| |
תג וסיכת לוחם בשייטת 13 | |
”כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המתנפץ ברעם”[1] | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | הקומנדו הימי |
מדינה | ישראל |
שיוך | צה"ל |
סוג | קומנדו ימי |
בסיס האם | בסיס עתלית |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות |
1941 כפלי"ם (הזרוע הימית של הפלמ"ח), 1 בינואר 1950 כשייטת 13 – הווה |
מקים היחידה | יוחאי בן-נון, יוסף דרור |
מלחמות | כל מלחמות ישראל למעט מלחמת העצמאות |
נתוני היחידה | |
ייעוד | קומנדו ימי, משימות מיוחדות, השתלטות על כלי שיט |
ציוד עיקרי | נשק קל, ציוד ייעודי, סירות קומנדו |
פיקוד | |
יחידת אם | חיל הים הישראלי |
דרגת המפקד | אלוף-משנה |
מפקד נוכחי | אל"ם א' |
מפקדים | מפקדי השייטת |
עיטורים | |
צל"ש הרמטכ"ל (×8) אות הערכה מטעם הרמטכ"ל |
שייטת 13 היא יחידת הקומנדו הימי של חיל הים הישראלי ואחת מיחידות העילית של צה"ל. בסיס הקבע של היחידה הוא בסיס עתלית, והיא כפופה ישירות למפקד חיל הים. מפקד השייטת הוא קצין בדרגת אלוף-משנה. נוסף על סוגי הלוחמה האופייניים לקומנדו ימי, בפרט פעולות המצריכות נחיתה מהים, פעולות חבלה בכלי שיט והשתלטות על כלי שיט, מאומנים לוחמי היחידה בפאסט-רופ (השתלשלות בחבלים ממסוקי סער) ובכל צורות לוחמת היבשה ובצניחה מבצעית. השייטת מפעילה צלפים ומשתתפת בלחימה יבשתית טיפוסית ללוחמי חיל רגלים (כך למשל, בזמן האינתיפאדה השנייה השתתפו לוחמי השייטת במספר רב של פשיטות, פעולות ומבצעי מעצר בשטחי יהודה ושומרון נגד פעילי טרור). בעשורים האחרונים המוניטין של שייטת 13 עלה באופן ניכר וכיום היא נחשבת לאחת מיחידות הקומנדו הטובות ביותר בצה"ל, ולאחת מיחידות הכוחות המיוחדים הטובות בעולם[2]. נכון לשנת 2023 זכתה היחידה ב-8 ציונים לשבח מטעם הרמטכ"ל ובאות הערכה מטעם הרמטכ"ל.
היחידה משתתפת באימונים משותפים עם יחידות מקבילות מצבאות זרים, כמו אריות הים של צי ארצות הברית (Navy SEALs) וה-SBS הבריטית.
מוטו היחידה: ”כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המתנפץ ברעם”
שורשיה של השייטת נעוצים בימי שלטון המנדט הבריטי, כאשר פעלו מספר יחידות קומנדו ימי כגון: יחידת מבצעים משולבים (Combined Operation) שנוסדה מקבוצת הכ"ג ופעלה בעורף גרמניה הנאצית במסגרת הצי המלכותי הבריטי והחוליה לחבלה ימית שהוקמה במסגרת הפלי"ם, הזרוע הימית של הפלמ"ח. החוליה פעלה באמצעים פרימיטיביים להטבעת ספינות קרב ואוניות תובלה בריטיות שאורגנו במסגרת הסיירת הפלשתינאית שהוקמה במטרה למנוע את ההעפלה לארץ ישראל.
עם פרוץ מלחמת העצמאות בסוף 1947 והקמת השירות הימי לפני הכרזת העצמאות, החלו לפעול שתי יחידות קומנדו ימי, שמקורן בחוליה, אחת של צוללנים והשנייה של מפעילי סירות, שביצעו מספר פעולות נועזות, שהמפורסמת שבהן היא הטבעת האמיר פארוק, אוניית הדגל של הצי המצרי. לאחר המלחמה התגבשו שתי היחידות, יחידת סירות הנפץ בפיקודו של יוחאי בן-נון שהייתה מוצבת ביפו ויחידת הצוללנים בפיקודו של יוסף דרור שהייתה מוצבת בשדות ים.
בסוף שנת 1949 הוחלט לאחד את כל היחידות וב-1 בינואר 1950 הוקמה היחידה המאוחדת שנקראה שייטת 13[3]. מקור השם בתקופת הפלי"ם, שחבריו נהגו להיפגש מדי 13 בחודש בעקבות אירוע שאירע ב-13 בחודש – ספינה בה הפליג חבר הפלי"ם זאב פריד טבעה, והוא הצליח להגיע בשחייה אל החוף. חברי הפלי"ם החליטו להיפגש בתאריך זה ולהרים כוסית. הדבר אף הונצח בפזמון "שושנה שושנה", מאת חיים חפר, בשורה הבאה: "ב-13 דן (בן אמוץ) הרים עוד כוסית, לפתע הגיחו ספינות המשחית"[4].
יוחאי בן-נון מונה למפקד השייטת ויוסף דרור מונה לסגנו.
בתקופה שבין מלחמת השחרור ומלחמת ששת הימים לא ניתנו לשייטת 13 הרבה הזדמנויות להדגים את כוחה. הגבולות של מדינת ישראל היו יבשתיים בעיקרם וליחידה היו בעיקר משימות של איסוף מודיעין בנמלי אויב ובחופיו (כמו מבצע שנונית). באחת הפעולות בנמל ביירות, ב-10 באוגוסט 1959, נתקלו הצוללים זאב אלמוג וזאב אריאל בשומר לבנוני. החלה מהומה בנמל ויריות באוויר וכמעט שהתפתחה תקרית אש בין ספינות חיל הים שהמתינו בעומק הים לבין ספינות משמר לבנוניות. מפקד הפעולה יוחאי בן נון ירה באוויר באחד מתותחי ספינות הטורפדו של חיל הים שליוו את הכוח כדי להרתיע ספינת משמר לבנונית[5]. לזאב אריאל הוענק עיטור העוז על תפקודו בתקרית זו[6].
במלחמת ששת הימים נכשלה שייטת 13 במשימות תקיפה אליהן יצאה בלילה הראשון למלחמה:
בעקבות מלחמת ששת הימים נוספו לשליטת ישראל כ-800 ק"מ של גבול ימי, וחלק ניכר משטחי היבשה שנכבשו היה מוקף במכשולי מים. כדי לבצע פעולות קרקעיות מעבר לגבול נדרשו יכולת ומיומנות מיוחדות באמצעים ובשיטות. נוצרה אפוא תשתית נוחה לניצול כישוריה הייחודיים של שייטת 13 בד בבד עם הצורך לפתחם ולשכללם. ואמנם, במהלך 1968 ביצעה שייטת 13 מבצעי סיוע רבים לסיירת מטכ"ל שפעלה לאורך תעלת סואץ, הן בחצייתה והן באבטחת הפעילות שבה.
פעילות דומה ערכה השייטת גם בגזרות אחרות. כך גם פותחו ושוכללו טכניקות החצייה בים במפרץ סואץ. בשייטת נקבע כלל לפיו ההגעה מהים ליעדים שעל החוף או בלב-ים תתבצע אך ורק באמצעות שחייה או צלילה (ללא הָחָפַת סירות). הסיבה לכך הייתה טקטית – משום שבאמצעות טכניקה זו תתאפשר הגעה נסתרת ליעד, ויהיה קשה יותר לאתר את לוחמי היחידה. שיתוף הפעולה שבין שייטת 13 וסיירת מטכ"ל גם נוצל להעלאת הרמה בלחימת חי"ר ובביצוע נוהלי קרב בשייטת, ולראשונה התנהל והתמסד בה ארגון לקרב למבצעי חי"ר (שיתוף הפעולה בין שתי היחידות החל באביב 1960 כשלפי בקשתו של דוד פרומר, מ״מ מפקד השייטת, נשלח שמיל בן צבי, קצין המבצעים של סיירת מטכ״ל, לאמן את לוחמי השייטת בשיטות פשיטה ליליות. כמו כן, בקיץ של אותה שנה השתתפו לוחמי שתי היחידות בתרגיל חקירת שבויים הראשון). בתקופה זו גם שונו טכניקות הלחימה של השייטת, שופרה אמינות כלי התובלה שלה ואטימות אמצעי הלחימה, יוּצרו אמצעי ניוד שאפשרו להעביר באופן חשאי את כלי התובלה של השייטת לזירת הלחימה שבמערב סיני (דילוג על פני מרחק של 600 ק"מ ויותר מעתלית) ואת אמצעי הורדתם למים. עקב המרחק הגדול שהיה על הכוחות לדלג אל זירת הפעולה והזמן הקצר שעמד לרשותם להכנה לקרב, לתכנון, להצגה לאישור הפעולה (לכחמישה אלופים) ולהיערכות בשטח, נקבעה חלוקה מוגדרת בין הדרג הלוחם ודרג תומכי הלחימה, כך שמעֵבֶר לזמן הנחסך, גם עלתה הרמה המקצועית של שני הדרגים בביצוע הכנותיהם למבצעים.
