלבומו של דוד ד'אור "כמו הרוח", שבו שר בדואט עם ד'אור את השיר "נוסע צפונה".

בשנת 2007 הוציא דוכין את האלבום "נקודת מבט", אשר הופץ על ידי הלייבל של ארומה אספרסו בר ארומה מיוזיק, וכלל גרסאות כיסוי בלבד, בין היתר ל"איפה את אהובה" של יהורם גאון, "דמיון חופשי" של יצחק קלפטר ו"שלח לי מלאך" של משינה[25]. באותה שנה השתתף דוכין באלבום "הסליל" של מטרופולין, שבו שר את השיר "אחת שתיים שלוש" שכתב עם עופר מאירי. כמו כן הקליט באותה שנה את השיר "זה קרוב" בדואט עם טל שגב, במסגרת אלבומו של שגב "יום אחרון". לאלבומה של מאיה אברהם "רק רצית אהבה" מאותה שנה כתב והלחין את השיר "חכי לי אהובה", שאותו ביצעה אברהם בדואט עם יהודה מסס. בשנת 2008 התארח באלבומה של דין דין אביב "חופשייה בין עולמות", ושר יחד אתה את השיר "יום בא לי".

ביולי 2009 יצאה לאור הסינגל "שני עולמות", שיתוף פעולה של דוכין עם מפיקי הטראנס סקאזי ווויד[26]. בהשראת הרצאותיו של לייטמן, בדצמבר 2009 יצא לאור אלבומו "ספטמבר", שיצר דוכין בהשראת הרצאותיו של מיכאל לייטמן. מהאלבום יצא הסינגל "שער הדמעות", בדואט עם שולי רנד[27]. פרט לרנד השתתפו באלבום מספר אמנים נוספים, ולמעשה רק בשיר אחד באלבום שר דוכין לבדו. על משתתפי האלבום נמנים אשתו של דוכין, סימה לוי-דוכין, לימור עמר, עמית שלו, ז'ק דוייב ודני ליטני.

בשנת 2010 התראיין בתוכנית "

העשור השני של המאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 יצא אלבום אוסף של דוכין בשם "מרוב אהבתי: שירי האהבה הגדולים", ובו נכללו גם מספר שירים חדשים, כ"אתך לתמיד", "הבלדה על אלישע ונלי" וגרסתו של דוכין לשיר "חכי לי אהובה", שכתב במקור למאיה אברהם ויהודה מסס[28].

בסוף אותה שנה, מספר ימים לאחר מותו של אריק איינשטיין, הקליט דוכין שיר לזכרו בשם "הנאיבי האחרון". בהקלטת השיר השתתפו נגנים רבים שעבדו עם איינשטיין בעבר, ובהם מיקי גבריאלוב, יוני רכטר ויצחק קלפטר. עוד באותה תקופה הקליט בדואט עם ישי לוי את השיר "תמיד תישארי", שהלחין למילים של בועז אסוניס.

ביולי 2015 הוציא דוכין את השיר "בננה"[29]. השיר, בסגנון אלקטרוני קצבי, הוא סינגל ראשון מתוך אלבום הקונספט האוונגרדי "לאהוב או למות". הסינגל השני, "יותר מדי", יצא באוקטובר אותה שנה, והאלבום עצמו יצא במרץ 2016[30]. באותו הזמן כתב יחד עם מיכה שטרית והלחין את השיר "מילים פוגעות" עבור "היי סקול פסטיגל". במהלך 2016 הצטלם עם אשתו סימה לוי-דוכין לעונה ה-8 של תוכנית הדוקו-ריאליטי "מחוברים", לצד אמיר פרישר גוטמן שנפטר בתקופת הצילומים. עונה זו עלתה ב-HOT ב-2017. באותה השנה, התארח בפרק בסדרה "אלישע" שביים אופיר לובל.

דוכין הופיע בפרסומת ל"בנק מזרחי טפחות" ביחד עם הפרזנטור של הבנק דביר בנדק.

ביולי 2017 הוציא דוכין את השיר "שיר לאמיר" לזכרו של אמיר פרישר גוטמן, שמת בטביעה בים כשבוע קודם לכן, באותה שנה עלתה הסדרה ב-HOT התוכנית החושפנית "מחוברים" בה הופיעו השניים.

בשנת 2018 הוציא אלבום ילדים בשם "מר מתוק" בשיתוף עם דני גרנות.

בינואר 2020 הוציא אלבום טכנו שנקרא "אסונות דיגיטליים". בהמשך השנה הוציא אלבום בשם "קורונה טיימז – גל ראשון", בשיתוף עם נמצ'ק (זמיר גולן). בדצמבר יצא החלק השלישי של פרויקט "צו השעה", בו ביצע עם נופר סלמאן את "חור בלבנה" של "רוקפור", בעיבודו.

