יורוקופטר AS-565 פנתר
 | |||||||||||||
| מסוק "עטלף" בשירות חיל האוויר הישראלי | |||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מסוק סיור | ||||||||||||
| ארץ ייצור |
 צרפת | ||||||||||||
| יצרן | יורוקופטר | ||||||||||||
| טיסת בכורה | 29 בפברואר 1984 | ||||||||||||
| צוות | 2 טייסים, לעיתים גם מכונאי מוטס | ||||||||||||
| נוסעים | 10 | ||||||||||||
| משתמש ראשי |
צרפת ברזיל ישראל | ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| תרשים | |||||||||||||
 | |||||||||||||
יורוקופטר (החל מ-2014 איירבוס הליקופטרס) AS565 פנתר (Panther) הוא הגרסה הצבאית של היורוקופטר AS365 דופין (Dauphin), מסוק בינוני, דו-מנועי, רב תכליתי. הפנתר מיועד לבצע מגוון משימות צבאיות, כולל תובלת סער, ניהול אש, לוחמה נגד צוללות, לוחמה נגד כוחות שטח, חיפוש והצלה ופינוי רפואי. שמו בחיל האוויר הישראלי הוא עטלף.
פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת סוד אוויאסיון (שמוזגה ב-1970 לתאגיד איירוספסיאל) ייצרה במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 את המסוק הקל איירוספסיאל גאזל ואת המסוק איירוספסיאל SA 330 פומה, הכבד יותר. לקראת סוף העשור זיהתה החברה צורך במסוק תובלה בינוני, שימלא את הנישה שבין הגאזל והפומה. הדגם החדש נקרא SA 360C דופין, כאשר האותיות SA שבסימול המסוק הן שריד לחברת סוד אוויאסיון. אב הטיפוס המריא לראשונה ב-2 ביוני 1972, וסופק ללקוחות בתחילת 1976. לדופין היה רוטור בעל ארבעה להבים, מנור זנב בתצורת פנסטרון, ומנוע אחד. איירוספסיאל ניסתה לפתח דגם צבאי, SA 361H, אך צבא צרפת דחה את המסוק מכיוון שהיה בעל מנוע אחד ונחשב חלש מדי לצרכיו.
דחיית המסוק על ידי צבא צרפת הביאה את חברת איירוספסיאל לחשיבה מחודשת על המסוק, ולייצר דגם חדש שיהיה דו מנועי. המסוק החדש, בעל שני מנועים, נקרא SA 365C2 דופין. הדגם הבא, 365N, היה בעל שני מנועים חזקים יותר, וכן נוסף לו חרטום בולט שבו הותקן מכ"ם. ב-1990, לאחר מספר גרסאות של דגם 365 (365N1 ו-365N2), שונה סימול המסוק ל-AS365. האיירוספסיאל דופין זכה להצלחה משמעותית, ומופעל במשימות שונות ומגוונות, ובהן מסוק מנהלים, שיטור אווירי, משימות סיוע רפואי ופינוי, חילוץ והצלה, ועוד.
מסוק הדופין היה בסיס לכמה גרסאות ייעודיות, ובהן HH/MH-65 דולפין, ששירת בעיקר במשמר החופים של ארצות הברית. שני מסוקים מטיפוס זה שירתו גם בחיל הים הישראלי. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 החליטה איירוספסיאל לפתח גרסה צבאית ייעודית של המסוק, שיהיה מבוסס על דגם N של הדופין. המסוק נועד למלא מגוון משימות, ובהן משימות תובלה כללית, לוחמה נגד טנקים, תובלת סער ופעולות ימיות. אב הטיפוס של המסוק ביצע את טיסת הבכורה ב-28 בפברואר 1984, והדגם החדש סומל AS365M, ומאוחר יותר זכה גם לכינוי פנתר. בסך הכל נבנו 3 אבות טיפוס.