הוגדרו מחדש הכישורים הנדרשים מלוחמי השייטת, ונעשו רביזיה ואיזון בחלוקת המשימות שבין יחידות הלחימה שלה. נקבע, שכל הלוחמים יהיו גם צוללים וגם פּוׄשטים. איוש הלוחמים ביחידות הלחימה נקבע על-פי קריטריונים איכותיים ורמת המאמצים הנדרשת לביצוע המשימות. התבצעה הכשרה יסודית ומקפת של הדור הצעיר של הקצינים והלוחמים שאומן וחונך לחתור ולהצטיין בקרב. נלמדו ונותחו כשלי השייטת במלחמת ששת הימים, והחינוך התמקד בחתירה לביצוע מושלם השוקד למלא עד תום את המשימה המוטלת. זאת, תוך שמירה והקפדה על ערכי הלחימה ובעיקר – דבקות במשימה, מקצוענות צבאית ומשמעת ברזל.
מפקדת השייטת העריכה כי קרוב היום וצה"ל יחתור לפצל ולפזר את מאמצי אויביו על ידי הרחבת הפעולות ההתקפיות היזומות אל מעבר לתעלת סואץ ודרומה ובעיקר לצפון המפרץ, שבמרחבו – בים ובחוף – נמצאו אובייקטים רבים וחיוניים לאויב. השייטת נערכה לפעול נגדם בעיקר באמצעות פעולות חי"ר ו"חזירים"[7].
במהלך שנת 1969 ביצעה שייטת 13 שורה של פעולות: מיקוש ביבשה, סיורים ביעדים ובמתקנים בלב-ים ובחוף, כשבחלק מהם גם בוצעה חבלה; כמעט בכל הפעילויות הללו הופעלו "חזירים", אם לצורך סיור והיכרות מקדימים ואם כחלק ממרכיבי הכוח הנוטל חלק בפעולה עצמה. פעולות אלו עלו בהדרגה בהיקפן ובעוצמת הכוח שהונחת על צבא מצרים. במחצית שנת 1969 החלה השייטת להסתייע בתא"ל רפאל איתן, שהיה קחצ"ר (קצין חי"ר וצנחנים ראשי), בתכנון מבצעי החי"ר ובאימונים לקראתם.
ב-20 ביוני 1969 נערך מבצע בולמוס 5 – פשיטת יחידה של שייטת 13, בפיקודו של סגן-אלוף זאב אלמוג, על תחנת משמר של צבא מצרים בראס עדבייה שבצפון מפרץ סואץ.
ב-20 ביולי 1969 השתתפו לוחמי השייטת, יחד עם לוחמי סיירת מטכ"ל, בפשיטה על האי גרין. סגן עמי אילון, לוחם השייטת, קיבל את עיטור הגבורה על חלקו בקרב זה.
במהלך מבצע אסקורט הטביעו לוחמי הקומנדו שני סט"רים (ספינות טורפדו) פי-183, הם חדרו למעגן בצפון מפרץ סואץ עם שני "חזירים" ובאמצעות מוקשי עלוקה השמידו את הסט"רים. בדרכם חזרה, כנראה כתוצאה מתקלה במנגנון השמדה עצמי, התפוצץ אחד ה"חזירים" וגרם למותם של שלושה לוחמים.
לאחר תום המלחמה ביצעה היחידה פעולות של חבלה ימית ופשיטות על קיני המחבלים בלבנון. שייטת 13 לקחה חלק באפריל 1973 במבצע אביב נעורים יחד עם סיירת מטכ"ל, הצנחנים ו"המוסד", שבו הותקפו מספר יעדי פת"ח והחזית העממית לשחרור פלסטין בביירות ובאזור צידון, בתגובה לגל התקפות טרור שביצעו ארגונים פלסטיניים. במבצע נהרגו שלושה מבכירי פת"ח, שהופתעו בדירותיהם, ועוד עשרות מחבלים.
פעילות הלחימה הרבה והמוצלחת של שייטת 13 במהלך מלחמת ההתשה, אשר הציבה את חיל הים על מפת הפעילות המבצעית של צה"ל, העלתה את האמון בשייטת 13 ובעקבותיה בחיל הים בכללו. פעילות זו טיהרה את שייטת 13 בפרט ואת חיל-הים בכלל על כשליהם במלחמת ששת הימים ושורת האסונות שאירעו בזירה הימית במחצית השנה שלאחר המלחמה, והעלתה את הלגיטימציה שלהם.
במלחמת יום הכיפורים זכו לוחמי השייטת להישגים רבים, בין היתר, במבצע ליידי – חדירה לנמל פורט סעיד עם "חזירים" ופגיעה בארבע ספינות מלחמה: ספינת טורפדו, ספינת סיור, נחתת טנקים (נט"ק) וסטי"ל. שני לוחמים, סרן עודד אמיר ורס"ל עלי קמחי, לא חזרו ממשימתם. בקשות לקבל מידע מהמצרים לא העלו דבר[8] ושניהם הוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע. על מבצע זה הם זכו הראשון בעיטור הגבורה והשני בעיטור העוז.
בנוסף לפעולה זו, ערכה השייטת שש פעולות התקפיות בזירת ים סוף, ובמרכזן מבצעי מגבית – הטבעת שני סטי"לים מסוג "קומאר" באזור דרום מפרץ סואץ, האחד עם מוקשי עלוקה והשני בירי רקטות לאו (רקטת נ"ט M-72).
בשנים 1972–1973 קיימה השייטת (בשיתוף המוסד) כ-20 מבצעים להעלאת צעירים יהודים מסוריה לישראל דרך חופי טרטוס ולבנון[9].
בשנות ה-80 של המאה ה-20, במבצע משה ובתקופה שקדמה לו, השתתפו לוחמי שייטת 13 בהעלאת יהודים מאתיופיה לישראל בדרך הים[10].
לוחמי שייטת 13 פעלו גם בלבנון[11]. ליחידה היה תפקיד משני בחיסול עלי חסן סלאמה בביירות ב-1979. צוות של היחידה שכלל את הלוחם יואב גלנט חילצו את שני לוחמי המוסד בסוף פעולת החיסול המוצלחת והחזירום לישראל. באפריל 1980, במבצע מתח גבוה השמידו כוחות השייטת בסיס בדרום לבנון, ממנו עמדו לצאת מחבלים לפיגוע מיקוח בישראל והרגו תשעה עשר מהם. במבצע השתתף גם יואב גלנט ששב מקורס קצינים זמן קצר לפני כן, כמפקד צוות. משנפצע מפקדו לקח גלנט פיקוד על הכוח כולו והשלים את המשימה[12]. במאי 1981 קיבלה השייטת צל"ש יחידתי מהרמטכ"ל, על כך ש"לוחמי שייטת 13 בין ינואר 1979 – אפריל 1981 ביצעו 22 פעולות התקפיות יזומות כנגד המחבלים בגזרת לבנון"[13].
כוחות השייטת פעלו להכנה ואבטחה של חוף הנחיתה בשפך נהר אל-אוואלי, מבצע שהסתיים בהצלחה גדולה וללא נפגעים. בהמשך מלחמת לבנון הראשונה פעלו נגד מטרות מחבלים ומטרות סוריות. ביוני 1983 יצא כוח השייטת למבצע שנועד לפגוע בכוחות מחבלים תוך ניסיון לשייך את הפעולה לקבוצת מחבלים אחרת, אך המבצע הסתיים בכישלון לאחר שהכוחות פגעו בניגוד לתכנון בחיילי הצבא הסורי. ביוני 1984 השתתף כוח השייטת, בפיקודו של ידידיה יערי, בתקיפת אי הארנבות שמצפון לטריפולי. בפעולה שולבו גם הצוללת "אח"י תנין", ספינות טילים ומטוסי חיל האוויר[14].