ב-17 באוגוסט 2023 יצא לאור השיר "כתונת פסים 2023" בו השתתף לצד אמנים ישראלים רבים אחרים[31]. ב-11 במרץ 2024, יצא השיר "קיץ אחרון", במסגרת שיתוף פעולה עם עילי בוטנר ורוני דלומי. לאחר שגילה ששיר שלו משמש לפרסומת ללא רשות, תבע בשנת 2024 את החברה המשדרת.[32] ב-19 בדצמבר יצא לאור אלבומו התשיעי של הזמר הישראלי עברי לידר, "חלק לא נפרד מאחרים", בו דוכין משתתף ברצועה "50".[33]

פעילות בשפה הרוסית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לקריירה מוזיקלית בשפה העברית, דוכין ביצע מספר שירים מצומצם בשפה הרוסית[34][35], שהיא שפת אמו. שיתף פעולה עם הראפר הישראלי דובר הרוסית זורה קרטבלישווילי "וולקן"[36]. בנוסף בשנים 2009–2011 דוכין הנחה תוכנית בישול בשפה הרוסית בה אירח זמרים ישראלים[37]. כמו כן, דוכין התראיין מספר פעמים בשפה הרוסית לתקשורת הישראלית[38][39].

קריירה כמסעדן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השירות הצבאי עבד זמן מה כאחראי מטבח ב"מפגש נעמן", מסעדה ליד עכו שהגישה חומוס, פיצות ודגים. בשנת 1997, פתח את המסעדה הראשונה שלו, בפאתי שוק הכרמל, שנסגרה כעבור חודשים ספורים. בשנת 2004, הנחה את התוכנית “שירים מהבטן” בערוץ 2, שם בישל ושר עם אורחיו[40], במקביל עבד במסעדה של השף יענקל'ה שיין, אחר כך פתח את מסעדת תומא ברחוב פרישמן, שפעלה כחצי שנה[3].

בשנת 2010 שוב פתח מסעדה, ברחוב אלנבי פינת הס[3].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו דוכין ניהל זוגיות מתוקשרת עם לאה שבת, לאחר שהפיק את הסינגל הראשון שלה בתחילת 1989[41]. דוכין גם ליווה את שבת כנגן בהופעות שלה באותה תקופה[42].

הוא נשוי לסימה לוי ואב לשניים. מתגורר ברמת גן[43].

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם החברים של נטאשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארקדי דוכין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ קארפול קריוקי עם אודי כגן 🚘🎤 | ארקדי דוכין - פרק 20, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 23:27)
  2. ^ 1 2 3 4 גיורא פרבר, חייב לצאת ארקדי דוכין, חדשות, 26 במאי 1988
  3. ^ 1 2 3 תיקי גולן וארל'ה, העיר תל אביב, ארקדי דוכין פותח מסעדה: "בא לי לקום בבוקר ולערבב את הסירים", באתר הארץ, 2 ביולי 2010
  4. ^ 1 2 3 אורלי יניב, מוכרים את החברים של נטאשה, חדשות, 31 במרץ 1989
  5. ^ אלי לפיד, ראיון עם מיכה שטרית, באתר יוטיוב, ‏2019
  6. ^ חיים נגיד, הרוק לא יפריע לשכנים, מעריב, 17 ביולי 1987
  7. ^ שרון רודיך, מהמרים על נטאשה, מעריב, 25 במאי 1988
    גיורא פרבר, לואי להב השתכנע, חדשות, 4 בפברואר 1988
  8. ^ טל פרי, "החברים של נטשה": ואיפה היו החברים?, מעריב, 27 באפריל 1988
    יוני הראל, בעיקר חברים של, חדשות, 11 באוקטובר 1987
  9. ^ השירים "אחרינו המבול" ו"חד גדיא" נפסלו לשידור, מעריב, 6 בדצמבר 1989
  10. ^ רונן טל, גל״ץ הגביל השמעת שיר של נורית גלרון, חדשות, 5 באפריל 1989
  11. ^ רותי הדר, בעבודה ! ארקדי בטוקסידו!, חדשות, 9 בנובמבר 1989
  12. ^ 1 2 ויזוצקי בעברית - סדרת סקירות של האלבום, חדשות, 5 באפריל 1990
  13. ^ ענת מידן, נגד כל הסיכויים - ריאיון עם צאת אלבומה הראשון, חדשות, 2 בנובמבר 1990
  14. ^ שינויים בהרגלי המכירה, חדשות, 14 באפריל 1992
  15. ^ שוש אביגל, דוכין הולך לתיאטרון, חדשות, 3 ביולי 1992
  16. ^ עמי פרידמן, דוכין חזר לעבר: 'הנפש שלי היתה לא מאוזנת', באתר ynet, 5 בינואר 2015
  17. ^ זיו כהן, וביניהם - מאיר בנאי וארקדי דוכין במופע משותף, אתר עיתון תל אביב, ארכיון 29.01.1999 | ארכיון האינטרנט
  18. ^ עמוס אורן, מכירות דיסקים בפסח: סיפוק מהול בדאגה, באתר ynet, 8 באפריל 2002
  19. ^ שירי לב-ארי, קשה, אז שרים, באתר הארץ, 12 באפריל 2002
  20. ^ גידי אביבי, שירים מהחדר האטום, באתר הארץ, 19 במרץ 2003
  21. ^ הארץ, "ארקדי דוכין והפסנתר" חוזר לבמה, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2003
  22. ^ 1 2 שגיא בן נון, זמן טוב להסתכל אחורה, באתר הארץ, 29 ביולי 2004
  23. ^ גידי אביבי, הרבה השקעה בתחום הוויזואלי, באתר הארץ, 13 במאי 2004
  24. ^ בן שלו, עוד נגיעה ועוד עצב, באתר הארץ, 30 ביוני 2006
  25. ^ ארומה של ארקדי דוכין, באתר וואלה, 2 בספטמבר 2007
  26. ^ עכבר העיר, ארקדי דוכין וסקאזי משתפים פעולה בשיר חדש, באתר הארץ, 14 ביולי 2009
  27. ^ עכבר העיר, שיר חדש: שולי רנד וארקדי דוכין, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2009
  28. ^ עכבר העיר, שיר להשמעה: סיפור האהבה של ארקדי דוכין, באתר הארץ, 6 במרץ 2012
  29. ^ בן שלו, מה הכעיס את ארקדי דוכין, באתר הארץ, 19 ביולי 2015
  30. ^ אתר למנויים בלבד בן שלו, ארקדי דוכין החמיץ את ההזדמנות להפוך את אלבומו החדש ליצירה סוחפת, באתר הארץ, 5 באפריל 2016
  31. ^ יובל אראל, אמני ישראל – כתונת פסים 2023, בבלוג של יובל אראל, מגזין מוזיקה ותרבות, 17 באוגוסט 2023
  32. ^ ליטל דוברוביצקי, ארקדי דוכין תובע את צ'רלטון על השימוש ב"יש בי אהבה והיא תנצח" בפרסומת, באתר ynet, 7 באפריל 2024
  33. ^ עמית אטיאס, ‏עברי לידר הוציא אלבום חדש, ורשימת האורחים מפתיעה למדי, באתר ‏מאקו‏, 19 בדצמבר 2024
  34. ^ Аркадий Духин - Случайная любовь (Official video), אתר YouTube
  35. ^ Mira Awad,Аркадий Духин - Наша связь., אתר YouTube
  36. ^ מראפר מחאה רוסי לנאו-נאצי מאיים: ריאיון עם וולקן אתר וואלה!
  37. ^ Наша кастрюля, רוסית
  38. ^ Аркадий Духин о любви и возвращении к "русским корням" (ИНТЕРВЬЮ), אתר newsru.co.il
  39. ^ Интересное интервью на русском языке Аркадий Духин, אתר YouTube
  40. ^ אמירה מורג, ארקדי הולך למטבח, באתר ynet, 4 באוקטובר 2004
  41. ^ רונן טל, כל הנסיעות לברחו נכשלו - די.ג׳יי ראשון ללאה שבת. ארקדי דוכין המעבד, חדשות, 27 באפריל 1989
  42. ^ החברים של לאה שבת, מעריב, 17 בינואר 1990
  43. ^ מאיה נחום שחל, ארקדי דוכין: "למרות פרצוף של בולדוג עצוב, אני לא פראייר", באתר כלכליסט, 4 ביולי 2023