איירוספסיאל החלה רשמית בייצור המסוק במאי 1986, על פי תחזית למכירת 400 מסוקים מדגם זה בטווח הארוך. דגם הייצור ההתחלתי סומל AS365K, אך תוך זמן קצר שונה הסימול ל-AS565 פנתר. המסוקים הראשונים שיוצרו הונעו על ידי שני מנועי טורבו ציר אריאל 1M1 מתוצרת טורבומקה. החל מ-1995 הציעה חברת יורוקופטר מנועים חזקים יותר, מדגם טורבומקה אריאל 2C.
סקירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הAS565 פנתר הוא מסוק בינוני, דו-מנועי, רב משימתי. למסוק יכולת לבצע מגוון משימות לסיוע לכוחות ימיים ויבשתיים, ובהם סיור ימי, חיפוש והצלה, פינוי נפגעים, תספוקת אנכית, פיקוח ומעקב, תובלת סער לכוחות מיוחדים, לוחמה נגד צוללות ולוחמה נגד יחידות שטח. לפנתר שני מנועי טורבו-ציר טורבומקה אריאל, המניעים את הרוטור ואת רוטור הזנב, הבנוי בתצורת פנסטרון. המסוק נוח לתמרון ויכול לעמוד בעומסי ג'י משמעותיים ולשמור על רמה גבוהה של יציבות.
בתצורת תובלת הסער יכול המסוק לשאת עד 10 לוחמים עם ציוד מלא, בנוסף לשני טייסי המסוק. ניתן לשנות במהירות את התצורה ולהתאים את המסוק לנשיאת אלונקות, ציוד הצלה, ציוד רפואי, ועוד. המסוק יכול לשאת מנוף חילוץ, מתלה מטען, זרקור, מצלמת אינפרא אדום צופה קדימה, ופרטי ציוד מגוונים רבים אחרים. למסוק מערכות אוויוניקה מתקדמות. בחלק מהדגמים מותקן ממשק משתמש-מכונה מתקדם, קוקפיט זכוכית. מערכות המסוק כוללות מערכת VEMD, תצוגה רב תכליתית של כלי הטיס והמנועים (vehicle and Engine Multifunction Display); מערכת ESI, מערכת גיבוי אלקטרונית משולבת (Integrated Electronic Standby Instrument); מערכת UMS, לניטור מערכות (usage monitoring system); מערכת למניעת התנגשות באוויר (TCAS); מערכת (H-TAWS, מודעות פני קרקע והתראה (Terrain Awareness and Warning System); מערכת תצוגת משימות, משולבת עם מעבד רב חיישנים; מערכת מערכת בקרת טיסה אוטומטית (AFCS); מערכת ניהול טיסה (FMS); ומכ"ם חיפוש. תכנון תא הטייס ומערכות האוויוניקה מספקים רמה גבוהה של אוטומציה שנועדה להקל את עומס העבודה על הטייסים. תא הטייס תוכנן כך שניתן יהיה לשדרג את המערכות הקיימות ולהתקין חדשות, על פי הצורך.
בתצורת לוחמה נגד צוללות יכול המסוק לשאת סונאר פעיל ארוך טווח, סונאר טובל בעל יכולת לזהות צוללות עד לעומק של 500 מטרים. על פי איירבוס הליקופטרס, המסוק יכול לפעול מסיפונים של יותר מ-100 סדרות של כלי שיט הנמצאים בשירות נאט"ו, ותואם להסכמי סטנדרטיזציה של הארגון. ממדיו הקומפקטיים של המסוק מאפשרים להפעיל אותו גם מסיפוניהן של אוניות קטנות יחסית, כמו קורבטות. כדי לסייע בנחיתה על אוניות וספינות בתנאי מזג אוויר קשים, מצוידים חלק מדגמי המסוק במערכת הרפון, מערכת הידראולית שבעזרתה מאובטח המסוק לסיפון.