במרץ 1985 הטביע כוח של שייטת 13 את הספינה "Moon Light" של ארגון פת"ח בנמל ענאבה באלג'יריה[15]. המודיעין הישראלי סבר, בעקבות הטעייה מוצלחת שביצע הפת"ח, שספינה זו הייתה מיועדת לביצוע פיגוע בישראל[16].
בעקבות חטיפתה של אוניית הנוסעים האיטלקית "אקילה לאורו" באוקטובר 1985 פותחו בשייטת שיטות מיוחדות ללוחמה בטרור ימי והשתלטות גלויה וחשאית על ספינות בלב ים. יכולת זו אפשרה לשייטת לסכל הברחות דרך הים ולהשתלט על כלי שיט[17].
בפברואר 1988, בתחילת האינתיפאדה הראשונה, חיבל כוח של השייטת, בפיקוד יואב גלנט[18] בספינה היוונית "סול פרין" באמצעות הצמדת מטען חבלה לתחתיתה כשעגנה בנמל לימסול. הספינה, שנרכשה בידי אש"ף וכונתה על ידו "ספינת השיבה", עמדה להפליג לרצועת עזה ולהביא לשם 131 מאנשי הארגון שגורשו מהשטחים[19].
ב-16 באפריל 1988 הובילה שייטת 13 את לוחמי סיירת מטכ"ל שהשתתפו במבצע הצגת תכלית בתוניס. הכוח הפושט של סיירת מטכ"ל הגיע ליעד מן הים באמצעות כלי שיט אותם הפעילו לוחמי שייטת 13, בפיקוד יואב גלנט[20], והיו אחראים גם לאבטחת חוף הנחיתה.
ב-26 באוקטובר 1995 סייעו לוחמי שייטת 13, עליה פיקד באותם ימים יואב גלנט[21], ללוחמי המוסד להיחלץ מן האי מלטה, לאחר ביצוע ההתנקשות בחיי פתחי שקאקי, מייסד תנועת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והמזכ"ל הראשון שלה[22].
פעילות שייטת 13 במהלך השנים הבאות לוותה במספר קטן, יחסית, של נפגעים. הפעולה הקשה ביותר, מבחינת מספר הנפגעים, ידועה בשם אסון השייטת: בלילה שבין 4 ל-5 בספטמבר 1997, יצא כוח של 16 לוחמים למבצע שטיבו עדיין לא פורסם. הכוח נתקל במארב מטענים שהניח החזבאללה שגרם ל-11 הרוגים, ולכוח החילוץ היה הרוג נוסף. בפעולה נהרג מפל"ג לוחמים, סא"ל יוסי קורקין.
בסוף המאה העשרים התגלתה בקרב צוללי חיל הים, ובהם לוחמי שייטת 13, תחלואה גבוהה בסרטן. הצוללים ייחסו בעיה זו לצלילות האימונים הרבות שערכו בנחל הקישון, הסובל מזיהום תעשייתי כבד. בעקבות סערה ציבורית שנבעה מטענות אלה הורה הרמטכ"ל, שאול מופז, על מינוי ועדת חקירה, היא ועדת שמגר. הוועדה חקרה את הסיבות לריבוי מקרי הסרטן בקרב כ־120 צוללים לשעבר של חיל הים אשר התאמנו באזור שפך הקישון. לפחות 93 מתוכם חלו במחלת הסרטן, ושליש מהם בקירוב נפטרו. הוועדה קבעה שלא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין החשיפה של החיילים לכימיקלים רעילים במשך שירותם הצבאי לבין מגוון מחלות הסרטן בקרבם כיום. עם זאת מתחה הוועדה ביקורת קשה על צה"ל וחיל הים בגין אי אכיפת הנחיות רשויות הבריאות ואיכות הסביבה שאסרו להתאמן בנחל.
בעקבות דעת המיעוט של יו"ר הוועדה, לפיה "ישנו קשר סיבתי והגיוני בין מצב הקישון לבין מחלת הסרטן אשר פגעה בחיילים", הכיר משרד הביטחון בנפגעי הצלילות כחללי צה"ל או נכי צה"ל. עם אלה שזכו להכרה כחללי צה"ל נמנים שניים ממפקדי שייטת 13 לשעבר, אהרון בן-יוסף ושאול זיו.
קבוצת צוללים הגישה תביעות נזיקין נגד חלק מהמפעלים שהזרימו שפכים תעשייתיים לקישון. ב-17 ביוני 2013 דחה בית המשפט את תביעות הצוללים בנימוק שלא הוכח ה"קשר הסיבתי" בין הצלילות בנחל ובין המחלות שבהן חלו התובעים, או מי מהם[23].
במהלך האינתיפאדה השנייה, שפרצה בשנת 2000, החליטו מפקדי השייטת לשלב את היחידה בלוחמה היבשתית באזור יהודה ושומרון מתוך תפיסה שכיחידה מובחרת עלייה להוביל בגזרות הלחימה הרלוונטיות ולאו דווקא בתווך הימי בו מומחיותה[17][24]. השייטת לקחה חלק פעיל בלחימה, דבר שעלה לה באבדות. לוחמי השייטת הרגו עשרות מחבלים ועצרו מאות. כוח גדול של כוחות סדיר ומילואים מהשייטת השתתף בקרב בג'נין במהלך מבצע חומת מגן. בשנת 2004 הושעתה השייטת זמנית מפעילות לאחר שארגון "בצלם" האשים את החיילים בכך שבמהלך פעולה בג'נין ירו במבוקש ששכב פצוע ולא היווה סכנה לחיילים[25]. תחקיר שנערך על ידי אלוף פיקוד המרכז הצדיק את הירי אל עבר המבוקש בטענה שהייתה לחיילים סיבה מוצדקת לחשוד שהוא מסתיר רימון יד בידו, אך מתח ביקורת על "כשלים מקצועיים" שהיו בפעולה[26]. לאחר התחקיר הוחזרה השייטת לפעילות ולמפקדה, נבו ארז, נרשמה בעקבות האירוע הערה פיקודית בשל פער בנהלים המקצועיים[27].
בינואר 2002, פשטו לוחמי שייטת 13 על נמל עזה, פוצצו את מפקדת משטרת החופים הפלסטינית ומחסנים שלה. בנוסף, פוצצו ספינת משמר וספינת משא[28].
לוחמי השייטת תפסו שלוש ספינות שהבריחו נשק לפלסטינים – "קארין איי" (הגדולה שבהן, שללכידתה הייתה משמעות אסטרטגית), "סנטוריני" ו"אבו חסן"[29].
במהלך מלחמת לבנון השנייה נטלה שייטת 13 חלק במספר רב של פעולות בעומק שטח לבנון. במהלך פעולת יער הנגב שנערכה בצור[30] נפצעו 8 לוחמים ובהם קצין וחייל שנפצעו קשה. בפעולה חוסלו לפחות 10 מחבלים, בהם פעילים במערך הרקטות לטווח בינוני–ארוך של חזבאללה. לרופא השייטת, סרן ד"ר תמיר, הוענק עיטור המופת על טיפולו בפצועים תחת אש[31]. צל"ש מפקד חיל הים הוענק למפקדי כוח השייטת רס"ן א'[32] וסא"ל רפי מילוא[33].
ב-3 בנובמבר 2009, במסגרת מבצע ארבעת המינים, השתלטה השייטת על ספינת הובלה חשודה בשם "פרנקופ" שהתבררה כנושאת לפחות חמש מכולות עם אמצעי לחימה ותחמושת, במסווה של משלוח אזרחי. בספינה נמצאו רקטות, נשק קל, רימונים, פצצות מרגמה וטילים. ההשתלטות אירעה מעט לפני חצות במרחק של כ-180 ק"מ מהחוף, סמוך לקפריסין.
ב-31 במאי 2010, במבצע רוחות שמיים 7, השתלטו לוחמי השייטת על 6 אוניות שניסו לשבור את ההסגר הימי שהטילה ישראל על רצועת עזה, מאז עליית חמאס לשלטון. במהלך ההשתלטות על הספינה הגדולה ביותר, "מאווי מרמרה", התפתח עימות אלים בין החיילים לפעילים שהיו על סיפונה, וכתוצאה ממנו נהרגו 9 פעילים ונפצעו 20. מבין לוחמי השייטת נפצעו 10, בהם שניים באורח קשה. כשבוע לאחר תקרית המשט, סיכלו לוחמי השייטת פיגוע שתכנן חמאס כאשר הרגו 4 מחבלים שניסו לחדור לישראל מרצועת עזה דרך הים[34].