פרס עמ"י
תגלית השנה מאיה בוסקילה (פריצת השנה, 2005) • שירי מימון (זינוק השנה, 2006) • בית הבובות (תגלית השנה, 2006) • קרן פלס (2007) • רן דנקר ועילי בוטנר (2008)
זמר השנה אהוד בנאי (2005) • עברי לידר (2006) • הראל סקעת (2007) • עידן יניב (2008)
זמרת השנה מאיה בוסקילה (2005) • מירי מסיקה (2006) • נינט טייב (2007) • מירי מסיקה (2008)
הרכב השנה הדג נחש (2005) • בית הבובות (2006) • סינרגיה (2007) • סינרגיה (2008)
אלבום השנה ענה לי (2005) • מטרופולין (2006) • בעזרת הג'אם (2007) • פורטה (2008)
שיר השנה "מי אוהב אותך יותר ממני" - ארקדי דוכין (2005) • "הוא" - איזבו ושוטי הנבואה (2006) • "ואת" - הראל סקעת (2007) • "זה ששומר עליי" - שרית חדד; "בואי נעזוב" - רן דנקר ועילי בוטנר (2008)
קליפ השנה "שירת הסטיקר" - הדג נחש (2005) • "Perfect Cure" ‏- My Second Surprise‏ (2006) • "עם הזמן" - אביב גפן (2007) • "מכונת השירים הגדולה" - חמי רודנר (2008)
במאי השנה ליאור מולכו (2005) • עמית עייני וקובי פלשמן (2006) • אסף בילט (2007)
תרומה מיוחדת למוזיקה העברית שמוליק קראוס (2005) • אריק איינשטיין (2006) • שלמה ארצי (2008)
קטגוריות נוספות די.וי.די השנה: משינה (2005) • "שבלול" - חבורת לול (2006) • מלחין השנה: ארקדי דוכין (2005) • תמלילן השנה: אהוד בנאי (2005) • צלם הקליפים של השנה: ניתאי נצר (2005) • מופע השנה: עברי לידר (2006) • חביבי הקהל: סינרגיה (2008)