גלרוס סוד
| |||
 | |||
| נוף ליד בראונוולד | |||
| מדינה |
 שווייץ | ||
|---|---|---|---|
| קנטון |
 גלרוס | ||
| ראש העיר | תומאס הפטי | ||
| שפה רשמית | גרמנית | ||
| תאריך ייסוד |
1 בינואר 2011  | ||
| שטח | 430.2[1] קמ"ר | ||
| גובה | 521 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה | 504 (מיטולדי) | ||
| ‑ הנקודה הנמוכה | 3,614 (הר טודי) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 9,494 (31 בדצמבר 2018) | ||
| ‑ צפיפות | 23 נפש לקמ"ר (2014) | ||
| קואורדינטות | 47°00′N 09°04′E / 47.000°N 9.067°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| www.glarus-sued.ch | |||
  | |||
גלרוס סוד (בגרמנית: Glarus Süd) היא אחת משלוש הערים בקנטון גלרוס שבשווייץ, כששתי הערים האחרות הן גלרוס וגלרוס נורד.
העיר שוכנת על שטחו של עמק נהר הלינת העליון ובכל השטח של עמק סרנף. שטחה המוניציפלי של גלרוס סוד כוללת את הכפרים בטשוונדן, בראונוולד, דיזבך, אלם, אנגי, הסלן, הצינגן, לויגלבך, לינטל, לוכסינגן, מט, מיטלודי, נידפורן, ריתי, שוונדן, שוונדי, וסול. גלרוס סוד הוקמה ב-1 בינואר 2011 כאיחוד של כל הכפרים הללו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטשוונדן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטשוונדן (Betschwanden) מוזכרת לראשונה במקור משנת 1240 בשם Beswando.
עד 1395 היה בטשוונדן מחויב לתשלום מיסים ומעשר למנזר סקינגן. באותה תקופה היה הכפר חלק מכנסיית הרובע של גלרוס. כנסיית הכפר נבנתה במאה ה-14 בסגנון רומנסקי. היא נבנתה שוב מספר פעמים וב-1779 הוספו לה חומות להגנה מפני שיטפונות. ב-1915 הוספו לכנסייה מרכיבים בסגנון האר נובו ובסגנון התחייה הגותית ובשנים 1975–1977 היא שוקמה. צידה החיצוני של הכנסייה נבנה מחדש ב-2001.
כאשר הגיעה הרפורמציה הפרוטסטנטית לגלרוס, אימצה בטשוונדן את האמונה החדשה. ב-1528 היא הצטרפה לכנסייה הרובע הפרוטסטנטית יחד עם בראונוולד, הצינגן, דיזבך וריתי. ב-1942 נפרדה מהן בראונוולד והקימה כנסיית רובע חדשה.
עד למאה ה-19, היו חקלאות אלפינית ורעיית מקנה מקור ההכנסה העיקרי של הכפר. ב-1778 נבנתה על נהר דיזבך טחנת קמח. ב-1727 נפתח בית ספר וב-1844 נפתח בית ספר תיכון. ב-1843 נפתחה במקום מטוויה וב-1910 הוסף לה מחסן. כיום מבנה זה משמש כמפעל טקסטיל. ב-1879 נפתחה בכפר תחנת של קו הרכבת של צפון-מזרח שווייץ.[2]
בראונוולד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראונוולד (Braunwald) מוזכר לראשונה במקור משנת 1421 בשם Brunwald. קיימות עדויות על התיישבות עונתית בקיץ במקום בין המאות ה-12 ל-15 והחל מ-1725 התגוררו במקום כמה משפחות לאורך כל השנה. ב-1841 הוקם במקום בית ספר וב-1857 הוא עבר למבנה חדש. אכסניה שנבנתה ב-1856 הפכה להיות מלון מפורסם.
ב-1907 נפתח הפוניקולר של בראונוולד. מהלך זה לווה בהקמתם של בתי מלון נוספים, כולל ה"גרנד הוטל בלוויו" (כיום "מרשנהוטל בלוויו"), מלון אלפינה" ו"מלון אלפנבליק" (נשרף ב-2009). במחצית השנייה של המאה ה-20, נפתחו כמה קווים של מעלית כיסאות ושל מעליות גונדולה, כדי לאפשר גישה לשטחי הסקי שמעל הכפר.[3]
עד 1939 היה בראונוולד חלק משטחו של כפר ריתי, אך בשנה זו הוא הפך להיות כפר עצמאי.[4]
אלם
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלם (Elm) מוזכר לראשונה במקור משנת 1344 בשם Elme.
המרחצאות של ווישלן, שהיו בתחומו של אלם, היו אתר רחצה פופולרי מאז ימי הביניים והם מוזכרים לראשונה במקור משנת 1547 הם היו פופולריים מאוד עד שהם נקברו במפולת שלגים ב-1762, שרידים של מבני העץ של המרחצאות שרדו.
ב-1799 בילו הגנרל הרוסי אלכסנדר סובורוב וכוחותיו לילה באלם, לפני שחצו את מעבר פניקס בדרכם לפיגניו במהלך נסיגתם לאוסטריה.
ב-1861 החלה באלם כריית לווחה. ב-11 בספטמבר 1881 נגרמה מפולת שלגים עקב כריית יתר ובה נהרגו 114 איש ו-83 מבנים בתחומי הכפר נקברו תחת השלג.