ב-15 במרץ 2011 השתלטו לוחמי השייטת על הספינה ויקטוריה שהובילה אמצעי לחימה בכמות של כ-50 טונות מאיראן דרך סוריה לרצועת עזה, בהם טילים נגד ספינות מדגם C-704, מערכות מכ"ם, פצמ"רים, כדורי רובה ועוד, במבצע השתלטות במרחק של כ-200 מיילים מחופי ישראל.
ב-5 במרץ 2014 השתלטו לוחמי השייטת, בסיוע שייטת ספינות הטילים, על הספינה "קלוס סי" שהובילה עשרות רקטות קרקע-קרקע מדגם M-302 מסוריה ואיראן לרצועת עזה. מבצע ההשתלטות נקרא מבצע חשיפה מלאה.
ב-12 ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, פשט כוח שייטת 13 על מתחם בחוף אל-סודניה שבצפון רצועת עזה שממנו נורו רקטות ארוכות טווח רבות[35]. ארבעה מחיילי הכוח נפצעו קל[36]. הכוח השלים את משימתו ופגע במספר משגרים. 3 מחבלים נהרגו[37].
לוחמי שייטת 13 השתתפו גם בהגנה על גבול ישראל במהלך העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018). ב-12 באוקטובר מנעו צלפי היחידה חטיפה של חייל כאשר מחבלים פלסטיניים פרצו את גדר המערכת ובחסות ההמון הסתערו על עמדת צלפים. שניים מהמחבלים נורו למוות על ידי הצלפים מטווח קרוב ואילו המחבל השלישי הצליח להגיע ממש לתוך העמדה וניסה לדקור לוחם ולחטוף את נשקו, ואז חוסל על ידי הצלף שנאבק בו מטווח אפס אחרי נוהל מעצר חשוד[38].
במסגרת המב"ם פעלו לוחמי שייטת 13 על פי פרסומים זרים במספר פעולות בעומק שטח האויב ביחד עם יחידות העילית של צה"ל. אחת הפעולות היא תקיפת ספינת הביון האיראנית.
במבצע שובר גלים פעלו לוחמי השייטת באזור ג'נין לצורך מספר פעולות מורכבות שבהן חוסלו מחבלים.
ב-7 באוקטובר 2023, בעקבות טבח שבעה באוקטובר, הוקפצו לוחמי שייטת 13 במסוקים לעוטף עזה. לוחמי השייטת כבשו מחדש את מוצב סופה ונלחמו ביישובים בארי, כפר עזה, סעד, מפלסים וניר עוז. במהלך הקרבות הרגו לוחמי שייטת 13 למעלה מ-60 מחבלי חמאס וחילצו כ-250 בני ערובה בחיים. הלוחמים עצרו 26 מחבלים, ביניהם סגן מפקד החטיבה הימית הדרומית של החמאס, מוחמד אבו ע'אלי[39]. במהלך הקרבות בבארי נהרג לוחם השייטת סמ"ר אופק רוסו בעת שטיפל בפצוע[40][41].
ב-27 באוקטובר 2023 שייטת 13, בסיוע וחיפוי כלי שיט, ביצעה פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידה תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו[42][43]. בנוסף השתתפה שייטת 13 בתמרון הקרקעי בצפון הרצועה וסייעה לכוחות הקרקע בפשיטות מהים ואף בפעולות קרקעיות ועזרה בכיבוש מעגן הקומנדו המרכזי של חמאס בעזה ביחד עם כוחות שריון וחטיבה 188[44]. ב-20 בדצמבר שייטת 13 יחד עם יחידת שלדג וחטיבה 401 השלימו את ההשתלטות על "רובע הבכירים" של חמאס בכיכר פלסטין אשר בשכונת רימאל במרכז בעיר עזה. הרובע היווה מרכז המוקד השלטוני והביטחוני של חמאס. המתחם כולל רשת מנהרות מסועפת המחברת בין לשכות הבכירים, דירות מסתור, משרדים ודירות מגורים של הזרוע הצבאית וההנהגה הצבאית של חמאס ברצועה[45]. בהמשך הם פעלו גם בדרום הרצועה ולקחו חלק בקרב ח'אן יונס.
שייטת 13 השתתפה במבצע יד זהב לחילוץ שני חטופים ברפיח ב-12 בפברואר 2024. לוחמי השייטת שימשו ככוח מעטפת לימ"מ, ואחרי שהימ"מ שחררו את החטופים, לוחמי השייטת איבטחו אותם והעבירו אותם למסוק שפינה אותם ארצה.
לוחמי השייטת השתתפו במבצע כתר המערב בשכונת חמד, בח'אן יונס ב-6 במרץ 2024 יחד עם לוחמי יחידת מגלן ואגוז. לוחמי השייטת עצרו מחבלים רבים שנכנעו, איתרו אמצעי לחימה רבים, כלי נשק מסוג קלאצ'ניקוב, רימונים, ווסטים, RPG, מטענים, תחמושת, ערכות נפץ ומערכות צלילה[46].
ב-18 במרץ 2024 החל מבצע ניתוח מקומי, במסגרתו כוחות של שייטת 13, יחידה 504 וצק"ח 401 הקיפו את בית החולים שיפא תוך 12 דקות, והחלו בפשיטה מקיפה על כלל מבני בית החולים במסגרתו שבו הכוחות כ-500 אנשי חמאס והג'יהאד האסלאמי וכ-200 מחבלים נהרגו. במסגרת הסריקות אותרו והוחרמו אמל"ח רב וכ-11 מיליון ש"ח של כספי טרור והושמדו תשתיות טרור רבות. המבצע הסתיים ב-1 באפריל 2024[47].
ב-27 באוגוסט 2024 השתתפה היחידה בחילוץ פרחאן קאדי ביחד עם לוחמי היחידה המבצעית של השב"כ, יהל"ם וחטיבה 401[48].
שייטת 13 מורכבת משלוש פלגות עיקריות אשר מעידות על התפקיד שלהן:
פרופיל נדרש: 82–97, ללא סעיפים פוסלים. דפ"ר נדרש: 50[51][52].
עד שנת 2021 נדרש גם ציון קב"א 52[53].
מיון: גיבוש שאורכו 5 ימים (אחרי מעבר יום סיירות), שכולל מבדקי ים ויבשה, ולבוגרי כיתות י"א גיבוש דרך גדנ"ע צלילה.
רפאל איתן שהיה קצין חי"ר וצנחנים ראשי בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, קבע שהשייטת חייבת להתאמן במתווה דומה ליחידות הצנחנים, בעקבות כך שונה מסלול ההכשרה בשייטת, ובתחילתו רוכזו מרבית הכשרות החי"ר ולאחר מכן הכשרות מקצועיות ימיות. כמו כן נקבע שהן הלוחמים מיחידת הצוללים והן מיחידת הפושטים יהיו בעלי מכנה לחימה משותף, המסוגלים לבצע את כלל הפעולות. תפיסה זו האריכה מאוד את מסלול הכשרת הלוחם והיא השתנתה לאחר אסון השייטת בעקבותיו נוסחה מחדש תפיסת בניין הכוח ביחידה[54]. צוותי היחידה פועלים באופן אורגני לאורך שירות הלוחמים, והם עוברים התמקצעות שונה בהתאם לייעודם.
מסלול הכשרת הלוחם בשייטת נמשך כשנה ושמונה חודשים ונחשב לאחד הקשים בצה"ל. המסלול מתחיל בחמישה חודשים של טירונות חי"ר ואימון מתקדם הנערכים בבא״ח גולני. לאחר מכן טירונות יחידה ("המכין"), קורס צניחה, צלילה קרבית, ניווטים ולוחמה בטרור בים וביבשה, שיט, הפעלת סירות תקיפה וכלי-שיט תת-ימיים, ושלב ייעודי. בשלב הייעודי מחולקים הלוחמים לשלושה מקצועות עיקריים: משיט, האחראי להפעלת כלי השיט, צולל, המתמחה בצלילה מבצעית, ופושט, לוחם המגיח מהים ומבצע משימות רגליות. בסיום הקורס מוענקים לבוגרים סיכת לוחם הקומנדו הימי ודרגת סמל ראשון. באחד משלבי המסלול עוברים הלוחמים סדרת שבי המדמה נפילה בשבי האויב.
