יהודה פוליקר

יהודה פוליקר
יהודה פוליקר, 2007
יהודה פוליקר, 2007
לידה 25 בדצמבר 1950 (בן 73)
ישראלישראל קריית חיים, ישראל
שם לידה ליאונידס פוליקאריס (ביוונית: Λεωνίδας Πολικάρης)
מוקד פעילות ישראל
תקופת הפעילות מ-1970
עיסוק זמר, מוזיקאי, יוצר ומלחין
סוגה רוק, פופ, פופ רוק, מוזיקה יוונית
שפה מועדפת עברית, יוונית
כלי נגינה גיטרה, בוזוקי עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים התו השמיני
סי בי אס
אן אם סי
פרסים והוקרה
poliker.co.il
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהודה ליאון פוליקר (נולד ב-25 בדצמבר 1950 בשם לֶאוֹנִידַ'ס פּוֹלִיקָארִיס[1]) הוא זמר-יוצר ומוזיקאי ישראלי, היוצר במגוון סגנונות ובנושאים הקשורים לחברה הישראלית.

פוליקר פרץ לתודעה הציבורית כסולנהּ ומנהיגהּ של להקת הרוק "בנזין" בשנות השמונים. לאחר פירוקה פנה לקריירת סולו מגוונת, המשלבת רוק, פופ ומוזיקה עממית יוונית. מלבד שירה, פוליקר גם מנגן במספר רב של כלים, מלחין, הן את שיריו שלו והן עבור אמנים אחרים. הוא כותב שירים, ואף עוסק בציור. חלק ניכר משיריו של פוליקר עוסק בהיותו דור שני לשואה ובטרגדיות אישיות שלו. ב-2019 נבחר להדליק משואה ביום העצמאות.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותחילת דרכו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודה פוליקר בווילה ואנזה. הוא מספר: ”באחד הערבים כשהייתי כבן שש ביקש ממני אבי לתת לו משהו לאכול. הבאתי לו לחם והוא בצע אותו במהירות ובלע חתיכות גדולות, מנהג שרכש באושוויץ. לפתע נתקעה לו חתיכת לחם בגרון והוא החל להחנק. אמי שלחה אותי להזעיק רופא. אני רצתי בפחד שאבי הולך למות ומאז התחלתי לגמגם.”

פוליקר נולד בקריית חיים כלֶאוֹנִידַ'ס פּוֹלִיקָארִיס (ביוונית: Λεωνίδας Πολικάρης) לשרה וג'קו, הורים ניצולי השואה יוצאי העיר סלוניקי שביוון.[1] ייתכן שמקור שם המשפחה "פוליקר" הוא מצפון קסטיליה שלפני גירוש ספרד.[2] בסרט התיעודי "הילד שבי" פוליקר סיפר שמביתם בקריות המשפחה קלטה שידורי רדיו מקפריסין, ומשם הגיעה החשיפה שלו למוזיקה יוונית. בגיל 13 נשלח יהודה לפנימיה החקלאית כפר גלים שמדרום לחיפה, אך לאחר שמצא אצל חבר גיטרה החל לנגן בה ופרש מהפנימיה. הוריו שיכנעו אותו ללמוד מקצוע והוא למד בבית ספר לספרות.[3] במקביל פתח בחצר הבית מספרה שם עבד בבקרים, ובערב ניגן.

בנעוריו היה חבר במספר להקות, ואף על פי שסבל מגמגום קל, הדבר לא ניכר כלל בשירתו. הלהקות בהן היה חבר הן "FBI", "הנמרים" ו"בָּרֶקֶת".[4] "בָּרֶקֶת" הוקמה ב-1975, וכללה גם את מיכה שובל ובנג'ו קמחי. הלהקה ניגנה להיטי רוק ושירים יווניים. הרכב הלהקה השתנה מספר פעמים, ולבסוף התגבש עם פוליקר, קמחי, קיטש אמסלם ואלי חדד.

