שייטת 13

שייטת 13
תג יחידה שייטת 13
תג יחידה שייטת 13

תג וסיכת לוחם בשייטת 13
תג וסיכת לוחם בשייטת 13
”כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המתנפץ ברעם”[1]
פרטים
כינוי הקומנדו הימי
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג קומנדו ימי
בסיס האם בסיס עתלית
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1941 כפלי"ם (הזרוע הימית של הפלמ"ח),
1 בינואר 1950 כשייטת 13 – הווה
מקים היחידה יוחאי בן-נון, יוסף דרור
מלחמות כל מלחמות ישראל למעט מלחמת העצמאות
נתוני היחידה
ייעוד קומנדו ימי, משימות מיוחדות, השתלטות על כלי שיט
ציוד עיקרי נשק קל, ציוד ייעודי, סירות קומנדו
פיקוד
יחידת אם חיל הים הישראלי
דרגת המפקד אלוף-משנה (ים) אלוף-משנה
מפקד נוכחי אל"ם א'
מפקדים מפקדי השייטת
עיטורים
צל"ש הרמטכ"ל  צל"ש הרמטכ"ל (×8)
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל  אות הערכה מטעם הרמטכ"ל
לוחמי שייטת 13 מסתערים מהים

שייטת 13 היא יחידת הקומנדו הימי של חיל הים הישראלי ואחת מיחידות העילית של צה"ל. בסיס הקבע של היחידה הוא בסיס עתלית, והיא כפופה ישירות למפקד חיל הים. מפקד השייטת הוא קצין בדרגת אלוף-משנה. נוסף על סוגי הלוחמה האופייניים לקומנדו ימי, בפרט פעולות המצריכות נחיתה מהים, פעולות חבלה בכלי שיט והשתלטות על כלי שיט, מאומנים לוחמי היחידה בפאסט-רופ (השתלשלות בחבלים ממסוקי סער) ובכל צורות לוחמת היבשה ובצניחה מבצעית. השייטת מפעילה צלפים ומשתתפת בלחימה יבשתית טיפוסית ללוחמי חיל רגלים (כך למשל, בזמן האינתיפאדה השנייה השתתפו לוחמי השייטת במספר רב של פשיטות, פעולות ומבצעי מעצר בשטחי יהודה ושומרון נגד פעילי טרור). בעשורים האחרונים המוניטין של שייטת 13 עלה באופן ניכר וכיום היא נחשבת לאחת מיחידות הקומנדו הטובות ביותר בצה"ל, ולאחת מיחידות הכוחות המיוחדים הטובות בעולם[2]. נכון לשנת 2023 זכתה היחידה ב-8 ציונים לשבח מטעם הרמטכ"ל ובאות הערכה מטעם הרמטכ"ל.

היחידה משתתפת באימונים משותפים עם יחידות מקבילות מצבאות זרים, כמו אריות הים של צי ארצות הברית (Navy SEALs) וה-SBS הבריטית.

מוטו היחידה: ”כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המתנפץ ברעם”

שורשיה של השייטת נעוצים בימי שלטון המנדט הבריטי, כאשר פעלו מספר יחידות קומנדו ימי כגון: יחידת מבצעים משולבים (Combined Operation) שנוסדה מקבוצת הכ"ג ופעלה בעורף גרמניה הנאצית במסגרת הצי המלכותי הבריטי והחוליה לחבלה ימית שהוקמה במסגרת הפלי"ם, הזרוע הימית של הפלמ"ח. החוליה פעלה באמצעים פרימיטיביים להטבעת ספינות קרב ואוניות תובלה בריטיות שאורגנו במסגרת הסיירת הפלשתינאית שהוקמה במטרה למנוע את ההעפלה לארץ ישראל.

עם פרוץ מלחמת העצמאות בסוף 1947 והקמת השירות הימי לפני הכרזת העצמאות, החלו לפעול שתי יחידות קומנדו ימי, שמקורן בחוליה, אחת של צוללנים והשנייה של מפעילי סירות, שביצעו מספר פעולות נועזות, שהמפורסמת שבהן היא הטבעת האמיר פארוק, אוניית הדגל של הצי המצרי. לאחר המלחמה התגבשו שתי היחידות, יחידת סירות הנפץ בפיקודו של יוחאי בן-נון שהייתה מוצבת ביפו ויחידת הצוללנים בפיקודו של יוסף דרור שהייתה מוצבת בשדות ים.
בסוף שנת 1949 הוחלט לאחד את כל היחידות וב-1 בינואר 1950 הוקמה היחידה המאוחדת שנקראה שייטת 13[3]. מקור השם בתקופת הפלי"ם, שחבריו נהגו להיפגש מדי 13 בחודש בעקבות אירוע שאירע ב-13 בחודש – ספינה בה הפליג חבר הפלי"ם זאב פריד טבעה, והוא הצליח להגיע בשחייה אל החוף. חברי הפלי"ם החליטו להיפגש בתאריך זה ולהרים כוסית. הדבר אף הונצח בפזמון "שושנה שושנה", מאת חיים חפר, בשורה הבאה: "ב-13 דן (בן אמוץ) הרים עוד כוסית, לפתע הגיחו ספינות המשחית"[4]. יוחאי בן-נון מונה למפקד השייטת ויוסף דרור מונה לסגנו.

לאחר מלחמת העצמאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שבין מלחמת השחרור ומלחמת ששת הימים לא ניתנו לשייטת 13 הרבה הזדמנויות להדגים את כוחה. הגבולות של מדינת ישראל היו יבשתיים בעיקרם וליחידה היו בעיקר משימות של איסוף מודיעין בנמלי אויב ובחופיו (כמו מבצע שנונית). באחת הפעולות בנמל ביירות, ב-10 באוגוסט 1959, נתקלו הצוללים זאב אלמוג וזאב אריאל בשומר לבנוני. החלה מהומה בנמל ויריות באוויר וכמעט שהתפתחה תקרית אש בין ספינות חיל הים שהמתינו בעומק הים לבין ספינות משמר לבנוניות. מפקד הפעולה יוחאי בן נון ירה באוויר באחד מתותחי ספינות הטורפדו של חיל הים שליוו את הכוח כדי להרתיע ספינת משמר לבנונית[5]. לזאב אריאל הוענק עיטור העוז על תפקודו בתקרית זו[6].

מלחמת ששת הימים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים נכשלה שייטת 13 במשימות תקיפה אליהן יצאה בלילה הראשון למלחמה:

  • לוחמי שייטת 13 נשלחו לשלוש תקיפות של נמלים בסוריה, אך לא ביצעו את המשימות – הכוחות אף לא חדרו לנמלי היעד.
  • בפעולת אלכסנדריה חדרו לנמל אלכסנדריה שלושה זוגות צוללים שיצאו מהצוללת "אח"י תנין", אך הם נעו אל מטרות שנמצאו מחוץ למעגן הצבאי שבתוך הנמל (בו היו באותו לילה מטרות צבאיות) ועל-כן לא פגעו בשום מטרה צבאית. בסוף הפעולה הם לא מצאו את הצוללת ונפלו בשבי המצרי. הצוללת ניסתה למחרת היום לחלץ את לוחמי השייטת, עד שמפקדת חיל הים הודיעה לה כי הלוחמים נפלו בשבי והורתה לה לחזור לישראל.
  • בפעולת פורט סעיד, שנערכה בנמל פורט סעיד, פעלו שני זוגות צוללים שהובלו ב"חזירים" ולוּוּ בסירת-איסוף של שייטת 13 ("ציפור") שגררה אותם לקרבת הנמל והמתינה לאוספם בתום הפעולה בקרבת פתחוׄ; כל הכוח של שייטת 13 הורד מהמשחתת "אח"י יפו", שלוּותה בשלוש טרפדות שהיוו כוח משימה אחד בפיקוד אל"ם בנימין תלם. לוחמי ה"חזירים", שסרקו את הנמל קרוב לשלוש שעות, מצאו אותו ריק ממטרות צבאיות (ספינות הצי המצרי הוצאו מהנמל עוד טרם הגעתו של כוח השייטת לנמל). ביציאתם מהנמל הם נאספו על ידי ה"ציפור" קרוב לפתחו תחת אש תותחי החוף. קודם לאיסופם ב"ציפור", ומפאת החשכה המצומצמת של ליל הקיץ הקצר, הוטבעו ה"חזירים", כפי שתוכנן מראש, והלוחמים יצאו לכיוון אשדוד כפי שתוכנן מראש. בהגיע כוח שייטת 13 בנסיגתו בסירת ה"ציפור" הזעירה למרחק 40 מייל מפורט סעיד הוא נאסף על ידי המשחתת אח"י יפו", שמפקדהּ קיבל ממפקדת החיל הוראה לשוב ולאוספם.

מלחמת ההתשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ההתשה
הרמטכ"ל גבי אשכנזי על גבי מורנה של שייטת 13, ינואר 2011

בעקבות מלחמת ששת הימים נוספו לשליטת ישראל כ-800 ק"מ של גבול ימי, וחלק ניכר משטחי היבשה שנכבשו היה מוקף במכשולי מים. כדי לבצע פעולות קרקעיות מעבר לגבול נדרשו יכולת ומיומנות מיוחדות באמצעים ובשיטות. נוצרה אפוא תשתית נוחה לניצול כישוריה הייחודיים של שייטת 13 בד בבד עם הצורך לפתחם ולשכללם. ואמנם, במהלך 1968 ביצעה שייטת 13 מבצעי סיוע רבים לסיירת מטכ"ל שפעלה לאורך תעלת סואץ, הן בחצייתה והן באבטחת הפעילות שבה.