לוחמי היחידה נדרשים לשלוש שנים שירות קבע מעבר לשירות הסדיר ובנוסף לומדים שנתיים לתואר.
היחידה מפעילה בחופשת הקיץ קורסי הכשרה לבני נוער בוגרי כיתות י"א, במסגרת גדנ"ע צלילה.
רוב אמצעי הלחימה של שייטת 13 מסווגים.
הנשק הקל של הלוחמים כולל רובה סער קלשניקוב AK-47 הידוע באמינותו ועמידותו, ושיכול לפעול גם אחרי שהיה בתוך מי ים, רובי M4A1 קרבין לפעולות יבשתיות, ואקדח גלוק. לוחמי השייטת מצוידים גם בגרסה מיוחדת של המיקרו-תבור מדגם X-95-SMG בקליבר 9 מ"מ בתוספת משתיק קול ושיפורים המקנים עמידות למים ומי ים, בדומה לקלשניקוב[55]. ב-2022 נקלט בשייטת 13 הרובה זיג MCX, רובה רב-תכליתי שנועד להחליף את ה-AK-47, ה-M4A1 והמיקרו-תבור X-95-SMG[56].
מלבד רובי סער, תת-מקלעים ואקדחים השייטת מפעילה גם צלפים החמושים ברובי צלפים מדויקים לפגיעה במטרות מרחוק.
הלוחמים לבושים בסרבל לוט"ר עמיד למים שמותאם היטב למשימות שלהם. עליו הם לובשים אפוד מגן שתוכנן במיוחד עבור השייטת וכל לוחם מתאים אישית לפני המשימה. הצוללים לובשים חליפות צלילה שחורות שמאפשרות תנועה נוחה הן בתוך הים והן ביבשה. קסדות הלוחמים הן קסדות מסוג FAST עם אפשרות להתקנת עזרים טקטיים שונים ומגוונים[55].
לזירה מגיעים לוחמי השייטת באמצעות כלי שיט. הדגמים שהותרו לפרסום הם הסנונית, המורנה המהירה, הזהרון הכבד יותר[55] והמנטה, שהיא נחתת קלה[57][58].
בחודש יולי 1981, במהלך תקופה ממושכת של פעילות נגד המחבלים בלבנון, קבע הרמטכ"ל רפאל איתן לתת ליחידה ציון לשבח. היה זה בשלהי פיקודו של עמי אילון שהתייחס לכך: ”אני גאה יותר על הצל"ש היחידתי שהוענק על פעילות ממושכת יחד עם קבוצת אנשים נהדרת, בהשוואה לעיטור הגבורה שניתן לי על מעשה אישי, במהלך פעולה קצרה שגבתה קורבנות רבים.”[59]
על פעילותה כנגד הטרור זכתה השייטת להערכה רבה, בשנת 2002 קיבלה השייטת צל"ש הרמטכ"ל משאול מופז[60] על פעילותה במשך השנה בכל זירות הלחימה[61]. וזכתה פעמיים בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.
באפריל 2010 פורסם כי לשייטת יוענקו שני צל"שים מטעם הרמטכ"ל "על ביצועם המוצלח של רצף מבצעים מורכבים בשנה וחצי האחרונות"[62].
ב-2010 הוענק לשייטת 13 פרס מנחם בגין "על פעילותה למען ביטחון המדינה ואזרחיה"[63].
באוקטובר 2014 זכתה היחידה בצל"ש רמטכ"ל, חמישי במספר, על "רצף פעולות מבצעיות חשאיות בעומק שטח האויב, אשר נחלו הצלחה מרובה"[64][65].
ב-14 ביוני 2018 העניק מפקד זרוע הים, האלוף אלי שרביט, תעודות הערכה לשייטת 13 עבור רצף מבצעים חשאיים מורכבים ומשמעותיים כנגד התעצמות אויבנו[66][67].
באותו מעמד הוענקה תעודת הערכה למפקד השייטת אל"ם טל, על רצף מבצעים חשאיים בשטחי אויב והצלחות מודיעיניות.[68]
ביולי 2019 העניק הרמטכ"ל אביב כוכבי צל"ש רמטכ"ל לשייטת 13 על "פעולות מבצעיות פורצות דרך, בהן הפגינו עוז, נחישות, יצירתיות וקור רוח עילאי."[69][70][71]
בדצמבר 2020 העניק כוכבי לשייטת 13 אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על "סדרת מבצעים פורצי דרך בסביבה משתנה ומאתגרת"[72].
ביוני 2021 העניק הרמטכ"ל כוכבי לשייטת את צל"ש הרמטכ"ל בפעם השביעית על שורת פעולות מבצעיות, וכן צל"שים ל-4 מלוחמיה[73].
תעודת הערכה על פעילות מבצעית חשאית במערכה שבין המלחמות העניק הרמטכ"ל אביב כוכבי, ב-14 בנובמבר 2022[74].
ב-2 ביולי 2023 העניק הרמטכ"ל הרצי הלוי צל"ש לשייטת 13[75].
מפקדי השייטת | |||||
---|---|---|---|---|---|
שם | תקופת כהונה | הערות | תמונה | ||
יוחאי בן-נון | 1950 | מקים היחידה ומפקדה הראשון | |||
יצחק רהב | 1950–1951 | ||||
יעקב עציון | 1951–1953 | ||||
סא"ל יצחק רהב | 1953–1957 | תקופת כהונה שנייה | |||
סא"ל יוחאי בן-נון | 1957–1960 | תקופת כהונה שנייה | |||
סא"ל דוד פרומר | מרץ–דצמבר 1960 | ממתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי ביחידת המבצעים המשולבים | |||
סא"ל דב שפיר | דצמבר 1960–1965 | הקשר עם יחידה מקבילה בצי הצרפתי ושיפור רמת הצלילה | |||
סא"ל אהרון בן-יוסף | 1965–1967 | הכנות לקראת תקיפה בחוף הסורי | |||
סא"ל דב שפיר | 1967–1968 | מפקדה במלחמת ששת הימים | |||
סא"ל זאב אלמוג | מאי 1968 – אוקטובר 1971 | מפקדה במלחמת ההתשה | |||
סא"ל שאול זיו | 1971–1974 | מפקדה במבצע ברדס, מבצע אביב נעורים, מלחמת יום הכיפורים | |||
אל"ם צבי גבעתי | אפריל 1974 – מאי 1976 | מפקד היחידה ללוחמה זעירה | |||
אל"ם גדי שפי | 1976–1978 | פשיטות על יעדי מחבלים בחוף לבנון | |||
סא"ל חנינא עמישב | 1978–1979 | תקופה קצרה | |||
אל"ם עמי אילון | ינואר 1979 – יולי 1981 | בתקופתו זכתה היחידה לצל"ש הרמטכ"ל | |||
אל"ם עוזי לבנת | יולי 1981 – נובמבר 1983 | ||||
אל"ם ידידיה יערי | נובמבר 1983 – נובמבר 1986 | לימים מפקד חיל הים | |||
אל"ם אורי גיל (טאיץ) | דצמבר 1986 – אוגוסט 1987 | נפטר במהלך אימון שחייה | |||
אל"ם שי ברוש | ספטמבר 1987 – פברואר 1991 | מפקדה בעת חיסול אבו ג'יהאד | |||
אל"ם רן גלינקא | פברואר 1991 – יוני 1994 | לימים קצין חינוך ראשי | |||
אל"ם יואב גלנט | יוני 1994 – פברואר 1997 | לימים מפקד פיקוד הדרום, חבר כנסת ושר הביטחון ה-22 | |||
אל"ם אלי גליקמן | פברואר 1997 – יוני 1999 | מפקדה בעת אסון השייטת | |||
