אמציה לביא-לבקוביץ' (27 בדצמבר 1937 – 4 בנובמבר 2021) היה כדורגלן ומאמן ישראלי, מגדולי הבלמים של ישראל, שיחק בהפועל תל אביב ובנבחרת ישראל.
לבקוביץ' נולד וגדל בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב, למד בבית הספר לבנים מזרחי ושם גם החל לשחק בנבחרת בית הספר.
בגיל 13 החל לשחק במחלקת הנוער של גדנ"ע יהודה אצל המאמן שוני מושקוביץ, ובגיל 17 הוחתם בקבוצה הבוגרת של הפועל תל אביב ועלה לשחק במקום הבלם ישראל וייס בשנת 1955.
לבקוביץ' לא עזב את הקבוצה עד שפרש ממשחק פעיל בשנת 1968. עם הפועל תל אביב זכה בשתי אליפויות, גביע המדינה, ובשנת 1967 זכה עמה באליפות אסיה לקבוצות, בפעם הראשונה בתולדותיה. בהפועל תל אביב שיחק לבקוביץ' 278 משחקים וכבש חמישה שערים. לבקוביץ' היה לכדורגלן הראשון בישראל שזוכה בתואר כדורגלן העונה בישראל וגם הראשון שזוכה בתואר פעמיים ברציפות (בשנים 1960-1961)[1] עת לקחה הפועל תל אביב את גביע המדינה, וסיימה כסגנית אלופת הליגה.
לבקוביץ' נחשב לשחקן אהוד במגרש ומחוצה לו גם בזכות משחקו המסור וכן בזכות אישיותו השקטה והנעימה. בתקופתו נחשב לאחד הבלמים הטובים בישראל והיה חלק בלתי נפרד מסגל נבחרת ישראל. עם זימונו לנבחרת, הוא נדרש לעברת את שמו, ובתעודת הזהות שלו נרשם שם המשפחה לביא־לבקוביץ'[2]. ב-8 באוקטובר 1957 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת, במשחק ידידות מול נבחרת צרפת. במאי-יוני 1964 זכה עם נבחרת ישראל בגביע אסיה. בתחילת המשחק הראשון בטורניר, נגד הונג קונג, נפגע לבקוביץ בראשו והוא אושפז במחלקה הנוירוכירורגית בבילינסון מחשש לסדק בגולגולת[3]. למחרת התברר שפציעתו אינה חמורה[4] והוא שוחרר לאחר כמה ימים מבית החולים כדי להספיק להגיע לטקס קבלת הגביע[5]. בסך הכל שיחק במדי הנבחרת 42 פעמים וכבש שער בודד לזכותה. ב-13 ביוני 1965 ערך את הופעתו האחרונה בנבחרת, במשחק מול נבחרת בולגריה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1966.
משנת 1969, לבקוביץ' היה עוזרו של עמנואל שפר, מאמן נבחרת ישראל וסייע לה להעפיל למונדיאל בשנת 1970. בשנים 1969–1972 היה מאמן נבחרת הנוער של ישראל והוביל אותה לזכייה בגביע אסיה. לאחר מכן אימן את הפועל ירושלים, אותה הוביל לזכייה בגביע בשנת 1973.
כמאמן הפועל באר שבע, לבקוביץ' זכה בשתי אליפויות רצופות (1976–1975). לאחר מכן אימן גם את הפועל פתח תקווה, ואת מרבית שנות ה-80 העביר באימון נבחרת סיירה לאון ובבופוטאצוואנה. לבקוביץ' חזר לארץ בשנת 1987, והוביל את מכבי חיפה לזכייה באליפות בשנת 1989, וזאת לאחר שהקבוצה סיימה לפני כן פעמיים בירכתי הטבלה במקום התשיעי. לאחר מכן אימן גם את בני יהודה, הפועל חיפה, בית"ר ירושלים ובית"ר תל אביב.