בסוף שנות ה-70, ניסה פוליקר את מזלו בתל אביב והצטרף לסיבוב הופעות של צביקה פיק כנגן גיטרה נוסף בלהקת ברוש, שליוותה אותו. כשהסתיים סיבוב ההופעות חזר פוליקר לקריות, אך היה נחוש להפוך לזמר מצליח ומקצועי. הוא שכנע את שאר חברי הלהקה להקליט את השירים ועם הקלטת פנה ליעקב גלעד, אותו הכיר כשהופיע עם צביקה פיק. גלעד סיפר שהתרשם מהם מאוד, נסע לחזרות שלהם והפך לאט לאט למעורב בייעוץ ובהפקת האלבום. ב-1981 זכתה הלהקה, בזכות הקשר עם גלעד, לחוזה בחברת התקליטים סי בי אס ישראל. גלעד, היה בתפקיד המפיק המוזיקלי ויהודית רביץ, בתפקיד יועצת אמנותית. בינתיים שינתה הלהקה את שמה ל"בנזין" ופוליקר שינה את שמו ליהודה, ומאז הוא נושא שם זה. שני האלבומים שהוציאה הלהקה, "עשרים וארבע שעות" ו"משמרת לילה", זכו להצלחה גדולה, וכללו להיטים: "יום שישי" שהיה שיר השנה ב-1982, "חופשי זה לגמרי לבד" (1982), וב-1984 "פנים אל מול פנים", "משמרת לילה", "התחלה חדשה" ועוד.[5] פוליקר היה מנהיג הלהקה, הלחין כמעט את כל שיריה ואף שימש כסולן ברובם.[6]

במקביל לפעילות עם "בנזין", השתתף פוליקר במספר הפקות נוספות, כנגינה באלבומיהם של יהודית רביץ, אריק איינשטיין ואושיק לוי. לאלבומו של לוי "לילות שרב" מ-1984 הלחין פוליקר את "אין מקום להפתעות" למילותיו של זאב טנא. בתחילת שנת 1985 התפרקה להקת "בנזין", ופוליקר פנה לקריירת סולו.

תחילת קריירת הסולו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1985 הוציא פוליקר את אלבומו הראשון, "עיניים שלי". כל שירי האלבום היו שירים נודעים ביוונית שתורגמו לעברית בצורה מילולית על ידי טילדה איסאיאס ומרתה עזרא. אלה הותאמו למלל שירי על ידי יעקב גלעד. בנוסף, צורף קטע אינסטרומנטלי אחד בשם "שקיעה ים תיכונית" שהלחין פוליקר. סגנונו המוזיקלי של האלבום היה שונה למדי ממוזיקת הרוק של "בנזין", ואף על פי שכלל השפעות של רוק בחלקו, הכיל בעיקר מוזיקה יוונית עממית. בהכנת האלבום נעזר פוליקר רבות במוזיקאית ורדה קלג. האלבום זכה להצלחה גדולה, נמכר ביותר מ-70,000 עותקים, ותרם לחשיפתה של המוזיקה היוונית לציבור הישראלי הרחב. בין שירי האלבום בלטו השירים "עיניים שלי", "בוקר יום ראשון", "אָלֶקוֹ", "כפיים" ו"הקנאה". שיר הנושא של האלבום מזוהה עם פוליקר.

פוליקר בהופעה בפסטיבל השלום בנווה שלום, 1987

בעקבות הצלחת האלבום יצא פוליקר לסיבוב הופעות, שתועד על גבי האלבום "חולם בהקיץ", שיצא בספטמבר 1986. האלבום הוקלט כולו בהופעה חיה בקולנוע תל אביב, והכיל ברובו שירים מתורגמים מיוונית שלא נכללו באלבום "עיניים שלי". בהופעה זו התארחה הזמרת יהודית תמיר, ששרה לבדה את השיר "אילו הייתי איתך", שזכה להצלחה.

בשנת 1987 חבר פוליקר לגידי גוב, והלחין את רוב שירי אלבומו "דרך ארץ". פוליקר הלחין את "כמעט סתיו" ו"פרח" שכתבה צרויה להב, "יורם" ו"שיר אחד שמח" שכתב עלי מוהר, את "גבר בעיר", "לוליטה" ו"שלל שרב" שכתב מאיר אריאל. "שלל שרב" היה ללהיט גדול ולאחד משיריו המוכרים ביותר של גוב. באותה תקופה השתתף פוליקר בנגינה באלבומיו של אריק איינשטיין "אוהב להיות בבית" ו"על גבול האור".

