אלכס פורבס

אלכס פורבס
Alex Forbes
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 21 בינואר 1925
דנדי שבסקוטלנד
פטירה 28 ביולי 2014 (בגיל 89)
דנדי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אלכסנדר רוני פורבס
עמדה קיצוני
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)

1944–1948
1948 - 1956
1956 - 1957
1957 - 1958 		דנדי נורת' אנד
שפילד יונייטד
ארסנל
לייטון אוריינט
פולהאם
61 (6)
217 (20)
8 (0)
4 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1947–1952 סקוטלנד 14 (0)
קבוצות כמאמן
1961 - 1962 מכבי חיפה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכסנדר רוני פורבס (אנגלית: Alexander Rooney Forbes;‏ 21 בינואר 1925 - 28 ביולי 2014) היה כדורגלן סקוטי.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורבס נולד בדנדי, והשתתף במדי דנדי נורת' אנד במשחקים הלא רשמיים שנערכו בזמן מלחמת העולם השנייה, לפני שחתם בשפילד יונייטד. הוא היה שחקן הרכב קבוע בשתי העונות הסדירות הראשונות שלאחר המלחמה, וערך את הופעת הבכורה במדי נבחרת סקוטלנד במשחק נגד נבחרת אנגליה ב-12 באפריל 1947. אולם, באמצע עונת 1948/1949 הוא הושבת מפעילות כתוצאה מדלקת התוספתן, ולא הצליח לזכות בחזרה במקום בהרכב.

בפברואר 1948 חתם פורבס בארסנל תמורת סכום של 15,000 לירות שטרלינג, לאחר שהשתכנע על ידי ארצ'י מקאולי ששיחק שם והיה ידיד שלו. הופעת הבכורה שלו הייתה במשחק נגד וולבס ב-6 במרץ 1948. פורבס היה ידוע בכינוי "האדום" בגלל צבע השער שלו, והוא התפרסם בזכות תיקוליו הקשוחים. בעונה זו הוא זכה עם ארסנל באליפות וקיבל על כך מדליה כיוון שהשתתף ב-11 משחקים.

פורבס הצליח בסופו של דבר לגרום להוצאתו מההרכב של חברו מקאולי, והפך לשחקן הרכב קבוע בעצמו במשך שבע עונות. הוא זכה בגביע ה-FA בעונת 1949/1950, ובאליפות נוספת בעונת 1952/1953. פורבס המשיך לשחק גם במדי נבחרת סקוטלנד, ובסך הכול השתתף ב-14 משחקים במדיה.

בסך הכול השתתף פורבס ב-240 משחקים של ארסנל, והבקיע בהם 20 שערים. אולם, בעונתו האחרונה בארסנל (1955/1956) הוא ספג פציעה בסחוס הברך והצליח להשתתף בחמישה משחקים בלבד. הוא איבד את מקומו בהרכב לדייב בואן, ובאוגוסט 1956 עבר ללייטון אוריינט. הוא שיחק בלייטון במשך עונה אחת לפני שעבר לפולהאם, שם סיים את הקריירה שלו.

לאחר פרישתו הוא עסק באימון של קבוצת המילואים וקבוצת הנוער של ארסנל. לאחר מכן הוא היגר ליוהנסבורג שבדרום אפריקה, ואימן ילדים בבית ספר יהודי פרטי מקומי. הוא כיהן גם כיושב-ראש השלוחה הדרום-אפריקנית של אוהדי ארסנל. בשנים 1961 - 1962 הוא אימן את מכבי חיפה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ג'ף האריס וטוני הוג, Arsenal Who's Who,‏ Independent UK Sports,‏ 1995 (ISBN 1-899429-03-4)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


מאמני מכבי חיפה
א. שוורץ (1946–1947) • טורנטאואר (1950–1952) • שלפנברג (1952–1954) • פוקס (1954–1956) • קיש (1956–1957) • קוך (1957–1959) • פרקש (1959–1961) • פורבס (1961–1962) • קיש (1962) • שלפנברג (1962–1963) • ספאסוב (1963–1965) • חליבנר (1965) • מנצ'ל (1965–1969) • שמילוביץ (1969–1970) • הרדי (1970–1972) פוקס (1972) • מנצ'ל (1972–1974) • וינברג (1974–1975) • שנהר (1975–1977) • ששון (1977) • הרדי (1977–1978) • קוליק (1978–1979) • שפיגלר (1979) • הרדי (1979–1982) • מנסל (1982–1983) • הרדי (1983) • שרף (1983–1987) • קשטן (1987–1988) • לבקוביץ' (1988–1990) • שרף (1990–1992) • שפיגל (1992–1998) • בריילובסקי (1998) • אוהרין (1998–1999) • בריילובסקי (1999) • אלי כהן (1999–2000) • ר. לוי (2000) • גרנט (2000–2002) • שום (2002–2003) • ר. לוי (2003–2008) • א. לוי (2008–2012) • עטר (2012) • בנדו (2012–2014) • סטנוייביץ' (2014) • בלבול (2014–2015) • ר. לוי (2015–2016) • מלנסטיין (2016–2017) • לוזון (2017) • רוטן (2018) • גוטמן (2018) • בלבול (2018–2020) • בכר (2020–2023) • דגו (2023–)