מסוק הפנתר יכול לשאת סוגי חימוש שונים, על פי המשימה אליה יועד. אפשרויות החימוש השונות כוללות פוד תותח 20 מ"מ, פוד רקטות 68 מ"מ, עד 8 טילי אוויר-אוויר מיסטרל (במקור טילי כתף נגד מטוסים, מותקנים במסוק כטילי אוויר-אוויר), ועד שמונה טילי HOT נגד טנקים. ניתן להתקין את הפודים השונים על נקודת תליית חימוש אוניברסלית. כל סוגי החימוש הללו משולבים עם מערכת כינון אלקטרונית ועם מערכת טייס אוטומטי, המספקת לכוונת נתוני טיסה ומייצבת את המסוק בעת שחרור חימוש. חתימת המכ"ם של המסוק מופחתת הודות לשימוש בחומרים מרוכבים בחלקים נרחבים של המסוק, וכן הודות לשימוש ברוטור זנב מסוג פנסטרון במקום רוטור זנב רגיל. בנוסף, המסוק צבוע בצבעים בעלי חתימת אינפרא אדום נמוכה ועל צינורות הפליטה מותקנים אמצעים לצמצום חתימת החום של המנועים. כדי להגדיל את שרידות המסוק מותקנים בו מכלי דלק נאטמים מעצמם וכן שריון על מושבי הטייסים.
שירות מבצעי
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
- זרוע האוויר של הצי הצרפתי קיבלה 15 מסוקי פנתר בין השנים 1993–1998, לפעולות ימיות. החל מ-2008 הופעלו המסוקים מסיפוניהן של פריגטות צרפתיות שפעלו כנגד שוד ימי במפרץ עדן, כחלק ממבצע אטלנטה, מבצע כלל אירופי כנגד תופעת השוד הימי. מסוקי הפנתר הופעלו במשימות לסיור ימי, פיקוח ותובלת סער, כמו תובלת כוחות מיוחדים לתקיפות והשבת צוותים ימיים שנלקחו כבני ערובה על ידי שודדי הים.
- במאי 2009 הודיע הצי הצרפתי על תוכנית שדרוג אמצע חיים לצי מסוקי הפנתר. עיקר השדרוג היה בתא הטייס, וכן נעשו שדרוגים בציוד ההגנתי וההתקפי של המסוק. בין השיפורים שהוטמעו במסוק היו קוקפקיט זכוכית חדש, תואם לאמצעי ראיית לילה, חיישנים אלקטרו-אופטיים, מכשיר קשר חדש חסין לחסימות, דאטא לינק לתקשורת נתונים מדגם לינק 11 ומערכת הגנה עצמית מבוססת על מערכת דומה של מסוק היורקופטר טייגר. ב-31 במאי 2011 קיבל הצי הצרפתי את המסוק המשודרג הראשון.
- פיקוד התעופה של צבא ברזיל האחראי על הפעלת המסוקים של צבא ברזיל, קיבל את מסוק הפנתר הראשון שלו ב-1988. מסוקי הפנתר של ברזיל מיוצרים ברישיון בברזיל על ידי חברת הליברז (Helibras). בינואר 2010 זכתה חברת הליברז בחוזה לשדרוג 34 מסוקי AS365K לסטנדרט AS365K2. השדרוג כלל את החלפת מנועי המסוק למנועי טורבומקה אריאל 2C2CG, בעלי הספק גדול ב-40% מהמנועים הקודמים, וכן התקנת קוקפיט זכוכית חדש עם מערכות אוויוניקה וקשר חדשות, טייס אוטומטי, מכ"ם מזג אוויר, תאימות לאמצעי ראיית לילה והתאמות להפחתת עומס העבודה על הטייס. השדרוג אמור להאריך את אורך החיים של המסוק ב-25 שנים. המסוקים המשודרגים הראשוני סופקו לצבא ברזיל במרץ 2014. בספטמבר 2014 הושלמה הערכה שנעשתה למסוק, ודווח על 98% זמינות של המסוק לאורך תקופת ההערכה. המסקנות החיוביות פתחו את הדרך לביצוע תוכנית השדרוג במלואה.
- במהלך מלחמת המפרץ תקפו מסוקי פנתר של הצי המלכותי הסעודי חמש סירות סיור עיראקיות בטילים נגד ספינות מסוג AS 15 TT. בסך הכל ירו המסוקים הסעודיים 15 טילים.