בינואר 1988 הוציא פוליקר את אלבומו השלישי, "אפר ואבק", שעסק ברובו בבני הדור השני לשואה, אשר גדלו בישראל בצל הטראומה שחוו הוריהם. הרעיון להפקת האלבום החל בתוכנית "אחרי המלחמה" בגלי צה"ל, ששודרה ביום השואה ב-1986. פוליקר הלחין עבור התוכנית את "כמו פרחים ברוח" ו"התחנה הקטנה טרבלינקה", שתרגמה הלינה בירנבאום, אמו של יעקב גלעד, ממילותיו של המשורר היהודי-פולני ולדיסלב שלנגל שנספה במרד גטו ורשה. את שיר הנושא של האלבום כתב גלעד על מסעה של אמו חזרה לפולין. פרט ל"פרחים ברוח" ול"התחנה הקטנה טרבלינקה" כתב גלעד את כל שירי האלבום, בהם "חלון לים התיכון" המסופר כמכתב של ניצול שואה לקרוביו שנשארו או נספו באירופה, "כשתגדל" ו"שיר אחרי הגשם". חרף נושאו הכאוב, זכה האלבום להצלחה גדולה כאשר מכר יותר מ-70,000 עותקים, ונחשב עד היום על ידי רבים לאחד האלבומים המוערכים ביותר שנוצרו בישראל.[7] מאוחר יותר, בשנת 2015, השירים "אפר ואבק" ו-"כשתגדל" הגיעו למקומות השלישי והתשיעי, בהתאמה, במצעד השבועי של מדיה פורסט.[8]

לאחר הוצאת "אפר ואבק" השתתפו פוליקר, גלעד והוריהם בסרטה התיעודי של אורנה בן דור-ניב "בגלל המלחמה ההיא", שכמו האלבום עסק בשואה מנקודת מבטם של בני הדור השני לשואה. בסרט נכללו שירים מהאלבום שעסקו בשואה.

במאי 1988 יצא פוליקר לסיבוב הופעות מצליח. באותה שנה הלחין לריטה את שירה "הנסיכה והרוח", למילותיו של עלי מוהר.

ב-1989 הלחין את "דברים שרציתי לומר" לדני בסן, למילותיו של יעקב רוטבליט ואת "כמו שאני כמו שאתה" ו"בת יענה" לנורית גלרון, שכתבה את שניהם. באותה שנה גם יצא לסיבוב הופעות משותף עם גידי גוב שהתבסס על שירי "דרך ארץ" שהלחין פוליקר לצד השירים האישיים של כל אחד.

שנות ה-90

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1990 הוציא את אלבומו הרביעי, "פחות אבל כואב". האלבום זכה להצלחה מסחרית גדולה ומכירות של יותר מ-140,000 עותקים, והפך לאלבומו המצליח ביותר של פוליקר. האלבום כלל תשעה שירים, מתוכם שניים אינסטרומנטליים ("טראנס אוריינט" ו"סיפור זמנים עברו") ושלושה מחודשים - "דברים שרציתי לומר", "יורם" ו"פרח"; שירים שבעקבות גרסתו של פוליקר הפכו למזוהים עמו יותר מאשר מבצעיהם המקוריים.[9] בניגוד לאלבומיו הקודמים, לא שיתף פוליקר פעולה באלבום זה עם יעקב גלעד. בין הכותבים באלבום היו יהונתן גפן, יהודה עמיחי ואסתר שמיר. באלבום נכלל לראשונה שיר שפוליקר כתב את מילותיו: "הצל ואני".[10] שיר הנושא, שכתב יהונתן גפן והלחין פוליקר, בוצע במקור על ידי עדנה לב והופיע באלבומה השלישי "עדנה לב" משנת 1980. את הטקסט כתב גפן בלשון נקבה ובהקשר נשי והוא הופיע בלחן שונה של נורית הירש.

במאי 1990 יצא אלבומה הראשון של יהודית תמיר, אותו הפיק פוליקר מוזיקלית, והלחין את רוב שיריו. שלושת השירים הבולטים ביותר באלבום היו "רומיאו" שכתבה צרויה להב, "אסיה בוכה" שכתב אהוד מנור ו"שיר ערש" שכתבה חוה אלברשטיין. פוליקר ניגן בגיטרות ובקלידים והשתתף בקולות רקע.[11]