פעילות דומה ערכה השייטת גם בגזרות אחרות. כך גם פותחו ושוכללו טכניקות החצייה בים במפרץ סואץ. בשייטת נקבע כלל לפיו ההגעה מהים ליעדים שעל החוף או בלב-ים תתבצע אך ורק באמצעות שחייה או צלילה (ללא הָחָפַת סירות). הסיבה לכך הייתה טקטית – משום שבאמצעות טכניקה זו תתאפשר הגעה נסתרת ליעד, ויהיה קשה יותר לאתר את לוחמי היחידה. שיתוף הפעולה שבין שייטת 13 וסיירת מטכ"ל גם נוצל להעלאת הרמה בלחימת חי"ר ובביצוע נוהלי קרב בשייטת, ולראשונה התנהל והתמסד בה ארגון לקרב למבצעי חי"ר (שיתוף הפעולה בין שתי היחידות החל באביב 1960 כשלפי בקשתו של דוד פרומר, מ״מ מפקד השייטת, נשלח שמיל בן צבי, קצין המבצעים של סיירת מטכ״ל, לאמן את לוחמי השייטת בשיטות פשיטה ליליות. כמו כן, בקיץ של אותה שנה השתתפו לוחמי שתי היחידות בתרגיל חקירת שבויים הראשון). בתקופה זו גם שונו טכניקות הלחימה של השייטת, שופרה אמינות כלי התובלה שלה ואטימות אמצעי הלחימה, יוּצרו אמצעי ניוד שאפשרו להעביר באופן חשאי את כלי התובלה של השייטת לזירת הלחימה שבמערב סיני (דילוג על פני מרחק של 600 ק"מ ויותר מעתלית) ואת אמצעי הורדתם למים. עקב המרחק הגדול שהיה על הכוחות לדלג אל זירת הפעולה והזמן הקצר שעמד לרשותם להכנה לקרב, לתכנון, להצגה לאישור הפעולה (לכחמישה אלופים) ולהיערכות בשטח, נקבעה חלוקה מוגדרת בין הדרג הלוחם ודרג תומכי הלחימה, כך שמעֵבֶר לזמן הנחסך, גם עלתה הרמה המקצועית של שני הדרגים בביצוע הכנותיהם למבצעים.

הוגדרו מחדש הכישורים הנדרשים מלוחמי השייטת, ונעשו רביזיה ואיזון בחלוקת המשימות שבין יחידות הלחימה שלה. נקבע, שכל הלוחמים יהיו גם צוללים וגם פּוׄשטים. איוש הלוחמים ביחידות הלחימה נקבע על-פי קריטריונים איכותיים ורמת המאמצים הנדרשת לביצוע המשימות. התבצעה הכשרה יסודית ומקפת של הדור הצעיר של הקצינים והלוחמים שאומן וחונך לחתור ולהצטיין בקרב. נלמדו ונותחו כשלי השייטת במלחמת ששת הימים, והחינוך התמקד בחתירה לביצוע מושלם השוקד למלא עד תום את המשימה המוטלת. זאת, תוך שמירה והקפדה על ערכי הלחימה ובעיקר – דבקות במשימה, מקצוענות צבאית ומשמעת ברזל.

מפקדת השייטת העריכה כי קרוב היום וצה"ל יחתור לפצל ולפזר את מאמצי אויביו על ידי הרחבת הפעולות ההתקפיות היזומות אל מעבר לתעלת סואץ ודרומה ובעיקר לצפון המפרץ, שבמרחבו – בים ובחוף – נמצאו אובייקטים רבים וחיוניים לאויב. השייטת נערכה לפעול נגדם בעיקר באמצעות פעולות חי"ר ו"חזירים"[7].

לוחמי שייטת 13 פושטים על ספינה במהלך המשט לעזה (2010).

במהלך שנת 1969 ביצעה שייטת 13 שורה של פעולות: מיקוש ביבשה, סיורים ביעדים ובמתקנים בלב-ים ובחוף, כשבחלק מהם גם בוצעה חבלה; כמעט בכל הפעילויות הללו הופעלו "חזירים", אם לצורך סיור והיכרות מקדימים ואם כחלק ממרכיבי הכוח הנוטל חלק בפעולה עצמה. פעולות אלו עלו בהדרגה בהיקפן ובעוצמת הכוח שהונחת על צבא מצרים. במחצית שנת 1969 החלה השייטת להסתייע בתא"ל רפאל איתן, שהיה קחצ"ר (קצין חי"ר וצנחנים ראשי), בתכנון מבצעי החי"ר ובאימונים לקראתם.

ב-20 ביוני 1969 נערך מבצע בולמוס 5 – פשיטת יחידה של שייטת 13, בפיקודו של סגן-אלוף זאב אלמוג, על תחנת משמר של צבא מצרים בראס עדבייה שבצפון מפרץ סואץ.

ב-20 ביולי 1969 השתתפו לוחמי השייטת, יחד עם לוחמי סיירת מטכ"ל, בפשיטה על האי גרין. סגן עמי אילון, לוחם השייטת, קיבל את עיטור הגבורה על חלקו בקרב זה.

במהלך מבצע אסקורט הטביעו לוחמי הקומנדו שני סט"רים (ספינות טורפדו) פי-183, הם חדרו למעגן בצפון מפרץ סואץ עם שני "חזירים" ובאמצעות מוקשי עלוקה השמידו את הסט"רים. בדרכם חזרה, כנראה כתוצאה מתקלה במנגנון השמדה עצמי, התפוצץ אחד ה"חזירים" וגרם למותם של שלושה לוחמים.

לאחר תום המלחמה ביצעה היחידה פעולות של חבלה ימית ופשיטות על קיני המחבלים בלבנון. שייטת 13 לקחה חלק באפריל 1973 במבצע אביב נעורים יחד עם סיירת מטכ"ל, הצנחנים ו"המוסד", שבו הותקפו מספר יעדי פת"ח והחזית העממית לשחרור פלסטין בביירות ובאזור צידון, בתגובה לגל התקפות טרור שביצעו ארגונים פלסטיניים. במבצע נהרגו שלושה מבכירי פת"ח, שהופתעו בדירותיהם, ועוד עשרות מחבלים.

פעילות הלחימה הרבה והמוצלחת של שייטת 13 במהלך מלחמת ההתשה, אשר הציבה את חיל הים על מפת הפעילות המבצעית של צה"ל, העלתה את האמון בשייטת 13 ובעקבותיה בחיל הים בכללו. פעילות זו טיהרה את שייטת 13 בפרט ואת חיל-הים בכלל על כשליהם במלחמת ששת הימים ושורת האסונות שאירעו בזירה הימית במחצית השנה שלאחר המלחמה, והעלתה את הלגיטימציה שלהם.

מלחמת יום הכיפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
השתלטות על ספינה שעשתה את דרכה לעזה
ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

במלחמת יום הכיפורים זכו לוחמי השייטת להישגים רבים, בין היתר, במבצע ליידי – חדירה לנמל פורט סעיד עם "חזירים" ופגיעה בארבע ספינות מלחמה: ספינת טורפדו, ספינת סיור, נחתת טנקים (נט"ק) וסטי"ל. שני לוחמים, סרן עודד אמיר ורס"ל עלי קמחי, לא חזרו ממשימתם. בקשות לקבל מידע מהמצרים לא העלו דבר[8] ושניהם הוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע. על מבצע זה הם זכו הראשון בעיטור הגבורה והשני בעיטור העוז.

בנוסף לפעולה זו, ערכה השייטת שש פעולות התקפיות בזירת ים סוף, ובמרכזן מבצעי מגבית – הטבעת שני סטי"לים מסוג "קומאר" באזור דרום מפרץ סואץ, האחד עם מוקשי עלוקה והשני בירי רקטות לאו (רקטת נ"ט M-72).

מבצעי עלייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19721973 קיימה השייטת (בשיתוף המוסד) כ-20 מבצעים להעלאת צעירים יהודים מסוריה לישראל דרך חופי טרטוס ולבנון[9].

בשנות ה-80 של המאה ה-20, במבצע משה ובתקופה שקדמה לו, השתתפו לוחמי שייטת 13 בהעלאת יהודים מאתיופיה לישראל בדרך הים[10].

לחימה במחבלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמי שייטת 13 פעלו גם בלבנון[11]. ליחידה היה תפקיד משני בחיסול עלי חסן סלאמה בביירות ב-1979. צוות של היחידה שכלל את הלוחם יואב גלנט חילצו את שני לוחמי המוסד בסוף פעולת החיסול המוצלחת והחזירום לישראל. באפריל 1980, במבצע מתח גבוה השמידו כוחות השייטת בסיס בדרום לבנון, ממנו עמדו לצאת מחבלים לפיגוע מיקוח בישראל והרגו תשעה עשר מהם. במבצע השתתף גם יואב גלנט ששב מקורס קצינים זמן קצר לפני כן, כמפקד צוות. משנפצע מפקדו לקח גלנט פיקוד על הכוח כולו והשלים את המשימה[12]. במאי 1981 קיבלה השייטת צל"ש יחידתי מהרמטכ"ל, על כך ש"לוחמי שייטת 13 בין ינואר 1979 – אפריל 1981 ביצעו 22 פעולות התקפיות יזומות כנגד המחבלים בגזרת לבנון"[13].

לוחמי שייטת 13 בתרגיל השתלטות על ספינה

כוחות השייטת פעלו להכנה ואבטחה של חוף הנחיתה בשפך נהר אל-אוואלי, מבצע שהסתיים בהצלחה גדולה וללא נפגעים. בהמשך מלחמת לבנון הראשונה פעלו נגד מטרות מחבלים ומטרות סוריות. ביוני 1983 יצא כוח השייטת למבצע שנועד לפגוע בכוחות מחבלים תוך ניסיון לשייך את הפעולה לקבוצת מחבלים אחרת, אך המבצע הסתיים בכישלון לאחר שהכוחות פגעו בניגוד לתכנון בחיילי הצבא הסורי. ביוני 1984 השתתף כוח השייטת, בפיקודו של ידידיה יערי, בתקיפת אי הארנבות שמצפון לטריפולי. בפעולה שולבו גם הצוללת "אח"י תנין", ספינות טילים ומטוסי חיל האוויר[14].

במרץ 1985 הטביע כוח של שייטת 13 את הספינה "Moon Light" של ארגון פת"ח בנמל ענאבה באלג'יריה[15]. המודיעין הישראלי סבר, בעקבות הטעייה מוצלחת שביצע הפת"ח, שספינה זו הייתה מיועדת לביצוע פיגוע בישראל[16].

בעקבות חטיפתה של אוניית הנוסעים האיטלקית "אקילה לאורו" באוקטובר 1985 פותחו בשייטת שיטות מיוחדות ללוחמה בטרור ימי והשתלטות גלויה וחשאית על ספינות בלב ים. יכולת זו אפשרה לשייטת לסכל הברחות דרך הים ולהשתלט על כלי שיט[17].