אל"ם ארז צוקרמן | יוני 1999 – יולי 2001 | מקים יחידת אגוז, בהמשך מפקד חטיבת גולני ועוצבת נתיב האש | |||
אל"ם רם רוטברג | אוגוסט 2001 – ינואר 2004 | מפקדה במבצע ההשתלטות על קארין איי. לימים מפקד זרוע הים | |||
אל"ם נבו ארז | פברואר 2004 – ינואר 2007 | מפקדה בעת מלחמת לבנון השנייה | |||
אל"ם דרור פרידמן | פברואר 2007 – מרץ 2010 | מפקדה במבצע ארבעת המינים | |||
אל"ם שי אלבז | מרץ 2010 – יוני 2012 | מפקדה במבצע רוחות שמיים[76] | |||
אל"ם רפי מילוא[77] | יוני 2012 – יולי 2014 | מפקדה במבצע חשיפה מלאה ובמבצע שובו אחים | |||
אל"ם גור שרייבמן[78] | יולי 2014 – אוגוסט 2017 | מפקדה במבצע צוק איתן | |||
אל"ם טל פוליטיס[79] | אוגוסט 2017 – יולי 2019 | תחת פיקודו הוענק לשייטת 13 צל"ש הרמטכ"ל | |||
אל"ם דניאל הגרי | יולי 2019 – יוני 2021 | לימים ראש מספן הים ודובר צה"ל | |||
אל"ם אמיר פרחי | יוני 2021 – יולי 2023 | תחת פיקודו הוענק לשייטת 13 צל"ש הרמטכ"ל | |||
אל"ם א' | 10 ביולי 2023– | מפקד השייטת הנוכחי |
מפקדי פלגת הדרכה | |||||
---|---|---|---|---|---|
שם | תקופת כהונה | הערות | תמונה | ||
אילן פז | 1989–1991 | ||||
יוסי קורקין | 1994–1996 | ||||
רם רוטברג | |||||
נבו ארז | |||||
שלומי דהן | |||||
גור שרייבמן | 2005–2007 | לימים מפקד עוצבת אדום | |||
טל פוליטיס | 2007–2009 | לימים מפקד בסיס חיפה | |||
דני הגרי | 2009–2011 | לימים ראש מספן ים ודובר צה"ל | |||
ע' | 2011–2012 | לימים מפקד פלגת לוחמים בשייטת | |||
נדב תורג'מן | ?–2016 | ||||
אבירן לרר | 2016–2017 | ||||
רועי מניס | 2017–2018 | לימים מפקד פלגת לוחמים בשייטת | |||
ס' | לימים סגן מפקד השייטת | ||||
ר' | מפקד הפלגה הנוכחי |
מפקדי פלגת לוחמים | ||||
---|---|---|---|---|
שם | תקופת כהונה | הערות | תמונה | |
אלי מריק | מפקד הפלגה הראשון | |||
שי ברוש | 1979 | כהונה ראשונה | ||
אורי גיל (טאיץ) | מפקד הפלגה במלחמת לבנון הראשונה | |||
רן גלינקא | ||||
שי ברוש | 1984–1986 | תקופת כהונה שנייה בתפקיד | ||
יואב גלנט | 1986–1988 | |||
אלי גליקמן | 1988– | |||
אילן פז | 1991–1993 | |||
ארז צוקרמן | 1993–1994 | |||
טל שאול | 1994–1996 | |||
יוסי קורקין | 1996–1997 | |||
רם רוטברג | 1997–1999 | |||
נבו ארז | 1999–2000 | |||
דרור פרידמן | 2000–2002 | |||
שלומי דהן | 2002–2004 | |||
שי אלבז | 2004–2005 | לימים ראש מספן ים | ||
רפי מילוא | 2005–2007 | לימים מפקד המכללה לפיקוד ולמטה | ||
דן גולדפוס | 2007–2009 | לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי | ||
טל פוליטיס | 2009–2011 | לימים מפקד בסיס חיפה | ||
גור שרייבמן | 2011–2012 | לימים מפקד עוצבת אדום | ||
ע' | 2012– | |||
אורן שמחה | 2014–2016 | לימים מפקד חטיבת הנח"ל | ||
אמיר פרחי | 2016–2017 | לימים מפקד השייטת | ||
א' | 2017–2018 | לימים מפקד השייטת | ||
רועי מניס | 2018–2019 | סגן מפקד שייטת 13 מ-2021 | ||
עידו קס | 2019–2020 | סגן מפקד שייטת 13 עד 2021 |
כאחת מיחידות החוד של צה"ל וכזאת הפועלת בתחום התת-מימי המסוכן מעצם טבעו לאדם, ספגה השייטת במשך השנים כ-84 אבדות. חלקם הגדול בפעילות קרבית מול האויב חלקם בתאונות מבצעיות ותאונות אימונים. רשימה שמית וקורותיהם של הנופלים מתפרסמת על ידי עמותת העטלף[81].
הנצחת הנופלים באולם הנופלים הנמצא בבסיס השייטת בעתלית. החללים מפעולות יחידה 707 שהתמזגה אל השייטת מופיעים מונצחים גם הם באותו המקום. אולם הנופלים כולל חדר ובו גדעי עצים אשר על כל אחד מהם שמורה תמונתו של לוחם שנפל. כדברי מפקד השייטת ”מורשת הקרב של השייטת – ובתוכה הנופלים – משמשת לנו לא רק כזיכרון אלא כבסיס להפקת לקחים, להטמעת נורמות לחימה והתנהגות, ובעיקר הבנה שהמחיר שאנו משלמים הוא היקר ביותר”[82].
בנוסף לחדר ההנצחה ביחידה רשומים חללי השייטת במצבה לחללי חיל הים בגן אלישבע באשדוד. כמו כן מוצבות אנדרטאות במקומות שונים בארץ. חללי שירת הצפצפה מונצחים בחוף שבי ציון, בחוף ראשון לציון ובאתר תת-מימי מול חוף שבי ציון.
אנשי שייטת 13 ועמותת העטלף מקיימים כל שנה, בחודש אוגוסט, בבסיס השייטת בעתלית, ערב התייחדות עם זכר הנופלים. במקומות שונים בארץ נערכות אזכרות בדרך של תחרות שחיה, מרוצי שדה, מרוצי אופניים ותחרויות שיט.
עמותת העטלף משמרת את זכר חללי השייטת באתר העמותה[83].
לוחם השייטת רס"ל ניר קריצ'מן נפל באפריל 2002 במהלך מבצע חומת מגן. לפני גיוסו לצה"ל היה מעורב בפעולות חינוכיות. כפר אתגרי לבני נוער הנקרא על שמו הוקם בחוף שבי ציון. לוחמי שייטת 13 היו מעורבים בפעילות הכפר. חיל הים נותן חסות לפעולות הכפר. חניכי "נירים" משתתפים בקורסים של גדנ"ע צלילה עוברים קורס מנהיגות בבה"ד חיל הים[84].
העמותה הוקמה על ידי יוצאי הקומנדו הימי להנצחת זכרו של זיו לוי, אשר נהרג במהלך תרגיל מבצעי. מטרתה לתרום להצלחת בני נוער במערכת החינוך ולמנוע נשירה מבית הספר דרך התנסות ספורטיבית וחברתית בשיט מפרשים. מנהל העמותה הוא סא"ל במיל' בני וקנין. בשנת 2008 הפעילה העמותה קבוצות שיט ב-19 מקומות מחיפה עד קריית מלאכי. כ-300 בני נוער מגיעים למרכזי השיט פעמיים בשבוע וגובשו למניעת נשירה וניתוק מהמסגרות החינוכיות[85].