- חיל האוויר הישראלי מפעיל מסוקי פנתר, שזכו בישראל לכינוי עטלף, עבור משימות של חיל הים הישראלי. המסוקים נרכשו מחברת בת של חברת איירוספסיאל הפועלת בארצות הברית, "אמריקן יורוקופטר", כדי שמדינת ישראל תוכל להשתמש בכספי הסיוע האמריקאי המחייבים רכש מארצות הברית. הרכישה נעשתה בתיווך חברת אדלטק, ובמהלכה עלה חשד לפרשת שוחד.
המסוקים הראשונים הגיעו לישראל ב-12 באוגוסט 1996 ונקלטו בטייסת 193 ("מגיני המערב")[1]. בסך הכל נרכשו חמישה מסוקים, שהוטסו מארצות הברית במטוס מטען כשהם מפורקים בארגזים. עלות המסוקים הייתה כ-9 מיליון דולר למסוק. מסוקי ה"עטלף" נועדו להחליף את היורוקופטר HH-65 דולפין, שסבלו במהלך שירותם בטייסת מתקלות רבות. במסוקים הוכנסו מספר שינויים שנועדו להתאמתם לצורכי חיל האוויר הישראלי. בין השאר, הותקנו על המסוקים אמצעי הגנה שכללו משגרי מוץ ונורים ומערכת לוחמה אלקטרונית אך לעומת חילות ים אחרים אינו חמוש. ב-1997 יצאו סופית מסוקי ה-HH-65A ("דולפין") משירות בחיל האוויר הישראלי.
כאמור, המסוקים מופעלים בשירות חיל הים הישראלי, וטייסת 193 פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם שייטת ספינות הטילים. המסוקים מופעלים מספינות סער 4.5 חוחית וסער 5 ומיועדים לחילוץ, תצפית ואיכון מטרות. צוות המסוק מורכב מקברניט, טייס משנה, שניהם אנשי צוות אוויר, וקצין סיוע מוסק (קס"מ), שהוא חובל. בחלק מהמשימות מצטרף גם מכונאי מוטס. בנוסף לאנשי הצוות יכול המסוק לשאת שלושה פצועים.
ב-3 בינואר 2022 התרסק מסוק עטלף מטייסת 193 שהיה במהלך טיסת אימון. המסוק התרסק לתוך הים מול חופי חיפה. קצין הסיור המוטס מחיל הים, הצליח לחלץ עצמו מהמסוק במצב קל. שני טייסי חיל האוויר שהטיסו את המסוק, סא"ל ארז שחייני ורס"ן חן פוגל, נהרגו[2].
מפעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרסאות
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
- SA 365M פנתר
- אב טיפוס לדגם הצבאי, טס לראשונה ב-29 בפברואר 1984
- SA 365FK
- סימול מקורי לדגם K
- SA 365 K
- גרסה ראשונה של מסוק הפנתר, מבוססת על גרסה AS365N2 של מסוק הדופין. הוצעה עם פודים שונים, הכוללים תותח 20 מ"מ, רקטות 68 מ"מ או 2.75 אינץ' (69.85 מ"מ)
- AS565 AA
- גרסת מסוק קרב, חימוש אפשרי כולל נשק אוויר-אוויר, בין השאר פוד תותח 20 מ"מ, רקטות, עד 8 טילי מיסטרל. ניתן להתקין מנועי טורבומקה אריאל 1M1 או 2C
- AS565 AB
- גרסת תקיפה של דגם N3 של מסוק הדופין
- AS565 CA
- AS565 MA
- דגם רב תכליתי למשימות ימיות, ובהן חילוץ והצלה (מצויד במנוף) וסיור ימי. ניתן להתקין מנועי טורבומקה אריאל 1M1 או 2C
- AS565 MB
- דגם ימי לחילוץ והצלה ותובלה, מבוסס על גרסה AS365N2 של מסוק הדופין. מוצע עם סוגי חימוש שונים, בהם תותח 20 מ"מ מותקן בתא המסוק, טילים נגד אוניות מדגם AS 15 TT, טורפדו סימן 46 או ווייטהד A.244/S
- AS565 N3
- גרסה לסיור ימי, מבוססת על גרסה AS365N2 של מסוק הדופין, עבור משמר החופים היווני
- AS565 SA