בפברואר 1988, בתחילת האינתיפאדה הראשונה, חיבל כוח של השייטת, בפיקוד יואב גלנט[18] בספינה היוונית "סול פרין" באמצעות הצמדת מטען חבלה לתחתיתה כשעגנה בנמל לימסול. הספינה, שנרכשה בידי אש"ף וכונתה על ידו "ספינת השיבה", עמדה להפליג לרצועת עזה ולהביא לשם 131 מאנשי הארגון שגורשו מהשטחים[19].

ב-16 באפריל 1988 הובילה שייטת 13 את לוחמי סיירת מטכ"ל שהשתתפו במבצע הצגת תכלית בתוניס. הכוח הפושט של סיירת מטכ"ל הגיע ליעד מן הים באמצעות כלי שיט אותם הפעילו לוחמי שייטת 13, בפיקוד יואב גלנט[20], והיו אחראים גם לאבטחת חוף הנחיתה.

ב-26 באוקטובר 1995 סייעו לוחמי שייטת 13, עליה פיקד באותם ימים יואב גלנט[21], ללוחמי המוסד להיחלץ מן האי מלטה, לאחר ביצוע ההתנקשות בחיי פתחי שקאקי, מייסד תנועת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והמזכ"ל הראשון שלה[22].

פעילות שייטת 13 במהלך השנים הבאות לוותה במספר קטן, יחסית, של נפגעים. הפעולה הקשה ביותר, מבחינת מספר הנפגעים, ידועה בשם אסון השייטת: בלילה שבין 4 ל-5 בספטמבר 1997, יצא כוח של 16 לוחמים למבצע שטיבו עדיין לא פורסם. הכוח נתקל במארב מטענים שהניח החזבאללה שגרם ל-11 הרוגים, ולכוח החילוץ היה הרוג נוסף. בפעולה נהרג מפל"ג לוחמים, סא"ל יוסי קורקין.

פרשת הצלילות בנחל הקישון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרשת הקישון

בסוף המאה העשרים התגלתה בקרב צוללי חיל הים, ובהם לוחמי שייטת 13, תחלואה גבוהה בסרטן. הצוללים ייחסו בעיה זו לצלילות האימונים הרבות שערכו בנחל הקישון, הסובל מזיהום תעשייתי כבד. בעקבות סערה ציבורית שנבעה מטענות אלה הורה הרמטכ"ל, שאול מופז, על מינוי ועדת חקירה, היא ועדת שמגר. הוועדה חקרה את הסיבות לריבוי מקרי הסרטן בקרב כ־120 צוללים לשעבר של חיל הים אשר התאמנו באזור שפך הקישון. לפחות 93 מתוכם חלו במחלת הסרטן, ושליש מהם בקירוב נפטרו. הוועדה קבעה שלא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין החשיפה של החיילים לכימיקלים רעילים במשך שירותם הצבאי לבין מגוון מחלות הסרטן בקרבם כיום. עם זאת מתחה הוועדה ביקורת קשה על צה"ל וחיל הים בגין אי אכיפת הנחיות רשויות הבריאות ואיכות הסביבה שאסרו להתאמן בנחל.

לוחמי שייטת 13 על גבי מורנה

בעקבות דעת המיעוט של יו"ר הוועדה, לפיה "ישנו קשר סיבתי והגיוני בין מצב הקישון לבין מחלת הסרטן אשר פגעה בחיילים", הכיר משרד הביטחון בנפגעי הצלילות כחללי צה"ל או נכי צה"ל. עם אלה שזכו להכרה כחללי צה"ל נמנים שניים ממפקדי שייטת 13 לשעבר, אהרון בן-יוסף ושאול זיו.

קבוצת צוללים הגישה תביעות נזיקין נגד חלק מהמפעלים שהזרימו שפכים תעשייתיים לקישון. ב-17 ביוני 2013 דחה בית המשפט את תביעות הצוללים בנימוק שלא הוכח ה"קשר הסיבתי" בין הצלילות בנחל ובין המחלות שבהן חלו התובעים, או מי מהם[23].

האינתיפאדה השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך האינתיפאדה השנייה, שפרצה בשנת 2000, החליטו מפקדי השייטת לשלב את היחידה בלוחמה היבשתית באזור יהודה ושומרון מתוך תפיסה שכיחידה מובחרת עלייה להוביל בגזרות הלחימה הרלוונטיות ולאו דווקא בתווך הימי בו מומחיותה[17][24]. השייטת לקחה חלק פעיל בלחימה, דבר שעלה לה באבדות. לוחמי השייטת הרגו עשרות מחבלים ועצרו מאות. כוח גדול של כוחות סדיר ומילואים מהשייטת השתתף בקרב בג'נין במהלך מבצע חומת מגן. בשנת 2004 הושעתה השייטת זמנית מפעילות לאחר שארגון "בצלם" האשים את החיילים בכך שבמהלך פעולה בג'נין ירו במבוקש ששכב פצוע ולא היווה סכנה לחיילים[25]. תחקיר שנערך על ידי אלוף פיקוד המרכז הצדיק את הירי אל עבר המבוקש בטענה שהייתה לחיילים סיבה מוצדקת לחשוד שהוא מסתיר רימון יד בידו, אך מתח ביקורת על "כשלים מקצועיים" שהיו בפעולה[26]. לאחר התחקיר הוחזרה השייטת לפעילות ולמפקדה, נבו ארז, נרשמה בעקבות האירוע הערה פיקודית בשל פער בנהלים המקצועיים[27].

לוחמי שייטת 13 בתרגיל השתלטות

בינואר 2002, פשטו לוחמי שייטת 13 על נמל עזה, פוצצו את מפקדת משטרת החופים הפלסטינית ומחסנים שלה. בנוסף, פוצצו ספינת משמר וספינת משא[28].

לוחמי השייטת תפסו שלוש ספינות שהבריחו נשק לפלסטינים – "קארין איי" (הגדולה שבהן, שללכידתה הייתה משמעות אסטרטגית), "סנטוריני" ו"אבו חסן"[29].

מלחמת לבנון השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוחמי שייטת 13 באימון פשיטה

במהלך מלחמת לבנון השנייה נטלה שייטת 13 חלק במספר רב של פעולות בעומק שטח לבנון. במהלך פעולת יער הנגב שנערכה בצור[30] נפצעו 8 לוחמים ובהם קצין וחייל שנפצעו קשה. בפעולה חוסלו לפחות 10 מחבלים, בהם פעילים במערך הרקטות לטווח בינוני–ארוך של חזבאללה. לרופא השייטת, סרן ד"ר תמיר, הוענק עיטור המופת על טיפולו בפצועים תחת אש[31]. צל"ש מפקד חיל הים הוענק למפקדי כוח השייטת רס"ן א'[32] וסא"ל רפי מילוא[33].

לאחר מלחמת לבנון השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בנובמבר 2009, במסגרת מבצע ארבעת המינים, השתלטה השייטת על ספינת הובלה חשודה בשם "פרנקופ" שהתבררה כנושאת לפחות חמש מכולות עם אמצעי לחימה ותחמושת, במסווה של משלוח אזרחי. בספינה נמצאו רקטות, נשק קל, רימונים, פצצות מרגמה וטילים. ההשתלטות אירעה מעט לפני חצות במרחק של כ-180 ק"מ מהחוף, סמוך לקפריסין.

ב-31 במאי 2010, במבצע רוחות שמיים 7, השתלטו לוחמי השייטת על 6 אוניות שניסו לשבור את ההסגר הימי שהטילה ישראל על רצועת עזה, מאז עליית חמאס לשלטון. במהלך ההשתלטות על הספינה הגדולה ביותר, "מאווי מרמרה", התפתח עימות אלים בין החיילים לפעילים שהיו על סיפונה, וכתוצאה ממנו נהרגו 9 פעילים ונפצעו 20. מבין לוחמי השייטת נפצעו 10, בהם שניים באורח קשה. כשבוע לאחר תקרית המשט, סיכלו לוחמי השייטת פיגוע שתכנן חמאס כאשר הרגו 4 מחבלים שניסו לחדור לישראל מרצועת עזה דרך הים[34].

לוחמי שייטת 13 במלחמת חרבות ברזל

ב-15 במרץ 2011 השתלטו לוחמי השייטת על הספינה ויקטוריה שהובילה אמצעי לחימה בכמות של כ-50 טונות מאיראן דרך סוריה לרצועת עזה, בהם טילים נגד ספינות מדגם C-704, מערכות מכ"ם, פצמ"רים, כדורי רובה ועוד, במבצע השתלטות במרחק של כ-200 מיילים מחופי ישראל.

ב-5 במרץ 2014 השתלטו לוחמי השייטת, בסיוע שייטת ספינות הטילים, על הספינה "קלוס סי" שהובילה עשרות רקטות קרקע-קרקע מדגם M-302 מסוריה ואיראן לרצועת עזה. מבצע ההשתלטות נקרא מבצע חשיפה מלאה.

ב-12 ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, פשט כוח שייטת 13 על מתחם בחוף אל-סודניה שבצפון רצועת עזה שממנו נורו רקטות ארוכות טווח רבות[35]. ארבעה מחיילי הכוח נפצעו קל[36]. הכוח השלים את משימתו ופגע במספר משגרים. 3 מחבלים נהרגו[37].

לוחמי שייטת 13 השתתפו גם בהגנה על גבול ישראל במהלך העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018). ב-12 באוקטובר מנעו צלפי היחידה חטיפה של חייל כאשר מחבלים פלסטיניים פרצו את גדר המערכת ובחסות ההמון הסתערו על עמדת צלפים. שניים מהמחבלים נורו למוות על ידי הצלפים מטווח קרוב ואילו המחבל השלישי הצליח להגיע ממש לתוך העמדה וניסה לדקור לוחם ולחטוף את נשקו, ואז חוסל על ידי הצלף שנאבק בו מטווח אפס אחרי נוהל מעצר חשוד[38].

המערכה שבין המלחמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המערכה הימית בין ישראל לאיראן

במסגרת המב"ם פעלו לוחמי שייטת 13 על פי פרסומים זרים במספר פעולות בעומק שטח האויב ביחד עם יחידות העילית של צה"ל. אחת הפעולות היא תקיפת ספינת הביון האיראנית.

מורנה בשירות שייטת 13

במבצע שובר גלים פעלו לוחמי השייטת באזור ג'נין לצורך מספר פעולות מורכבות שבהן חוסלו מחבלים.

מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – טבח שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל

מתקפת הפתע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 באוקטובר 2023, בעקבות טבח שבעה באוקטובר, הוקפצו לוחמי שייטת 13 במסוקים לעוטף עזה. לוחמי השייטת כבשו מחדש את מוצב סופה ונלחמו ביישובים בארי, כפר עזה, סעד, מפלסים וניר עוז. במהלך הקרבות הרגו לוחמי שייטת 13 למעלה מ-60 מחבלי חמאס וחילצו כ-250 בני ערובה בחיים. הלוחמים עצרו 26 מחבלים, ביניהם סגן מפקד החטיבה הימית הדרומית של החמאס, מוחמד אבו ע'אלי[39]. במהלך הקרבות בבארי נהרג לוחם השייטת סמ"ר אופק רוסו בעת שטיפל בפצוע[40][41].

התמרון הקרקעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוחם שייטת 13 במלחמת חרבות ברזל

ב-27 באוקטובר 2023 שייטת 13, בסיוע וחיפוי כלי שיט, ביצעה פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידה תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו[42][43]. בנוסף השתתפה שייטת 13 בתמרון הקרקעי בצפון הרצועה וסייעה לכוחות הקרקע בפשיטות מהים ואף בפעולות קרקעיות ועזרה בכיבוש מעגן הקומנדו המרכזי של חמאס בעזה ביחד עם כוחות שריון וחטיבה 188[44]. ב-20 בדצמבר שייטת 13 יחד עם יחידת שלדג וחטיבה 401 השלימו את ההשתלטות על "רובע הבכירים" של חמאס בכיכר פלסטין אשר בשכונת רימאל במרכז בעיר עזה. הרובע היווה מרכז המוקד השלטוני והביטחוני של חמאס. המתחם כולל רשת מנהרות מסועפת המחברת בין לשכות הבכירים, דירות מסתור, משרדים ודירות מגורים של הזרוע הצבאית וההנהגה הצבאית של חמאס ברצועה[45]. בהמשך הם פעלו גם בדרום הרצועה ולקחו חלק בקרב ח'אן יונס.

שייטת 13 השתתפה במבצע יד זהב לחילוץ שני חטופים ברפיח ב-12 בפברואר 2024. לוחמי השייטת שימשו ככוח מעטפת לימ"מ, ואחרי שהימ"מ שחררו את החטופים, לוחמי השייטת איבטחו אותם והעבירו אותם למסוק שפינה אותם ארצה.

לוחמי השייטת השתתפו במבצע כתר המערב בשכונת חמד, בח'אן יונס ב-6 במרץ 2024 יחד עם לוחמי יחידת מגלן ואגוז. לוחמי השייטת עצרו מחבלים רבים שנכנעו, איתרו אמצעי לחימה רבים, כלי נשק מסוג קלאצ'ניקוב, רימונים, ווסטים, RPG, מטענים, תחמושת, ערכות נפץ ומערכות צלילה[46].

ב-18 במרץ 2024 החל מבצע ניתוח מקומי, במסגרתו כוחות של שייטת 13, יחידה 504 וצק"ח 401 הקיפו את בית החולים שיפא תוך 12 דקות, והחלו בפשיטה מקיפה על כלל מבני בית החולים במסגרתו שבו הכוחות כ-500 אנשי חמאס והג'יהאד האסלאמי וכ-200 מחבלים נהרגו. במסגרת הסריקות אותרו והוחרמו אמל"ח רב וכ-11 מיליון ש"ח של כספי טרור והושמדו תשתיות טרור רבות. המבצע הסתיים ב-1 באפריל 2024[47].

ב-27 באוגוסט 2024 השתתפה היחידה בחילוץ פרחאן קאדי ביחד עם לוחמי היחידה המבצעית של השב"כ, יהל"ם וחטיבה 401[48].

שייטת 13 מורכבת משלוש פלגות עיקריות אשר מעידות על התפקיד שלהן:

  • פושטים – מתמחה בפשיטה מהים ומעבר ללוחמה ביבשה[49].
  • משיטים – לוחמים האחראים להפעלת כלי השיט.
  • צוללים – מתמחה בלוחמת גרילה ובלוחמת קומנדו תת־ימית[49].
  • הדרכה – אמונה על הכשרתו של לוחם השייטת[50].
טקס הסמכת לוחמי שייטת 13

מיון, קבלה והכשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופיל נדרש: 82–97, ללא סעיפים פוסלים. דפ"ר נדרש: 50[51][52].

עד שנת 2021 נדרש גם ציון קב"א 52[53].

מיון: גיבוש שאורכו 5 ימים (אחרי מעבר יום סיירות), שכולל מבדקי ים ויבשה, ולבוגרי כיתות י"א גיבוש דרך גדנ"ע צלילה.

רפאל איתן שהיה קצין חי"ר וצנחנים ראשי בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, קבע שהשייטת חייבת להתאמן במתווה דומה ליחידות הצנחנים, בעקבות כך שונה מסלול ההכשרה בשייטת, ובתחילתו רוכזו מרבית הכשרות החי"ר ולאחר מכן הכשרות מקצועיות ימיות. כמו כן נקבע שהן הלוחמים מיחידת הצוללים והן מיחידת הפושטים יהיו בעלי מכנה לחימה משותף, המסוגלים לבצע את כלל הפעולות. תפיסה זו האריכה מאוד את מסלול הכשרת הלוחם והיא השתנתה לאחר אסון השייטת בעקבותיו נוסחה מחדש תפיסת בניין הכוח ביחידה[54]. צוותי היחידה פועלים באופן אורגני לאורך שירות הלוחמים, והם עוברים התמקצעות שונה בהתאם לייעודם.

מסלול הכשרת הלוחם בשייטת נמשך כשנה ושמונה חודשים ונחשב לאחד הקשים בצה"ל. המסלול מתחיל בחמישה חודשים של טירונות חי"ר ואימון מתקדם הנערכים בבא״ח גולני. לאחר מכן טירונות יחידה ("המכין"), קורס צניחה, צלילה קרבית, ניווטים ולוחמה בטרור בים וביבשה, שיט, הפעלת סירות תקיפה וכלי-שיט תת-ימיים, ושלב ייעודי. בשלב הייעודי מחולקים הלוחמים לשלושה מקצועות עיקריים: משיט, האחראי להפעלת כלי השיט, צולל, המתמחה בצלילה מבצעית, ופושט, לוחם המגיח מהים ומבצע משימות רגליות. בסיום הקורס מוענקים לבוגרים סיכת לוחם הקומנדו הימי ודרגת סמל ראשון. באחד משלבי המסלול עוברים הלוחמים סדרת שבי המדמה נפילה בשבי האויב.

לוחמי היחידה נדרשים לשלוש שנים שירות קבע מעבר לשירות הסדיר ובנוסף לומדים שנתיים לתואר.

מדים טקטיים של לוחמי שייטת 13

היחידה מפעילה בחופשת הקיץ קורסי הכשרה לבני נוער בוגרי כיתות י"א, במסגרת גדנ"ע צלילה.

אמצעי לחימה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב אמצעי הלחימה של שייטת 13 מסווגים.

הנשק הקל של הלוחמים כולל רובה סער קלשניקוב AK-47 הידוע באמינותו ועמידותו, ושיכול לפעול גם אחרי שהיה בתוך מי ים, רובי M4A1 קרבין לפעולות יבשתיות, ואקדח גלוק. לוחמי השייטת מצוידים גם בגרסה מיוחדת של המיקרו-תבור מדגם X-95-SMG בקליבר 9 מ"מ בתוספת משתיק קול ושיפורים המקנים עמידות למים ומי ים, בדומה לקלשניקוב[55]. ב-2022 נקלט בשייטת 13 הרובה זיג MCX, רובה רב-תכליתי שנועד להחליף את ה-AK-47, ה-M4A1 והמיקרו-תבור X-95-SMG[56].

מלבד רובי סער, תת-מקלעים ואקדחים השייטת מפעילה גם צלפים החמושים ברובי צלפים מדויקים לפגיעה במטרות מרחוק.

הלוחמים לבושים בסרבל לוט"ר עמיד למים שמותאם היטב למשימות שלהם. עליו הם לובשים אפוד מגן שתוכנן במיוחד עבור השייטת וכל לוחם מתאים אישית לפני המשימה. הצוללים לובשים חליפות צלילה שחורות שמאפשרות תנועה נוחה הן בתוך הים והן ביבשה. קסדות הלוחמים הן קסדות מסוג FAST עם אפשרות להתקנת עזרים טקטיים שונים ומגוונים[55].

לזירה מגיעים לוחמי השייטת באמצעות כלי שיט. הדגמים שהותרו לפרסום הם הסנונית, המורנה המהירה, הזהרון הכבד יותר[55] והמנטה, שהיא נחתת קלה[57][58].

ציונים לשבח ופרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמטכ"ל שאול מופז במרכז מעניק ציון לשבח למפקד שייטת 13 רם רוטברג, משמאל אלוף ידידיה יערי, יוני 2002

בחודש יולי 1981, במהלך תקופה ממושכת של פעילות נגד המחבלים בלבנון, קבע הרמטכ"ל רפאל איתן לתת ליחידה ציון לשבח. היה זה בשלהי פיקודו של עמי אילון שהתייחס לכך: ”אני גאה יותר על הצל"ש היחידתי שהוענק על פעילות ממושכת יחד עם קבוצת אנשים נהדרת, בהשוואה לעיטור הגבורה שניתן לי על מעשה אישי, במהלך פעולה קצרה שגבתה קורבנות רבים.”[59]

על פעילותה כנגד הטרור זכתה השייטת להערכה רבה, בשנת 2002 קיבלה השייטת צל"ש הרמטכ"ל משאול מופז[60] על פעילותה במשך השנה בכל זירות הלחימה[61]. וזכתה פעמיים בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.

באפריל 2010 פורסם כי לשייטת יוענקו שני צל"שים מטעם הרמטכ"ל "על ביצועם המוצלח של רצף מבצעים מורכבים בשנה וחצי האחרונות"[62].

ב-2010 הוענק לשייטת 13 פרס מנחם בגין "על פעילותה למען ביטחון המדינה ואזרחיה"[63].

באוקטובר 2014 זכתה היחידה בצל"ש רמטכ"ל, חמישי במספר, על "רצף פעולות מבצעיות חשאיות בעומק שטח האויב, אשר נחלו הצלחה מרובה"[64][65].