פוליקר בפסטיבל ערד, 1992

בעקבות הצלחת האלבום "פחות אבל כואב" יצא פוליקר לסיבוב הופעות והחל לעבוד על אלבום חדש, אך אלו נקטעו עם מותו של בן אחיו של פוליקר, קובי, שנהרג, לאחר שחברו לפלוגה השליך לעברו קסדה במהלך ויכוח ביניהם.[12] פוליקר גנז את האלבום עליו עבד והחל לעבוד במקומו על אלבום אינסטרומנטלי. האלבום "לעיניך הכחולות" יצא באפריל 1992, והיווה מעין רקוויאם לבן אחיו. מהאלבום הצליח הסינגל "סולם יעקב", שבו השתתפה מקהלת הילדים הדתית "פרחי בית שאן". האלבום כלל גם שני שירים, "נד נד" שכתב יהונתן גפן ו"זינגואלה", שעיבד יעקב גלעד על פי שיר יווני. הנעימה "שושנים של פחם" מהאלבום שימשה כאות פתיחה של פינת ההלכה בערוץ 7. פזמון הנעימה היווה גם מקור לשיר Narrow Bridge של הזמר אודי אולמן, בו ניתן לשמוע בפזמון את המנגינה של הקטע.[דרוש מקור] פוליקר ניגן באקורדיון, קלידים, בוזוקי, גיטרות, בס, סאז, בגלמה ופסנתר ואיתו נגנים רבים, וב"זינגואלה" ניגן הרכב ההופעות: פוליקר ורומנו בבוזוקי וגיטרות, שפי ישי באקורדיון, טל הרצברג בבס, בועז ברמן בכלי הקשה, ניר צדקיהו בתופים ויהודית תמיר בקולות. באותה תקופה יצא אלבומה של ירדנה ארזי "אנשים זרים", ובו לחניו של פוליקר לשירים "שיר אישה בחורף" ("אהבתנו היא תשבץ") ו"מתוך הנשכחות". באותה שנה יצא לרדיו קטע טכנו בשם "מי הרג את יהודה פוליקר", שכלל סימפול לשיר "סולם יעקב". הקטע עורר סערה בקרב פוליקר ומעריציו בגלל השם הקיצוני וכמעט צונזר. את הקטע יצר בשם בדוי אוהד פישוף מלהקת "נושאי המגבעת".[13]

ב-1993 חבר פוליקר לריקי גל, והלחין את רוב שירי אלבומה "חפש בי", בהם "היי שקטה" שכתבה רחל שפירא והשיר "תפילות הילדים" שכתבו צרויה להב ושבא סלהוב על חייה של ריקי גל במסיון הפיני ירושלים .

בדצמבר 1995 הוציא פוליקר את אלבומו השישי, "הילד שבך", בו חזר לעבודה משותפת עם יעקב גלעד. באותה שנה פקדה את פוליקר ומשפחתו טרגדיה נוספת - בן אחיו, קובי ('קובי הקטן'), שם קץ לחייו ארבע שנים אחרי מותו של בן דודו, קובי ('קובי הגדול') שנהרג בצבא. את השיר "קין" המופיע באלבום, כתב פוליקר לאחר מותו של אחיינו 'קובי הגדול'.[12] האלבום היה אלבום כפול, ולראשונה היה פוליקר מעורב במידה רבה בכתיבת השירים, יחד עם יעקב גלעד. בין היתר השתתף בכתיבת השירים "אני רוצה גם", "לא יודע", "רומנטיקה זולה", "והילדים באים", "כמו גנב באפלה" ו"זה הילד שבך". שיר נוסף שזכה להצלחה מהאלבום היה "נמס בגשם", אותו כתב גלעד על ילד שהוריו מתכחשים לו וקופא לבסוף למוות על חוף הים. גלעד אף מבצע אותו בדקלום. האלבום כלל גם מספר קטעים אינסטרומנטליים, כ"מעל הגשר", "המנטליות של תוף הפח" ו"נני".[14]

האלבום "הילד שבך" זכה להצלחה גדולה, וכך גם סיבוב ההופעות שבעקבותיו, שתועד על גבי אלבום ההופעה הכפול "הופעה חיה בקיסריה". האלבום הוקלט בשתי הופעות שונות של פוליקר, ביוני וביולי 1996, ויצא לאור ב-1997. ביצועי ההופעה ל"פנים אל מול פנים" ו"דברים שרציתי לומר" יצאו כסינגלים לתחנות הרדיו, וזכו להצלחה במצעדי הפזמונים. האלבום כלל גם הקלטת אולפן לנעימה "לעיניך הכחולות", אותה הקליט פוליקר עם יזהר אשדות. באותה שנה יצא אלבומו של אריק איינשטיין "לאן פרחו הפרפרים", שעבורו הלחין פוליקר את השירים "האור בקצה" ו"אח מילת מפתח".

ביוני 1998 הוציא פוליקר אלבום אינסטרומנטלי נוסף, "מאוחר אולי מוקדם", בו הלחין את כל השירים וניגן בגיטרות. הנגן היחיד הנוסף באלבום היה יועד נבו בקלידים.

העשור הראשון של המאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2001 הוציא פוליקר את האלבום "איך קוראים לאהבה שלי", שכלל התייחסויות למצב הרוח הלאומי בתקופת האינתיפאדה השנייה. שיר הנושא של האלבום, שכתב פוליקר עם יעקב גלעד, זכה בפרס שיר השנה בטקס פרסי נוצת הזהב של אקו"ם בשנת 2002[15] והיה ללהיט גדול, וכמוהו גם "ג'ינג'י" ו"בתוך הפקק האינסופי". באותה שנה הלחין פוליקר את השיר "אחרי הכל" לאלבומה של דנה אינטרנשיונל "יותר ויותר".