תאריך | מקום | הכח המבצע | תיאור המבצע | ||
מלחמת העצמאות | |||||
9 אפריל 1948 | בנמל בארי איטליה | חבלנים ימיים יוסף דרור ובני קרביץ | מבצע 'שלל 2'. הטבעת ספינת נשק ערבית 'לינו' | ||
21 באוקטובר 1948 | מול עזה | סירות נפץ בפיקוד יוחאי בן נון שהורדו מאח"י מעוז (ק-24) | תקיפת האמיר פארוק ושולת מוקשים[86]. | ||
בין מלחמת העצמאות למלחמת סיני | |||||
1949 | כנרת | לוחמים | קורס צוללים ראשון בפיקוד הדר קמחי | ||
אפריל 1950 | מפרץ עתלית | כל היחידה | מעבר מנמל יפו והקמת הבסיס. | ||
מאי 1950 | בסיס עתלית | הרמטכ"ל יגאל ידין, ומפקד חיל הים שלמה שמיר | ביקורת בבסיס עתלית. ”כאן לא יהיה פלמ"ח”, יוחאי בן נון ויוסף דרור מסיימים תפקיד. | ||
16 במאי 1950 | מפקדת חיל הים | יחידות החיל | קביעת השם שייטת 13 במסגרת קביעת שמות השייטות במספרים. | ||
1952 | נמלי אלכסנדריה, פורט סעיד וביירות | יצחק רהב, הדר קמחי ויעקב ריטוב | ביקור כמבלים באוניית נוסעים. | ||
1953 | נמל חיפה | צוללים | תחילת בדיקת אוניות השילומים נגד חבלה ימית | ||
1954 | בסיס תל נוף | כל לוחמים | תחילת השתתפות בקורס צניחה כחלק מהכשרת הלוחמים. | ||
31 במאי 1954 | החוף הסעודי במפרץ אילת | לוחמים | סיור מודיעין שהשתבש עקב תקלה בסירה 'בר גיורא', חילוץ במטוסים[87]. | ||
1955 | בה"ד חיל הים | קצינים לוחמים | הצטרפות לקורס חובלים ה' | ||
1955 | בסיס השייטת | צוללי היחידה | שתוף פעולה עם יחידות צרפתיות, התחלת שימוש במכשיר צלילה יעיל 'אוקסיג'ר' שיפר את יכולת הביצוע. | ||
25 ביוני 1955 | נמל ביירות | קבוצת צוללים בהובלת טרפדות | סיור מודיעין בנמל[88] | ||
מלחמת סיני | |||||
12/11 אוקטובר 1956 | חוף אל עריש | לוחמים משייטת 13 בשתי סירות שהובלו על אח"י נגה (ק-22) | בדיקת חופי נחיתה בחוף סיני לקראת מבצע קדש[89]. | ||
1 בנובמבר 1956 | שארם א-שייח' | קבוצת צוללים וקיאקים | 'מבצע חסידה' לתקיפת שארם א-שייח' בוטל בעודו באוויר. טייסים לא זיהו את היעד. | ||
בין מלחמת סיני למלחמת ששת הימים | |||||
ליל 9–10 ביולי 1958 | נמל ביירות | כוח שייטת 13 בפיקוד יוחאי בן-נון מובל בשתי טרפדות בפיקוד יצחק שושן | סיור צלילה לאיסוף מידע. חילוץ הצוללים מהנמל הפך לפעולה רועשת והסתיים בהצלחה[90]. | ||
1958 | שובר גלים נמל חיפה | יחידת ה"חזירים" | בסיס קדמי קבוע לאימוני חזירים בכינוי 'אלבה'. | ||
29 ספטמבר 1959 | בסיס השייטת | יחידת סירות הנפץ | פיצוץ בסככת הסירות עקב טעות בהרכבה. 5 סירות נהרסו כליל נהרסו ו-11 ניזוקו. לא היו נפגעים. | ||
פברואר 1960 | בסיס השייטת | מסדר חשיפת סמל העטלף | 25 לוחמים | ||
1961 | בסיס השייטת | מדריכים | הפרדת בית הספר בפיקוד אמנון בן ציון מיחידות הלחימה | ||
16 במרץ 1962 | מזרח הכנרת | יחידת הצוללים | פשיטה בצלילה על מוצבי כורסי התבטלה תוך כדי ביצוע עקב אובדן ההפתעה. | ||
1963 | נמל הקישון | קורס חובלים | תחילת העברת פרק קומנדו במסלול הכשרת החובלים בפיקוד תנחום. | ||
17 באוגוסט 1966 | מזרח הכנרת | יחידת הצוללים בפיקוד ראובן פנחס | במסגרת חילוץ ספינת המשמר בכנרת ניסיון חילוץ המיג הסורי שנכשל. הפעילות התגלתה על ידי הסורים שכיסו את האזור באש. | ||
6–7 בפברואר 1967 | נמל בירות | יחידת ה'חזירים' מובלים בטרפדות | סיור צלילה בנמל ביירות בפיקוד יצחק שמיר. | ||
מלחמת ששת הימים | |||||
5 ביוני לילה | מפרץ אילת | 3 טרפדות, סירות נפיץ, 5 סירות מהירות, גוררת צאלה | מארב לכוח מצרי שכלל שתי משחתות ו-5 טרפדות העולה להפגיז את אילת. המצרים סבו על עקביהם ולא נוצר מגע. | ||
5/6 ביוני בלילה | פעולת אלכסנדריה | 8 צוללים עם אח"י תנין | תקיפת כלי שיט בנמל, בעת החזרה לא אותרה הצוללת ו-6 צוללים נפלו בשבי. | ||
5/6 ביוני בלילה | נמל פורט סעיד | 4 צוללים בשני חזירים | חדירה להדבקת מוקשי עלוקה. בנמל לא נמצאו מטרות. | ||
5/6 ביוני בלילה | החוף הסורי מול טרטוס | 4 צוללים עם שני חזירים על סד"ג מגויס "שקמונה" | ניסיון פשיטה תת-מימית להדבקת מוקשים לכלי שיט של הצי הסורי. מפקד הפעולה יוחאי בן-נון החליט לדחותה, ואחר כך בוטלה. | ||
5/6 ביוני בלילה | החוף הסורי במעגן בניאס | שלושה זוגות צוללים בשלוש סירות גומי מאח"י נגה (ק-22) | ניסיון פשיטה תת-מימית להדבקת מוקשים לכלי שיט של הצי הסורי. בסריקת החוף לא נמצא המעגן – הפעולה נדחתה ואחר כך בוטלה | ||
5/6 ביוני בלילה | מינת אל-ביידה | 3 סירות גומי 3 זוגות צוללים על סד"ג מגויס "גלים" | ניסיון פשיטה תת-מימית להדבקת מוקשים בבסיס הצי הסורי – התנועה ליעד התארכה הסירות הגומי במעגן הייתה פעילות סורית, מפקד הסירות שקל שלא נותרו מספיק שעות חושך לביצוע הצלילה והחליט לחזור. הפעולה נדחתה ואחר כך בוטלה. | ||
מלחמת ההתשה | |||||
5 יולי 1967 | תעלת סואץ | כוח שייטת 13 | מבצע ברזלית, פיצוץ קטע מסילת הרכבת באזור קנטרה, המסילה חובלה בשני מקומות. | ||
14 יולי 1967 | תעלת סואץ | שייטת 13 וחוליית החפה | השטת סירות גומי בדגל ישראל. שתי סירות נפגעו מירי. שני לוחמים נשבו בידי המצרים. הופסק השיט המצרי בתעלה. | ||
2 ינואר 1968 | מצרים | שבויים | במהלך החודש בוצעה החלפת שבויים עם מצרים וביניהם הוחזרו ששת אנשי הקומנדו הימי מפעולת אלכסנדריה ושני השבויים ממבצע סירות הגומי בתעלת סואץ. | ||
20/21 ביוני 1969 | מפרץ סואץ | שייטת 13 | מבצע בולמוס 5 פשיטה על תחנת משמר ברס עדביה. 32 חיילים מצרים הרוגים. | ||
ליל 19/20 ביולי 1969 | מפרץ סואץ | שייטת 13 וסיירת מטכ"ל | הפשיטה על האי גרין, לצה"ל 6 הרוגים וארבעה פצועים, למצרים 25–36 הרוגים[91]. | ||
ליל 8–9 ספטמבר 1969 | מפרץ סואץ | 8 צוללים בשני "חזירים" | מבצע אסקורט, פשיטת צוללים, 2 טרפדות טובעו, 3 הרוגים ישראלים בפיצוץ ה"חזיר" בדרך חזרה. | ||
21 אוקטובר 1969 | עומק מצרים | שייטת 13 במסוקים | מארב על ציר סנג'א קינה. יצאו וחזרו מבלי להתגלות. | ||
11/12 ביוני 1970 | מפרץ סואץ | כוח שייטת 13 בפיקוד שאול זיו | מבצע תרנגול 25 פשיטה על עמדה מצרית בראס ע'ארב. מצרי אחד נהרג ואחר נפצע, הלוחם אלי מריק נשרף מרימון זרחן. | ||
14 ינואר 1971 | חוף לבנון | כוחות שייטת 13, כוח צנחנים בהובלת יחידה 707, וכוח צנחנים במסוקים | מבצע ברדס 20 תקיפת שלושה יעדי מחבלים. 10 מחבלים נהרגו, 6 מחיילי צה"ל נפצעו קל. | ||