ב-14 ביוני 2018 העניק מפקד זרוע הים, האלוף אלי שרביט, תעודות הערכה לשייטת 13 עבור רצף מבצעים חשאיים מורכבים ומשמעותיים כנגד התעצמות אויבנו[66][67].
באותו מעמד הוענקה תעודת הערכה למפקד השייטת אל"ם טל, על רצף מבצעים חשאיים בשטחי אויב והצלחות מודיעיניות.[68]

מדי א' ייצוגיים וסיכת לוחם שייטת 13

ביולי 2019 העניק הרמטכ"ל אביב כוכבי צל"ש רמטכ"ל לשייטת 13 על "פעולות מבצעיות פורצות דרך, בהן הפגינו עוז, נחישות, יצירתיות וקור רוח עילאי."[69][70][71]

בדצמבר 2020 העניק כוכבי לשייטת 13 אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על "סדרת מבצעים פורצי דרך בסביבה משתנה ומאתגרת"[72].

ביוני 2021 העניק הרמטכ"ל כוכבי לשייטת את צל"ש הרמטכ"ל בפעם השביעית על שורת פעולות מבצעיות, וכן צל"שים ל-4 מלוחמיה[73].

תעודת הערכה על פעילות מבצעית חשאית במערכה שבין המלחמות העניק הרמטכ"ל אביב כוכבי, ב-14 בנובמבר 2022[74].

ב-2 ביולי 2023 העניק הרמטכ"ל הרצי הלוי צל"ש לשייטת 13[75].

מפקדי השייטת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפקדי שייטת 13 בעבר על רקע מבצר עתלית, במפגש לציון 70 שנה להקמת היחידה, ינואר 2020
מפקדי השייטת
שם תקופת כהונה הערות תמונה
יוחאי בן-נון 1950 מקים היחידה ומפקדה הראשון
י
י
יצחק רהב 1950–1951
יעקב עציון 1951–1953
סא"ל יצחק רהב 1953–1957 תקופת כהונה שנייה
סא"ל יוחאי בן-נון 1957–1960 תקופת כהונה שנייה
סא"ל דוד פרומר מרץ–דצמבר 1960 ממתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי ביחידת המבצעים המשולבים
סא"ל דב שפיר דצמבר 1960–1965 הקשר עם יחידה מקבילה בצי הצרפתי ושיפור רמת הצלילה
סא"ל אהרון בן-יוסף 1965–1967 הכנות לקראת תקיפה בחוף הסורי
סא"ל דב שפיר 1967–1968 מפקדה במלחמת ששת הימים
סא"ל זאב אלמוג מאי 1968 – אוקטובר 1971 מפקדה במלחמת ההתשה
סא"ל שאול זיו 1971–1974 מפקדה במבצע ברדס, מבצע אביב נעורים, מלחמת יום הכיפורים
אל"ם צבי גבעתי אפריל 1974 – מאי 1976 מפקד היחידה ללוחמה זעירה
אל"ם גדי שפי 1976–1978 פשיטות על יעדי מחבלים בחוף לבנון
סא"ל חנינא עמישב 1978–1979 תקופה קצרה
אל"ם עמי אילון ינואר 1979 – יולי 1981 בתקופתו זכתה היחידה לצל"ש הרמטכ"ל
אל"ם עוזי לבנת יולי 1981 – נובמבר 1983
אל"ם ידידיה יערי נובמבר 1983 – נובמבר 1986 לימים מפקד חיל הים
אל"ם אורי גיל (טאיץ) דצמבר 1986 – אוגוסט 1987 נפטר במהלך אימון שחייה
אל"ם שי ברוש ספטמבר 1987 – פברואר 1991 מפקדה בעת חיסול אבו ג'יהאד
אל"ם רן גלינקא פברואר 1991 – יוני 1994 לימים קצין חינוך ראשי
אל"ם יואב גלנט יוני 1994 – פברואר 1997 לימים מפקד פיקוד הדרום, חבר כנסת ושר הביטחון ה-22
אל"ם אלי גליקמן פברואר 1997 – יוני 1999 מפקדה בעת אסון השייטת
אל"ם ארז צוקרמן יוני 1999 – יולי 2001 מקים יחידת אגוז, בהמשך מפקד חטיבת גולני ועוצבת נתיב האש
אל"ם רם רוטברג אוגוסט 2001 – ינואר 2004 מפקדה במבצע ההשתלטות על קארין איי. לימים מפקד זרוע הים
אל"ם נבו ארז פברואר 2004 – ינואר 2007 מפקדה בעת מלחמת לבנון השנייה
אל"ם דרור פרידמן פברואר 2007 – מרץ 2010 מפקדה במבצע ארבעת המינים
אל"ם שי אלבז מרץ 2010 – יוני 2012 מפקדה במבצע רוחות שמיים[76]
אל"ם רפי מילוא[77] יוני 2012 – יולי 2014 מפקדה במבצע חשיפה מלאה ובמבצע שובו אחים
אל"ם גור שרייבמן[78] יולי 2014 – אוגוסט 2017 מפקדה במבצע צוק איתן
אל"ם טל פוליטיס[79] אוגוסט 2017 – יולי 2019 תחת פיקודו הוענק לשייטת 13 צל"ש הרמטכ"ל
אל"ם דניאל הגרי יולי 2019 – יוני 2021 לימים ראש מספן הים ודובר צה"ל
אל"ם אמיר פרחי יוני 2021 – יולי 2023 תחת פיקודו הוענק לשייטת 13 צל"ש הרמטכ"ל
אל"ם א' 10 ביולי 2023– מפקד השייטת הנוכחי

מפקדי פלגת הדרכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפקדי פלגת הדרכה
שם תקופת כהונה הערות תמונה
אילן פז 1989–1991
יוסי קורקין 1994–1996
רם רוטברג
נבו ארז
שלומי דהן
גור שרייבמן 2005–2007 לימים מפקד עוצבת אדום
טל פוליטיס 2007–2009 לימים מפקד בסיס חיפה
דני הגרי 2009–2011 לימים ראש מספן ים ודובר צה"ל
ע' 2011–2012 לימים מפקד פלגת לוחמים בשייטת
נדב תורג'מן ?–2016
אבירן לרר 2016–2017
רועי מניס 2017–2018 לימים מפקד פלגת לוחמים בשייטת
ס' לימים סגן מפקד השייטת
ר' מפקד הפלגה הנוכחי

מפקדי פלגת לוחמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפקדי פלגת לוחמים
שם תקופת כהונה הערות תמונה
אלי מריק מפקד הפלגה הראשון
שי ברוש 1979 כהונה ראשונה
אורי גיל (טאיץ) מפקד הפלגה במלחמת לבנון הראשונה
רן גלינקא
שי ברוש 1984–1986 תקופת כהונה שנייה בתפקיד
יואב גלנט 1986–1988
אלי גליקמן 1988–
אילן פז 1991–1993
ארז צוקרמן 1993–1994
טל שאול 1994–1996
יוסי קורקין 1996–1997
רם רוטברג 1997–1999
נבו ארז 1999–2000
דרור פרידמן 2000–2002
שלומי דהן 2002–2004
שי אלבז 2004–2005 לימים ראש מספן ים
רפי מילוא 2005–2007 לימים מפקד המכללה לפיקוד ולמטה
דן גולדפוס 2007–2009 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
טל פוליטיס 2009–2011 לימים מפקד בסיס חיפה
גור שרייבמן 2011–2012 לימים מפקד עוצבת אדום
ע' 2012–
אורן שמחה 2014–2016 לימים מפקד חטיבת הנח"ל
אמיר פרחי 2016–2017 לימים מפקד השייטת
א' 2017–2018 לימים מפקד השייטת
רועי מניס 2018–2019 סגן מפקד שייטת 13 מ-2021
עידו קס 2019–2020 סגן מפקד שייטת 13 עד 2021
תג היחידה של שייטת 13
  • חבל מקיף בגוון אדום – מציין את המבצעיות של לוחמי היחידה
  • כסף ואדום – מציין את לוחמי היחידה ופריצתם בלב ים
  • חרב בהירה וכהה – מציינת את פעילות היחידה באזור הדמדומים הגלוי-סמוי

אבדות והנצחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עמותת העטלף

כאחת מיחידות החוד של צה"ל וכזאת הפועלת בתחום התת-מימי המסוכן מעצם טבעו לאדם, ספגה השייטת במשך השנים כ-84 אבדות. חלקם הגדול בפעילות קרבית מול האויב חלקם בתאונות מבצעיות ותאונות אימונים. רשימה שמית וקורותיהם של הנופלים מתפרסמת על ידי עמותת העטלף[81]. הנצחת הנופלים באולם הנופלים הנמצא בבסיס השייטת בעתלית. החללים מפעולות יחידה 707 שהתמזגה אל השייטת מופיעים מונצחים גם הם באותו המקום. אולם הנופלים כולל חדר ובו גדעי עצים אשר על כל אחד מהם שמורה תמונתו של לוחם שנפל. כדברי מפקד השייטת ”מורשת הקרב של השייטת – ובתוכה הנופלים – משמשת לנו לא רק כזיכרון אלא כבסיס להפקת לקחים, להטמעת נורמות לחימה והתנהגות, ובעיקר הבנה שהמחיר שאנו משלמים הוא היקר ביותר”[82].
בנוסף לחדר ההנצחה ביחידה רשומים חללי השייטת במצבה לחללי חיל הים בגן אלישבע באשדוד. כמו כן מוצבות אנדרטאות במקומות שונים בארץ. חללי שירת הצפצפה מונצחים בחוף שבי ציון, בחוף ראשון לציון ובאתר תת-מימי מול חוף שבי ציון.
אנשי שייטת 13 ועמותת העטלף מקיימים כל שנה, בחודש אוגוסט, בבסיס השייטת בעתלית, ערב התייחדות עם זכר הנופלים. במקומות שונים בארץ נערכות אזכרות בדרך של תחרות שחיה, מרוצי שדה, מרוצי אופניים ותחרויות שיט.
עמותת העטלף משמרת את זכר חללי השייטת באתר העמותה[83].

לוחם השייטת רס"ל ניר קריצ'מן נפל באפריל 2002 במהלך מבצע חומת מגן. לפני גיוסו לצה"ל היה מעורב בפעולות חינוכיות. כפר אתגרי לבני נוער הנקרא על שמו הוקם בחוף שבי ציון. לוחמי שייטת 13 היו מעורבים בפעילות הכפר. חיל הים נותן חסות לפעולות הכפר. חניכי "נירים" משתתפים בקורסים של גדנ"ע צלילה עוברים קורס מנהיגות בבה"ד חיל הים[84].