ב-2003 יצא לפוליקר אלבום אוסף ראשון, "המיטב", בחברת NMC. לצד השירים המקוריים שלו ושל בנזין, נכללו באלבום גם מספר שירים שהוקלטו במיוחד עבורו, מתוכם הצליחו במיוחד השיר החדש "גג העולם" וגרסתו של פוליקר לשיר שהלחין ליהודית תמיר, "רומיאו". שני השירים זכו להשמעות רבות בתחנות הרדיו. באותו השנה, זכה פוליקר בזמר השנה במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג'.

בשנת 2007 הוציא פוליקר את האלבום "חומוס סאפיינס", בשיתוף עם המשורר היווני מנוליס רסוליס. האלבום היווני יצא לראשונה ביוון, ולאחר מכן בישראל, בשיווק הליקון, אחרי שנים רבות בהן היה חתום פוליקר בחברת NMC.

בשנת 2008 הקליט פוליקר יחד עם ברי סחרוף גרסת כיסוי לשירו "רדיו רמאללה", במסגרת הפרויקט "עבודה עברית". בנוסף, כתב והלחין את השיר "רוחות קרות" לאלבומה של מאיה בוסקילה "שוברת שתיקה" שיצא באותה שנה.

בשנת 2009 יצא אלבומה של ירדנה ארזי "בושם על עורי", בהפקתו המוזיקלית של פוליקר. פוליקר הלחין ועיבד את כל שירי האלבום, וכתב מילים לכמחצית מהם. מבין השירים הצליחו במיוחד "בושם על עורי" שכתבה רחל שפירא ו"מה קורה אחי" שכתב פוליקר על פי מאמר של עוז אלמוג.

פוליקר בהופעה, 2011

בשנת 2010 יצא פוליקר לסיבוב ההופעות תחת השם "שירים שהלחנתי לאחרים". במופע, שראשיתו הייתה באירוע חד פעמי ב"פסטיבל הפסנתר", שר פוליקר לראשונה שירים שהלחין עבור זמרים אחרים כגון יוסי בנאי, ריקי גל ואריק איינשטיין.

במרץ 2010 הוציא פוליקר את האלבום "אהבה על תנאי". הסינגל הראשון מתוכו, "שלושה ימים" שכתבו פוליקר ויעקב גלעד, יצא כבר בפברואר 2008,[16] והגיע לראש מצעדי הפזמונים. בינואר 2010 יצא הסינגל "אל תלכי עכשיו" שכתב והלחין פוליקר על אמו, ואחריו "יום עצמאות", שכתב פוליקר יחד עם צרויה להב. שני השירים זכו גם הם להצלחה במצעדים. השיר היחיד באלבום שבו לא השתתף פוליקר בכתיבה הוא "מעבר לגדר" שכתב יהונתן גפן, ופרט לו, ל"שלושה ימים" ול"יום עצמאות" כתב והלחין פוליקר את כל השירים בעצמו. האלבום הגיע למעמד אלבום זהב תוך שלושה שבועות.[17] אחרי צאת האלבום יצאו כסינגלים גם השירים "עפיפונים", "מעבר לגדר" ו"אהבה על תנאי". באותה השנה, זכה פוליקר בפרס אקו"ם להישג השנה למלחין.[18]

במקביל לעבודתו על האלבום, חיבר פוליקר את הפסקול ונעימת הנושא לסרט התיעודי "חיים יקרים" של שלומי אלדר.

עיסוק בציור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליקר עוסק גם בציור. הוא החל לצייר בסגנון מופשט, ובהמשך התמקד בציורי פנים מינימליסטיים. תערוכה מעבודותיו הוצגה ב-2007‏.[19] אחד מציוריו של פוליקר הוא הציור המופיע על עטיפת אלבומו "אהבה על תנאי".

העשור השני של המאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־2010 נטל פוליקר חלק במיזם גלי צה"ל "עוד מעט נהפוך לשיר" כשהלחין את השיר "אני אוהב אותך חזק", שכתב חלל מערכות ישראל נדב הררי. גידי גוב ביצע את השיר.