8 בנובמבר 1972 | מערבית לתעלת סואץ | כוח שייטת 13 | מבצע זר ורדים הכוח שפעל מערבית לתעלה נכנס לשדה מוקשים הלוחם ברוך פרצמן נפצע קשה. | ||
21 בפברואר 1973 | חוף צפון לבנון | שייטת 13, סיירת צנחנים, ספינות סער ומסוקים | מבצע ברדס 54–55 תקיפת בסיסי מחבלים. למחבלים נגרמו עשרות נפגעים. לצה"ל 8 פצועים. | ||
10 באפריל 1973 | חוף לבנון | סיירת מטכ"ל, שייטת 13 יחידה 707, סירות גומי וספינות סער | מבצע אביב נעורים הריגת ראשי מחבלים בביירות וסביבותיה. לישראל שני הרוגים. | ||
6–24 אוקטובר 1973 | מלחמת יום הכיפורים | ||||
הלילה שבין 9 ל-10 באוקטובר | ים סוף – מעגן ע'רדקה | מבצע מגבית 10, צוללים בסירות גומי בפיקוד אלי מרק | המבצע בוטל לאחר הגעת הכוח לנקודת הצלילה עקב נוכחות ספינת משמר מצרית באזור היעד. | ||
הלילה שבין 11 ל-12 באוקטובר | ים סוף מעגן ע'רדקה | צוללים בסירות גומי בפיקוד אלי מרק | מבצע מגבית 11 על מעגן ע'רדקה. סטי"ל קומאר אחד הושמד בהתפוצצות מוקש. | ||
הלילה שבין 16 ל-17 באוקטובר 1973 | נמל פורט סעיד | 4 צוללים עם שני חזירים | מבצע ליידי – הטבעת סטי"ל, נחתת, טרפדת וספינת משמר. שני הרוגים ואובדן של סירת "חזיר". | ||
הלילה שבין 19 ל-20 באוקטובר 1973 | ים סוף מעגן ערדקה | סנוניות וסירות נפץ | מבצע מגבית 15 נפגעו מבנים בנמל אך סטי"ל קומאר לא נפגע. | ||
הלילה שבין 21 ל-22 באוקטובר 1973 | ים סוף מעגן ערדקה | סנוניות נשק בפיקוד גדי שפי | מבצע מגבית 16 השמדת סטי"ל קומאר באמצעות טיל לאו. | ||
בין מלחמת יום הכיפורים למלחמת לבנון הראשונה | |||||
8 ביוני 1978 | דהר אל בורג' מדרום לצידון | כוח קומנדו ימי בפיקוד אלי מרק וכח צנחנים בפיקוד אמנון ליפקין-שחק | מבצע שלכת הריסת בסיס והריגת 8 מחבלים. שני הרוגים מקרב הצנחנים. | ||
17 באפריל 1980 | חוף לבנון דרומית לצידון | לוחמים משייטת 13 בפיקוד עמי אילון | מבצע מתח גבוה, פשיטה על בסיסי מחבלים. | ||
מלחמת לבנון הראשונה | |||||
לקראת חצות 6 ביוני 1982 | בחוף אל-אוואלי בלבנון | כוח פושטים בפיקוד ידידיה יערי. | תפישת ראש החוף ואבטחתו לנחיתה ראשונה. | ||
9–14 ביוני 1982 | בלב ים מול צפון לבנון | כוחות שייטת 13 עם ציוד לחימה מיוחד על אניות מגויסות | כוננות לתקיפת נמלי חיל הים הסורי התקיפה לא בוצעה. | ||
24 ביוני 1982 | חוף ביירות | כוח משייטת 13 בסירות מהירות | ירי רקטות על ריכוזי מחבלים, נהרגו 4 מחבלים. | ||
27–29 ביולי 1982 | מערב ביירות וטריפולי | כוח משייטת 13 בסירות מהירות | פשיטות רצופות הרג מחבלים והשמדת מספר כלי רכב. | ||
בין מלחמות לבנון | |||||
4 באפריל 1985 | נמל אנאבה באלג'יר | צוללי שייטת 13 מובלים על ידי 4 ספינות טילים | מבצע דרך נץ – הטבעת אוניית מחבלים "מונלייט", אשר הוכנה להובלת מחבלים לפיגוע בחוף ישראל | ||
16 באפריל 1988 | הים התיכון, תוניס | כוח ימי בפיקוד מפקד בסיס חיפה אלכס טל, שכלל ארבע ספינות סער וכלי שיט שייטת 13 | מבצע הצגת תכלית – הובלת לוחמי סיירת מטכ"ל להריגת אבו ג'יהאד בחוף תוניס[92]. | ||
24 ביוני 1994 | במעגן סרפנד בלבנון | כוח שייטת 13 | השמיד שתי סד"גים בשירות חזבאללה. | ||
בין 11–27 באפריל 1996 | בדרום לבנון | כוחות של הקומנדו הימי מובלים בספינות טילים | פשיטות במסגרת מבצע ענבי זעם. | ||
ליל 4–5 ספטמבר 1997 | העיירה אנצרייה בחוף לבנון | כוח של לוחמי השייטת | מבצע שירת הצפצפה הסתבך ותריסר לוחמים נהרגו. | ||
ב־3 בינואר 2002 | שארם א-שייח' | מטוסי ומסוקי חיל האוויר, שייטת 13, לוחמי הס"פ לוט"ר של יהל"ם | מבצע תיבת נוח: השתלטות על האונייה קארין איי | ||
מלחמת לבנון השנייה | |||||
השלמה | |||||
אחרי מלחמת לבנון השנייה | |||||
3 בנובמבר 2009 | מזרח הים התיכון | לוחמי שייטת 13 שהובלו בספינות טילים | מבצע ארבעת המינים השתלטות על האונייה 'פרנקופ'. | ||
30 במאי 2010 | מזרח הים התיכון | לוחמי שייטת 13 שהובלו במסוקים | השתלטות על האניה "מאווי מרמרה" שנתקלה בהתנגדות אלימה. תשעה מחבלים מנוסעי הספינה נהרגו ו-20 נפצעו. לצה"ל 10 פצועים. | ||
ב-15 במרץ 2011 | במרחק של כ-200 מיילים ימיים מערבית לחופי ישראל | שלושה סטי"לים עם מפקד שייטת ספינות הטילים אלי שרביט וכוח השתלטות משייטת 13 | מבצע חוק ברזל השתלטות שקטה על האונייה 'ויקטוריה' שנשאה חימוש כולל טילי חוף ים לחמאס והובלה לנמל אשדוד. | ||
14–21 בנובמבר
2012 |
מול רצועת עזה | שייטת ספינות הטילים, פלגה 916 וכוחות של הקומנדו הימי | השתתפות במבצע עמוד ענן. | ||
5 במרץ 2014 | דרום הים האדום | כוח בפיקוד מפקד חיל הים, אלוף רם רוטברג, שכלל את אח"י חנית, אח"י חץ (סער 4.5) וכוח שייטת 13 | מבצע חשיפה מלאה השתלטות על האנייה KLOS C שהבריחה אמצעי לחימה ורקטות מאיראן לרצועת עזה. | ||
8 ביולי – 26 באוגוסט 2014 | מול רצועת עזה | כוחות משייטת 13 וספינות חיל הים | השתתפות במבצע צוק איתן | ||
7 באוקטובר 2023 – הווה | מול רצועת עזה | כוחות משייטת 13 וספינות חיל הים | השתתפות במלחמת חרבות ברזל | ||
12 בפברואר 2024 | מחנה הפליטים רפיח | לוחמי ימ"מ, היחידה המבצעית של השב"כ, יחידת הניוד 5515, שייטת 13. | השתתפות במבצע יד זהב | ||
8 ביוני 2024 | נוסייראת | לוחמי ימ"מ, היחידה המבצעית של השב"כ, יחידת הניוד 5515, שייטת 13, סיירת צנחנים, סיירת גבעתי, חטיבה 7 וחטיבת כפיר. | השתתפות במבצע ארנון |
זרוע הים | ||
---|---|---|
מפקדת זרוע הים | מספן הים • מספן המטה • מספן המודיעין • מספן הציוד • מספן כוח האדם | |
בסיסים | בסיס חיפה • בסיס אשדוד • בסיס אילת • בסיס עתלית • מספנת זרוע הים • בסיס ציוד ותובלה • בה"ד זרוע הים | |
שייטות | שייטת ספינות הטילים (שייטת 3) • שייטת הצוללות (שייטת 7) • שייטת 13 | |
פלגות הבט"ש | פלגה 916 • פלגה 915 • פלגה 914 • יחידת סנפיר | |
יחידות נוספות | יחידת האיתור התת-מימית • יחידת השליטה הימית • המכון לרפואה ימית • יחידת מפת"ח • יחידה 663 • היחידה למשימות תת-מימיות • שייטת הנחתות • גף סיורי ים | |
בתי ספר לפיקוד | קורס חובלים • בית הספר לפיקוד ימי | |
יחידות שפורקו | שייטת המשחתות (שייטת 1) • פלגות הטרפדות • פלגה 788 (חוליית הכנרת) • יחידת הנצלה ימית • מרכז תקשו"ב |