עמותת 'זיו נעורים'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה הוקמה על ידי יוצאי הקומנדו הימי להנצחת זכרו של זיו לוי, אשר נהרג במהלך תרגיל מבצעי. מטרתה לתרום להצלחת בני נוער במערכת החינוך ולמנוע נשירה מבית הספר דרך התנסות ספורטיבית וחברתית בשיט מפרשים. מנהל העמותה הוא סא"ל במיל' בני וקנין. בשנת 2008 הפעילה העמותה קבוצות שיט ב-19 מקומות מחיפה עד קריית מלאכי. כ-300 בני נוער מגיעים למרכזי השיט פעמיים בשבוע וגובשו למניעת נשירה וניתוק מהמסגרות החינוכיות[85].

לוח אירועים בתולדות שייטת 13

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריך מקום הכח המבצע תיאור המבצע
מלחמת העצמאות
9 אפריל 1948 בנמל בארי איטליה חבלנים ימיים יוסף דרור ובני קרביץ מבצע 'שלל 2'. הטבעת ספינת נשק ערבית 'לינו'
21 באוקטובר 1948 מול עזה סירות נפץ בפיקוד יוחאי בן נון שהורדו מאח"י מעוז (ק-24) תקיפת האמיר פארוק ושולת מוקשים[86].
בין מלחמת העצמאות למלחמת סיני
1949 כנרת לוחמים קורס צוללים ראשון בפיקוד הדר קמחי
אפריל 1950 מפרץ עתלית כל היחידה מעבר מנמל יפו והקמת הבסיס.
מאי 1950 בסיס עתלית הרמטכ"ל יגאל ידין, ומפקד חיל הים שלמה שמיר ביקורת בבסיס עתלית. ”כאן לא יהיה פלמ"ח”, יוחאי בן נון ויוסף דרור מסיימים תפקיד.
16 במאי 1950 מפקדת חיל הים יחידות החיל קביעת השם שייטת 13 במסגרת קביעת שמות השייטות במספרים.
1952 נמלי אלכסנדריה, פורט סעיד וביירות יצחק רהב, הדר קמחי ויעקב ריטוב ביקור כמבלים באוניית נוסעים.
1953 נמל חיפה צוללים תחילת בדיקת אוניות השילומים נגד חבלה ימית
1954 בסיס תל נוף כל לוחמים תחילת השתתפות בקורס צניחה כחלק מהכשרת הלוחמים.
31 במאי 1954 החוף הסעודי במפרץ אילת לוחמים סיור מודיעין שהשתבש עקב תקלה בסירה 'בר גיורא', חילוץ במטוסים[87].
1955 בה"ד חיל הים קצינים לוחמים הצטרפות לקורס חובלים ה'
1955 בסיס השייטת צוללי היחידה שתוף פעולה עם יחידות צרפתיות, התחלת שימוש במכשיר צלילה יעיל 'אוקסיג'ר' שיפר את יכולת הביצוע.
25 ביוני 1955 נמל ביירות קבוצת צוללים בהובלת טרפדות סיור מודיעין בנמל[88]
מלחמת סיני
12/11 אוקטובר 1956 חוף אל עריש לוחמים משייטת 13 בשתי סירות שהובלו על אח"י נגה (ק-22) בדיקת חופי נחיתה בחוף סיני לקראת מבצע קדש[89].
1 בנובמבר 1956 שארם א-שייח' קבוצת צוללים וקיאקים 'מבצע חסידה' לתקיפת שארם א-שייח' בוטל בעודו באוויר. טייסים לא זיהו את היעד.
בין מלחמת סיני למלחמת ששת הימים
ליל 9–10 ביולי 1958 נמל ביירות כוח שייטת 13 בפיקוד יוחאי בן-נון מובל בשתי טרפדות בפיקוד יצחק שושן סיור צלילה לאיסוף מידע. חילוץ הצוללים מהנמל הפך לפעולה רועשת והסתיים בהצלחה[90].
1958 שובר גלים נמל חיפה יחידת ה"חזירים" בסיס קדמי קבוע לאימוני חזירים בכינוי 'אלבה'.
29 ספטמבר 1959 בסיס השייטת יחידת סירות הנפץ פיצוץ בסככת הסירות עקב טעות בהרכבה. 5 סירות נהרסו כליל נהרסו ו-11 ניזוקו. לא היו נפגעים.
פברואר 1960 בסיס השייטת מסדר חשיפת סמל העטלף 25 לוחמים
1961 בסיס השייטת מדריכים הפרדת בית הספר בפיקוד אמנון בן ציון מיחידות הלחימה
16 במרץ 1962 מזרח הכנרת יחידת הצוללים פשיטה בצלילה על מוצבי כורסי התבטלה תוך כדי ביצוע עקב אובדן ההפתעה.
1963 נמל הקישון קורס חובלים תחילת העברת פרק קומנדו במסלול הכשרת החובלים בפיקוד תנחום.
17 באוגוסט 1966 מזרח הכנרת יחידת הצוללים בפיקוד ראובן פנחס במסגרת חילוץ ספינת המשמר בכנרת ניסיון חילוץ המיג הסורי שנכשל. הפעילות התגלתה על ידי הסורים שכיסו את האזור באש.
6–7 בפברואר 1967 נמל בירות יחידת ה'חזירים' מובלים בטרפדות סיור צלילה בנמל ביירות בפיקוד יצחק שמיר.
מלחמת ששת הימים
5 ביוני לילה מפרץ אילת 3 טרפדות, סירות נפיץ, 5 סירות מהירות, גוררת צאלה מארב לכוח מצרי שכלל שתי משחתות ו-5 טרפדות העולה להפגיז את אילת. המצרים סבו על עקביהם ולא נוצר מגע.
5/6 ביוני בלילה פעולת אלכסנדריה 8 צוללים עם אח"י תנין תקיפת כלי שיט בנמל, בעת החזרה לא אותרה הצוללת ו-6 צוללים נפלו בשבי.
5/6 ביוני בלילה נמל פורט סעיד 4 צוללים בשני חזירים חדירה להדבקת מוקשי עלוקה. בנמל לא נמצאו מטרות.
5/6 ביוני בלילה החוף הסורי מול טרטוס 4 צוללים עם שני חזירים על סד"ג מגויס "שקמונה" ניסיון פשיטה תת-מימית להדבקת מוקשים לכלי שיט של הצי הסורי. מפקד הפעולה יוחאי בן-נון החליט לדחותה, ואחר כך בוטלה.
5/6 ביוני בלילה החוף הסורי במעגן בניאס שלושה זוגות צוללים בשלוש סירות גומי מאח"י נגה (ק-22) ניסיון פשיטה תת-מימית להדבקת מוקשים לכלי שיט של הצי הסורי. בסריקת החוף לא נמצא המעגן – הפעולה נדחתה ואחר כך בוטלה
5/6 ביוני בלילה מינת אל-ביידה 3 סירות גומי 3 זוגות צוללים על סד"ג מגויס "גלים" ניסיון פשיטה תת-מימית להדבקת מוקשים בבסיס הצי הסורי – התנועה ליעד התארכה הסירות הגומי במעגן הייתה פעילות סורית, מפקד הסירות שקל שלא נותרו מספיק שעות חושך לביצוע הצלילה והחליט לחזור. הפעולה נדחתה ואחר כך בוטלה.
מלחמת ההתשה
5 יולי 1967 תעלת סואץ כוח שייטת 13 מבצע ברזלית, פיצוץ קטע מסילת הרכבת באזור קנטרה, המסילה חובלה בשני מקומות.
14 יולי 1967 תעלת סואץ שייטת 13 וחוליית החפה השטת סירות גומי בדגל ישראל. שתי סירות נפגעו מירי. שני לוחמים נשבו בידי המצרים. הופסק השיט המצרי בתעלה.
2 ינואר 1968 מצרים שבויים במהלך החודש בוצעה החלפת שבויים עם מצרים וביניהם הוחזרו ששת אנשי הקומנדו הימי מפעולת אלכסנדריה ושני השבויים ממבצע סירות הגומי בתעלת סואץ.
20/21 ביוני 1969 מפרץ סואץ שייטת 13 מבצע בולמוס 5 פשיטה על תחנת משמר ברס עדביה. 32 חיילים מצרים הרוגים.
ליל 19/20 ביולי 1969 מפרץ סואץ שייטת 13 וסיירת מטכ"ל הפשיטה על האי גרין, לצה"ל 6 הרוגים וארבעה פצועים, למצרים 25–36 הרוגים[91].
ליל 8–9 ספטמבר 1969 מפרץ סואץ 8 צוללים בשני "חזירים" מבצע אסקורט, פשיטת צוללים, 2 טרפדות טובעו, 3 הרוגים ישראלים בפיצוץ ה"חזיר" בדרך חזרה.
21 אוקטובר 1969 עומק מצרים שייטת 13 במסוקים מארב על ציר סנג'א קינה. יצאו וחזרו מבלי להתגלות.
11/12 ביוני 1970 מפרץ סואץ כוח שייטת 13 בפיקוד שאול זיו מבצע תרנגול 25 פשיטה על עמדה מצרית בראס ע'ארב. מצרי אחד נהרג ואחר נפצע, הלוחם אלי מריק נשרף מרימון זרחן.
14 ינואר 1971 חוף לבנון כוחות שייטת 13, כוח צנחנים בהובלת יחידה 707, וכוח צנחנים במסוקים מבצע ברדס 20 תקיפת שלושה יעדי מחבלים. 10 מחבלים נהרגו, 6 מחיילי צה"ל נפצעו קל.
8 בנובמבר 1972 מערבית לתעלת סואץ כוח שייטת 13 מבצע זר ורדים הכוח שפעל מערבית לתעלה נכנס לשדה מוקשים הלוחם ברוך פרצמן נפצע קשה.
21 בפברואר 1973 חוף צפון לבנון שייטת 13, סיירת צנחנים, ספינות סער ומסוקים מבצע ברדס 54–55 תקיפת בסיסי מחבלים. למחבלים נגרמו עשרות נפגעים. לצה"ל 8 פצועים.
10 באפריל 1973 חוף לבנון סיירת מטכ"ל, שייטת 13 יחידה 707, סירות גומי וספינות סער מבצע אביב נעורים הריגת ראשי מחבלים בביירות וסביבותיה. לישראל שני הרוגים.
6–24 אוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים
הלילה שבין 9 ל-10 באוקטובר ים סוף – מעגן ע'רדקה מבצע מגבית 10, צוללים בסירות גומי בפיקוד אלי מרק המבצע בוטל לאחר הגעת הכוח לנקודת הצלילה עקב נוכחות ספינת משמר מצרית באזור היעד.
הלילה שבין 11 ל-12 באוקטובר ים סוף מעגן ע'רדקה צוללים בסירות גומי בפיקוד אלי מרק מבצע מגבית 11 על מעגן ע'רדקה. סטי"ל קומאר אחד הושמד בהתפוצצות מוקש.
הלילה שבין 16 ל-17 באוקטובר 1973 נמל פורט סעיד 4 צוללים עם שני חזירים מבצע ליידי – הטבעת סטי"ל, נחתת, טרפדת וספינת משמר. שני הרוגים ואובדן של סירת "חזיר".
הלילה שבין 19 ל-20 באוקטובר 1973 ים סוף מעגן ערדקה סנוניות וסירות נפץ מבצע מגבית 15 נפגעו מבנים בנמל אך סטי"ל קומאר לא נפגע.
הלילה שבין 21 ל-22 באוקטובר 1973 ים סוף מעגן ערדקה סנוניות נשק בפיקוד גדי שפי מבצע מגבית 16 השמדת סטי"ל קומאר באמצעות טיל לאו.
בין מלחמת יום הכיפורים למלחמת לבנון הראשונה
8 ביוני 1978 דהר אל בורג' מדרום לצידון כוח קומנדו ימי בפיקוד אלי מרק וכח צנחנים בפיקוד אמנון ליפקין-שחק מבצע שלכת הריסת בסיס והריגת 8 מחבלים. שני הרוגים מקרב הצנחנים.
17 באפריל 1980 חוף לבנון דרומית לצידון לוחמים משייטת 13 בפיקוד עמי אילון מבצע מתח גבוה, פשיטה על בסיסי מחבלים.
מלחמת לבנון הראשונה
לקראת חצות 6 ביוני 1982 בחוף אל-אוואלי בלבנון כוח פושטים בפיקוד ידידיה יערי. תפישת ראש החוף ואבטחתו לנחיתה ראשונה.
9–14 ביוני 1982 בלב ים מול צפון לבנון כוחות שייטת 13 עם ציוד לחימה מיוחד על אניות מגויסות כוננות לתקיפת נמלי חיל הים הסורי התקיפה לא בוצעה.
24 ביוני 1982 חוף ביירות כוח משייטת 13 בסירות מהירות ירי רקטות על ריכוזי מחבלים, נהרגו 4 מחבלים.
2729 ביולי 1982 מערב ביירות וטריפולי כוח משייטת 13 בסירות מהירות פשיטות רצופות הרג מחבלים והשמדת מספר כלי רכב.
בין מלחמות לבנון
4 באפריל 1985 נמל אנאבה באלג'יר צוללי שייטת 13 מובלים על ידי 4 ספינות טילים מבצע דרך נץ – הטבעת אוניית מחבלים "מונלייט", אשר הוכנה להובלת מחבלים לפיגוע בחוף ישראל
16 באפריל 1988 הים התיכון, תוניס כוח ימי בפיקוד מפקד בסיס חיפה אלכס טל, שכלל ארבע ספינות סער וכלי שיט שייטת 13 מבצע הצגת תכלית – הובלת לוחמי סיירת מטכ"ל להריגת אבו ג'יהאד בחוף תוניס[92].
24 ביוני 1994 במעגן סרפנד בלבנון כוח שייטת 13 השמיד שתי סד"גים בשירות חזבאללה.
בין 11–27 באפריל 1996 בדרום לבנון כוחות של הקומנדו הימי מובלים בספינות טילים פשיטות במסגרת מבצע ענבי זעם.
ליל 4–5 ספטמבר 1997 העיירה אנצרייה בחוף לבנון כוח של לוחמי השייטת מבצע שירת הצפצפה הסתבך ותריסר לוחמים נהרגו.
ב־3 בינואר 2002 שארם א-שייח' מטוסי ומסוקי חיל האוויר, שייטת 13, לוחמי הס"פ לוט"ר של יהל"ם מבצע תיבת נוח: השתלטות על האונייה קארין איי
מלחמת לבנון השנייה
השלמה
אחרי מלחמת לבנון השנייה
3 בנובמבר 2009 מזרח הים התיכון לוחמי שייטת 13 שהובלו בספינות טילים מבצע ארבעת המינים השתלטות על האונייה 'פרנקופ'.
30 במאי 2010 מזרח הים התיכון לוחמי שייטת 13 שהובלו במסוקים השתלטות על האניה "מאווי מרמרה" שנתקלה בהתנגדות אלימה. תשעה מחבלים מנוסעי הספינה נהרגו ו-20 נפצעו. לצה"ל 10 פצועים.
ב-15 במרץ 2011 במרחק של כ-200 מיילים ימיים מערבית לחופי ישראל שלושה סטי"לים עם מפקד שייטת ספינות הטילים אלי שרביט וכוח השתלטות משייטת 13 מבצע חוק ברזל השתלטות שקטה על האונייה 'ויקטוריה' שנשאה חימוש כולל טילי חוף ים לחמאס והובלה לנמל אשדוד.
14–21 בנובמבר