לבקוביץ' היה פרשן כדורגל בתוכנית הרדיו "שירים ושערים", ובערוץ הראשון במהלך מספר גביעי העולם. בנוסף, שימש כחבר בוועדה המקצועית מטעם ההתאחדות לכדורגל[6].
לבקוביץ הלך לעולמו ב-4 בנובמבר 2021 בגיל 83[7].
נטמן בבית העלמין באבן יהודה.
- נבחרת ישראל
- הפועל תל אביב
- תארים אישיים
- הפועל ירושלים
- הפועל באר שבע
- מכבי חיפה
- אמציה לבקוביץ', באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- אמציה לבקוביץ', באתר Transfermarkt
- אמציה לבקוביץ', באתר National Football Teams
- אמציה לבקוביץ', באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- משחקי אמציה לבקוביץ' בנבחרת ישראל, אתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- תומר גנור, אמציה לבקוביץ': ריגול, צילומים של אייכמן ותארים, באתר ynet, 24 בדצמבר 2010
- רון עמיקם, האיש שתמיד היה שם: אמציה לבקוביץ', מהדמויות המרכזיות בתולדות הכדורגל הישראלי, באתר וואלה, 4 בנובמבר 2021
- ^ ישעיהו פורת, לבקוביץ - כדורגלן השנה, מעריב, 28 במאי 1961
- ^ יעקב בר-און, אמציה לבקוביץ' מסתכל על הכדורגל ומתגעגע לימים ההם, באתר מעריב השבוע, 12 בנובמבר 2014
- ^ לבקוביץ נפגע, הַבֹּקֶר, 27 במאי 1964
- ^ אמציה לבקוביץ מחלים מפציעתו, דבר, 28 במאי 1964
- ^ ישראל זכתה אתמול בגביע אסיה, למרחב, 4 ביוני 1964
- ^ ועדות
- ^ מערכת ONE, אבל בכדורגל: אמציה לבקוביץ' הלך לעולמו, באתר ONE, 4 בנובמבר 2021
מאמני הפועל באר שבע
|
עזרן (1955–1957) • דבורין (1957–1958) • דבורין, גיבונס (1958–1959) • מור (1959–1961) • ר. שרף, מור (1961–1962) • מור (1962–1964) • מילושביץ' (1964–1965) • סטנקוביץ' (1965–1966) • מור (1966–1968) • סטפנוביץ', ליטבק (1968–1969) • מנצ'ל (1969–1970) • ליטבק (1970–1972) • פוקס (1972–1974) • לבקוביץ' (1974–1976) • פוקס, עופר (1976–1977) • עופר (1977–1979) • לבקוביץ' (1979–1980) • עופר (1980–1981) • שנהר (1981–1983) • עופר (1983–1984) • רוזן, דקל (1984–1985) • סטלמך (1985–1986) • ברגיג, בר-נור (1986–1987) • נ. בכר (1987–1988) • נ. בכר, שנהר (1988–1989) • שנהר, ח. כהן, בן דור, עופר (1989–1990) • עופר (1990–1992) • חדד (1992–1994) • שבצ'נקו (1994–1995) • שבצ'נקו, חדד, גוטמן (1995–1996) • גוטמן (1996–1997) • עופר, טבק, דקל (1997–1998) • פייגנבוים, לנדאו (1998–1999) • עופר, איוניר, לחמן (1999–2000) • לחמן, ש. שרף, דקל (2000–2001) • קדוש (2001–2003) • גוטמן (2003–2004) • גוטמן, א. כהן, קדוש (2004–2005) • לוין, בן שאנן, בלבול (2005–2006) • לנדאו (2006–2007) • בלבול, לנדאו (2007–2008) • ג. לוי (2008–2009) • עזורי, חדד (2009–2010) • קלינגר (2010–2011) • קלינגר, ג. לוי (2011–2012) • א. לוי (2012–2015) • ב. בכר (2015–2020) • אבוקסיס (2020–2021) • ר. לוי (2021–2022) • ברדה (2022–2024) • קוז'וך (2024–)
|
|