- גרסה רב תכליתית ללוחמה נגד צוללות, מצויד בסונאר או במגלה אנומליות מגנטית (Magnetic anomaly detector, MAD). מיועד גם למשימות חילוץ והצלה ולמשימות סיור. ניתן להתקין מנועי טורבומקה אריאל 1M1 או 2C
- AS565 SB
- גרסה לסיור ולוחמה נגד צוללות מבוססת על גרסה AS365N2 של מסוק הדופין
- AS565 UA
- דגם צבאי לא חמוש לתובלה כללית, סיור, וחילוץ והצלה. מוצע עם מנועי טורבוקמקה אריאל 1M1 או 2C
- AS565 UB
- דגם על בסיס גרסה N3 של מסוק הדופין. הנעה - שני מנועי טורבומקה אריאל 2C, עם בקרת מנוע אלקטרונית. נועד בעיקר לתובלת 8 עד 10 לוחמים עם ציוד מלא, פינוי נפגעים וסיוע לוגיסטי
- AS565 SC
- גרסה לחילוץ והצלה עבור הצי המלכותי הסעודי
- AS565 MBe
- דגם MB משופר עם מטען ייעודי מוגדל, רוטור ראשי ומנור זנב מתקפלים, מנועי אריאל 2N ומערכות אוויוניקה חדשות. פותח בתחילה עבור הצי המקסיקני
- פנתר 800
- דגם שהוצע לצבא ארצות הברית, כמסוק תובלה קל במקום הבל UH-1 אירוקוי (יואי) עם שני מנועים מדגם LHTEC T800. ביצע טיסות ניסוי בלבד
- HM-1 Pantera
- מבוסס על דגם AA, מיוצר ברישיון על ידי חברת הליברז (Helibras), חברת בת של איירבוס הליקופטרס, עבור צבא ברזיל
- Harbin Z-9
- מיוצר ברישיון בסין עבור צבא השחרור העממי תוצרת סין.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נתונים לדגם MB
מאפיינים כלליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צוות: 1 - 2 טייסים
- אורך: 13.68 מטר
- גובה: 3.97 מטר
- קוטר רוטור: 11.94 מטר
- שטח דיסקת הרוטור: 111.98 מ'²
- משקל ריק: 2,380 ק"ג
- משקל המראה מקסימלי: 4,300 ק"ג
- הנעה: 2 × מנוע טורבומקה טורבו-ציר אריאל 2C 852 כוח סוס כל אחד
ביצועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מהירות מרבית: 165 קשר (306 קמ"ש)
- טווח: 827 ק"מ
- סייג רום: 19,242 רגל (5,865 מטר)
- קצב טיפוס: 8.9 מטר/שנייה
אפשרויות חימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תותח M621 20 מ"מ בפוד
- רקטות 68 מ"מ או 70 מ"מ
- טילים:
- טילי אוויר-אוויר מטרא מיסטרל
- טילים נגד טנקים AS 15 TT
- טילים נגד טנקים HOT
- טורפדו סימן 46 או וויטהד A.244/S נגד צוללות
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- AS565 MBe באתר איירבוס הליקופטרס
- Aerospatiale AS.565 "Panther" באתר aviastar.org
- Airbus Helicopters AS565 Panther באתר militaryfactory.com
- The Airbus Helicopter Dauphin & Panther באתר airvectors.net
- רונה תמיר, למערב אין גבול, בטאון חיל האוויר 219, דצמבר 1997 - ינואר 1998, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- יורוקופטר SA-565 פנתר (עטלף), באתר חיל האוויר הישראלי
- אמיר בוחבוט, העיניים של חיל הים באוויר: הצצה למסוק ה"עטלף", באתר וואלה, 18 בספטמבר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מסוקי העטלף הראשונים נוחתים בישראל, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ יואב זיתון, הותר לפרסום: שני טייסי חיל האוויר נהרגו בהתרסקות המסוק מול חיפה, באתר ynet, 4 בינואר 2022