ב-1892 נמצא שמימי מעיין שבתחומי הכפר עשירים בברזל. בעליו הקרקע שבתחומה נמצא המעיין פתח בית מרחץ ומכר מים בבקבוקים, אך בית המרחץ נהרס במפולת שלגים ב-1907. ב-1898 נפתחו באלם מרחצאות חדשים ששגשגו עד למלחמת העולם הראשונה. כיום משמש מבנה זה כמעון לגמלאים. ב-1929 הוקמה חברה למילוי בקבוקי מי מעיין שקיימת עד היום.
ב-1879 קושר עמק הנהר לינת לרשת הרכבות השווייצרית כאשר נפתח קו הרכבת הצפון-מזרחי, אך אלם נותרה בלתי מקושרת לקו זה. למצב זה הייתה השפעה על כלכלת הכפר והובאו כמה הצעות לחיבורו של אלם לרשת הרכבות. בסופו של דבר, ב-8 ביולי 1905, נפתח קו חשמלית שקישר את אלם לשוונדן ולכפרים סמוכים נוספים. השירות בקו זה המשיך עד ל-1969, כאשר הוא קושר לרשת הכבישים.[5]
אנגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנגי (Engi) מוזכר לראשונה במקור משנת 1350 בשם ze engi.
החל מהמאה ה-16, התקיימה בקרבת אנגי כריית לווחה. ב-1602 היה היקף הסחר די גבוה כך שהוטל מס ייצוא והסחר לצפון ומערב אירופה הגיע לשיאו במאה ה-17. הפעילות הכלכלית שקעה בשנים הבאות, לפני שצמחה שוב בעקבות סלילתו של הכביש במעלה העמק ב-1826. ב-1840 עבדו במכרה כמעט 200 איש, שננטש ב-1961, אך כיום הוא משמש כאתר תיירות.
ב-1879 קושר עמק נהר הלינת לרשת הרכבות השווייצרית עם פתיחתו של קו הרכבת הצפון-מזרחי, אך אנגי, ששוכנת בעמק הצדדי של נהר סרנף, נותרה בלתי מקושרת לשירות הרכבות. דבר זה השפיע על הכלכלה המקומית והועלו מספר הצעות לחבר את העמק לרשת הרכבות. בסופו של דבר נפתח ב-8 ביולי 1905 קו חשמלית שקישר את שוונן עם אנגי ועם כפרים נוספים עד לאלם. קו חשמלית זה התקיים עד 1969.[6]
הסלן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסלן (Haslen) מוזכר לראשונה במקור משנת 1289 בשם Burchard von Hasle. ב-1 ביולי 2006 אוחד הכפר עם הכפרים השכנים, לוגלבך ונידפורן.[7]
לינטל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לינטל (Linthal) מוזכר לראשונה במקור משנת 1289 בשם Lintal.
ב-1879 קושר הכפר לרשת הרכבות השווייצרית עם פתיחתו של הקו הצפון-מזרחי. הכביש העובר דרך מעבר קלאוזן נסלל בין השנים 1895 – 1900. בנייתה של מערכת תחנות הכוח ההידרואלקטריות בהרים שמעל לינטל החלה ב-1957 והיא החלה לפעול ב-1968.[8]
לוכסינגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוכסינגן (Luchsingen) מוזכר לראשונה במקור משנת 1274.
בשנת 2004 אוחד הכפר עם הכפרים השכנים, הצינגן ודיזבך.[9]
מט
[עריכת קוד מקור | עריכה]מט (Matt) מוזכר לראשונה במקור משנת 1273 בשם Mattun.[10]
מיטלודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיטלודי (Mitlödi) מוזכר לראשונה במקור משנת 1320 בשם Mitlodi.[11]
ריתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריתי (Rüti) מוזכר לראשונה במקור משנת 1340.
החקלאות הייתה ענף התעסוקה העיקרי בכפר עד למאה ה-19. יחד עם זאת, במאה ה-17 תפסה גם טוויית כותנה חלק חשוב בכלכלת הכפר. ב-1770 חלק ירידה בהיקף הטווייה ורק ב-1847 נבנה מפעל לטווייה מכנית של כותנה וצמר. ענף זה משך פועלים זרים רבים לריתי אך הוא חדל להתקיים ב-2002. עד לשנת 1939 היה הכפר בראונוולד חלק מהתחום המוניציפלי של ריתי, אך באותה שנה הוא הפך להיות כפר עצמאי.[12]
שוונדן
[עריכת קוד מקור | עריכה]שוונדן (Schwanden) מוזכר לראשונה במקור משנת 1240 בשם de swando.[13]
שוונדי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שוונדי (Schwändi) מוזכר לראשונה במקור משנת 1350 בשם Swendi.[14]
סול
[עריכת קוד מקור | עריכה]סול (Sool) מוזכר לראשונה במקור משנת 1300 בשם soler tagwan.[15]
גאוגרפיה ודמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטחם הכולל של הכפרים המרכיבים את גלרוס סוד הוא 430.20 .[1] נכון לשנת 2014 מנתה אוכלוסיית גלרוס סוד 9,761 תושבים .[16]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גלרוס סוד (בגרמנית שווייצרית סטנדרטית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 משרד הסטטיסטיקה הפדרלי של שווייץ
- ^ הערך בטשוונדן במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ מידע על הרכבל
- ^ הערך בראונוולד במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך אלם במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך אנגי במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך הסלן במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך לינטל במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך לוכסינגן במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך מט במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך מיטלודי במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך ריתי במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך שוונדן במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך שוונדי במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך סול במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ משרד הסטטיסטיקה הפדרלי של שווייץ