2012

מול רצועת עזה שייטת ספינות הטילים, פלגה 916 וכוחות של הקומנדו הימי השתתפות במבצע עמוד ענן.
5 במרץ 2014 דרום הים האדום כוח בפיקוד מפקד חיל הים, אלוף רם רוטברג, שכלל את אח"י חנית, אח"י חץ (סער 4.5) וכוח שייטת 13 מבצע חשיפה מלאה השתלטות על האנייה KLOS C שהבריחה אמצעי לחימה ורקטות מאיראן לרצועת עזה.
8 ביולי – 26 באוגוסט 2014 מול רצועת עזה כוחות משייטת 13 וספינות חיל הים השתתפות במבצע צוק איתן
7 באוקטובר 2023 – הווה מול רצועת עזה כוחות משייטת 13 וספינות חיל הים השתתפות במלחמת חרבות ברזל
12 בפברואר 2024 מחנה הפליטים רפיח לוחמי ימ"מ, היחידה המבצעית של השב"כ, יחידת הניוד 5515, שייטת 13. השתתפות במבצע יד זהב
8 ביוני 2024 נוסייראת לוחמי ימ"מ, היחידה המבצעית של השב"כ, יחידת הניוד 5515, שייטת 13, סיירת צנחנים, סיירת גבעתי, חטיבה 7 וחטיבת כפיר. השתתפות במבצע ארנון