בשנת 2011 יצא אלבומו של פוליקר "כל דבר מזכיר לי". בדומה לאלבומו "עיניים שלי", גם אלבום זה מבוסס ברובו על שירים מתורגמים מיוונית. את השירים תרגם פוליקר, בעזרתה של צרויה להב, שקיבלה קרדיט באלבום עבור "עריכת טקסטים", ובחלק מהשירים אף קרדיט מלא לתרגום לצדו של פוליקר. את שיר הנושא של האלבום, "כל דבר מזכיר לי", שר פוליקר הן ביוונית בדואט עם חאריס אלקסיו והן בעברית. באלבום נכללו גם שני לחנים מקוריים של פוליקר: "אושר", שאת מילותיו כתבה להב, ו"קצר פה כל כך האביב", שכתב הסופר דויד גרוסמן על בנו, שנפל במלחמת לבנון השנייה.[20] שני הסינגלים שקדמו לאלבום הם "גברים קשוחים" ו"פומה פומה", שזכה להצלחה במצעדי הפזמונים. שבועיים לאחר יציאתו הגיע האלבום למעמד אלבום זהב.[21] אחרי יציאת האלבום יצאו גם הסינגלים "כל דבר מזכיר לי" ו"לא בראש שלי".

בשנת 2012 הלחין את השיר "כשהגברים רוקדים" עבור ירדנה ארזי ודנה אינטרנשיונל. כמו כן, באותה השנה העלה פוליקר מופע בשם "משמרת לילה" בו התמקד בשירים בסגנון רוק מתקופתו מלהקת בנזין ועוד.[22] באותה השנה, זכה פוליקר בפרס מפעל חיים אקו"ם.[23]

באביב 2014 הוציא פוליקר את "מוזיאון החלומות", אלבום המחבר בין הגיטרות, הבוזוקי וכל הסגנונות שמאפיינים אותו מתקופת בנזין ועד היום. האלבום הגיע למעמד של אלבום זהב תוך שבועיים מיציאתו ובעקבותיו יצא פוליקר בסבוב ההופעות "מוזיאון החלומות". בספטמבר 2014 הוענקה לו מדליית זהב של מסדר הפניקס היווני על העצמת תרבות יוון בישראל. את המדליה העניק שגריר יוון בישראל בשמו של נשיא יוון.[24]

בקיץ 2015 יצאו יהודה פוליקר ושלומי שבת במופע משותף עם מיטב הלהיטים של השניים.[25] הסיבוב המשותף זכה להצלחה גדולה ובעקבותיו אף יצא אלבום משותף בהופעה, "יחד על הבמה - אלבום כפול".[26] בשנת 2017 הלחין וביצע את השיר מקום אחר - שיר הנושא מתוך סרטו של שלומי אלדר "ארץ זרה".

יהודה פוליקר בהופעה - 2019

בשנת 2019 ראה אור ספרו הראשון "הצל שלי ואני" בהוצאת משכל (ידיעות ספרים).[27] הספר מתאר תמונות ומצבים מימי ילדותו והתבגרותו של פוליקר בעיר פרברית, בשכונת עולים של ראשית ימי המדינה ובבית שמוֹראוֹת המלחמה ממשיכים לחיות בו ולהשפיע על חיי היומיום. הספר מציג את נקודות המבט של המחבר, הילדותי-ובוגר כאחד.[28][29] באותה השנה, נבחר לשאת משואה ביום העצמאות ה-71 למדינת ישראל[30]

בשנת 2021 חבר לגידי גוב לסיבוב הופעות בניהולו האמנותי של לואי להב. לכבוד המאורע הוציאו השניים את הסינגל "פנים אל מול פנים" בביצוע משותף.

בשנת 2022 הוענק לפוליקר אות הוקרה על שליחותו המוזיקלית-התרבותית ארוכת השנים, מכון סלטי לחקר הלאדינו אוניברסיטת בר-אילן.[31]

בינואר 2023 עלה המופע חדש "סלוניקי • חיפה • תל אביב", בשירים יווניים בליווי 16 נגנים/מוזיקאים ובהשתתפות חיים רומנו.[32] ב-21 בפברואר 2023 הוציא את הסינגל "מבולבל".[33] ב-30 במאי 2023 הוציא את הסינגל "אנחנו", אותו כתב יהונתן גפן.[34] ב-25 בדצמבר 2023 הוציא את הסינגל "נוצץ בחשכה" ביום הולדתו ה-73. את השיר כתבה אסתר שמיר, הלחין פוליקר, והפיקו מוזיקלית לואי להב ויאיר גורן.[35]

ב-31 בינואר 2024, הוציא את הסינגל "קשה בלעדייך" לכבוד מופע הסיום של המופע היווני. השיר הוא גרסה עברית לאחד משירי האהבה הגדולים ביוון, ששמו במקור "FILA ME" ובביצועו של סטמטיס קראונקיס, מלחין וזמר יווני בעל שם.[36]