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פוסטר באוסף הספרייה הלאומית
  2. ^ Uzi Mahnaimi, Gareth Jenkins, Jamie McGinnes ו-Jon Swain,‏ Operation calamity, באתר TimesOnline,‏ 6 ביוני 2010
  3. ^ יהודה בן-צור, מ"החוליה" אל שייטת 13, באתר הפלי"ם וההעפלה
  4. ^ רב חובל זאב הים, ספינות מספרות, הוצאת אחיאסף, עמ' 177–178.
    אברום שביט, "בנתיבי שביט", 2007, עמ' 71
    יהודה בראגינסקי, "עם חותר אל חוף", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ח, עמ' 296–297.
  5. ^ שמשון עדן, אנשי הברזל על ספינות העץ, הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2000, עמ' 126
  6. ^ סגן זאב אריאל, באתר הגבורה
  7. ^ זאב אלמוג, עטלפים בים האדום – פעולות הקומנדו הימי במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור ו"מכון גלילי לחקר כוח המגן", 2007, פרק א
  8. ^ אחרי חתימת חוזה השלום עם מצרים, פנתה אימו של עלי קמחי לג'יהן סאדאת, אשת נשיא מצרים, אך ללא הועיל נראה שהמצרים אינם יודעים מה ארע.
  9. ^ מיכאל בר-זהר ונסים משעלהמוסד: המבצעים הגדולים, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2010, פרק 12.
  10. ^ שייטת 13 ו"מבצע משה" (הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר "אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה", 25 באוגוסט 2008
  11. ^ עמרי אסנהיים, קרמבו האמיתי, באתר nrg‏, 11 במרץ 2005.
  12. ^ ריאיון שערך גדי סוקניק עם האלוף יואב גלנט (הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), תוכנית התחקירים "360", 2 בפברואר 2011
  13. ^ תיאור הצל"ש היחידתי(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021) באתר הגבורה
  14. ^ זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 - הפלגות חיי, כנרת, זמורה ביתן, 2014, 1309–1314
    מייק אלדר, דקר וסיפורה של שייטת הצוללות, הוצאת אריה ניר והוצאת מודן, עמ' 174–176
  15. ^ אריאל שמידברג, אודיסיאה באלג'יריה, באתר ישראל היום, 28 באפריל 2009
  16. ^ עמיר רפפורט, ארבע הנשמות של אבו ג'יהאד, מוסף סופשבוע, "מעריב", 4 באפריל 2008
  17. ^ 1 2 חיל הים – אתגרים ומשימות, האוניברסיטה המשודרת, גלי צה"ל
  18. ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור – הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011, המהדורה המוקדמת, עמודים 139–140.
  19. ^ משה רונן ואתי אברמוב, מטען קטן וגמרנו, "ידיעות אחרונות", 1 ביוני 2010
  20. ^ אילנה דיין | גלעד טוקטלי | אמיר תיבון |, ‏לילה בחוף תוניס: מבצע חיסולו של אבו ג'יהאד, באתר ‏מאקו‏, 27 במאי 2013.
  21. ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור – הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011, המהדורה המוקדמת, עמודים 140–142.
  22. ^ עמוס הראל, מתנת הפרידה לגבי אשכנזי, באתר הארץ, 14 בפברואר 2011.
  23. ^ ת"א (חיפה) 972/00 מיכאל עצמון ואחרים נגד חיפה כימיקלים ואחרים, ניתן ב-17 ביוני 2013
  24. ^ יואב לימור, עלילות הקומנדו הימי בסמטאות ג'נין, באתר ישראל היום, 30 במרץ 2012
  25. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, החייל היורה מחברון הפך לבן הקולקטיבי, באתר הארץ, 1 באפריל 2016.
  26. ^ אמיר בוחבוט, "הכוח לא סטה מערכי צה"ל", באתר nrg‏, 8 בדצמבר 2004.
  27. ^ אמיר בוחבוט, הערה פיקודית למפקד השייטת, באתר nrg‏, 4 בינואר 2005.
  28. ^ עמוס הראל, לוחמי השייטת פשטו לפנות בוקר על נמל עזה ופוצצו 2 ספינות פלשתיניות, באתר הארץ, 12 בינואר 2002
  29. ^ מסוקי העטלף של חיל-האוויר סייעו לשייטת בלכידת ספינת הטרור, באתר חיל האוויר הישראלי, יוני 2003
  30. ^ אמיר בוחבוט ואיתמר ענברי, השייטת פשטה על צור; 8 לוחמים נפצעו, באתר nrg‏, 5 באוגוסט 2006
  31. ^ עיטור המופת שהוענק לד"ר תמיר, באתר "בעוז רוחם"
  32. ^ צל"ש מפקד חיל הים לרס"ן א', באתר הגבורה.
  33. ^ יואב לימור ואלון בן דוד, מקום שני: שייטת 13, באתר ynet, 17 בפברואר 2008
  34. ^ אמיר בוחבוט, סוכל פיגוע: השייטת חיסלה 4 מחבלים שיצאו מעזה, באתר nrg‏, 7 ביוני 2010
  35. ^ ניר דבורי, ‏השייטת פשטה על מתחם בעזה, 4 לוחמים נפצעו קל בהיתקלות עם מחבלים, באתר ‏מאקו‏, 13 ביולי 2014.
  36. ^ אמיר בוחבוט‏, כוח שייטת 13 פשט על משגרי רקטות בעזה, 4 לוחמים נפצעו, באתר וואלה, 13 ביולי 2014.
  37. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, חיילי שייטת ערכו פשיטה בעזה, 4 נפצעו קל, באתר ynet, 13 ביולי 2014.
  38. ^ ניר דבורי, ‏תחקיר החדירה – שכמעט הפכה לחטיפה, באתר ‏מאקו‏, 25 באוקטובר 2018.
  39. ^ כך נראה הקרב של שייטת 13 על מוצב סופה, באתר צה"ל, 12 באוקטובר 2023
  40. ^ יואב זיתון, "תישארו בבונקר, אנחנו באים!": לוחמי שייטת 13 בקרב על מוצב סופה | תיעוד, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  41. ^ רס"ל אופק רוסו ז"ל, באתר צה"ל
  42. ^ צה"ל: לוחמי שייטת 13 פשטו מהים והשמידו תשתיות טרור בדרום רצועת עזה, באתר ynet, 27 באוקטובר 2023.
  43. ^ לוחמי שייטת 13 פשטו מהים והשמידו תשתיות טרור בדרום רצועת עזה | את"צ, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:55), 27 באוקטובר 2023.
  44. ^ שי לוי, ‏לוחמי מילואים בשייטת על המלחמה בעזה: "לא פעלנו בהיקף כזה", באתר ‏מאקו‏, 26 בינואר 2024.
  45. ^ יואב זיתון, עזה, פיר לבונקר של סינוואר, מעלית ללשכת דף: תיעוד מ"הבור" של חמאס בעזה, 60 מטר מתחת לאדמה, באתר ynet, 20 בדצמבר 2023
  46. ^ תיעוד מפשיטת הקומנדו ושב"כ על תשתיות טרור ב’מגדלי חמד', באתר צה"ל, 6 במרץ 2024.
  47. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, בניינים שרופים, מאות עצורים ומחוסלים: הלוחמים עזבו את שיפא אחרי השלמת המבצע, באתר ynet, 1 באפריל 2024.
  48. ^ אחרי 326 ימים בשבי: החטוף פרחאן קאדי חולץ בחיים ממנהרה בעזה, באתר חדשות 13, 27 באוגוסט 2024.
  49. ^ 1 2 זיו קורן, פושטים בלב ים, מחלצים תחת אש: שייטת 13 בפרויקט צילומים מיוחד, באתר ynet, 29 באפריל 2023
  50. ^ אור הלר, "רב הנסתר על הגלוי": כך נראים אימוני שייטת 13 מבפנים • בלעדי, באתר חדשות 13, 11 באפריל 2021
  51. ^ לוחם שייטת 13, באתר מתגייסים
  52. ^ שייטת 13 | זרוע הים, באתר navy.idf.il
  53. ^ לוחם קומנדו ימי | זרוע הים, באתר navy.idf.il
  54. ^ ד"ר יועז הנדל, חיל הים – אתגרים ומשימות, האוניברסיטה המשודרת, גלי צה"ל
  55. ^ 1 2 3 שי לוי, ‏מצוידים: באילו כלים משתמשים לוחמי השייטת?, באתר ‏מאקו‏, 3 בספטמבר 2015.
  56. ^ יואב זיתון, תיעוד משייטת 13: האפוד החדש ו"רובה העל" שנבחן ליחידות העילית, באתר ynet, 16 בנובמבר 2017.
  57. ^ "מנטה", באתר חיל הים
  58. ^ שי לוי, ‏יחידות קומנדו בעומק השטח: כניסה קרקעית, הדור הבא, באתר ‏מאקו‏, 17 ביולי 2014
  59. ^ מייק אלדר שייטת 13 ע' 592–593.
  60. ^ יובל קרני בין גלים 2002 עמ' 18. הצל"ש נמסר לרם רוטברג ביום האחרון לתפקידו של מופז.
  61. ^ אלוף ידידיה יערי, 'בין גלים' אוקטובר 2002, עמ' 5
  62. ^ עוזי ברוך, צל"ש הרמטכ"ל יינתן לסיירת מטכ"ל, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2010
  63. ^ ראובן לייב, שייטת 13 זוכה בפרס בגין, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 בדצמבר 2010
  64. ^ מערכת אתר צה"ל, צל"ש ללוחמי שייטת 13 על פעולות חשאיות בעומק שטח האויב, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 6 באוקטובר 2014.
  65. ^ טקס הענקת צל"ש לקומנדו הימי 'בין גלים' ביטאון עמותת חיל הים, אוקטובר 2014, עמ' 11.
  66. ^ תעודת ההערכה על רצף מבצעים חשאיים מורכבים ומשמעותיים כנגד התעצמות אויבנו באתר הגבורה
  67. ^ "מבצע פורץ דרך בעל תרומה משמעותית לביטחון המדינה", באתר צה"ל, 1 במרץ 2017
  68. ^ באתר הגבורה, תעודת ההערכה על רצף מבצעים חשאיים בשטחי אויב והצלחות מודיעיניות, 14 ביוני 2018.
  69. ^ לילך שובל, "פעולות מבצעיות פורצות דרך ומרחיקות לכת": שייטת 13 תקבל את צל"ש הרמטכ"ל, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2019
  70. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל

    סוג לא תואם [ 3 ]
    יהלי רייסר שקרוב, אתר חיל הים, סיפורן של יחידות חיל הים שקיבלו צל"ש שוב ושוב, באתר צה"ל, 30 ביולי 2019
  71. ^ יואב זיתון, צל"ש הרמטכ"ל הוענק לשייטת 13: "פעילויות פורצות דרך", באתר ynet, 30 ביולי 2019
  72. ^ אלה היחידות שיקבלו "אות הערכה מבצעי" מהרמטכ"ל, באתר צה"ל, 9 בדצמבר 2020
  73. ^ הרמטכ"ל העניק צל"ש לשייטת 13 ול-4 מלוחמיה, באתר צה"ל, 6 ביוני 2021.
  74. ^ שייטת 13 בזרוע הים, באתר הגבורה.
  75. ^ הרמטכ"ל העניק צל"ש לסיירת מטכ"ל ושייטת 13, באתר צה"ל, 2 ביולי 2023.
  76. ^ עמוס הראל, תחקיר השייטת: שלושה לוחמים נחטפו בזמן הפשיטה לבטן האנייה, באתר הארץ, 4 ביוני 2010
  77. ^ אמיר בוחבוט, כתב לענייני צבא‏, מפקד שייטת 13 הבא: "הלוחם הנועז של היחידה", באתר וואלה, 6 בספטמבר 2011
  78. ^ אמיר בוחבוט‏, דעתן עם ניסיון עשיר: מיהו מפקד שייטת 13 הבא?, באתר וואלה, 5 בנובמבר 2013
  79. ^ יוחאי עופר, מפקד שייטת 13 החדש: תושב גוש קטיף לשעבר וחתן התנ"ך, באתר nrg‏, 2 באוגוסט 2017
    אוראל אלחדד, מפקד חדש לקומנדו הימי אתר זרוע הים, 2 באוגוסט 2017
  80. ^ צילום תת מימי שנעשה על ידי אורן קליין מבית הספר לצלילה פוצקר בנהריה.
  81. ^ רשימה שמית וקורותיהם של הנופלים באתר עמותת העטלף.
  82. ^ חדר הזיכרון בבסיס שייטת 13 מאתר גלעד
  83. ^ פרק הנופלים באתר עמותת העטלף.
  84. ^ מיכה סימבליסטה, חוזרים לתלם כפר הנוער נירים, "בין גלים" ביטאון עמותת חיל הים, מאי 2008, עמ' 64–65.
  85. ^ גדי שמר, גלגל הצלה, 'בין גלים' ביטאון עמותת חיל הים, מאי 2008 ע'60.
  86. ^ אברהם זהר ומאיר פעיל, ע' 236
  87. ^ מייק אלדר, שייטת 13, עמ' 207.
  88. ^ מייק אלדר, שייטת 13, ע' 204.
  89. ^ איתן ליפשיץ, בדיקת חופי נחיתה לפני מבצע קדש באתר משמר המורשת הימית.
  90. ^ מייק אלדר, שייטת 13, עמ' 234–239, ספריית מעריב, תל אביב. 1993.
  91. ^ מקור פעילות במלחמת ההתשה 25 באתר גולדה מאיר. 36 הרוגים לפי מייק אלדר ע' 405. במקורות אחרים מספר ההרוגים המצריים גדול יותר.
  92. ^ אילנה דיין גלעד טוקטלי אמיר תיבון, ‏לילה בחוף תוניס: מבצע חיסולו של אבו-ג'יהאד, באתר ‏מאקו‏, 27 במאי 2013