מעורבות חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליצירתו של פוליקר נגיעה בנושאים חברתיים ישראליים, כזיכרון השואה, ניכור ואלימות עירוניים, שכול ועוד. עם זאת, יצירתו היא פעמים רבות אישית ומתייחסת לחוויותיו הוא. בשנים האחרונות ממעט פוליקר להתראיין לתקשורת וממעט לחשוף פרטים לגבי חייו האישיים, אך שומר על מעורבות חברתית דרך יצירתו, ואף תרם מספר פעמים הופעות לטובת ארגונים לשינוי חברתי כדוגמת האגודה לזכויות האזרח. כמו כן הופיע בעצרות זיכרון לזכרו של יצחק רבין. ב-27 במאי 2007 קיים פוליקר מופע התרמה בהיכל התרבות בתל אביב למען ארגון בית הגלגלים.[37] ביולי 2010 הופיע בעצרת למען שחרורו של גלעד שליט. באוגוסט 2011 הופיע בהפגנה שנערכה במסגרת מחאת האוהלים.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליקר ידוע כאוהד קבוצת הכדורגל מכבי חיפה ואף הוציא את שיר האליפות כוכב חדש בעיר לעונת 2022/23 ביחד עם להקת חוות מזור, המזוהה עם ארגון האוהדים של הקבוצה.[38]

יציאתו מהארון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010, לאחר שנים רבות בהן שמר על פרטיות חייו האישיים ומיעט להיחשף, הופיע פוליקר בסרט של טלי בן עובדיה אודותיו ששודר בערוץ 10. הסרט שודר סמוך ליציאת האלבום "אהבה על תנאי" של פוליקר, שעסק בזוגיות ובאהבה לגבר, לצד התמודדותו עם פטירת אמו.[39] בסרט סיפר פוליקר על יציאתו מהארון בפני משפחתו בגיל 27, והביא ציטוטים מרמזים משיריו על נטייתו המינית כמו "אין בושה באהבה לגבר או לאישה".[40][41] פוליקר ספג ביקורת על שלא אמר דברים מפורשים,[42][43][44][45] אך על כך אמר בסרט: "אתה לא צריך לנקד לאנשים, הם צריכים לקחת את זה משם". בראיון שהתפרסם כשלושה חודשים מאוחר יותר, ב-16 ביולי במוסף "7 לילות" של ידיעות אחרונות, סיפר פוליקר על משיכתו לגברים, ואמר כי היו בחייו שתי אהבות, שתיהן לגברים. בראיון הוא טען כי הגורם ליציאתו המאוחרת מהארון הוא "החינוך השמרני והמטופש שנתנו לי הוריי".

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יהודה פוליקר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יהודה פוליקר

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד סימה קדמון, קוראים לי ליאונידס פוליקאריס, באתר "ידיעות אחרונות", 17 באפריל 2018
  2. ^ שירמן, יפים, השירה העברית בספרד ובפרובנס, מבחר שירים וסיפורים מחורזים., עמ' 196
  3. ^ יואב קוטנר, יהודה פוליקר, באתר סטריאו ומונו
  4. ^ ביוגרפיה של יהודה פוליקר, בארכיון האינטרנט (מאתר MOOMA - המוזיקה של ישראל)
  5. ^ רז שכניק, מהעיניים שלו, 7 לילות ידיעות אחרונות, 6.1.2023 י"ג טבת תשפ"ג, עמ' 4-6,14
  6. ^ שרה ליבוביץ דר, הגיטרה הוציאה אותו משם, באתר חדשות, ‏27 במרץ 1992
  7. ^ 7 לילות, 100 האלבומים הישראלים הטובים, באתר ynet, 30 בספטמבר 2005
  8. ^ המצעד השבועי של מדיה פורסט, באתר מדיה פורסט, ‏12-18 באפריל 2015
  9. ^ יוסי חרסונסקי, ביקורת: הכאב של פוליקר, מעריב, 18 בינואר 1991
  10. ^ חן קוטס, פוליקר. די עם הפחדים, מעריב, 13 בדצמבר 1990
  11. ^ חן קוטס, כולם חיכו שתעבור לחזית הבמה, מעריב, 10 בינואר 1991
  12. ^ 1 2 אלקנה שור, מפגש בין אם שכולה לחייל שהרג את בנה, באתר nrg‏, 14 באוקטובר 2015
  13. ^ הקלטה מתוך תוכנית הרדיו "אחרי המבול", לסיכום שנת 1992, בהגשת יואב קוטנר, מדף הפייסבוק מי רצח את אגנתה פאלסקוג? מחווה לנושאי המגבעת
  14. ^ יעל גבירץ, פוליקר וגלעד עושים את זה שוב, באתר ynet, 8 בדצמבר 2009 (פורסם במקור: 29/12/95)
  15. ^ מרב יודילוביץ', פרסי אקו"ם הוענקו אתמול ליוצרים ישראליים, באתר ynet, 16 בינואר 2002
  16. ^ עינב שיף‏, יותר אבל כואב, באתר וואלה, 21 במרץ 2010
  17. ^ אסף נבו, ‏אלבום זהב ליהודה פוליקר, באתר ‏מאקו‏, 21 באפריל 2010
  18. ^ ליה פן, הוכרזו זוכי פרס אקו"ם למוזיקה פופולרית, באתר הארץ, 25 בינואר 2011
  19. ^ רומי נוימרק, אני רוצה גם, באתר nrg‏, 8 בנובמבר 2007
  20. ^ יהודה פוליקר‏, יהודה פוליקר כותב על שירי אלבומו החדש "כל דבר מזכיר לי" - בלעדי, באתר וואלה, 9 בספטמבר 2011
  21. ^ שי גרייבסקי, האלבום החדש של פוליקר הגיע לזהב, באתר nana10‏, 27 בספטמבר 2011
  22. ^ עינב שיף‏, יהודה פוליקר: "תומך בנישואים חד-מיניים", באתר וואלה, 22 ביוני 2012
  23. ^ טל פרי, ‏טקס פרסי אקו"ם: יהודה פוליקר זכה בפרס מפעל חיים, באתר גלובס, 5 באפריל 2012
  24. ^ צילום הידיעה שהתפרסמה בעיתון, בדף הפייסבוק של פוליקר
  25. ^ ביקורת: יהודה פוליקר שלומי שבת, ביחד ולחוד, באתר יוסמיוזיק
  26. ^ אתר למנויים בלבד רז שכניק, דואט של, באתר "ידיעות אחרונות", 2 באוקטובר 2015
  27. ^ אתר למנויים בלבד יהודה נוריאל, פנים אל מול פנים, באתר "ידיעות אחרונות", 27 בפברואר 2019
  28. ^ הצל שלי ואני, באתר ידיעות ספרים
  29. ^ יהודה פוליקר, "הצל שלי ואני" מאת יהודה פוליקר: שלושה פרקים לקריאה, באתר הארץ, 5 במרץ 2019
  30. ^ הזמר יהודה פוליקר ידליק משואה ביום העצמאות, באתר 0404, ‏2019-04-16
  31. ^ Shmuel Refael, ערב מרגש במיוחד..., באתר המעפילים יוצאי סלוניקי ויוון שעלו לישראל באונייה "חביבה רייך" 1946, ‏11/11/2022
  32. ^ יובל אראל‏, יהודה פוליקר - "סלוניקי • חיפה • תל אביב", בבלוג של יובל אראל, מגזין מוזיקה ותרבות, 3 בנובמבר 2022
  33. ^ יהודה פוליקר חוזר עם שיר חדש - "מבולבל". האזינו, באתר וואלה, 21 בפברואר 2023
  34. ^ מאיה כהן, יהודה פוליקר על יהונתן גפן: "הוא ניבא בצורה מדויקת את העתיד לקרות במדינה", באתר ישראל היום, 30 במאי 2023
  35. ^ "נוצץ בחשכה": יהודה פוליקר בשיר חדש שמוקדש לאלו שאיבדו את יקיריהם, באתר מעריב אונליין, 25 בדצמבר 2023
  36. ^ "קשה בלעדיך": יהודה פוליקר בשיר חדש, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 31 בינואר 2024
  37. ^ Net הגלגלים
  38. ^ שיר האליפות 22/23 - כוכב חדש בעיר, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 03:31)
  39. ^ מאור הוימן, ארונות, יצירתיות ובעיקר מוזיקה, GoGay, אפריל 2010
  40. ^ הסרט המלא: "דברים שרציתי לומר" עם יהודה פוליקר, באתר nana10‏, 28 במרץ 2010
  41. ^ אריאנה מלמד, יש דברים שלא חייבים לומר, באתר ynet, 29 במרץ 2010
  42. ^ עינב שיף‏, ההייפ סביבי ואני, באתר וואלה, 29 במרץ 2010
  43. ^ ליאת להב, עכבר העיר אונליין, יהודה פוליקר אוכל את העוגה ומשאיר אותה שלמה, באתר הארץ, 29 במרץ 2010
  44. ^ עילם ראובני, פוליקר, טוב שנזכרת, GoGay, מרץ 2010{
  45. ^ גל אוחובסקי, סוף עידן האאוטינג, GoGay, יוני 2010